כל משתתפי "עולם אחד – ביחד בבית" (צילום:  AP Photo/Montage)
 AP Photo/Montage

ביום ראשון בשלוש לפנות בוקר לפי שעון ישראל, ישודר ברחבי העולם מה שיהיה כנראה אירוע התרבות הגדול ביותר של ימי הקורונה - "עולם אחד - יחד בבית" ● ליידי גאגא יזמה; בילי אייליש, אלטון ג׳ון, פול מקרטני, ליזו, כריס מרטין, סטיבי וונדר ורבים אחרים נרתמו - וכמעט כל תחנה ואתר בעולם יעבירו את המופע בשידור חי ● אמיר בן-דוד ויואב קוטנר נזכרים במופעי הענק של פעם - מהפסטיבלים של שנות ה-60 ועד לשיא הבלתי נשכח של ״לייב אייד״ ב-85׳

"עולם אחד – יחד בבית" יהיה כנראה אירוע התרבות הגדול ביותר של ימי הקורונה, ומן הסתם אחד מאירועי המוזיקה והטלוויזיה הגדולים והמשונים בהיסטוריה.

האירוע יתחיל במוצאי שבת הקרובה, 18 באפריל, בשמונה בערב של החוף המזרחי באמריקה – בשלוש לפנות בוקר לפי שעון ישראל – וצפוי להיחרט בזיכרון הקולקטיבי הגלובלי, להפוך לאירוע "איפה היית כש…" ולהזכיר לנו גם בעוד עשורים את הדרמה הגדולה של הימים האלה, כשהעולם כולו עצר מלכת והסתגר מפוחד בבית.

עולם אחד – ביחד בבית. כרזת הארוע
עולם אחד – ביחד בבית. כרזת הארוע

רשימת המשתתפים מסחררת: פול מקרטני, אלטון ג'ון וסטיבי וונדר מבית הלורדים של המוזיקה; בילי אייליש ואחיה פיניאס, ליזו וג'יי בולווין מייצגים את הכוחות העולים החדשים; אדי וודר מ"פרל ג'ם", כריס מרטין מ"קולדפליי" ובילי ג'ו ארמסטרונג מ"גרין דיי" יהיו נציגי הלהקות, שלא יכולות עכשיו להופיע בהרכבים מלאים, אז הן שולחות לחזית רק את הסולנים.

גם הטנור האיטלקי אנדראה בוצ'לי והפסנתרן הסיני לאנג לאנג יהיו שם, כנציגי המוזיקה הקלאסית וכשגרירי שתי הארצות שחטפו את הקורונה הכי קשה בסיבוב הראשון של המגפה. אפילו דיוויד בקהאם בליינאפ, לא כל כך ברור למה. אולי ידגים בעיטות חופשיות בסלון.

אלו ועוד רבים אחרים יופיעו בשידור חי מההסגר בביתם, במגה-אירוע שישודר במקביל ב-CBS, NBC ו-ABC בארה"ב ובעוד עשרות תחנות טלוויזיה בעולם, ויועבר במקביל גם בפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב ברשת. ינחו אותו (בנפרד ומהבית כמובן) מגישי תוכניות הלייט-נייט האמריקאים סטיבן קולבר, ג'ימי קימל וג'ימי פאלון.

ג'ימי קימל, סטיבן קולבר, ג'ימי פאלון (צילום: AP Photo/Montage)
מנחי הארוע: ג'ימי קימל, סטיבן קולבר, ג'ימי פאלון (צילום: AP Photo/Montage)

ואצלנו? מתאגיד השידור "כאן" מסרו שהם מעוניינים לשדר את המופע "ונמצאים במגעים עם גורמים שונים הקשורים בהפקה, כרגע ללא התקדמות ממשית". גם בערוץ 13 "בוחנים את האפשרות" לשדר את המופע, אבל עוד לא החליטו.

גיבוש הליין-אפ המפואר הזה רשום על שמה של ליידי גאגא, שלא רק תשיר – יש לקוות – את הלהיט הגדול שלה מ"כוכב נולד", אלא גם תוסיף לרשימת תארי הכבוד המתארכת שלה את תהילת ה"לייב אייד" של תקופתנו. מאחר שהיא אמריקאית, היא לא תזכה בנוסף גם בתואר אצולה ממלכת אנגליה כמו בוב גלדוף, שאירגן בשנות השמונים את הלייב אייד, אבל מה איכפת לה? היא ממילא כבר נכנסה לאירוע כליידי.

אי אפשר עכשיו לדעת מי מוכן ומי לא מוכן להופיע בתנאים בסיסיים כאלה, מהבית, ולמי מתאים או לא מתאים להשתתף באירוע שליידי גאגא חתומה עליו. ברור שהליין-אפ שהתגבש אמריקאי מאוד, עם קישוטים סמליים ליבשות האחרות. והוא גם לבן מאוד, כמו כל אירועי הצדקה הגדולים של העשורים הקודמים.

ליידי גאגא בסופרבול, ב-1 בפברואר 2020 (צילום: Photo by Scott Roth/Invision/AP)
ליידי גאגא בסופרבול, ב-1 בפברואר 2020 (צילום: Photo by Scott Roth/Invision/AP)

עם כל האהבה לליזו והכבוד לסטיבי וונדר, המוזיקה השחורה האמריקאית החדשה בקושי מיוצגת. כל אצולת ההיפ הופ והסול, שאחראית לפסקול הדומיננטי בכל העולם בעשורים האחרונים, רושמת נפקדות תמוהה. מביונסה וג'ייזי, דרך ריהאנה, דרייק וקנדריק למאר ועד צ'יילדיש גמבינו וטיילר דה קריאטור.

בולטים בהיעדרם גם זמרים שידועים כפילנתרופים וכפעילים חברתיים כמו בונו, פינק ו-A.I.M. מי אמר מה למי ומי סירב למי ולמה? אלה עניינים שעוד יתבררו בהמשך, מן הסתם.

בידוד באחוזה של 25 דונם

היוזמה למופע הביתי הייתה של יו אוונס, פעיל חברתי אוסטרלי בן 37, שייסד לפני 12 שנים את ארגון Global Citizen,  שמטרתו להילחם בעוני בעולם. אוונס הבין שכדי להרים אירוע בסדר גודל כזה הוא חייב על גשר הפיקוד שם גדול, ופנה לליידי גאגא, שהשתתפה בעבר באירועי גיוס כספים של הארגון שלו.

אוונס תפס את ליידי גאגא מסוגרת בביתה. כמי שסובלת מפיברומיאלגיה (דאבת שרירים), מחלה הפוגעת במערכת העצבים וגורמת לכאבים כרוניים, ליידי גאגא נמצאת בקבוצת הסיכון של הקורונה, וחייבת להישמר במיוחד.

למזלה, הבית שבו היא מסוגרת הוא לא דירת שיכון צפופה בפרברים, אלא אחוזה של 25 דונם במאליבו, שעליה אמרה לפני פרוץ המשבר ל"ווג": "זה מקום המחבוא שלי. נווה המדבר שבו אני מוצאת שלווה. אני קוראת לזה 'הארמון הצועני שלי'". אם כבר סגר קורונה כפוי, עדיף שזה יהיה בבית שכולל אולפן הקלטות, פסנתר כנף לבן וחדר מיוחד שבו אפשר להציג את 11 פרסי הגראמי ואת פסלון האוסקר שלך.

ליידי גאגא תכננה להוציא ממש השבוע את אלבומה החדש "כרומטיקה", והשבועות האלה היו אמורים להיות שבועות יחסי הציבור אינטנסיביים מבחינתה. עם פרוץ המשבר היא החליטה לדחות את הוצאת האלבום עד שהעניינים יירגעו מעט. כשאוונס הציג לה את הרעיון שלו, היא התלהבה מיד. הליין-אפ גובש בסדרה של שיחות ועידה טרנסאטלנטיות, בין ליידי גאגא, יו אוונס והאמנים שגוייסו למיזם.

בימים כתיקונם, אירוע תרבות בסדר גודל כזה היה מושך תשומת לב עולמית עצומה. חשיפתו הייתה נערכת עם כל הדאווין של עולם הבידור שהיכרנו. אבל הימים אינם מתוקנים. העולם של אתמול חבש מסכה וירד למחתרת, ולכן חשיפת "עולם אחד – יחד בבית" הייתה צנועה וסגפנית, ברוח העידן החדש. אם לא שמעתם על האירוע עד עכשיו – זה כנראה בגלל שבמהומת השבועות האחרונים הוא עבר מתחת לרדאר של התקשורת הישראלית, שעסוקה כרגע בדברים דחופים בהרבה. גם זה מסימני הזמן.

בימים כתיקונם, אירוע תרבות בסדר גודל כזה היה מושך תשומת לב עולמית עצומה. חשיפתו הייתה נערכת עם כל הדאווין של עולם הבידור שהיכרנו. אבל הימים אינם מתוקנים, ולכן חשיפת "עולם אחד – יחד בבית" הייתה צנועה וסגפנית, ברוח העידן החדש

ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס – יו"ר ארגון הבריאות העולמי הראשון שהגיע מאפריקה והראשון שהוא גם רופא במקצועו, ומי שייזכר בתולדות הימים האלה כמי שהכריז על מגפת הקורונה כפנדמיה – בישר על "עולם אחד – יחד בבית" בהודעה ששודרה באתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי, כמובן בלי נוכחות כלי תקשורת.

הוא העביר את השידור לליידי גאגא הספונה בביתה. היא סיפרה – באיכות שידור גרועה במיוחד, כשרק מנורת שולחן פשוטה לצידה – שלמופע בשבת יהיו שלוש מטרות מרכזיות, שאף אחת מהן אינה איסוף תרומות. היא לא מתכוונת לשחזר את הרגע ההוא מ"לייב אייד" שבו בוב גלדוף צרח בשידור חי: "תנו לי את הכסף שלכם! אני רוצה את הכסף המזויין שלכם!".

"זה לא יהיה אירוע של גיוס כספים", אמרה ליידי גאגא, "אנחנו פועלים במקביל מאחורי הקלעים לגייס תרומות. העברנו קריאה ל-68 מנהלים של החברות והתאגידים הגדולים והנדיבים בעולם וכבר גייסנו 35 מיליון דולר. אבל כשנעלה לאוויר בשבת אנחנו מבקשים ממכם להשאיר את הארנקים בצד. פשוט שבו ותהנו מהמופע – הוא מגיע לכולכם.

 ליידי גאגא: "זה לא יהיה אירוע של גיוס כספים. אנחנו פועלים במקביל מאחורי הקלעים לגייס תרומות. אבל כשנעלה לאוויר אנחנו מבקשים ממכם להשאיר את הארנקים בצד. פשוט שבו ותהנו מהמופע"

"אנחנו אסירי תודה לצוותים הרפואיים בכל רחבי ארה"ב ובעולם כולו, שנלחמים עכשיו בנגיף הקורונה. המגיפה העולמית הזו היא קטסטרופה. אנחנו אסירי תודה לארגוני הבריאות הגדולים, כמו גם לרופאים ולאחיות שישנים בלילות במכוניות, כדי לא להדביק את המטופלים ואת בני המשפחה שלהם.

"מה שאתם עושים עכשיו זה להגן על העולם, ואתם עושים את זה באופן מעורר הערצה. באירוע שייערך ב-18 באפריל אנחנו מתכוונים לספר את הסיפורים שלכם ולחגוג את ההישגים של קהילת הרפואה העולמית".

שלושת היעדים המרכזיים שליידי גאגא הגדירה למופע בשבת, ישמחו מאוד את ההיפים המזדקנים שמסוגרים עכשיו בבתיהם וחוששים לפגוש את הנכדים. הם יזכירו להם רוח הסולידריות הנאיבית שנשבה – כך מספרים אלה שזוכרים משהו מהסיקסטיז – באירועי המוזיקה הגדולים של שנות השישים ותחילת שנות השבעים, לפני שעולם המוזיקה הפך סופית ל"תעשיה של קוליות" (כהגדרתו הקולעת בסרט "כמעט מפורסמים").

"אנחנו נחגוג את הנדיבות העולמית שמתגבשת עכשיו", אמרה ליידי גאגא, "נבליט את כוח המשיכה העצום של תנועה תרבותית חדשה שנולדת בחסות אירוע מפתיע בעל ממדים היסטוריים, ונהלל את הכוח של הרוח האנושית".

הביטלס היו הראשונים, כמובן

"עולם אחד – יחד בבית" יהיה תחנה נוספת – שהיינו מתקשים לדמיין כמוה עד לפני שבועות אחדים – במרוץ שליחים תרבותי ומוזיקלי שהתחיל בסיקסטיז.

"אם אני מסתכל על זה מבחינה היסטורית, אז בחצי השני של שנות השישים התחילו להבין את הכוח שיש למוזיקה. בייחוד מוזיקת הפולק והרוק. הכוח לחבר בין אנשים במספרים עצומים", אומר יואב קוטנר לזמן ישראל. "זה התחיל ב-67' עם הפסטיבל בניופורט ואחרי זה עם וודסטוק כמובן. ככה בעצם התחילו הפסטיבלים הגדולים.

"בגלל אמצעי התקשורת של אותם ימים, אלה לא היו אירועים ששודרו לייב בכל העולם. שידור הלייב המוזיקלי הראשון שהועבר באמצעות לווין, היה שידור השיר All You Need is Love של הביטלס. זה היה ביוני 67', שלושה שבועות אחרי סרג'נט פפר. זה היה בעצם שידור הלווין העולמי הראשון.

"אם אנחנו נזכרים במופעים גדולים שנערכו למען מטרה כללית גדולה, אז הראשון שעשה מופע ספציפי כדי לאסוף כסף למען מטרה חשובה היה ג'ורג' האריסון עם המופע למען בנגלדש. ראווי שנקר, נגן הסיטאר שהיה ידיד ומורה של ג'ורג' האריסון, סיפר לו על הצרות בבנגלדש וגייס אותו.

"צריך לזכור שזה עוד היה בעולם שבו התקשורת לא הגיעה לכל פינה בעולם. רבים מאלה שהתעניינו במופע של האריסון בקושי ידעו שיש מקום כזה שנקרא בנגלדש, או איפה זה בכלל נמצא, וברור שהמופע לא שודר בשידור חי".

הקונצרט למען בנגלדש שאירגן האריסון, הורכב משני מופעים שנערכו בזה אחר זה, בשעות אחר הצהריים והערב של 1 באוגוסט 1971 במאדיסון סקוור גארדן בניו יורק. כ-40 אלף איש רכשו כרטיסים לשני האירועים הנפרדים, שהניבו הכנסות של כרבע מיליון דולר.

יואב קוטנר: "צריך לזכור שזה עוד היה בעולם שבו התקשורת לא הגיעה לכל פינה בעולם. רבים מאלה שהתעניינו במופע של האריסון בקושי ידעו שיש מקום כזה שנקרא בנגלדש, וברור שהמופע לא שודר בשידור חי"

אחרי שהאריסון שמע מראווי שנקר (שהוא הודי ממוצא בנגלי) על המצב ההומניטרי הקשה במזרח תת היבשת ההודית, הוא הקליט את השיר "בנגלדש", שההכנסות ממכירתו הועברו לקרן למען בנגלדש. אחר כך ניסה לגייס את חבריו מהביטלס למטרה הנאצלת.

ג'ון לנון הסכים עקרונית להופיע, אבל רק בתנאי שיוקו אונו תשיר לצידו. האריסון הסכים – אבל זה לא יצא בסוף לפועל. פול מקרטני סירב להופיע כל זמן שהסכסוך המשפטי בין חברי הביטלס בעקבות הפירוק הטרי לא ייפתר. רק רינגו סטאר אמר כן וגם הגיע והופיע לצד האריסון, בוב דילן, אריק קלפטון, ביל פרסטון, ליאון ראסל ודון פרסטון.

הקלטות הקונצרט למען בנגלדש נערכו על ידי הריסון ופיל ספקטור כסט של שלושה תקליטים, שזכה באותה שנה לגראמי כאלבום השנה. היה גם סרט דוקומנטרי שתיעד את האירוע ויצא שנה מאוחר יותר וגם הכנסותיו הופנו לקרן למען בנגלדש. תחקיר שפורסם בלוס אנג'לס טיימס ב-1985 גילה שהעברת הכספים לבנגלדש התעכבה במשך 11 שנים בגלל בעיות מיסוי. "טענו אז שרוב אלו שהיו זקוקים לעזרה כשהמופע נערך, מתו לפני שהכסף הגיע אליהם", אומר קוטנר.

המופע לבנגלדש גיבש בעצם את המתכונת ששוחזרה מאז בווריאציות שונות: בקצה אחד אירוע דרמטי שמחייב מענה מהיר (ובדרך כלל כולל מיליוני אומללים שנואשים לעזרה). בקצה השני אמנים מהשורה הראשונה ומפורסמי-על, שמתגייסים למטרה הנאצלת. באמצע – תקשורת עולמית שאין דבר שהיא אוהבת יותר משידורים חיים שמרגשים צופים בכל העולם ועושים טוב בלב.

בספטמבר 1979, ברוס ספרינגסטין הצעיר גנב את ההצגה באחד מסדרת מופעי ה-No Nukes שנערכו גם הם במאדיסון סקוור גרדן, במחאה על תקלה חמורה שהתרחשה בכור גרעיני בפנסילבניה ב-26 במרץ 1979. 200 אלף איש צפו בקרוסבי סטילס ונש, ג'יימס טיילור, קרלי סימון, תום פטי, גיל סקוט הרון ורבים אחרים.

כעבור שש שנים, ב-1985, נערך אירוע הצדקה הטלוויזיוני הגדול ביותר בהיסטוריה – הלייב אייד – שבוב גלדוף, סולן ה-Boomtown Rats, יזם כדי לגייס תרומות לנפגעי הרעב בעקבות הבצורת הקשה באתיופיה. 1.5 מיליארד צופים עקבו בשידור חי אחרי שני המופעים המרכזיים שנערכו באצטדיון וומבלי בלונדון ובאצטדיון JFK בפילדלפיה (ובשתי במות קטנות יותר, במוסקבה ובסידני).

הלייב אייד נולד בזכות כתבה הופכת בטן של העיתונאי מייקל בורק ששודרה באוקטובר 1984 בבי בי סי.  בורק תיעד באפריקה את זוועות הרעב באתיופיה, אותן תיאר כ"רעב תנ"כי במאה ה-20" וכ"הדבר הכי קרוב לגיהנום עלי אדמות".

גלדוף צפה בכתבה והזדעזע. הוא כתב עם חברו מידג' יור מ-Ultravox את "האם הם יודעים שזה כריסמס?" שהוקלט בחופזה בנובמבר 1984 על ידי להקה שכונתה "בנד אייד", והורכבה מרשימת חלומות של אמנים כמו בונו, בוי ג'ורג', סימון לה בון, סטינג, פול יאנג, פול וולר, פיל קולינס ועוד רבים.

השיר, שיצא במהירות כדי להספיק להגיע לחנויות לפני חג המולד, הפך לסינגל הנמכר ביותר בתולדות בריטניה, הכניס 8 מיליון פאונד, במקום 70 אלף פאונד שקיוו לגייס. גלדוף התמלא ביטחון והחליט ללכת על כל הקופה, עם מופע חוצה יבשות שלא היה כמוהו, וספק אם יהיה כמוהו בעתיד, ששודר בכל העולם בשידור חי.

16 לוויינים עבדו 16 שעות רצופות כדי לשדר את המופע – שהחל ב-12 בצהריים בלונדון והסתיים בפילדלפיה בארבע בבוקר (שעון לונדון). למרות תקלות טכניות רבות במהלך השידור, כולל שני בתים של "היי ג'וד" שפול מקרטני שר בלי הגברה – האירוע נחשב אז להצלחה טכנולוגית אדירה.

את השיאים האומנותיים של האירוע ההוא יהיה קשה מאוד לשבור.

לד זפלין התאחדו להופעה ראשונה אחרי מותו של המתופף ג'ון בונהאם חמש שנים קודם לכן (בהופעה גרועה למדי, למרבה הצער). פיל קולינס, שנבחר להחליף את בונהאם (לצד המתופף טוני תומפסון מ"שיק"), היה האמן היחיד שהופיע גם בלונדון וגם בפילדלפיה, אחרי שהצליח לדלג בין שתי הבמות המרכזיות במטוס קונקורד.

להקת "קווין" עלתה על הבמה בוומבלי להופעה בלתי נשכחת, שהוכתרה מאז שוב ושוב כהופעה הטובה ביותר בהיסטוריה, ושוחזרה בשנה שעברה במלואה בסרט על חייו של פרדי מרקורי.

חוץ מהם הופיעו – בין היתר, כי הרשימה ארוכה מאוד – בוב דילן, U2, מדונה, מיק ג'אגר וגם פול מקרטני ואלטון ג'ון – היחידים מאותו אירוע מיתולוגי שישתתפו גם במופע "עולם אחד – יחד בבית" שייערך השבוע.

"אני לא יכולה לדבר כרגע, ג'ימי"

הבלגן הכללי שמאפיין את הימים האלה, יוצר אפיזודות משונות שלא ראינו כמותן בעולם המאורגן, המנוהל, המיוחצן והמאופר שקדם לימי הקורונה. ג'ימי פאלון, מגיש The Tonight Show, שיהיה גם אחד המנחים של "עולם אחד – יחד בבית", קיווה שליידי גאגא תכריז על האירוע בתוכניתו, שאותה הוא משדר בשבועות האחרונים מביתו, כולל הפדיחות שמוכרות לכל משתמש זום, כשלאחת התוכניות האחרונות בתו הקטנה התפרצה באמצע השידור.

פאלון הודיע בשבוע שעבר בתחילת אחת התוכניות שהוא עומד לראיין את ליידי גאגא ש"מתכוונת להודיע הודעה עצומה, אותה היא תבשר הערב בתוכנית". הוא העלה את גאגא לשידור, כשהוא מדבר אליה בסלולרי שהחזיק בכף ידו ואמר לה "יש לך הודעה גדולה להודיע הערב?" וליידי גאגא הנבוכה ענתה לו "אני לא יכולה, ג'ימי. אני לא יכולה לדבר כרגע. אני ממש מצטערת, אבל זה ממש זמן לא טוב".

פאלון הפנה את המסך הקטן בידו לעבר המצלמה וליידי גאגא המבולבלת אמרה "אני לא יכולה לראות אותך. האם אני בטלוויזיה?". פאלון ניסה לדובב אותה שתגיד משהו על התוכנית הגדולה שלה, אבל ליידי גאגא הדפה אותו ואמרה "אני לא יכולה לספר לך, כי אני עוד סוגרת את הקצוות. יש לי המון שיחות טלפון לעשות".

"עולם אחד – יחד בבית" לא רק נולד בחיפזון ובנסיבות משונות מאוד. הוא גם יהיה שונה לחלוטין ממופעי הראווה הבינלאומיים הגדולים שקדמו לו, לא רק כי לא יגוייסו בארוע תרומות אלא גם כי ההופעות עצמן יתקיימו בלי נוכחות קהל.

האומנים לא יעלו הפעם על במות הענק של וומבלי או מאדיסון סקוור גרדן, אלא יופיעו מהבית. לבד לגמרי מול צוות צילום מצומצם, שישמור מהם מרחק ביטחון ברוח ציוויי הריחוק החברתי. מאות מיליוני המעריצים יצפו בהם מרחוק, כשהם במצב דומה בבתיהם.

זה מוזר ונראה מנוכר, אבל יש לזה גם צד אינטימי, מפתיע מאוד ואפילו מרגש.

"עשינו בשבת שעברה אירוע שהוקדש למאיר אריאל שנערך כמובן מרחוק בזום", מספר קוטנר. "אירחנו את יהודה עדר ומיקי קם ששרו מהבית בתל אביב ואת דיוויד ברוזה שסיפר על העבודה עם מאיר אריאל ושר מביתו שבניו יורק. צפו בשידור בזום מאות אנשים.

יואב קוטנר (צילום: משה שי/פלאש90)
יואב קוטנר (צילום: משה שי/פלאש90)

"אורלי יניב אמרה לי למחרת, שהיא הרגישה שהיה בזה משהו נורא משונה. מצד אחד יש כמובן מין ריחוק כזה, כי כל אחד נמצא בבית אחר. מצד שני – באירועי התרבות האלה בזום נוצרת גם קירבה נורא חזקה שמרגישים אותה. אני, כצופה, שונא מופעי ענק. אתה לא רואה בהם כלום.

"כשאתה מגיע לוומבלי ועומדים שם 90 אלף איש, מה אתה רואה כבר? אתה רואה את המסכים. באירוע כזה אמנם אין באמת קהל, וזה כאילו מנוכר, אבל אתה מרגיש מאוד קרוב לאמנים ויש גם תחושה של קירבה מיוחדת בין הצופים. מהבחינה הזו, זה כן מייצר משהו חדש שלא היה כמוהו קודם".

התחושה הזו שכולנו באותה סירה. שגם פול מקרטני סגור עכשיו בדיוק כמונו בין ארבע קירות גם אם הבית שלו קצת יותר גדול משלנו ועכשיו הוא שר לנו, ולעוד מיליונים שנמצאים בדיוק באותו מצב.

"בדיוק. המופע בשבת ישודר בטלוויזיה, אז הוא לא יהיה בזום, מן הסתם. אבל תחשוב על זה – אם זה היה בשידור זום, פול מקרטני גם היה יכול לראות אותך, אם היה בא לו".

עוד 2,439 מילים
סגירה