בכנסת מכהנים כעת 59 ח"כים התומכים במינוי נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים לראש ממשלת ישראל. לא מעניין אותם שום מאבק במגפה, מצב מדיני כלכלי או חברתי.

שני ח"כים נוספים, מתלבטים עדין בעניין הזה ומעדיפים נאשם בשוחד על ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות.

15 ח"כים נוספים, מוכנים להיכנס לממשלת אחדות תחת הנאשם בשוחד ומרמה לשנה וחצי לפחות ומנהלים כעת מו"מ על כך בדיוק.

שני ח"כים נוספים על הנוספים הקודמים, גם הם החליטו להיכנס לממשלת אחדות בראשות נאשם בשלשה תיקים פליליים.

כלומר – קואליציה של כ-78 חברי כנסת שנבחרו לשרת את הציבור בבית המחוקקים ולחוקק חוקים, מוכנים כיום להעמיד בראשם עבריין לכאורה הנאשם בעבירות חמורות על חוקי המדינה.

משל האטד?
בגידה באמון הבוחרים?
הייתי מגדיר זאת כך:
מבחינתי 78 חברי כנסת נאשמים כעת בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
מבחינתי כאזרח, זו הכרזת מלחמה מצידם של הנבחרים על חיי וחיי בני ביתי.

משל האטד? בגידה באמון הבוחרים? הייתי מגדיר זאת כך: מבחינתי, 78 חברי כנסת נאשמים כעת בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מבחינתי כאזרח, זו הכרזת מלחמה מצידם של הנבחרים על חיי וחיי בני ביתי

בגידת הפוליטיקאים בבוחריהם בתהליך של החודש האחרון, ששיאו יבוא הערב עם פקיעת המנדט, הקמת ממשלת אחדות בראשות הנאשם, או המשך ממשלת מעבר לקראת בחירות רביעיות – מחסלת הלכה למעשה את הדמוקרטיה הישראלית.

דמוקרטיה לא בנויה רק על חוקים ושוויון, אלא קודם כל על האמון. זהו המכנה המשותף לציבור ולמי שהוא בחר לנהל את חייו.

בגידה באמון הבוחרים שומטת את הקרקע מתחת ליכולתו של כל פוליטיקאי שיכהן בקואליצייה המאוחדת העתידית – מלתת הנחיות, פקודות או הוראות למישהו ממשרתי הציבור האחרים או ישירות לאזרחי המדינה.

כמו בפרשת הפרת ההנחיות בערב ליל הסדר, כך מאבדים מנהיגי המדינה את אמון הציבור. הפעם לא רק בעניין הנחיות הזהירות מהידבקות בקורונה, אלא בכל נושא ועניין שיגעו בו.

עמיר פרץ, איציק שמולי, גנץ ואשכנזי וחבריהם וכמובן אורלי לוי אבקסיס, הם כרגע בגדר 'מתים מהלכים' בכנסת. אין להם שום עתיד במערכת הציבורית או הפוליטית. לרובם גם אין עבר במערכות הללו.

מרגע שבגדו בבוחריהם ואיבדו את אמונם, הם בעצם שקועים בקברם הפוליטי. המצבה מעליהם לא תוסר לעולם. במערכת הבחירות הבאה הם מחוקים.
איש לא יבוא לכנסים או אסיפות בחירות שלהם. הם נדונו ואשמתם ופסק דינם ניתן, עוד בטרם נתניהו נשפט והורשע.

האסון הישראלי מונח גם ובעיקר על גבם של 58 חברי גוש הימין-חרדים. אלה שהכפיפו את כל המחויבות הציבורית מוסרית שלהם לרצונו וגחמותיו של אדם אחד.

האנשים האלה שאצלם השלטון קודם לכל דאגה לבריאות הציבור, גם כשנערמות כבר מעל מאה גופות ישראלים מתים ועשרת אלפים נדבקים – איבדו למעשה כל פיסת אמון מצד הציבור. הם משולים לפושעים שטרם נתפסו והם מסתתרים בביתו של מנהיג הכנופיה המתבצר.
כשהוא יפול, גם הם יתפסו.

המלחמה שבה פתחו 78 חברי כנסת נגד רוב מוחלט של אזרחי ישראל, היא מלחמה אמיתית. לחיים ולמוות. לא מדובר רק על מחדלי הטיפול בקורונה. כל חוק, כל מס, כל החלטה, כל הוראה שייצאו מהאנשים האלה לציבור, יתקלו בחומת חוסר האמון.

המלחמה בה פתחו 78 חברי כנסת נגד רוב אזרחי ישראל, היא מלחמה אמיתית. לחיים ולמוות. לא רק על מחדלי הטיפול בקורונה. כל חוק, כל מס, כל החלטה, שייצאו מהאנשים האלה, יתקלו בחומת חוסר האמון

המעבר למרי אזרחי יהיה מהיר. הפסקת תשלומי מיסים. הפסקת ציות למשטרה. סירוב להתגייס לצהל או למשטרה. זלזול בכל הנחיה של הממשלה. אי קיום חוקים פשוטים ועוד ועוד.

חוסר אמון הוא חרב פיפיות. אם הפוליטיקאים שלנו חושבים שרק הם יכולים לפגוע, הם טועים.
הפגיעה בהם תהיה קשה שבעתיים.
גם הפגיעה במדינה כולה. במלחמה כמו במלחמה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.