נציגי הקהילה היהודית של פשט מבקרים במאפיית המצות ברחוב טוצר בשנות ה-20 (צילום: קלמן בורונקאי/באדיבות CEU Press)
כך שוחזרו המתכונים הנדירים של יהודי הונגריה

מבצע סבתא רבתא

אוכל

בשנת 1869, תרז ברוך החלה לאסוף מתכונים ייחודיים שאפיינו את המטבח היהודי ההונגרי ● הנין של תרז, אנדרש קרנר, יצא למסע היסטורי בעקבות מחברותיה הנדירות ● התוצאה היא ספר תיעודי יוצא דופן, שמספק הצצה לחיי הקהילה היהודית בהונגריה לאורך שנים רבות, כולל מתכונים ממחנה עבודה, ומאכלים לא כשרים ● לראיון איתו מצורף גם מתכון מהמאה ה-19: קוגל תפוחים של סבתא תרז - עם שומן עוף

תרומה ייחודית לקולינריה ולהיסטוריה התרבותית היהודיות זכתה להכרה בהענקת פרס ספרותי ראשון מסוגו. הפרס הלאומי לספרים יהודיים לשנת 2019, בקטגוריה החדשה של כתיבה על אוכל וספרי בישול, ניתן לספר "המטבח היהודי בהונגריה: היסטוריה תרבותית עם 83 מתכונים אותנטיים" מאת אנדרש קרנר. הספר מציע היסטוריה תרבותית של המטבח היהודי ההונגרי שלפני 1945.

"אני חושב שהרגשתי שזה חשוב מפני שאוכל הוא פן כל כך מרכזי בתרבות ובחיי היומיום", אמר לי קרנר. "מכיוון שהוא כל כך מרכזי, הוא יכול לשקף דברים שונים בעלי חשיבות לזהותם ולחייהם של אנשים, כמו דת, שושלת משפחתית, וכן את יחסו של אדם לחיים המודרניים, ואם הוא מתנגד לשינויים או מאמץ אותם".

"מאפיין חשוב של הספר הוא שהוא לא באמת ספר בישול. הוא כולל מתכונים כמסמכים היסטוריים. הוא לא מנסה להתאים אותם לדרישות הבישול המודרני, מכיוון שאני מביא אותם בדיוק כפי שהם הודפסו לפני, נניח, 100 או 150 שנה".

לקרנר, אדריכל ומחבר ספרים, יש שורשים משפחתיים עמוקים בהונגריה. לדבריו, אוסף המתכונים העתיק ביותר מהונגריה שכולל מאכלים יהודיים, כתוב בכתב יד, היה שייך לסבתא רבתא שלו, ברנט ברגר, שהחלה ללקט אותו ב-1869. האוסף התברר כיקר ערך למחקר בנושא שקשה למצוא לו מקורות ראשיים, כמו ספרי בישול, כאשר קרנר החל להתעמק בהיסטוריה ההונגרית שלפני השואה.

תוכן העניינים והעמוד הראשון של מחברת המתכונים של תרז ברוך, שאותה החלה לכתוב ב-1969. מאחורי אוסף המתכונים אפשר לראות תמונה שלה ומחברת נוספת, שאליה העתיקה את המילים של האריות האופראיות האהובות עליה (צילום: יונג סו/באדיבות CEU Press)
תוכן העניינים והעמוד הראשון של מחברת המתכונים של תרז ברוך (צילום: יונג סו/באדיבות CEU Press)

לקרנר, יש שורשים משפחתיים עמוקים בהונגריה. לדבריו, אוסף המתכונים העתיק ביותר מהונגריה שכולל מאכלים יהודיים, כתוב בכתב יד, היה שייך לסבתא רבתא שלו, ברנט ברגר, שהחלה ללקט אותו ב-1869

הספר אינו עוסק במטבח היהודי בהונגריה של אחרי השואה, אם כי מוזכר בו אוסף מתכונים נוגע ללב מ-1944, של אסירות ממחנה ליכטנוורת. קרנר עצמו חי כילד בגטו בודפשט מסוף 1944 ועד תחילת 1945. הוא אומר שיש לו "כמה זיכרונות מעורפלים מהימים ההם". במאי 1945, כ-565,000 יהודים הונגרים הושמדו על ידי הנאצים, וחצי מהאוכלוסייה היהודית של בודפשט נכחדה.

להרכיב את הפאזל

"בהונגריה, בגלל השואה, היה הבדל חד", הוא מסביר. "הרגשתי שהמטבח והתרבות היהודיים של אחרי השואה הם כל כך שונים מאלה שלפני השואה, שזה יצריך ספר נפרד". הוא מתאר את המטבח היהודי בהונגריה כניסיון "לחבר תמונה של התרבות היהודית ההונגרית והמטבח שלה לפני השואה משברי מידע, סיפורים – פיסות פאזל, כמו שאומרים". המחקר כלל בחינה של ספרי בישול היסטוריים ואוספי מתכונים משפחתיים, בהם זה של סבתא רבתא שלו, שאת דיוקנה הוא שרטט בספר קודם, שיצא לפני כמעט 20 שנה, "טעם מן העבר: חיי היומיום והבישול של עקרת בית יהודייה-הונגרייה בת המאה ה-19".

תרז ברוך (1851, גיורסיגט – 1938, בודפשט), בסביבות 1870, התקופה שבה החלה לכתוב את מחברת המתכונים שלה (צילום: באדיבות CEU Press)
תרז ברוך, בסביבות 1870, התקופה שבה החלה לכתוב את מחברת המתכונים שלה (צילום: באדיבות CEU Press)

היא נולדה בשם תרז ברוך בכפר במערב הונגריה בשנת 1851. בשנות העשרה המאוחרות שלה החלה ללקט מתכונים במחברת, ועם השנים מספרם הגיע ליותר מ-130. קרנר אומר ש"למרבה המזל, אוסף המתכונים של סבתא רבתא כלל לפחות 15-12 מתכונים יהודיים מסורתיים כמו קניידלך, קוגל וחמין.

ועדיין, אומר קרנר, "אין דבר כזה מטבח יהודי הונגרי באופן כללי", אלא, כפי שהוא מכנה זאת, "תערובת של השפעות שונות". "יש שם דברים מסוגים שונים", הוא אומר. "זה משקף את המיקום של הונגריה איפשהו באמצע, בין המזרח והמערב, מזרח אירופה ומערב אירופה. זה משקף את שתי המסורות האלה".

הוא מסביר שהונגריה שימשה בית למהגרים יהודים מאזורים במזרח אירופה כגון פולין, גליציה ואוקראינה, ומאזורים במערב אירופה כגון אוסטריה, בוהמיה ומוראביה. "התרבות היהודית ההונגרית – לאו דווקא האוכל, אלא במובן הרחב יותר – הייתה אשכנזית כמעט ב-100 אחוזים" אומר קרנר, אף על פי שהוא מוצא רמזים לעקבות ספרדיים מתקופת הכיבוש העותמאני במאות ה-16 וה-17.

"אחד המאכלים המסורתיים של שבת היה דג, בדרך כלל קרפיון, ברוטב שעשוי מאגוזי מלך קצוצים", הוא אומר. "אני לא בטוח ב-100%, אבל סביר שגם זו השפעה ספרדית", בדומה לבולס, מאפה שמרים פופולרי בטרנסילבניה.

"אחד המאכלים המסורתיים של שבת היה דג בדרך כלל קרפיון, ברוטב שעשוי מאגוזי מלך קצוצים", הוא אומר. "אני לא בטוח ב-100%, אבל סביר שגם זו השפעה ספרדית", בדומה לבולס, מאפה שמרים פופולרי בטרנסילבניה

במאות שלאחר מכן, השלטון העותמאני הוחלף בבית הבסבורג. "ההשפעה הספרדית נעלמה לגמרי לאחר הכיבוש מחדש של בודה", אומר קרנר, בהתייחסו לכיבוש ההבסבורגי מהמאה ה-17 של הבירה ההונגרית, שבסופו של דבר אוחדה עם העיר פשט שמצדו השני של נהר הדנובה, והפכה לבודפשט של היום.

מגדלי אווזים יהודים בסביבות נאג'יסומבט (טרנבה, סלובקיה) ב-1938 (צילום: רומן וישניאק/באדיבות CEU Press)
מגדלי אווזים יהודים בסביבות נאג'יסומבט (טרנבה, סלובקיה) ב-1938 (צילום: רומן וישניאק/באדיבות CEU Press)

המסורות והמנהגים השתנו בהתאם לארצות מוצאם של המהגרים האשכנזים, דבר שהשתקף במתכונים שלהם. קרנר אומר כי יהודי מזרח אירופה הביאו להונגריה את הגפילטע פיש, שהיהודים במערב הונגריה מעולם לא שמעו עליו. הספר כולל מתכון לגפילטע פיש מפיקרל – דג ממולא לערב שבת, מתוך ספר הבישול "מאכלים יהודיים מסורתיים" של זוריקה הרסבט-קראוס, שיצא ב-1984.

גם האופן שבו היהודים ההונגרים חגגו את החגים שלהם השתנה לפי מוצאם, אומר קרנר. למשל, יהודים דתיים ממדינות מערביות כגון טרנסילבניה, בוהמיה ומוראביה "החשיבו את הקניידלך לכשרים לגמרי לפסח, אחת מגולות הכותרת של ליל הסדר", אומר קרנר. אבל בני עמם הדתיים שהגיעו מגליציה שללו את אכילתם בפסח משום שהם עלולים לתסוס ולהפוך לבלתי כשרים לחג. "אפילו בקרב היהודים הדתיים, התפיסה של מה נחשב כשר או לא כשר, טרף, הייתה שונה".

המלחמה שינתה הכל

עבור הקהילה הרחבה יותר, השינוי התרחש עם המרד של 1848, אשר דוכא. ב-1867, הונגריה התאחדה עם אוסטריה השכנה להקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית. דמותו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף מופיעה ברקע כרטיס ברכה לפסח שמופיע בספרו של קרנר.

אנדרש קרנר, מחבר "המטבח היהודי בהונגריה" (צילום: באדיבות CEU Press)
אנדרש קרנר, מחבר "המטבח היהודי בהונגריה" (צילום: באדיבות CEU Press)

הספר כולל גם מתכון לכופתאות כרוב, שקרנר כותב כי הן היו אהובות הן על סבתא רבתא שלו והן על הקיסר. על כרטיס הברכה, דיוקנו של פרנץ יוזף מופיע מצדו האחד של אליהו הנביא. מצדו השני מופיע דיוקנו של יורש העצר פרנץ פרדיננד, שההתנקשות בחייו ב-1914 הציתה את מלחמת העולם הראשונה.

אוסטרו-הונגריה הצטרפה למעצמות המרכז, הצד שהפסיד במלחמה. לאחר המלחמה האימפריה התפרקה, דבר שהוביל לשינויים דמוגרפיים בקרב יהודי הונגריה. "אחרי מלחה"ע הראשונה, רוב יהודי הונגריה לא היו דתיים", מסביר קרנר. "קודם לכן, היה רוב קטן של דתיים, אבל לא אחרי המלחמה, שבה הונגריה איבדה כשני שלישים משטחה, שטחים בהם התגוררו רוב היהודים הדתיים".

בשל אותם זמנים משתנים, אומר קרנר, "הייתי צריך לכלול בספר את המטבח היהודי של אנשים שכבר לא הקפידו על כשרות. גם אם הם היו מתבוללים, התבוללות היא תהליך עם הרבה מאוד רמות. רק בצורתה ה'קיצונית' היא כוללת חילוניות. גם זה חלק מהתרבות היהודית. היות שכתבתי היסטוריה תרבותית של המטבח היהודי, הייתי צריך לתאר גם את המטבח היהודי הלא כשר".

הספר כולל מתכון לכרוב ממולא עם שומן בייקון, פילה חזיר, שוק חזיר, נקניקייה עם שומן חזיר וכן מתכון ל"בייקון" אווז, שמשקף את השימוש הרווח באווז בקרב יהודי הונגריה ומהווה מה שקרנר מכנה "דוגמה מעניינת לניסיונות של יהודים ליצור גרסאות כשרות של מזונות לא כשרים".

הספר כולל מתכון לכרוב ממולא עם שומן בייקון, פילה חזיר, שוק חזיר, נקניקייה עם שומן חזיר וכן מתכון ל"בייקון" אווז, המהווה "דוגמה מעניינת לניסיונות של יהודים ליצור גרסאות כשרות של מזונות לא כשרים"

המתכונים שרדו גם את השואה

בין שהיו מתבוללים או דתיים, בין שהיו ממזרח או ממערב אירופה, יהודי הונגריה נכחדו בשואה. אבל המסורות שלהם הצליחו לשרוד – חלקן השתמרו בדפי אוסף המתכונים של אמותיו של קרנר, וכעת בספרו. לדברי קרנר, הספר "מתאר לא רק את ההיסטוריה של המטבח היהודי" ומאכלים טיפוסיים, אלא גם מסתעף ובוחן "סוגים שונים של משקי בית, את תעשיית המזון" וכן "את תעשיית האירוח – מסעדות, סעודות חגיגיות, אירוח ביתי, אפילו את צמיחתם של נימוסי שולחן".

Jewish-"המטבח היהודי בהונגריה" מאת אנדרש קרנר .pg_ (צילום: באדיבות CEU Press)
עטיפת הספר  (צילום: באדיבות CEU Press)

את ההקדמה לספר כתבה ברברה קירשנבלט-גימבלט, פרופסור ללימודי יהדות. "היא כתבה שהספר יוצא דופן מבחינת אופיו המקיף", אומר קרנר. "אין עוד ספר כזה על המטבח היהודי, או ההיסטוריה של המטבח היהודי, בשום ארץ אחרת".

למרות שטקס הפרס הלאומי לספרים יהודיים בוטל בגלל התפרצות הקורונה, קרנר אסיר תודה על ההכרה שזכה לה. "הדבר החשוב עבורי, אפילו יותר מהטקס, הוא העובדה שהספר זכה בפרס", הוא אומר. "זה נותן לי תחושת סיפוק עצומה".

מתכון לקוגל לחם ותפוחים מהמאה ה-19

מתכון מתוך האוסף של הגברת ברנט ברגר (לשעבר תרז ברוך), בשינויים קלילים

המצרכים לשמונה מנות נדיבות:

  • 3 לחמניות או 6 פרוסות לחם לבן (כ-150 גרם), חתוכות לקוביות של כ-1.5 ס"מ
  • 4 כפות שומן עוף מסונן או מרגרינה רכה
  • 3 כפות סוכר
  • 4 חלמונים
  • 3/4 כפית קינמון טחון
  • קורט מלח
  • 2 כפיות גרידת לימון
  • 50 גרם צימוקים בהירים
  • 2 תפוחים זהובים (גולדן דלישס) קלופים וחתוכים לקוביות של כ-1.5 ס"מ
  • 1/2 כוס יין לבן
  • 1/2 כוס מים
  • 1 כוס פירורי לחם יבשים
  • 1/3 כוס סולת גסה
  • 1 כפית מרגרינה או שמן לשימון התבנית
  • 4 חלבונים
  • 1 כפית סוכר
אילוסטרציה: קוגל ישראלי בן-ימינו (צילום: yaakov Naumi/Flash90)
אילוסטרציה: קוגל ישראלי בן-ימינו (צילום: yaakov Naumi/Flash90)

אופן ההכנה:

  1. מחממים את התנור ל-180 מעלות. מפזרים את פירורי הלחם על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומייבשים אותם בתנור במשך כ-7 דקות, ללא השחמה. משאירים את התנור דולק.
  2. בקערה גדולה טורפים את שומן העוף או המרגרינה עד לקבלת קצף. מוסיפים 3 כפות סוכר ואת החלמונים וממשיכים לטרוף עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה מאוד. מוסיפים את הקינמון, המלח וגרידת הלימון ומקפלים פנימה את הצימוקים וחתיכות התפוחים.
  3. לקערה נפרדת שופכים את המים והיין ומשרים בהם את קוביות הלחם למשך 2 דקות. סוחטים אותם ונפטרים מהנוזלים הנותרים. מוסיפים את חתיכות הלחם הלחות לקערת התערובת ומערבבים היטב.
  4. מקפלים בעדינות את פירורי הלחם והסולת אל תוך תערובת הלחם והתפוחים ומניחים בצד למשך כ-10 דקות. בינתיים משמנים בנדיבות תבנית סופלה עגולה בקוטר 18 ס"מ ובעומק של כ-9 ס"מ, או סיר בגודל דומה, מרפדים את התחתית בנייר אפייה והופכים אותו כך שגם צדו העליון יהיה משומן.
  5. מקציפים את החלבונים לקצפת רכה, מוסיפים כפית סוכר וממשיכים להקציף עד לקבלת קצפת יציבה. בוחשים אל תערובת הלחם כמחצית מכמות הקצפת, ולאחר מכן מקפלים פנימה בעדינות את הקצפת הנותרת.
  6. מעבירים את התערובת אל התבנית המשומנת והמרופדת, ומוודאים שאין כיסי אוויר. מחליקים את פני התערובת במרית גומי. גוזרים מנייר אפייה עיגול בקוטר הפנימי של התבנית, ומניחים אותו על התערובת. מניחים את התבנית העגולה על תבנית אפייה.
  7. אופים בתנור המחומם במשך 25 דקות, מסירים את נייר האפייה העליון ואופים במשך 25 דקות נוספות. מוציאים את התבנית מהתנור ומניחים על רשת צינון למשך 10 דקות. מעבירים סכין מסביב לקוגל כדי לשחרר אותו מהתבנית, והופכים אותו על צלחת גדולה. מסירים את נייר האפייה ומניחים לקוגל להתקרר במשך 15 דקות נוספות. מניחים מעליו צלחת הגשה והופכים שוב בזהירות, כך שחלקו העליון יפנה שוב למעלה.
  8. מגישים פושר בטמפרטורת החדר. הקוגל נפלא כשלעצמו, אבל תוספת של מעט סירופ פטל תוסיף לו עוד טעם ויופי.
קערת ליל הסדר יצוקה מפיוטר וחרוטה, שיוצרה ככל הנראה בהונגריה ב-1819, מתוך אוסף המוזיאון היהודי ההונגרי (צילום: באדיבות CEU Press)
קערת סדר מפיוטר וחרוטה, שיוצרה כנראה בהונגריה ב-1819, מאוסף המוזיאון היהודי ההונגרי (באדיבות CEU Press)
עוד 1,533 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

קורונה בכנסת: חמישה ח"כים נתונים בבידוד

בחקירה האפידמיולוגית, שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נקבע שעל ארבעה מחבריו לסיעה - איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה - להיכנס לבידוד

07:24 עריכה

חמישה מוחים, שהשתתפו בהפגנה נגד הסיפוח שנערכה אמש בתל אביב, נעצרו על ידי המשטרה, כי, על פי החשד, הפרו את הסדר הציבורי. בעימותים שבין המשטרה והמפגינים הותקף צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים וחלק מציוד הצילום שלו נפגע. "ניסיתי לצלם את השוטרים, ואז הם החליטו לעצור אותי. אחד נתן לי אגרוף, אחד נתן לי ברכייה, ואחד דחף לי את הראש", סיפר.

מהמשטרה נמסר שהשוטרים סברו בטעות שאפלבאום הוא מפגין – ולא עיתונאי. עוד נמסר שהנושא ייבדק.

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

עוד 2 עדכונים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

תגובות אחרונות

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה