משבר הקורונה: גבר חרדי בבית"ר עלית (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

אחרי ששגו בבריאות, הרבנים ינווטו את הכלכלה במגזר החרדי

בדיקת זמן ישראל

תשכחו מהאגדות האורבניות על גבירים שמגיעים לארץ עם מזוודות של מזומנים שמופקדים בקופת גמ"ח ● במגזר החרדי מעריכים כי הגמ"חים ייתנו ברקס חזק למימון הפעילות השוטפת של החרדים, וכי הפגיעה הכלכלית של הקורונה במגזר תהיה קשה במיוחד ● הערים החרדיות כבר התמקמו בצמרת טבלת האבטלה ● "מי שיידע כיצד ינהגו הרבנים בנושא, יידע גם לאן תלך הכלכלה החרדית ב-2021"

קבלן בניין המנוסה בביצוע פרויקטים עבור המגזר החרדי, החליט החודש להשהות את ביצוע העבודות בפרויקט שהוזמן ממנו באחד הישובים החרדיים; הוא פשוט לא בטוח שהתשלומים, המגיעים אליו דרך קופות גמ"חים, ימשיכו להגיע בהתאם לאבני הדרך שנקבעו מראש.

"כשאתה מתנהל מול בנק, הסיכוי להיתקע הוא אפס", הוא אומר לזמן ישראל.  "אחרי שהבנק מאשר מימון ללקוח, אפשר להיות בטוח שהכסף יגיע. בגמ"חים, המצב שונה. זה כסף שמנוהל על ידי אדם פרטי, ודברים יכולים להשתנות. זה לא ממוסד. פתאום יש תקלה, או תרומות שלא מגיעות, ואז הכל יכול להיתקע".

הגמ"חים (גמילות חסדים) הם הנקודה הרגישה ביותר במערכת הכלכלית של המגזר החרדי. המדובר בקופות קטנות של הלוואות ללא ריבית ובפריסת תשלומים נוחה, שמהוות דרך לחלוקת עושר בתוך הקהילה ולהגשת סיוע לתזרים של חבריה.

"הרבה מהלקוחות שלי נעזרים בגמ"חים האלה", אומר הקבלן. "בעצם מדובר באיש מאוד עשיר שיש לו כסף פנוי, ושבמקום להפקיד אותו בבנק הוא מניח אותו בגמ"ח, כקרן ללא ריביות שעוזרת לאנשים, אחרי שבדק שיש להם יכולת החזר או ערבים.

"להערכתי, בכל מה שקשור למימון בנייה או שיפוץ, ההלוואות האלה יקבלו מכה מאוד חזקה בשלב הזה. מה שכן, בכל מה שנוגע לכלכלה הפנימית של החברה החרדית, יש שם הרבה מאוד עזרה וגיבוש חברתי. החרדים מתנהגים כמו חמולה, בעוד שאנחנו החילונים פרילנסרים, וכל אחד לעצמו".

"הלוואות גמ"חים למימון בנייה או שיפוץ יקבלו מכה חזקה בשלב הזה. מה שכן, בכל מה שנוגע לכלכלה הפנימית של החרדים, יש הרבה מאוד עזרה והם מתנהגים כמו חמולה, בעוד שאנחנו החילונים פרילנסרים, וכל אחד לעצמו"

הגמ"חים מנוהלים באופן עצמאי על ידי כל ישיבה, קהילה ליטאית או חסידות, ויכולים להיות בהיקף של בין מאות אלפי שקלים לכמה מיליארדים, כמו למשל במקרה של הגמ"ח המרכזי, שנעזרים בו מעל ל-100 אלף לווים.

בדרך כלל, ההלוואות האלה משמשות כקרש קפיצה לתחילת חיי הנישואין, וכן למחזור וגלגול חובות לבנקים או לגמ"חים אחרים.

הפיקדונות של הגמ"חים מגיעים מהלווים עצמם, ששמים הון עצמי של אלפי שקלים, כדי לקבל זכאות להלוואות, וכן מתורמים גדולים מהארץ ומחו"ל, שמעדיפים להשכיב את הכסף בגמ"ח במקום בבנק, אף שלא ייהנו מתשואה.

כעת, לאחר שהחברה החרדית נכנסה למשמעת קורונה באיחור, גם החשיפה הכלכלית שלה מתחילה לתת אותותיה, כאשר שליש עד חצי מהחרדים פוטרו או יצאו לחל"ת. הגמ"חים אמורים להוות כרית הביטחון שתאפשר להם לשרוד.

העברת הפקדות מהבנקים לגמ"חים

ישראל גוטמן, שמנהל גמ"ח בבית שמש, דווקא משדר אופטימיות ולא מתרגש מגל האבטלה הגדול בעיר. לדבריו, במקרה שלו לא רק שההפקדות לא נעצרו, אלא התגברו ממש.

"ביומיים-שלושה הראשונים היו אנשים שרצו למשוך פיקדונות, כדי להתארגן לחג, ומחשש שלא תהיה להם משכורת. אבל בהמשך נהיה מצב הפוך: חרדים לא סומכים על הבנקים, אז הם העבירו את ההפקדות לגמ"חים. בנוסף, יש אנשים שנתקעו עם עסקאות, אז במקום שהכסף ישכב אצלם הם העבירו אותו אלינו".

אם לשפוט על פי דברי גוטמן, גם האגדות האורבניות על גבירים שמגיעים לארץ מחו"ל עם מזוודות של כסף מזומן שמופקד בגמ"ח, כבר לא רלוונטיות. "היום כבר אין לנו כספים ופיקדונות מחו"ל, בגלל 'חוק הגמ"חים'".

מדובר בחוק שאושר השנה בכנסת, ואמור להסדיר בהדרגה את פעילותם של הגמ"חים בשנים הקרובות, כך שגמ"ח בהיקף של יותר ממיליון שקל יצטרך לקבל רישיון של מוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית. חומרת התנאים לקבלת הרישיון תגדל בהתאם להיקף פעילות הגמ"ח. עם זאת, לפי שעה קשה לקבל פרטים על היקף הפיקדונות או ההלוואות בבנקים החלופיים האלה, ורב הנסתר על הגלוי.

תלמידים בבית ספר בביתר עלית. 42% מהנשים החרדיות עובדות בחינוך (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)
תלמידים בבית ספר בבית"ר עלית. 42% מהנשים החרדיות עובדות בחינוך (צילום: Mendy Hechtman/Flash90)

גם מצד הלווים, גוטמן אומר שכרגע המצב נראה בסדר. "עד כה היו בקשות בודדות לדחות תשלומים, כמו שקורה תמיד לפני החגים, כך שאני לא רואה בעיה. אבל אף אחד לא יודע מה הולך לקרות אחרי פסח, וזה אחד הנעלמים הגדולים. יש את המקצועות המסורתיים של החרדים, מורות וגננות שלא נפגעו בכלל, כי הן מקבלות שכר מלא. דווקא אלה שיצאו לעבוד והרוויחו 15-20 אלף שקל בחודש, נפגעו הרבה יותר מהמורות".

גוטמן משמש כיו"ר איגוד הגמ"חים ובנוסף מנהל את ארגון מסילה לכלכלה נבונה. לדבריו, משבר הקורונה דווקא הביא התפתחות חיובית של קצת יותר צניעות בהוצאות של החרדים. "אנשים עשו פה חתונות במאות אלפי שקלים, ועכשיו זה ירד לאלפים בודדים. לקראת פסח הוציאו את המינימום שבמינימום על ביגוד ועל דברים אחרים שהיו מוציאים עליהם הרבה יותר לפני, שלא לדבר על נסיעות לחו"ל שירדו. אז רמת ההוצאות ירדה והכסף נשאר בכיס, אז כרגע אין חסר משמעותי. רק המשפחות שהיו על הקצה נמצאות עכשיו בבעיה".

"אנשים עשו פה חתונות במאות אלפי שקלים, ועכשיו זה ירד לאלפים בודדים. לקראת פסח הוציאו את המינימום שבמינימום על ביגוד ועל דברים אחרים שהיו מוציאים עליהם הרבה יותר לפני, שלא לדבר על נסיעות לחו"ל שירדו"

לעומת גוטמן, כל הדוברים האחרים שאיתם שוחחנו מציריים תמונה פחות בהירה ויותר קודרת, וצופים שהגמ"חים האלה ייתנו ברקס חזק למימון הפעילות השוטפת של החרדים. להערכתם, אם הם יסגרו את הברז, החבטה הכלכלית של הקורונה תפגע בחרדים לא פחות מאשר במגזר הכללי.

אנשים עומדים בתור בכניסה לסופרמרקט בבני ברק. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
אנשים עומדים בתור בכניסה לסופרמרקט בבני ברק. מרץ 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

קושי להגיש את הטפסים המקוונים

החרדים נמצאים כרגע על הכוונת התקשורתית, אחרי שהשבוע ירושלים נכנסה לסגר נוקשה ובני ברק כבר עברה לסגר מרוכך יותר, במטרה לנסות ולהוציא משם את חולי הקורונה ומשפחותיהם לטיפול או למלוניות.

למרות תחושת הניתוק מהחברה הכללית, והסטראוטיפ על החרדים שיושבים ולומדים על חשבון הברון, נראה כי המגזר החרדי חשוף כיום יותר מאי פעם לזעזועים כלכליים מבחוץ, וכי טלטלת הקורונה לא תדלג עליהם גם במישור הזה.

ואכן, כבר בחודש מרץ התברגה העיר החרדית בית"ר עלית כמעט בצמרת הערים שנפגעו כלכלית מהקורונה, ושיעור המובטלים בה קפץ באופן מבהיל מ-3% אבטלה ל-52% (!). גם בבני ברק, מודיעין עלית ובית שמש לפחות שליש מהתושבים יצאו לחל"ת או פוטרו, ובשירות התעסוקה אומרים שאלה נתונים חלקיים שצפויים לעלות, מה גם שרבים עדיין לא נרשמו בלשכה.

זה לא מקרי. בשני העשורים האחרונים החלו החרדים לעבוד בקצב מואץ, בייחוד נשים, שרבות מהן עברו מהחינוך להייטק. זה אומר שגם רבים מהעובדים מהמגזר יצאו עכשיו לחל"תים או פוטרו, ואמורים גם הם לנסות ולקושש את דמי האבטלה או את המענקים הזעומים לעצמאים. אלא שגם פה נראה כי רבים מהם בפיגור.

נשים חרדיות מועסקות בחברת הייטק במודיעין עלית (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
נשים חרדיות מועסקות בחברת הייטק במודיעין עלית (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

"לקח לציבור הזה יותר זמן להבין את מחלה ואת דרכי ההימנעות ממנה בגלל שנחשפו לזה מאוחר, ולהערכתי אותו דבר יקרה גם בהיבט הכלכלי", מבהיר חיים הר-כסף, מזכיר עמותת אחריות, שמסייעת לאנשים שנקלעו לתסבוכת כלכלית.

"בניגוד למגזר הכללי, שרבים ממנו הגישו את הטפסים וקיבלו את הכסף בערב פסח, חלקים גדולים מהמגזר שלי לא הבינו את הרעיון, ולא הצליחו להגיש את הטפסים. הם הלכו פיזית לביטוח לאומי או ללשכת תעסוקה, שהיו סגורות.

"אני מכיר הרבה שיצאו לחל"ת או פוטרו ולא קיבלו כלום בערב החג, כי הם לא היו מודעים לזכויות שלהם או משום שלא הייתה להם גישה פיזית לתקשורת. הגיעו אלי לא אחד ולא עשרה אנשים רק כדי לבקש מחשב, אחרי שהם כבר הבינו שצריך להירשם באינטרנט", הוסיף הר-כסף.

"אני מכיר הרבה שיצאו לחל"ת או פוטרו ולא קיבלו כלום בערב החג, כי הם לא היו מודעים לזכויות שלהם או משום שלא הייתה להם גישה פיזית לתקשורת. הגיעו אלי לא אחד ולא עשרה אנשים רק כדי לבקש מחשב"

הר-כסף, בן 42, פועל ממשרדים שברחוב חברון בבני ברק, ואם שמו מעורר אירוניה מסוימת, כמי שעוסק בהצלה כלכלית, זה רק בגלל שאביו רצה להיות רב סרן בצבא לפני שנים רבות, כשהדרגה הזו עדיין חייבה שם עברי.

בימים כתיקונם הוא מנסה לסייע למשפחות שנקלעו לקשיים להתמודד עם צווים ועיקולים, ועם אפשרויות הבראה או הפנייה לעורכי דין. בהתייחס למצב הכלכלי של החרדים לֹנוכח משבר הקורונה, הוא מבקש לסייג את הדברים מראש, ומדגיש כי מעצם הפעילות של העמותה, "במשקפיים שלי הכל נראה קצת יותר שחור".

"זה לא רק הלשכה או ביטוח לאומי, אלא גם הקשר עם הבנק, שלאדם הממוצע יש אפליקציה ואם זה לא מסתדר אז יש צ'ט עם בנקאי שעונה לו ומסתדרים. הגשת בקשה לדחיית משכנתה, שפתוחה לכולם, יותר קשה במגזר שלנו, כי אנשים רצו ללכת לבנק. אתה אומר להם תתקשרו, אבל זה כרוך בהמתנה של שעה ורבע עם נעימת רקע, רק כדי לדבר עם הבנקאי".

למעשה, הבנקים זנחו את הלקוחות מבני ברק דווקא בשעה הכי קשה שלהם. לפי בדיקה שפורסמה השבוע בחדרי חדרים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והפועלים השביתו את פעילות הסניפים שלהם בבני ברק, כך שתושבי העיר נאלצו לכתת רגליים לערים אחרות כדי לקבל שירותי בנקאות. בבנקים אומרים בתגובה כי הם יתנו עדיפות לתושבי העיר במוקד הטלפוני אך עדיין לא ברור מדוע אם המרכולים יכולים להישאר פתוחים, דווקא הבנקים החליטו לסגור (ראו תגובת אגוד הבנקים בהמשך).

סניפי בנק בבני ברק נסגרו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
סניפי בנק בבני ברק נסגרו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לבנקים יש עניין גדול בשימור הלקוחות מהמגזר. בנוסף לבנק פאגי ומרכנתיל, שנחשבים למובילים אצל החרדים, כמעט לכל הבנקים האחרים יש כיום מנהל קשרי קהילה חרדי, אף שכלל לא בטוח שזה יעזור ללקוחות שלהם להתגבר על סגירת הסניפים, שכן הם עדיין מעדיפים לעבוד עם הצ'קים במעטפות, ופחות באפליקציות.

"היחס של הבנקים לחברה החרדית פחות טוב מאשר לחברה הכללית, אבל נשים את זה בצד, כי לאדם החרדי התקלה היא היעדר אינטרנט ולא הסניף הסגור. ההמתנה הארוכה למענה הטלפוני היא המייגעת. במגזר הכללי דיווחו על תקלות גם בנוגע לרישום למענק לעצמאים, אבל להמתין שעה בטלפון, כשאחר כך השיחה מתנתקת, זה מתסכל הרבה יותר".

לדבריו, הממסד צריך להשקיע קצת יותר בהנגשת האפשרויות למימוש הזכויות. "כמו שהוראות משרד הבריאות הגיעו אלינו באיחור, ובשבוע הזה אכלנו אותה עם אנשים חולים, אני מעריך שהאיחור בנושא הכלכלי יהיה יותר גדול.

"הממסד צריך להשקיע יותר בהנגשת האפשרויות למימוש הזכויות. כמו שהוראות משרד הבריאות הגיעו אלינו באיחור, ובשבוע הזה אכלנו אותה עם אנשים חולים, אני מעריך שהאיחור בנושא הכלכלי יהיה יותר גדול"

"בנושא הרפואי מישהו הלך והשקיע המון כסף והביא את הרבנים ועשו את כל מה שצריך כדי שהמידע יגיע לאחרון החרדים המנותקים. אני לא רואה את ביטוח לאומי ולשכת התעסוקה משקיעים חצי ממה שמשרד הבריאות השקיע, כדי להביא את המידע הרפואי אלי. אבל גם אם ירצו להשקיע ולהביא אלי את המידע, זה רק חצי צרה, כי עכשיו גם צריך להירשם. ובשביל זה, כאמור, צריך מחשב".

חלק גדול מבעלי החנויות במצוקה

לא רק שהחרדים עובדים, רבים מהם חווים עכשיו גם את המכה של העצמאים.
"אם נלך ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, חלק גדול ממנו זה עסקים קטנים ולא רשתות או קניונים. איך שזה נראה כרגע, אני לא בטוח אם ואיך הם יוכלו לפעול אחרי המשבר, גם אם הוא ייגמר בעוד שבועיים שלושה.

"אני רואה ומלווה יותר מדי אנשים שפנו אלי, ושבכלל לא בטוח שיהיה להם לאן לחזור. כבר חזרו להם צ'קים. עכשיו הספק שקיבל את הצ'ק ולא קיבל את הכסף בזמן, לא כל כך מהר יספק את הסחורה בפעם הבאה, ועובד שלא קיבל מה שמגיע לו בזמן, לא כל כך מהר ייתן את הנשמה שלו בפעם הבאה, יש פה המון כאלה".

"אין לנו קסטרו ו-H&M. לא תכיר פה שם של אף חנות ולאף אחת מהן אין כתפיים של רשתות ותאגידים. חלק גדול מהחנויות במצוקה גדולה יותר מאשר החנויות בקניונים. שם יש לחנויות אורך נשימה, הן התאגדו יחד כדי להתמקח על שכר הדירה, כן ישלמו לא ישלמו, וגם יש להן יועצים עסקיים ויועצי משברים.

"לעומת זאת, כשאתה מדבר על איזה עסק קטן ברחוב רבי עקיבא, ששוכר נכס מאיזה נכד של זקן שהוריש לו את זה, גם הנכד צריך את הכסף למחייתו. יש סיכוי טוב שבעל הבית הוא בכלל אברך כולל שירש נכס, ושאם לא ייתנו לו את ה-9,000 שקל של השכירות, גם לו עצמו יחזרו צ'קים. אבל לעסק עצמו אין מרווח נשימה, והוא לא יכול להתאגד עם אף אחד. הכל נכסים פרטיים וקטנים".

רחוב רבי עקיבא בבני ברק (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
רחוב רבי עקיבא בבני ברק (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

התמיכה של התורמים תרד

ומה באשר לכרית הביטחון של הגמ"חים? הר-כסף מעריך שבדומה למערכת הבנקאית הרגילה הם יורידו הילוך, אבל במקום להעלות את הריבית, פשוט יחלקו הרבה פחות כסף.

"הצורה שהתנהלה הכלכלה החרדית מבחינת הגמ"חים והתמיכה של תורמים מכל העולם למוסדות הלימוד, תרד ותשתנה לדעתי. אין ספק שסכומי הכסף שהגיעו מכל העולם כדי לתמוך בלומדי ועמלי התורה יקבלו מכה אנושה וירדו.

"הסיבה לכך היא שחלק גדול מהתורמים בעצמם נמצאים במצב רפואי קשה, וכמה תורמים גדולים ומוכרים מתו מקורונה בניו יורק ובלונדון. עכשיו הקהילה האמריקאית או הבריטית תדאג קודם כל לעצמה, ויגיעו פחות תרומות לארץ.

"הצורה שהכלכלה החרדית התנהלה מבחינת הגמ"חים והתמיכה של תורמים למוסדות הלימוד, תרד ותשתנה. אין ספק שסכומי הכסף שהגיעו מכל העולם כדי לתמוך בלומדי ועמלי התורה יקבלו מכה אנושה וירדו"

"אחוז דורשי העבודה יתחיל להתקרב בין הציבור החרדי לכללי, ויהיה קושי לסמוך על תרומות ופילנתרופיה. רוב הכסף של הגמ"חים לא הגיע מאנשים פרטיים, אלא מעשירים ששמים מיליון דולר בגמ"ח כזה או אחר, כדי שייתנו עזרה.

"אני חושב שחלק גדול מהם יתקשרו ויבקשו שיחזירו להם את הכספים. זה בסך הכל אנשים שמפקידים ולווים ב-B2B עתיק יומין".

עם זאת, פעילות הגמ"חים כבר הצטמצמה בשנים האחרונות, בין היתר בגלל שהיו על הכוונת של הרשות לאיסור הלבנת הון, שהובילה בסופו של דבר לחוק ההסדרה.

הר-כסף מעריך שכעת הפעילות הזו תתכווץ עוד יותר והגמ״חים "יתפסו מקום מאוד שולי בכלכלה החרדית. המכה של הקורונה תוריד את זה הרבה יותר, וגם גמ"חים עם כסף פנוי כבר עוצרים את הפעילות. לבנקים הרגילים יש שתי אפשרויות: לתת קצת פחות ולהיזהר יותר, ומצד שני להעלות את הריבית. זה באמת מה שכל הבנקים עשו, הם גם העלו את הריבית והם גם נזהרים יותר. אבל לגמ"ח אין ריבית, אז הדרך היחידה שלו להיזהר עוד יותר זה לעצור".

"לבנקים רגילים יש שתי אפשרויות: לתת קצת פחות ולהיזהר יותר, ומצד שני להעלות את הריבית, וזה באמת מה שכל הבנקים עשו. אבל לגמ"ח אין ריבית, אז הדרך היחידה שלו להיזהר עוד יותר זה לעצור"

המגזר החרדי ידוע ביכולת לנצל כוח קנייה וגם בשיעורים נמוכים יחסית של לקיחת סיכונים מיותרים שמובילים להוצאה לפועל או חדלות פירעון. אלא שגם המסורת הזו צפויה להיסדק כעת, בגלל ריבוי העסקים העצמאיים, שההחלטות העסקיות שלהם דומות לאלה של המגזר הכללי, והפגיעה תהיה בהתאם.

שיעור תעסוקה גבוה בקרב נשים

רוב החרדים מרוכזים ב-7 יישובים, ביניהם בני ברק, אלעד, בית"ר ומודיעין עלית.  "לא נכון להתייחס למגזר כגוש שחור ואחיד", אומר עיתונאי "משפחה" יעקב פלבינסקי, בן ה-25 מבני ברק. לדבריו, רוב החסידים שסביבו עובדים, וגם בקרב הליטאים יש שיעור גבוה של תעסוקה בקרב נשים. עם מלגת כולל ממוצעת של 1,500 שקל ובן זוג אחד לפחות שיצא לחל"ת או פוטר, כולם ירגישו את הפגיעה הנוכחית.

במה שנוגע לדיור, פלבינסקי אומר שהחסידים פחות נוטים לרכוש דירות, "אני ורוב חבריי גרים ביחידות דיור בבני ברק בגודל של 40 מ"ר במקרה הטוב. אחרים 'מתלבשים' על נקודות בפריפריה, כמו חסידי גור בערד או חסידי בעלז בהר יונה שבנוף הגליל, ומי שרוצה יכול גם לקנות את הדירות שם בכ-350 אלף שקל".

לעומת זאת, בקהילות הליטאיות עדיין יש אובססיה חזקה יותר לבעלות על דירות, ככה שבחור "טוב" ישאף לזה כשהוא מתחתן. לדברי פלבינסקי, הרבנים הליטאים ניסו למתן את התופעה, עד כה בחוסר הצלחה.

חלק מאלה שגרים בערים הגדולות למעשה משכירים במקביל את הדירה שקנו בעפולה או במקום אחר, כמקובל במגזר הכללי. כל זה אומר שגם חלק לא מבוטל מהחרדים הפכו לעבדים נרצעים למשכנתאות, ועכשיו נכנסו ללחץ, כמו כולם.

בנוסף על החרדים שכן עובדים, גם לומדי התורה צפויים לספוג עכשיו את גלי ההדף של המשבר. לפי הר-כסף, "אלה שיש להם משרות רבניות ותורניות, ראשי הישיבות, מגידי השיעורים, הדיינים והפוסקים, יתקשו יותר, בגלל שיגיעו פחות תרומות, וגם במגזר שלנו יכירו יותר את האפשרויות החוקיות להתמודד עם המשבר. אולי יקומו פורומים פנים-מגזריים, והרבנים יקימו בתי דין מיוחדים לחדלות פרעון".

לשאלה מה הלאה, הוא משיב שצריך לראות מה יאמרו הרבנים. "אנחנו בסטנד-ביי. אנחנו עוד לא יודעים לאן תנשב הרוח ולאיפה הרבנים יובילו את הנושא הכלכלי. מי שידע את התשובה, ידע לאן תלך הכלכלה החרדית ב-2021.

"אם הרבנים ייראו שהגמ"חים יצטרכו לקחת את כל הסיכונים ולהלוות כמה שיותר, זה מה שיקרה; אם הם יגידו 'אין לכם זכות להמר על כסף של אנשים, ואם אתם לא בטוחים בוודאות בהחזר אל תלוו' – זה מה שיקרה; ואם הרבנים יגידו, תצטמצמו עד לחם צר ומים לחץ ותחסכו כל אגורה בצד – זה מה שיקרה.

"אם הרבנים ייראו שהגמ"חים יצטרכו לקחת את כל הסיכונים ולהלוות כמה שיותר, זה מה שיקרה. ואם הרבנים יגידו 'אין לכם זכות להמר על כסף של אנשים שהפקידו אותו ואם אתם לא בטוחים בהחזר אל תלוו' – זה מה שיקרה"

"קשה לדעת לאן הרבנים יובילו. אנחנו כעמותה החתמנו 17 מגדולי הרבנים על מכתב שקורא לעזרה הדדית ולאורך רוח מצד הנושים, לבוא לקראת החייבים ולפרוס תשלומים, ומבקש להיזהר מאוד מכל הלוואה בריבית, כי דווקא בציבור שלנו הנפילה לשוק האפור ופתרונות קסם עלולים להטעות בגלל חוסר מידע".

חצי מהחרדים עובדים, 77% מהחרדיות

כאמור, השתלבות החרדים בתעסוקה במגזר הפרטי והציבורי גדלה בהתמדה בעשורים האחרונים. בניגוד לעבר, אפשר לראות אותם כנהגי אוטובוס או פקידים בבנק, ולמעשה בכל מקום. השינוי הדרמטי הוא בעיקר בקרב הנשים החרדיות.

77% מהנשים החרדיות עובדות, ומצליחות לתמרן את הקריירה יחד עם 7 ילדים בממוצע. השיעור הזה קרוב מאוד לשיעור הנשים הלא חרדיות שעובדות, ואף גבוה ב-11% משיעור הנשים העובדות במדינות המפותחות, שלהן פחות משני ילדים בממוצע. בקרב הגברים, קצת יותר ממחצית מהחרדים עובדים.

לפי ניצה קסיר, משנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, נקודת המפנה בתעסוקה הייתה לאחר המשבר של תחילת שנות ה-2000. אם החל מ-1980 ועד לנפילת בועת הדוט.קום, אחוז הגברים החרדים שלא עבדו נחתך בחצי, הרי שמאז 2002 המגמה התהפכה, והם החלו להשתלב בחזרה בשוק העבודה.

ניצה קסיר
ניצה קסיר

כאמור, גם הנשים החרדיות נכנסו יותר לעולם העבודה, ובעשרים השנים האחרונות הן זנחו בהדרגה את הסמינרים למורות (כיום רק 42% מהן עובדות בחינוך), ונכנסו בקצב מהיר להייטק: מ-2003, שיעור החרדיות שעובדות בקטר הכלכלי של המשק קפץ פי 4.5. לדברי קסיר, הממשלה עודדה זאת באמצעות צעדים אקטיביים כמו פתיחת מכללות ייעודיות ומסלולי שירות ייעודים בצבא.

גולת הכותרת של שינוי הכיוון ביחס לחרדים היה קיצוץ הקצבאות בידי שר האוצר נתניהו ב-2003. עם זאת, עבור רבים הצעד הזה נחשב שנוי במחלוקת, כי ייתכן שהעביר חרדים ואחרים מתחת לקו העוני.

מעבר לכך, המשבר של שנת 2000 צמצם את היקף התמיכות מחו"ל בתלמידי הישיבות, ונוסף לכך גם הקושי של ההורים לממן את ילדיהם, שכן בניגוד לדור הקודם, הם בעצמם לא עבדו, וכבר לא קיבלו שילומים מגרמניה.

"אנחנו חוזרים למצב הזה", אומרת קסיר, ומעריכה שבדיוק כמו המשבר של תחילת המילניום, גם עכשיו עשויה להיות התפתחות דומה. עם שפל עולמי, תחזית צמיחה של מינוס 5%, וגירעון וחוב גדולים יותר, צפויה הממשלה להתקשות לעמוד בהיקף התמיכות החברתיות הנוכחיות ביום שאחרי המשבר.

"התוצאות אז היו קיצוץ קצבאות וצעדים אקטיביים של מעבר מרווחה לתעסוקה. כיום יש משקל גבוה לקצבאות מסך הכנסות החרדים, סדר גודל של 25%-30% ואחרי הקורונה יצטרך לחול שינוי. לא ברור לאיזה עומק המשבר הזה יתדרדר, וקשה לדעת כמה המדינה תוכל להמשיך את זה, מה שמגדיל את הסיכון לעוני".

במלים אחרות, ייתכן שהחרדים יצטרכו להגביר עוד יותר את הגידול בהשתתפות שלהם בשוק העבודה, אחרי שזה נבלם קצת בשנה האחרונה. לפי הנתונים הרשמיים, מחצית מהחרדים מוגדרים עניים, אך קסיר טוענת שהשיעור האמיתי נמוך בהרבה. לדבריה, הצרכים שלהם שונים, הם יודעים לנצל את כוח הקנייה שלהם, מחושבים מאוד, ונעזרים במערכת קהילתית והתנדבותית חזקה.

בניגוד למה שנטען כאן קודם, טוענת קסיר שבמחקר שביצעה בעבר יחד עם ביטוח לאומי, נמצא שהחרדים גם יודעים למצות את זכויותיהם היטב.

לכל אלה נוספת כאמור גם צורת המימון הייחודית. "כשיש לך בעיה בתזרים אתה יכול לקבל הלוואה ללא ריבית בפריסה נוחה, וגם לגלגל את ההלוואות בין הגמ"חים. אני יודעת על אנשים שלקחו הלוואות כאלה בסדרי גודל מפתיעים. אבל המשבר מקיף את כל העולם, ויש חשש להאטה גם בפעילות הזו".

בשורה התחתונה, השילוב של חרדים בעולם התעסוקה הפך אותם ללא פחות פגיעים ממשבר הקורונה הכלכלי מכלל האוכלוסייה, ואולי אף יותר. "הדבר היחיד שנותן להם יתרון מסוים הוא ההוראה, שזו עבודה שיצטרכו גם בעתיד. אבל כל שאר התחומים בבעיה, והם בהחלט חשופים מאוד, לכל ההיבטים של המצב".

תגובת איגוד הבנקים

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "נוכח הסגר שהוטל על עיר בני ברק, מדיניות במערכת הבנקאית תואמת את הנחיות המדינה ומתואמת עם הגורמים הרלוונטיים. העיקרון המנחה הוא מתן שירות ללקוחות בכל האמצעים שעומדים לרשות הבנקים לרבות מוקדים טלפוניים זמינים, משלוח כרטיסי חיוב עד הבית, הפעלת מכשירים למשיכת מזומן פתיחת סניפים לפי צורך וכד'. הכל תוך שמירה על בריאות התושבים אשר מתבקשים להימנע מלצאת מביתם אלא לצורך רכישת מזון. וכמובן בריאותם של העובדים. נדגיש כי במקרים דחופים, ניתן מענה מלא לכל לקוח במסגרת המוקד הטלפוני שמונחה לתת עדיפות לאוכלוסיה זו".

עוד 3,039 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● חוסר הסכמה בין כחול לבן לליכוד על חוק הקנסות ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 32 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

משבר הקורונה הכלכלי, כשלון הטיפול בישראל לעומת האיחוד האירופי

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מבית המשפט גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, הן בצד הבריאות והן בפגיעה אנושה בעסקים הקטנים ובכלכלה.

נתניהו וממשלתו טיפלו בקורונה בדרך מופקרת, צינית ונגועה באינטרסים פוליטיים. הצורך לשמור על נתניהו מביהמ"ש גבר על שיקולי דעת מקצועיים. התוצאה היא קטסטרופה מתמשכת, בצד הבריאותי והכלכלי

מעל 4400 מתים, מעל 1100 חולים במצב קשה או קריטי, נכון לתחילת השבוע.
אסור שמסע יחסי הציבור של נתניהו יאפיל על תוצאות איומות אלו.

מבחינת ההשפעות הכלכליות של הקורונה, חלק ניכר מאזרחי ישראל הידרדרו למצב קשה. יותר מחצי מיליון מובטלים, עסקים קורסים, דור של ילדים ונוער שלא למד במשך שנה, דור של נשים צעירות שמעמדן המקצועי, הכלכלי והחברתי נסוג שנים לאחור, ודור שלם של צעירים שהמדינה דוחפת לתרבות של אבטלה. כל זאת בעוד רבים מנסים להתקיים ללא הכנסה וללא עבודה, בין סגר, בידודים חוזרים, טיפול בילדים ושמירה על שפיות ובריאות.

ב-17 לינואר פורסמה "סקירה כלכלית לסיכום שנת 2020 ותחזית ל-2021" שנכתבה על ידי צוות מאקרו באגף הכלכלנית הראשית באוצר. לפי הסקירה, התוצר בישראל בשנת 2020 יתכווץ ב-3.3%, שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה) יעמוד ב-2020 על 15.4% לעומת 3.8% ב-2019. ב-2021 שיעור האבטלה יעמוד על 8.6%, ובמקרה של החמרה בריאותית שיעור האבטלה יעמוד ב-2021 על 11.6%.

ב-18 לינואר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "נתונים מסקר כוח אדם למחצית השנייה של חודש דצמבר ולחודש דצמבר 2020". לפי הסקר, הכניסה של ישראל לסגר השלישי בסוף דצמבר העלתה את שיעור האבטלה הרחב בישראל ל-13.7% עם כ-566 אלף מובטלים.

אפשר להניח כי נתוני האבטלה הראשונים לינואר, שיפורסמו בסוף ינואר, יורו על ההשלכות השליליות של הסגר השלישי בשוק העבודה עם עלייה בשיעור האבטלה.

גסיסת העסקים הקטנים

מעניין לציין שבסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס:

"בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה".

בסקירה של האוצר אין נתונים על העסקים הקטנים שנפגעו קשה מהמשבר, מלבד איזכור כוללני ומכובס: "בעקבות המגבלות שהוטלו, חלק מהעסקים נאלצו להתאים את עצמם בקצב מהיר מהצפוי למציאות החדשה"

המכון הישראלי לדמוקרטיה ב"סקר מצב שוק העבודה בתקופת הקורונה | דצמבר 2020" משלים את החסר: משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים.

נכון לשבוע השני של דצמבר כ-74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם, כ-45%, דיווחו על עבודה חלקית. רק מיעוט, כ-24%, המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה.

כרבע מהעצמאים, כ-26%, דיווחו בתחילת דצמבר כי נאלצו להפסיק לעבוד או לסגור את העסק. שיעור זה משקף סדר גודל של כ-130 אלף עצמאים שלא עובדים באופן זמני או קבוע.

גם הסקר הנוכחי, בדומה לקודמיו, מעלה תמונה של פגיעה קשה בהכנסות העצמאיים: כ-75% מהעצמאים מדווחים על פגיעה בהכנסתם בחודש נובמבר 2020 , מהם 57% שרשמו ירידה בהכנסתם וכ- 18% שכלל לא משכו הכנסה מהעסק.

גם שיעור הירידה בהכנסות העמיק מאז הסקר הקודם: ירידה ממוצעת של 47% בהכנסתם של העצמאים שדיווחו על ירידה בהכנסה בחודש נובמבר 2020, לעומת ירידה של 44% בחודש יוני.

הפגיעה ברמות ההכנסה בולטת בקרב העצמאים בהשוואה לשכירים: 75% מהעצמאים נפגעו בהכנסתם בחודש נובמבר 2020, לעומת 26.5% בקרב השכירים שעבדו בנובמבר. יתרה מכך, שיעור המדווחים שלא משכו כלל הכנסה אישית מהעסק בקרב העצמאים עומד על 18%, לעומת כ-1.5% שלא קיבלו כלל שכר בקרב השכירים.

התגובה באיחוד האירופי להשלכות הכלכליות של הקורונה

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות, לכאורה יקרה, שיש לה השלכות רחבות אבל כדאיות בטווח הבינוני והארוך. הרעיון הוא להקטין את המכה הכלכלית כך שכלכלת האיחוד האירופי תהיה מוכנה להתנעה מחדש כאשר התנאים יהיו תקינים. כדי להשיג זאת, צריך להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים.

האיחוד האירופי בחר ליישם מדיניות שהשלכותיה רחבות אך כדאיות בטווח הבינוני והארוך: להשאיר אנשים בתעסוקה ובעסקים, כך שכלכלת האיחוד תהיה מוכנה להתנעה מחדש כשהתנאים ישתפרו

תגובת האיחוד האירופי למשבר הקורונה הייתה מדיניות התומכת בהעסקת עובדים, בעסקים, ובכלכלה בכלל. התמיכה בהעסקת עובדים מבוססת על הגמשת מודל ההעסקה והעמקת הסבסוד הממשלתי לעובדים.

למימוש מדיניות זו, הקים האיחוד האירופי מכשיר חדש, SURE, כדי לעזור לאנשים לשמור על עבודתם במהלך המשבר. התוכנית מעניקה הלוואות בתנאים נוחים למדינות החברות הזקוקות לסייע לעובדים לקבל הכנסה ולעסקים לשמור על צוות העובדים שלהם.

Sure תומך בתוכניות עבודה לזמן קצר ובצעדים דומים אחרים, שיסייעו למדינות החברות באיחוד האירופי להגן על מקומות עבודה, ומגן על שכירים ועצמאיים מפני סיכון של פיטורים ואובדן הכנסה.

חברות יוכלו לצמצם באופן זמני את שעות העובדים או להשעות כליל את העבודה, כאשר המדינה מספקת הבטחת הכנסה בגין השעות שלא עבדו.

העצמאים יקבלו החלפת הכנסה למצב החירום הנוכחי. זה מאפשר לאנשים להמשיך לשלם את שכר הדירה, את החשבונות ואת קניות המזון שלהם ומסייע לספק יציבות נחוצה לכלכלה.

מדובר בסבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש השביעי למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, שהיו באחריות המעסיקים. כך כולם מוגנים כלכלית: העובדים אינם מפוטרים ואינם יוצאים לחל"ת (כינוי מכובס לפיטורים), המעסיקים אינם מאבדים את כוח העבודה החיוני ואינם מפסידים כסף, נפילת הביקושים נמנעת והעמקת המיתון נבלמת. רוב הממשלות נקטו עוד אמצעים, כמו סבסוד שכר דירה פרטי ומסחרי, מטפלות לפעוטות, ועוד.

התוצאה המיידית היא תחושת יציבות ואמון בממשלות החברות באיחוד, ושיעורי אבטלה נמוכים יחסית.

באיחוד האירופי ניתן סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שהמועסקים לא עבדו בהן, והוא הורחב ל–80% מהחודש ה-7 למשבר. הממשלות גם נושאות בתשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים. כך כולם מוגנים

בישראל שיעור האבטלה בסוף דצמבר עלה לכ-13.7%, כ-566 אלף מובטלים, ועל תחושת היציבות והאמון בממשלה אין מה לדבר.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 842 מילים
עודכן לפני 55 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה