מצלמות בהיכל בית המשפט לוקח צ'אנס על שידורים חיים

"נוכחותן של מצלמות באולמות בתי המשפט עלולה ליצור אווירה של 'קרקס' תקשורתי שנועד לבידור הציבור" הזהירה ב-2004 ועדה בראשות דורית ביניש, לימים נשיאת העליון, אך המליצה בכל זאת על ניסוי מוגבל, שבמסגרתו ישודרו רק דיונים נבחרים מבג"ץ ● 16 שנים אחר כך, כשהקורונה מעבירה את העולם כולו לתקשורת בווידיאו, נאותה נשיאת העליון אסתר חיות לתת לניסוי לצאת לדרך ● וביום חמישי, תתרחש היסטוריה קטנה באולם הדיונים המרכזי ● פרשנות

בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
בית המשפט העליון בראשות הנשיאה אסתר חיות

ביום חמישי, מיד לאחר שביעי של פסח, תתרחש היסטוריה קטנה בבית המשפט העליון.

בשעה 11:30 ייכנסו לאולם ג' נשיאת העליון אסתר חיות, השופט חנן מלצר והשופט נעם סולברג, וידונו בארבע עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא תקנות שעת חירום המאפשרות למשטרה לקבל נתוני איכון של טלפונים סלולריים של אזרחים, ולשב"כ להפעיל אמצעי מעקב נגד אזרחים – הכול במסגרת המאבק נגד התפרצות נגיף הקורונה.

בעת שהשופטים ייכנסו לאולם, יידלקו חמש מצלמות רובוטיות שהותקנו בשבועות האחרונים באולם המרכזי של העליון, וחדר בקרת השידור שהוקם בבניין ייכנס לפעולה, בעת שאנשי לשכת העיתונות הממשלתית יעבירו את השידור הראשון בעידן החדש של שידורי דיונים מבית המשפט העליון.

התוכניות להכניס את מערכת המשפט שלנו לעידן השידורים מאולמות הדיונים מתגלגלות בהנהלת בתי המשפט זה שנות דור, ואולם נראה שתהפוכות משבר הקורונה, שהכניסו את הפעילות המקוונת גם לגופים שמרניים ומסורבלים כמו מערכת החינוך, זירזו מאוד את התוכניות המתבשלות לאיטן במערכת המשפט.

רמזים לכך ניתן היה לראות כבר במסגרת העתירות נגד יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין בחודש שעבר: פעם אחר פעם הגישו עיתונאים בקשות לשופטי העליון לאפשר שידור מהאולם, פעם אחר פעם דחתה הנשיאה חיות את הבקשה, תוך שהיא מציינת כי "הולכות ונשלמות" ההכנות לתחילתו של הפיילוט לשידורים סדירים מהעליון.

כעת, במסגרת הדיון בתקנות המעקב הדיגיטלי, נפרצה החומה: שוב הגישו כתבי המשפט בקשה לאפשר שידור ישיר של הדיון שנקבע ליום חמישי, אך הפעם חיות הפתיעה: "מערכת בתי המשפט מקפידה כל העת על הגשמת עיקרון פומביות הדיון", כתבה בהחלטה משלשום, "כך בימים כתיקונם וכך באילוצים המתחייבים ממצב החירום ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. אנו שוקדים על הפעלת שידור ישיר ניסיוני של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון". היא הוסיפה כי "ייעשה כל מאמץ על מנת שניתן יהיה להפעיל את המערכת כבר בדיון הקבוע ליום חמישי".

"מערכת בתי המשפט מקפידה כל העת על הגשמת עיקרון פומביות הדיון. כך בימים כתיקונם וכך באילוצים המתחייבים ממצב החירום. אנו שוקדים על הפעלת שידור ישיר ניסיוני של דיונים נבחרים בעליון"

על מנת לאפשר את השידור, פורסם אתמול בזריזות נוהל מיוחד של נשיאת העליון, המסדיר את הפיילוט לשידורים ישירים. נקבע כי מדובר בשלב זה על הליכים נבחרים בלבד, ורק מבית המשפט העליון, בהיקף של כ-20 שידורים בשנה.

על מנת שלא לפלוש לדיונים שנדונים בהם עניינים של צנעת הפרט, הוחלט כי ועדת היגוי מיוחדת תבחר רק עתירות לבג"ץ שיש בהן התעניינות ציבורית, או ערעורים בעליון הנדונים בהרכבים מורחבים. המילה האחרונה נתונה תמיד להרכב השופטים עצמו – ההסדר החדש תואם את העיקרון המקודש, שהשידור יתאפשר רק בכפוף להסכמת השופטים היושבים לדין באותו תיק.

"אווירה של 'קרקס' תקשורתי שנועד לבידור הציבור"

חוק בתי המשפט הוא חד-משמעי בעניין שידורים מאולמות המשפט: הוא אוסר על הקלטה ועל צילום בבתי המשפט, אלא אם ניתן היתר מהשופט או ההרכב היושבים לדין. הפרה של הוראה זו היא עבירה פלילית, שהעונש עליה עשוי להגיע עד שישה חודשי מאסר.

משפטו של אדולף אייכמן, ב-11 בדצמבר 1961. בהרכב יושבים השופטים בנימין הלוי, משה לנדוי ויצחק רוה (צילום: AP Photo)
משפטו של אדולף אייכמן, ב-11 בדצמבר 1961. בהרכב יושבים השופטים בנימין הלוי, משה לנדוי ויצחק רוה (צילום: AP Photo)

לאורך שנות ההיסטוריה הישראלית, היו מקרים בודדים בלבד שבהם התירו בתי המשפט לקיים שידורים חיים מתוכם, לעתים שידורי אודיו בלבד ולעתים שידורים טלוויזיוניים מלאים: בשנות ה-60 שודר ברדיו משפטו של אדולף אייכמן;

בסוף שנות ה-70 איפשר בית המשפט המחוזי להקליט ולשדר את הכרעת הדין בעניין תביעת הדיבה שהגיש בצלאל מזרחי נגד עיתון הארץ; בסוף שנות ה-80 ניתן היתר לשדר בטלוויזיה וברדיו את משפטו של ג'ון דמיאניוק, שהואשם שסייע לרצח יהודים במחנה השמדה בתקופת השואה.

ב-1996 שודרה מבית המשפט המחוזי בתל אביב הכרעת הדין במשפטו של יגאל עמיר שהואשם והורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין. בדיעבד התברר שהשופט אדמונד לוי, שישב בראש ההרכב, התיר לשדר רק את כניסת השופטים, אך בעקבות תקלה השידור נמשך גם לאורך הקראת הכרעת הדין המרשיעה.

ב-1999 איפשר בית המשפט המחוזי בירושלים לשדר ברדיו בלבד את הכרעת הדין במשפט השוחד של אריה דרעי. אגב, ב-2008 דחה בית משפט השלום בירושלים את הבקשה לשדר את הדיון במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, שבו היה אמור להודות במעשה מגונה במסגרת עסקת טיעון, שממנה חזר כידוע ברגע האחרון.

משפטו של יגאל עמיר, ב-19 בדצמבר 1995. בהרכב השופטים אדמונד לוי (במרכז), סביונה לוי (משמאל) ועודד מודריק (מימין) (צילום: AP PHOTO/Nati Harnik)
משפטו של יגאל עמיר, ב-19 בדצמבר 1995. בהרכב השופטים אדמונד לוי (במרכז), סביונה לוי (משמאל) ועודד מודריק (מימין) (צילום: AP PHOTO/Nati Harnik)

בשנת 2000 מינה שר המשפטים דאז יוסי ביילין ועדה ציבורית לבחינת פתיחת בתי המשפט בישראל לשידורים. בראש הוועדה ישבה השופטת דורית ביניש, לימים נשיאת העליון. דו"ח הוועדה פורסם בשנת 2004, ובו המלצה לפתוח את בתי המשפט, בצעדים זהירים ומהוססים, לשידורים מדיונים נבחרים.

הוועדה הכירה בכך ששידור הליכים משפטיים עשוי לשמש הגשמה מלאה של עקרון הפומביות החל על הליכים המשפטיים, חלק מזכות הציבור לדעת. עם זאת, הוועדה הביעה חשש מהשפעה שלילית של השידור על עצם ניהול המשפט – החל מ"דיבור אל המצלמה" של עדים ועורכי דין, במטרה לצבור נקודות בדעת הקהל, וכלה בחשש לתיאום עדויות, כך שעדים עתידיים ייחשפו לתוכן העדויות של עדים המעידים לפניהם.

"נוכחותן של מצלמות באולמות בתי המשפט עלולה ליצור אווירה של 'קרקס' תקשורתי שנועד לבידור הציבור", כתבה הוועדה, "סיקור של הליכי משפט בליווי דברי פרשנות ופרסומות עלול להיות דומה לשידור של אירוע ספורט. כל אלה יגרמו לזילותם של בתי המשפט, ולפגיעה בכבודו של בית המשפט בעיני הציבור".

"סיקור של הליכי משפט בליווי דברי פרשנות ופרסומות עלול להיות דומה לשידור של אירוע ספורט. כל אלה יגרמו לזילותם של בתי המשפט, ולפגיעה בכבודו של בית המשפט"

בסופו של דבר, הוועדה המליצה על ניסוי מוגבל, שבמסגרתו ישודרו רק דיונים נבחרים מבג"ץ – שבהם לא נשמעים עדים. "יש להיזהר מפתיחה נוספת של הליכי משפט בישראל לתקשורת אלקטרונית", נכתב בהחלטה.

עשור חלף, וב-2014 החליט בית המשפט העליון, שבראשו עמד באותה עת השופט אשר גרוניס, לאשר שני שידורי "פיילוט" רדיופוניים בלבד מדיונים שקוימו בהרכבים מורחבים בעליון. הדיון עסק בשאלה משפטית סבוכה בדיני הנזיקין, על עורכי הדין נאסר לנקוב בשמות הצדדים המעורבים כדי לא לפגוע בפרטיות, והעניין כולו היה רחוק מלעורר עניין ציבורי.

באה הקורונה, וחייבה את העליון לפעול. "דיוני בית המשפט פתוחים מאז ומתמיד לקהל הרחב הממלא את האולמות ומעתה יוכל הציבור לצפות בדיונים נבחרים גם בשידור חי", מסרה אתמול השופטת חיות. "אנחנו מזמינים את הציבור לצפות בשידורים הישירים ולהתרשם מעבודתו של בית המשפט העליון".

"דיוני בית המשפט פתוחים מאז ומתמיד לקהל הרחב הממלא את האולמות ומעתה יוכל הציבור לצפות בדיונים נבחרים גם בשידור חי. אנחנו מזמינים את הציבור לצפות בשידורים הישירים ולהתרשם מעבודתו של בית המשפט"

למי שצבר קילומטרז' ארוך של שהייה באולמות משפט – עורכי דין, עיתונאים – לא צפוי הלם תרבות כתוצאה מקיומם של שידורים מבתי המשפט. אבל רוב הציבור, שמכיר את העבודה השיפוטית בעיקר דרך תיווך של כתבות עיתונאיות או התקפות של פוליטיקאים, עשוי להיות מופתע.

אחרי שנים של ביקורות חריפות על השופטים, שהובילו לירידה באמון הציבור במערכת המשפט – לראשונה יוכל הציבור לצפות בעשייה השיפוטית בזמן אמת, ללא מתווכים. השידורים החיים עשויים להפיח רוח חיים בתפיסה הציבורית של עבודת בתי המשפט ולאפשר לציבור לראות – במו עיניו – את טחנות הצדק בפעולה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,007 מילים ו-2 תגובות
סגירה