"הניהול היה טוב עד לימים האחרונים, אבל השיקולים הפוליטיים מתחילים להעיב"

נתניהו והקורונה: ניהול המשבר הולך ומשתבש

פרשנות ראש הממשלה קיבל ציונים גבוהים מהציבור על הטיפול במשבר הקורונה, אבל מומחים מתחומים שונים מתחילים להיות מודאגים ● לדבריהם, נתניהו מציף את השיח בשבחים עצמיים, מעוות את הסטטיסטיקות ופועל ממניעים אישיים ● "אנשים מתים, האבטלה בשמיים, ולאנשים אין מזומנים או אשראי. למי אכפת מסיפוח או מינוי שופטים כעת?"

משבר הקורונה: ילדים צופים בשידור דברי ראש הממשלה נתניהו (צילום: Chen Leopold/Flash90)
Chen Leopold/Flash90
משבר הקורונה: ילדים צופים בשידור דברי ראש הממשלה נתניהו

שני שלישים מהישראלים מרוצים מהאופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את משבר הקורונה, כך על פי סקר של חדשות 12 שפורסם ביום שני האחרון. אבל חלק מהפרשנים, שמייחסים לנתניהו כשלים בתגובה לאתגר, פרסום סטטיסטיקות מטעות ועיסוק בפוליטיקה קטנה, נותנים לו ציונים נמוכים בהרבה.

ישראל ללא ספק פועלת בצורה טובה למדי לאור המשבר, בהשוואה למדינות אחרות. נתניהו ראוי לקרדיט על כך – והוא לא נמנע מטפיחה עצמית על השכם. אבל אחת מהסיבות המרכזיות לתפיסה הרווחת לפיה נתניהו מנווט כעת את המדינה עם יכולת חסרת מתחרים, היא ההערכה העצמית הגבוהה של נתניהו. בכל הפעמים בהן פנה לאומה בנושא, הוא שיבח את הצעדים שבהם נקט.

"ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר בהשוואה לכל המדינות, יחד עם שתיים או שלוש מדינות מערביות", הצהיר ראש הממשלה ב-4 במרץ. "אנחנו במצב טוב יותר, משום שמתחילת הדרך הוריתי על מדיניות של הכנת-יתר ולא הכנת-חסר".

ב-1 באפריל, נתניהו ציטט סקר שפורסם על ידי חברת השקעות הון לא מוכרת מהונג קונג, שדירגה את ישראל כמדינה הבטוחה ביותר מפני הקורונה. "זה אומר שעד עכשיו קיבלנו את ההחלטות הנכונות וקיבלנו אותן תוך כדי התקדמות", הוא אמר. כלכלות קורסות מסביב לעולם, אבל בישראל, "המצב טוב יותר", הוא הדגיש. משרד האוצר קיבל הצעות לגיוס אשראי של יותר מ-90 מיליארד שקלים – הרבה יותר ממה שהוא ציפה, הוא הוסיף. "זו הבעת ביטחון גדולה בכלכלה הישראלית".

אחת מהסיבות המרכזיות לתפיסה לפיה נתניהו מנווט את המדינה עם יכולת חסרת מתחרים, היא ההערכה העצמית הגבוהה של נתניהו, שמרבה לשבח את הצעדים בהם נקט

כמה ימים לאחר מכן, משרד ראש הממשלה פרסם הודעה לעיתונות הנותנת קרדיט לשיחות אישיות שלו עם מנהיגים זרים – שיחות אשר גרמו כביכול להסרת מכשולים ברכש "שלושה משלוחים עצומים" של תרופות וציוד למאבק במגיפה.

לפי ההודעה, משלוחים אלה כוללים 2.5 טון חומרי הרדמה מאיטליה, 2.4 מיליון גלולות כלורוקווין, תרופה ניסיונות – ושנויה מאוד במחלוקת – שחלק מהגורמים סבורים כי היא עשויה לטפל בקורונה, ומיליוני יחידות של ציוד מגן אישי מסין. רק לאחר ששוחח עם נתניהו, ראש ממשלת הודו נתן את האישור המיוחד שלו למשלוח של טונות של חומרי הגלם לייצור כלורוקווין, נכתב בהמשך ההודעה.

"אני חייב להגיד לכם שאנחנו רושמים הצלחה גדולה במלחמה הזו", אמר נתניהו בעוד הודעה טלוויזיונית ביום שני האחרון. "ישראל מדורגת בתור המדינה הבטוחה ביותר בעולם בכל המדדים ביחס לאוכלוסייה שלה".

לדוגמה, הוא אמר, בתוך מספר שבועות שיעור ההידבקות היומי פחת מ-22% ל-4%. שיעור התמותה, היחס של הנשאים הנמצאים במצב קשה ואלו הנדרשים להנשמה הוא "נמוך יחסית לרוב המדינות", הוא אמר.

בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)
בנימין ואבנר נתניהו בליל הסדר 2020 (צילום: צילום מסך, ערוץ 12)

"שנים של ניהול כושל"

מספר פרשנים טוענים כי ראש הממשלה פעל בחוכמה, אולי אפילו מתוך ראיית הנולד, בתחילת המגיפה. "באתגר הקורונה אני נותן לנתניהו ציונים גבוהים", אמר לזמן ישראל זוכה פרס ישראל פרופסור יחזקאל דרור, "הוגה תכנון מדיניות" על פי הגדרתו, ולשעבר ראש מחלקת מדעי המדינה באוניברסיטה העברית.

"אף מדינה לא יכולה להיות מוכנה לכל האפשרויות: רעידות אדמה, מלחמות, מגיפה ועוד. אבל הודות להכנות למלחמה, לישראל יש את המשאבים שהיא יכולה לנצל לטיפול במגיפה, כמו צה"ל", הוא הסביר.

דרור, שכתב כמה ספרים על תכנון מדיניות ומנהיגות בישראל, אמר כי בעולם מלא בהפתעות, היכולת לאלתר היא קריטית. "טעויות הן בלתי נמנעות. בהשוואה לעולם ובהינתן בעיות מיוחדות – כמו החרדים, ישראל מתמודדת היטב".

גם סגן ראש המל"ל לשעבר, צ'אק פרייליך, שכתב רבות על תהליכי קבלת ההחלטות של ממשלות ישראל, הסכים כי נתניהו ראוי לשבח על ניהול המשבר באופן יעיל. "הוא הקדים לפעול, בוודאי בהשוואה למדינות אחרות באירופה", אמר פרייליך. "עם זאת", הוא הוסיף, "אין ספק שמערכת הבריאות סבלה מהתעלמות ומניהול כושל במשך שנים. זו פשוט לא הייתה עדיפות לאומית".

ב-2018, ישראל הוציאה 2,780 דולר על בריאות לנפש, מעט פחות מסלובניה והרבה מתחת לממוצע ב-OECD. בארץ יש ממוצע של שלוש מיטות בית חולים ל-1,000 תושבים (בהונגריה הממוצע הוא 7 מיטות ל-1,000 תושבים).

"אבל חשוב מכך", המשיך פרייליך, "משרד הבריאות הובל בעשור האחרון על ידי יעקב ליצמן, שר שהעניין שלו בבריאות הוא מינימלי, ושמתעניין יותר בציבור הבוחרים שלו וככל הנראה עומד להיות מואשם בשחיתות בקרוב".

"הניהול הכולל של נתניהו היה טוב", אמר פרייליך, "עד לימים האחרונים, אנשים נתנו לו ציונים גבוהים למדי. אבל השיקולים הפוליטיים מתחילים להעיב על כך".

נתניהו זקוק לחרדים ליצירת רוב קואליציוני, וזה הסיבה, על פי מבקרים כמו פרייליך, שהוא היסס בתחילה לטפל באופן נחוש בקהילות החרדיות, למרות העובדה כי חלקן סירבו בתוקף לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות.

"היה צורך אובייקטיבי בסגירה מוחלטת (של אזורים חרדיים מוכי קורונה, כמו העיר בני ברק ושכונות בבירה, ר"א), אבל זה בבירור פוליטיקה בלבד. וכולנו נשלם את המחיר על כך, משום שיהיו עוד התפרצויות בהמשך הדרך", אמר פרייליך.

"היה צורך אובייקטיבי בסגירה מוחלטת של אזורים חרדיים מוכי קורונה, אבל זה בבירור פוליטיקה בלבד. וכולנו נשלם את המחיר על כך, משום שיהיו עוד התפרצויות בהמשך הדרך"

הסוקר והפרשן הפוליטי מיטשל ברק טען גם הוא כי התגובה הראשונית של נתניהו למגיפה הייתה נבונה וטובה למדינה, אך מאוחר יותר הוכתמה בפוליטיקה צרה ואינטרסנטית. "הוא בהחלט היה במושב הנהג בהובלת התגובה למשבר. המקום שבו הוא נכשל הוא הסירוב שלו לשחק בתור חלק מצוות. נתניהו הוא הלברון ג'יימס של הממשלה הישראלית – הוא לא צריך חברי קבוצה, הוא לא צריך מאמן, הוא רוצה לקלוע את כל הסלים בעצמו", אמר מיטשל.

יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על מגפת הקורונה, ב-11 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על מגפת הקורונה, ב-11 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)

חשש לשיקולים לא-ענייניים

למרות הנאומים הרהוטים של נתניהו, חלק מהפרשנים נתנו ציונים נמוכים גם לאסטרטגיה התקשורתית שלו. "צריך שיהיה מישהו שאחראי על הסברה לציבור בקשר למה שמתרחש", אמר לזמן ישראל גורם ממשלתי בכיר לשעבר. "לא יכול להיות שראש הממשלה הוא הדובר של עצמו. יש יותר מדי בלבול ואי-ודאות".

למשל, הממשלה שלחה מסרים מעורבים בנוגע למספר היבטים קריטיים של ניהול המשבר, לדברי אותו גורם. "כמה חשובות הבדיקות? האם מגדילים את מספרן, ואם לא, למה? האם אנו צריכים ללכת עם מסכות? בהתחלה אמרו שלא, עכשיו מכריחים אותנו. אפשר לשנות המדיניות, אבל אז צריך להגיד לציבור למה".

"צריך שיהיה מישהו שאחראי על הסברה לציבור בקשר למה שמתרחש. לא יכול להיות שראש הממשלה הוא הדובר של עצמו. יש יותר מידי בלבול ואי-ודאות"

הייתה גם ביקורת באשר להחלטה של נתניהו למנות את המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) לאחראית על תיאום התגובה של ישראל למשבר.

אחד מהלקחים של מלחמת לבנון השנייה היה יצירת רח"ל – רשות חירום לאומית. בתור מחלקה במשרד הביטחון, הגוף הזה קיבל את המשימה "לתאם ולשלב בין כל הארגונים האחראים להגנת העורף בחירום", על פי משרד הביטחון.

"רשות החירום הלאומית היא הגוף הספציפי – לא משרד הבריאות, לא המוסד, לא המל"ל – שצריך לנהל את העניינים במשבר הקורונה", כך אמר הבכיר לשעבר. "אולי נתניהו החליט נגד, משום שנפתלי בנט הוא שר הביטחון הממונה עליה".

אכן, בשבועות האחרונים נראה שראש הממשלה "מנהל משחק מקיאווליאני של פוקר פוליטי", אמר ברק, הפרשן הפוליטי. מאז ראשית משבר הקורונה, נתניהו קרא לבני גנץ להצטרף אליו לממשלת חירום. אבל מספר שבועות לאחר מכן, לא הייתה שום הגעה להסכם, מה שמצביע על כך שראש הממשלה לא באמת מאמין למסר שלו על דחיפות, על פי ברק, שעבד עם נתניהו בסוף שנות התשעים.

אם נתניהו באמת האמין כי ממשלה מתפקדת היא חיונית לאור משבר הבריאות חסר התקדים, הוא לא היה מתעקש על הכנסת סעיפים על רפורמות משפטיות או החלת ריבונות על חלקים מהגדה המערבית בהסכם הקואליציוני, טוען ברק.

"אנשים מתים, האבטלה בשמיים, ולאנשים אין מזומנים או אשראי. למי אכפת מסיפוח או מינוי שופטים כעת?", הוא מסביר. 

אם נתניהו באמת האמין כי ממשלה מתפקדת היא חיונית לאור משבר הבריאות , הוא לא היה מתעקש על הכנסת סעיפים על רפורמות משפטיות או החלת ריבונות על חלקים מהגדה

נתניהו פעל בחוכמה בסגירת הגבולות, בהוראה לישראלים השבים מחו"ל להיכנס לבידוד ביתי ובעידוד הריחוק החברתי, כך הסכימו פרשנים רבים. אך במקביל, הנתונים שהוא אוהב לצטט – המראים כי ישראל נמצאת במקום יותר טוב מרוב המדינות האחרות – הם מטעים, כך אומרים מספר מבקרים.

אם מסתכלים על מספר הנדבקים או מקרי המוות לא במונחים אבסולוטיים אלא פר מיליון תושבים (כפי שלרוב נעשה בהערכת מגפות), נראה שמדינות רבות נמצאות במצב טוב יותר מזה של ישראל. וזה עוד לפני שנרשם השיא במוקדי ההתפרצות של הקורונה בישראל, כמו בני ברק, על פי מספר פרשנים.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בניו דלהי, 2018 (צילום: AP)
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בניו דלהי, 2018 (צילום: AP)

מה בנוגע ליחסים עם מנהיגי עולם

ראש הממשלה מתגאה בקשרים הקרובים שלו עם כמה ראשי מדינות שעזרו למאבק בקורונה, אך פרשנים אומרים כי ההתערבויות שלו מול מנהיגים זרים השפיעו באופן שולי במקרה הטוב. "יש לו קשרים מצוינים עם טראמפ, אבל שום דבר לא יצא מזה" במונחים של המאבק במגיפה, אמר לי דיפלומט לשעבר.

ראש הממשלה טוען גם כי יש לו יחסי חברות עם ז'איר בולסונארו מברזיל, ויקטור אורבן מהונגריה, ולדימיר פוטין מרוסיה ורודריגו דוארטה מהפיליפינים – אבל הוא לא מינף אף אחד מהיחסים האלו כדי לקדם את תגובת החירום של ישראל, כך אמר הדיפלומט לשעבר. "מה שנשאר זה מודי. אוקיי, אז קיבלנו ציוד רפואי מהודו", הוא המשיך. "השאלה היא האם באמת היינו צריכים את המעורבות של נתניהו בכך, או שהקשרים ברמה בדיפלומטית הנמוכה יותר היו מספיקים".

לישראל יש הרבה מה להציע להודו בתמורה, אומר הדיפלומט לשעבר, ובלתי אפשרי לדעת האם המעורבות של נתניהו הייתה הכרחית לסגירת העסקה.

"אוקיי, אז קיבלנו ציוד רפואי מהודו. השאלה היא האם באמת היינו צריכים את המעורבות של נתניהו בכך, או שהקשרים ברמה בדיפלומטית הנמוכה יותר היו מספיקים"

משרד החוץ קיבל שבחים רבים על מאמצים רבים להחזיר את האזרחים הישראלים התקועים בחו"ל, ועל העזרה לייבוא הציוד הרפואי הנדרש, אבל גורמים פנימיים אומרים כי לראש הממשלה היה מעט מאוד קשר לפעולות האלו.

אם בכלל, הם טוענים כי הדיפלומטים של ישראל היו הרבה יותר אפקטיביים אם נתניהו לא היה מקטין את המערך הדיפלומטי ושם את משרד החוץ בשוליים.

"ראש הממשלה הורה על צעדים מחמירים מאוד בהתחלה. זה היה שיקול נכון", אמר הדיפלומט לשעבר. "אבל בסך הכל, התוצאות הזמניות של המנהיגות שלו מעורבות. בשלב זה, אין שום דבר להתבייש בו, אבל גם שום דבר להתגאות בו".

משבר הקורונה: מחאת הדגלים השחורים נגד שלטון נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
משבר הקורונה: מחאת הדגלים השחורים נגד שלטון נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עוד 1,478 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה ● הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בתל אביב נגד סיפוח שטחי יו"ש

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 9 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה