ריחוק חברתי. אילוסטרציה (צילום: zubada/iStock)
מומחית למניעת זיהומים ולפיתוח תרופות:

אולי הקיץ הישראלי יגן עלינו מהקורונה

ראיון

היא מאמינה שיש שיקולים פוליטיים מאחורי הנחיות הממשלה, "לא ישנה בלילה" בגלל הרכב צוות היציאה מהסגר, וחוששת מגל שני של התפרצויות קטלניות בבתי אבות ובבתי ספר ● ד"ר מרינה צדקין-תמיר מביטה בדאגה על התפשטות הקורונה בארץ, ומבקשת להנמיך ציפיות לקראת העתיד ● "יהיו מקצועות שאנשים לא יעסקו בהם עד שהמגיפה תיעלם. אם היא תיעלם" ● אבל אם יש משהו שגורם לה בכל זאת לאופטימיות קלה - זה מזג האוויר הישראלי

האם חבישת מסיכות עוזרת למניעת הידבקות בקורונה או מעלה את סיכויי ההדבקה? כיצד המחלה עוברת באוויר? האם שמירת מרחק של שני מטר באמת יכולה לעזור? והשאלה החשובה מכולן: מתי כל זה ייגמר ולאיזה עולם נחזור?

אזרחי העולם החופשי מותקפים בכמויות בלתי מוגבלות של פיסות מידע על הווירוס, הזורמות אלינו בשלל ערוצי תקשורת ולא פעם סותרות אלה את אלה, וגם בהנחיות ממשל שמשתנות כל העת, כך שקשה לנסות ולהבין את המציאות.

אבל הפרמקולוגית הקלינית ד"ר מרינה צדקין-תמיר, מומחית למניעת זיהומים ולפיתוח תרופות מהמכללה האקדמית רמת גן, שוחה בים המידע המדעי והמקצועי על הקורונה מיום התפרצות המגיפה. סקירת ספרות מדעית מקיפה שערכה על הנגיף, לצד הניסיון הרב שצברה בתחום הזיהומים והתרופות, יכולים אולי לפוגג כמה מהתהיות ביחס לעתיד הצפוי לעולם בעקבות התפרצות הנגיף.

ד"ר צדקין-תמיר, האם יש הסכמה בעולם המדעי לגבי חבישת מסיכות בתקופה זו? עד כמה זה יעיל?

"היסטורית, המסיכות נועדו לאנשי מקצוע שעובדים בחדרים שאמורים להישאר סטריליים, כמו מעבדות וחדרי ניתוח. מסיכות מסוג מסוים גם יכולות למנוע הדבקה, אבל אלה לא מסיכות המפית שכולנו חובשים. מדעית, הוכח שלאנשים שאינם מנוסים ולא יודעים לחבוש את המסיכה נכון ולהוריד אותה נכון, עדיף לא לחבוש מסיכה בכלל, כי זה עוד גורם מזוהם שבא במגע עם הגוף שלהם. כנ"ל לגבי הכפפות, וגם כאן רוב הציבור לא מנוסה ולא מודע לסכנות".

 מרינה צדקין-תמיר
ד"ר מרינה צדקין-תמיר

אז למה, לדעתך, הממשלה קיבלה החלטה לחייב אותנו בחבישת מסיכות?

"לדעתי, זה חישוב של סיכון סטטיסטי וגם שיקול פוליטי, עוד דרך לשלוט על הציבור. הרי יש משהו מרתיע מבחינה פסיכולוגית במסיכה. כשאנחנו רואים אדם עם מסיכה, לא נרצה להתקרב אליו".

"לדעתי זה חישוב של סיכון סטטיסטי וגם שיקול פוליטי, עוד דרך לשלוט על הציבור. הרי יש משהו מרתיע מבחינה פסיכולוגית במסיכה, כשאנחנו רואים אדם עם מסיכה לא נרצה להתקרב אליו"

אז על  מה את ממליצה?

"אנחנו, כמובן, חייבים להישמע להוראות. פעם חיינו בעולם שבו האחריות על הבריאות שלנו הייתה בידינו. הלכנו לרופא, והוא היה מייעץ לנו מה לעשות, וההחלטה האם ומה ליישם הייתה שלנו. היום אנו בעולם הפוך: אומרים לנו מה לעשות, ואם לא ניענה – ניענש. אבל אנחנו כן רואים שלצייתנות של האזרחים יש יתרון גדול עבור המדינות שהצליחו להשתלט על הנגיף. אז אני ממליצה להתאמן בבית על חבישת המסיכה. יש סרטונים ביוטיוב שמראים איך לעשות את זה נכון".

יש עוד הנחיות שהן בעייתיות, לדעתך?

"גם ההנחיה לגבי שמירת מרחק של שני מטרים בעייתית, מכיוון שהיום כבר ידוע שהמרחק הבטוח הוא ארבעה מטרים. גם בנושא העברת הנגיף היו אי-בהירויות. בהתחלה חשבו שזה עובר באוויר, אחר כך הודיעו שזה עובר רק ברוק, ואז שוב טענו שזה עובר באוויר. יש עדיין סתירות בין המחקרים, לכן צריך להסתמך רק על ארגון הבריאות העולמי, לפיו הנגיף יכול לעבור בטיפות באוויר למרחק 4 מטר".

מה לגבי בדיקות הקורונה?

"יש גישות שונות בין מדינות שונות. יש מדינות ששמו את הבדיקות בראש סדר העדיפויות, וזה הוכיח את עצמו. סין וקוריאה יצאו מהמשבר, כי בשתיהן נערכו המון בדיקות, גם לנשאים. פעלו שם על פי נוסחה של מספר הבדיקות בהתאם למספר הנדבקים כפול שלוש, כי כל בן אדם מדביק בממוצע 2-3 אנשים, ובסגר מודבקים 1.35 אנשים בממוצע. באזורים מסוימים בקוריאה אף עשו יותר בדיקות.

"בארץ לא מפרסמים מידע על פי איזה גישה עושים בדיקות. אני יודעת שלא עושים בדיקות לנשאים, וזה בעייתי במיוחד לקראת יציאה מהסגר. המצב האידאלי הוא לבודד את הנשאים, להמשיך לערוך בדיקות לגילוי מקרים חדשים ולעשות מעקב אחר מבריאים בשילוב שאלון האינטליגנציה המלאכותית של מכון ויצמן. אבל המדינה לא משקיעה בזה כסף, ואנחנו לא עושים בדיקות לנשאים. זה נכון שהבדיקות האלה מאוד יקרות, אבל זה גם עניין של גישה".

"המצב האידאלי הוא לבודד את הנשאים, להמשיך לערוך בדיקות לגילוי מקרים חדשים ולעשות מעקב אחר מבריאים בשילוב שאלון האינטליגנציה המלאכותית של מכון ויצמן. אבל המדינה לא משקיעה בזה כסף"

אז לא מדובר רק בעניין של יכולת כלכלית, לדעתך?

"לפני שמקבלים החלטה אם לבצע בדיקה, צריך להחליט מה עושים עם התוצאות, וזה נכון לכל סוגי הבדיקות. נניח שנעשה עכשיו 100 אלף בדיקות, ונגלה 70 אלף חולים או נשאים. המדינה תצטרך לבודד אותם. עכשיו נשאלת השאלה האם יכניסו אותם למלונות? האם יצטרכו לממן את שהותם גם ברמה של הזנה וצוות?

"במדינת ישראל עובדים היום על פיתוח ערכות בדיקה מהירות לקורונה, אבל אולי זה לא יפתור את הבעיה, אם הגישה הזו לא תשתנה".

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מה קורה בעולם בעניין מציאת התרופות לטיפול בנגיף?

"הדבר המדהים שקורה היום בתחום התרופות הוא מחקר בשם סולידריות, שמתנהל תחת ה-FDA, מינהל התרופות האמריקאי. לראשונה בהיסטוריה, חברות שעוסקות בניסוים ופיתוח תרופות לטיפול בקורונה מדווחות לארגון על הממצאים בזמן אמת. בקהילה המדעית בכלל לא דמיינו שדבר כזה יכול לקרות.

"בימי שגרה, מדענים שעוסקים בפיתוח תרופות לא מדברים אחד עם השני. זה עולם אכזרי שבו מתנהלים בתחרותיות, סודיות ואף איבה. בכנסים המדעיים, ידוע שאלה אנשים שלא ישבו באותו שולחן ולא ידברו אחד עם השני.

"מפתיע לראות עכשיו את כל המנופחים האלה משתפים פעולה, יורדים מהאגו, ומבינים שהמטרה – ואולי גם היוקרה, במעמד הזה – הם מעל הכל".

טאיוואן השבוע, בעת מגיפת הקורונה, החיים ממשיכים כרגיל, עם נקיטת אמצעי זהירות (צילום: AP-Photo-Chiang-Ying-ying)
טאיוואן, בשבוע שעבר. החיים ממשיכים כרגיל, עם נקיטת אמצעי זהירות (צילום: AP-Photo-Chiang-Ying-ying)

חזרה הדרגתית ללימודים

בישראל מתחילים להחזיר את המשק לתפקוד חלקי. בניגוד לפרסומים, במרכז היציאה מהסגר לא תעמוד חזרה ללימודים שתאפשר להורים לצאת לעבודה, אלא התארגנות של שתיים שלוש משפחות על מנת לשמור על הילדים הקטנים. כמו כן, יהיו הקלות על פתיחת חנויות רחוב, אך לא על חנויות בקניונים.

צדקין-תמיר כלל לא בטוחה שלוח הזמנים הזה עולה בקנה אחד עם הרצון להגיע למה שמוגדר חיסון עדר. "עיתונים כלכליים באירופה טוענים שפרק הזמן הסביר שאוכלוסיית העולם תוכל לשבת בבית הוא 8-9 שבועות. לא מדובר באנשים עם מערכת חיסונית ירודה – אחרי סרטן, למשל – שיכולים להיות בבידוד ביתי גם למשך שנה. מדובר במדינה שלמה, שכל הכלכלה שלה תלויה בזה", היא אומרת.

"גם על פי ההמלצות של אפידמיולוגים, בידוד ארוך מדי יכול להביא למצב שלא נפתח את חיסון העדר. בסופו של דבר, חברה צריכה לפתח חסינות נגד הנגיף כדי להתגבר סופית על המגיפה. זה יקרה בחשיפה אטית לנגיף. ברגע ש-60% מהאוכלוסייה נחשפים אליו – גם אם הם לא פיתחו סימפטומים ולא יהיו חולים, אבל כן יפתחו נוגדנים – הם יוכלו להגן על אוכלוסיות חלשות, שאינן חסינות.

"להושיב את האנשים בבית זה החלק הקל. החלק הקשה הוא לשחרר את הסגר בצורה נכונה ולמנוע תרחישי אימה. צריך לשחרר אנשים חזקים עם מערכת חיסונית טובה, ולא אוכלוסיות של מפיצי מחלה.

"להושיב את האנשים בבית זה החלק הקל. החלק הקשה הוא לשחרר את הסגר בצורה נכונה ולמנוע תרחישי אימה. צריך לשחרר אנשים חזקים עם מערכת חיסונית טובה, ולא אוכלוסיות של מפיצי מחלה"

אילו אוכלוסיות את מגדירה כמפיצות מחלה?

"ילדים מגיל 10 שמתנהלים בצורה עצמאית נחשבים לאוכלוסיה כזו, למשל. בניגוד לילדים קטנים, שנמצאים תחת שליטת ההורים, הגדולים יותר לא אחראים מספיק כדי להקפיד על ההנחיות, והם מסתובבים הרבה ופוגשים אנשים. מסיבה זו, בתי הספר העל-יסודיים חוזרים למסגרות בשלבים מאוחרים, לפי כל המודלים".

מהו המודל של חזרה לשגרה על פיו פועלים בעולם?

"בשלב הראשון משחררים עובדים חיוניים במעגל הראשון, של תמיכה בבתי החולים ובייצור לשעת חירום, בתחומי ההייטק, המזון וכו'; בשלב השני מחזירים את הגנים, החינוך המיוחד ובתי הספר היסודיים, וכן עובדים בתחומי קמעונאות; בשלב השלישי מצטרפות במתוכנת מצומצמת מסעדות וחנויות שאינן מזון, וכן חברות שיכולות לאפשר לעובדים לעבוד במרחק בטוח זה מזה; בשלב האחרון מחזירים לפעילות את שאר העובדים וכל התלמידים – אבל לא את בני 65 פלוס".

באיזה שלב נמצאות סין וקוריאה?

"סין נמצאת בשלב 3, קוריאה בין שלב 2 לשלב 3".

הגענו ל"שלב האחרון", אבל לא דיברנו על בני 65 פלוס, מתי הם ישוחררו?

"רק אחרי שלא יהיו נדבקים בכלל, זה יכול לקחת זמן".

האם, לדעתך, יש סבירות לגל חדש של הדבקה ולחידוש הסגר?

"יש סיכוי מאוד גבוה שזה יקרה. מהניסיון שלי, ואני עוסקת בזיהוי ובמניעת זיהומים במזון, ברגע שיש מקור מזהם במפעל מזון מחפשים מאיפה הגיע המקור, ואז מבודדים אותו. זה לא שאין אח"כ זיהומים, אבל לפחות לא חוזרים על טעויות. יש פרוטוקול שעל פיו פועלים, ממש תכנית מסודרת, עם תרחישים שונים ודרך הפעולה שיש לנקוט אם אחד מהם יתממש. פה, לא ראיתי שיש בכלל תכנית כזו.

"אני גם מודאגת לגבי הרכב הצוות שמתכנן את היציאה, שמורכב ברובו מפיזיקאים וממדענים שאינם מדענים יישומיים. יציאה כזו צריך לתכנן בפינצטה, וזה קריטי שיהיו מומחים מכל התחומים, כדי לקחת בחשבון את כל השיקולים.

"אני גם מודאגת לגבי הרכב הצוות שמתכנן את שלב היציאה, שמורכב ברובו מפיזיקאים וממדענים אחרים שאינם מדענים יישומיים. יציאה כזו צריך לתכנן בפינצטה, וזה קריטי שיהיו מומחים מכל התחומים"

"עם כל הכבוד למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, שמנהל את משבר הקורונה, לא הייתי רוצה שהוא זה שינהל את היציאה. למרות שהוא איש ניהול, הוא לא ראה חולה בימי חייו, כי הוא אינו רופא. למנהלי בתי חולים יש הרבה יותר ניסיון בדברים האלה. אני לא ישנה טוב בלילה עם הרכב הוועדה הנוכחי".

אילו תרחישים עלולים להתגשם אחרי היציאה?

"אני חוששת מהדבקה של בית ספר שלם, או שבית אבות שלם יידבק וזה יגבה מספר קרבנות כמו באיטליה. זה יכול לקרות אם נצא מהסגר בצורה לא נכונה".

יחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ברשיה, איטליה (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)
יחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ברשיה, איטליה (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP)

לפי ממצאים שהוצגו במחקר חדש נגיף הקורונה מדבק כיומיים לפני הופעת הסימפטום הראשון, זה משהו שלא ידענו עד עכשיו?

"זה משהו שידענו ברמת ההשערה, ועל זה היו מבוססים כל הבידודים של 14 יום, אבל המחקר החדש שאת מדברת עליו מוכיח את זה מדעית. העובדה הזו יכולה לשנות הוראות בידוד בבתי האבות, בעיקר משום שגם אדם ללא תסמינים צריך להתנהג כאילו הוא חולה, כשהוא בא במגע עם אדם בקבוצת סיכון. כלומר, כל איש שעובד עם קשישים צריך לעבוד במיגון מלא. לצערי, זה לא נראה לי ריאלי".

ד"ר צדקין-תמיר מציינת מאמר נוסף שמנסה לנבא את המשך החיים שלנו עד להימצאות החיסון. "מדובר במאמר מאוד מפתיע, שמציג תחזית פסימית, ולפיה במהלך השנים הקרובות – עד 2024 – נצא מהסגר ונחזור אליו לעתים תכופות.

"החוקרים האלה סבורים שתהיה זו טעות להתייחס לקורונה כאל מגיפה חולפת, ושעלינו להבין שנחיה עם המגפה עוד תקופה מסוימת. התחזית הזו תתבטל, כמובן, ברגע שיימצא חיסון. זה נכון כמעט לכל המגיפות שידענו – אבולה, סארס, שפעת חזירים ועופות, שחלפו מן העולם עם הימצאות חיסון".

מתי להערכתך יימצא החיסון לקורונה?

"יש חיסונים שכבר נמצאים בשלב של ניסוי קליני. בהערכה גסה, התהליך יכול לקחת שנה. אבל אם תוצאות הניסויים יהיו טובות, הוא יכול להתקצר לחודשיים.

"בניסויים בודקים שני דברים: בטיחות ויעילות. אם יעילות החיסון תהיה גבוהה מ-85%, ה-FDA ישחרר אותו לשוק במסלול מקוצר, השאלה היא מה יקרה אם היעילות תהיה מתחת ל-80%. האם במצב כזה המדינה צריכה להשקיע בחיסון?

"מכיוון שמדובר בנגיף, שבניגוד לשפעת אינו משתנה, מצפים לרמת יעילות גבוהה של החיסון (רמת היעילות של חיסון נגד שפעת היא בטווח של 40%-60%).

"בגדול, מספיק שנחסן 50% מהאוכלוסייה כדי להוריד את ההדבקה דרמטית, וכדי שהתסריט של המדענים לא יתממש ושלא נחיה במשך 4 שנים מסגר לסגר.

"מבחינת חיסון העדר, לדעתי האוכלוסייה כבר מסתובבת עם איזשהו סוג של חיסון. יש גם בדיקות של נוגדנים בדם שאפשר לעשות כדי לאשש זאת, אך לבדיקות האלה יש שתי בעיות: ראשית, הן בודקות חסינות לכל סוגי הווירוסים, ולא רק לקורונה; והבעיה השנייה כלכלית. מאוד יקר לבדוק את כל האוכלוסייה.

"אבל מדענים בעולם סבורים שבקיץ תהיה ירידה דרמטית בהדבקות, משום שהנגיף מורכב מחלבון, שמתפרק בחום גבוה, ולא ישרוד בחום של מעל 30 מעלות. בארץ אנו במקום טוב גם מהבחינה הזו, כך שמשרד הבריאות מושך זמן עד הקיץ, כדי שתנאי מזג האוויר ישפיעו על היקף ההידבקות. גם ידוע שהמערכת החיסונית שלנו משתפרת בקיץ בגלל תזונה שכוללת יותר פירות וירקות".

מתי נצא לגמרי מהמגיפה?

"מהניסיון שנצבר במדינות המזרח בטיפול במגיפות כמו שפעת חזירים ב-2009 או שפעת העופות ב-2013, לוקח למדינה כשנה לצאת מהמגיפה ולהתניע את הכלכלה מחדש. כרגע, סין כמעט יצאה מהפיק הגדול של ההדבקה, באירופה מתחילים להתייצב מבחינת מספר הנדבקים ומספר המתים, ובארצות הברית נמצאים בשיא. אני מקווה שישראל תעצור את זה לפני שנגיע לשיא".

"עם כל הכבוד למנכ"ל משרד הבריאות שמנהל את משבר הקורונה, לא הייתי רוצה שהוא זה שינהל את היציאה. למרות שהוא איש ניהול, הוא לא ראה חולה מימיו, כי הוא לא רופא. למנהלי בתי חולים יש יותר ניסיון"

מה לדעתך ישתנה בעולם של אחרי הקורונה?

"אנחנו בוודאות לא חוזרים לאותה מציאות שהיינו בה לפני המגיפה. היציאה תהיה הדרגתית. לא נחזור כל כך מהר לבתי קולנוע, לא נשתתף בחתונות גדולות ולא נראה התקהלויות של יותר מ-20-30 איש בשנה הקרובה.

"יהיו מקצועות שאנשים לא יעסקו בהם גם במשך שנתיים, בעיקר בתחום האירועים, עד שהמגיפה תיעלם לגמרי, אם היא תיעלם, ואם לא יהיו לה גלים משניים. אם לא יהיה חיסון, המדינה תצטרך לסייע לאנשים שעבדו במקצועות האלה על חשבון אוכלוסיות אחרות. יש היום לחץ של כלכלנים על הפוליטיקאים כדי להבטיח שסיוע כזה יינתן, וייתכן שזו אמירה שיצאו איתה בקרוב.

"יהיו מקצועות שאנשים לא יעסקו בהם שנתיים, בעיקר בתחום האירועים, עד שהמגיפה תיעלם, אם היא תיעלם. אם לא יהיה חיסון המדינה תצטרך לתת סיוע לאנשים שעבדו במקצועות האלה"

"יהיה גם שינוי באופן הארגון העירוני. תחשבי על עיר צפופה כמו תל אביב, איך אפשר להתנהל בה כשצריך לשמור מרחק? כל נושא הנדסת הבניין ישתנה. איך העובדים ייכנסו לבניינים שיש בהם לובי ומעליות והצטופפויות של עשרות אנשים בארץ, ואפילו מאות בעולם? ריחוק חברתי יהיה חלק מחיינו בעשור הקרוב".

עשור?

"כן, עשור. כבר ראיתי איך מגיפות השפיעו על התנהגות במדינות שהתמודדו אתן בעבר. שימי לב שאנשים במזרח הרבה יותר חוששים היום מאכילת בשר נא, ובכלל מכל הנושא הבריאותי, בהשוואה אלינו. החשש מהמגיפה מחלחל ומשנה את ההתנהגות האנושית. אני מעריכה שהמתח יהיה באוויר בעשור הקרוב".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במהלך תדריך לציבור על משבר הקורונה. 4 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

יהיו גם השלכות חיוביות?

"אני מקווה שהמדינה תשקיע בהזדמנות זו במערכת הבריאות, וכחלק מכך תרחיב ותוזיל את מערך השירותים הרפואיים במדינה. כל תחום הרפואה יעבור שינוי והתייעלות. למידת רפואה במשך 7 שנים ומקצועות סיעוד ב-4 שנים זה פרק זמן בלתי סביר בעולם החדש שבו נזדקק לאנשי המקצוע האלה. משרד הבריאות וכל ארגוני בריאות בעולם מבינים שיהיה עליהם לקצר את תהליך ההכשרה, כדי לספק את הדרישה הגוברת לאנשי מקצוע בתחום.

"כבר ראיתי איך מגיפות השפיעו על ההתנהגות במדינות שהתמודדו אתן בעבר. אנשים במזרח הרבה יותר חוששים היום מאכילת בשר נא, ובכלל מכל הנושא הבריאותי. החשש הזה מחלחל ומשנה את ההתנהגות"

"גם כל מערך הניהול של בתי החולים יצטרך להשתנות. פרויקטים רפואיים מיותרים שעומדים היום ללא צורך, כמו מכוני לב יקרים שנמצאים בכל בית חולים, יסווגו לצרכים אחרים. הרי אין באמת הצדקה לגודל המטורף של המכונים האלה.

"זו רק פוליטיקה פנימית שהיום אין לה מקום. צריך לייעל את הערים האלה, את  בתי החולים הענקיים. יחד עם זאת, צריך לתת מענה לאנשים שסובלים ממחלות אחרות ומפחדים להגיע לבתי החולים. להגדיר מחדש מהו מיון בבית חולים. אולי לתת שירותי רפואה דחופה לשבץ והתקף לב בבית החולה".

עוד 2,199 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה