קק"ל מציגה: אי-סדרים ואיחורים ב"מבצע מיגונית"

2.4 מיליון שקלים הושקעו ללא מכרז, פיקוד העורף לא היה בתמונה, וחלוקת המיגוניות המובטחות לתושבי הצפון התעכבה בשנה ● כך עשתה קק"ל את כל הטעויות האפשרויות ביוזמה למיגון רמת הגולן

מיגונית בעוטף עזה (צילום: Nati Shohat/Flash90)

במאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על פרישה אמריקאית מהסכם הגרעין עם איראן. האירוע הבינלאומי הזה הכניס את ישראל לכוננות מחודשת, גרם לפתיחה זמנית של המקלטים הציבוריים ברמת הגולן, ולדעת פרשנים ביטחוניים יכול היה להביא לפעולת נקם של כוחות פרו-איראניים בסוריה.

גם יו"ר קק"ל, דני עטר, לא נשאר אדיש להסלמה המסתמנת באזור:

הוא החליט לעשות מעשה ציוני הולם ולרכוש עשרות מיגוניות לטובת התושבים ברמת הגולן ובעיר קצרין.

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

דונלד טראמפ מבטל את הסכם הגרעין עם איראן, מאי 2018 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

המיגונית, מעין חדר ביטחון קטן וזול יותר מהממ"ד הממוצע, יכולה לתת מענה מיידי להתקפות של רקטות ופצמ"רים. המיגוניות הוכיחו את עצמן בעיקר כמרחבים מוגנים בשטחים ציבוריים, כגון גני משחקים ותחנות אוטובוס, או בשטחים חקלאיים, וב-2014 סופקו כ-160 מהן ליישובי עוטף עזה.

ומי ישלם את החשבון? כדי לממן את היוזמה, פנתה קק״ל ללב היהודי החם ויצאה במבצע התרמה באירופה ואמריקה הצפונית.

1. המיגונית הראשונה הגיעה, אבל מה עם השאר?

על פניו, יוזמת הבזק של עטר למיגון הגולן יצאה לפועל ללא שהות: כבר למחרת ההכרזה של טראמפ הודיעה קק"ל לתקשורת על הכוונה לרכוש 70 מיגוניות, ובהודעה רשמית מסרה כי המיגוניות יגיעו כבר "מחר".

ההודעה הזאת לוותה בסרטון שפורסם באתרי החדשות שבו נראית המיגונית הראשונה, כשהיא מורדת אחר כבוד מהמשאית ומונחת על אדמת הקודש במרום גולן. בקק"ל הבטיחו אז שמיגוניות נוספות יבואו אחריה "באופן מיידי".

עטר גם לא פספס את ההזדמנות להזכיר את תרומתו לחיזוק הצפון בעתות חירום. "מחויבות קק"ל לפריפריה בכלל, ולאזורים כמו רמת הגולן בפרט, אינה מתבטאת רק בתרומה היומיומית לפיתוח האזורים הללו, אלא גם במצבי חירום או כוננות שבהם נדרשת היערכות מיוחדת שקק״ל יכולה לסייע בהם״, הטעים.

מסע יחסי הציבור הזריז של קק״ל הניב את התוצאות הרצויות, ובתוך שבועות ספורים הצליחה החטיבה לגיוס משאבים, שהיא זרוע ההתרמה של קק"ל בחו"ל, לגייס התחייבויות כספיות למימון מיגון הצפון בהיקף של אלפי דולרים.

תורמים מצרפת התחייבו לרכוש שבע מיגוניות, תורמים משוויץ התחייבו לרכוש שש, ותורמים מאיטליה ומנורווגיה העבירו אלפי דולרים לטובת המטרה הנעלה.

2. כיצד אושר פרויקט בשווי 2.4 מיליון ללא מכרז?

אבל במקביל לבקשת התרומות היה צורך להחליט לאן הכסף יעבור, מי החברה שתיהנה ממנו, ומהם הקריטריונים לפיהם יפעל הפרויקט.

החלטות מסוג זה מתקבלות בוועדת המכרזים העליונה של קק"ל, והיא אכן התכנסה ואישרה את התכנית ב-8 במאי 2018, בדיוק ביום של הצהרת טראמפ – ועוד לפני שהגיעו התרומות לארגון.

הוועדה לא הסתפקה באישור הפרויקט, והחליטה בנוסף כי בנסיבות שנוצרו אין בכלל צורך לצאת במכרז לרכישה מיידית של 67 מיגוניות שעלותן מוערכת ב-30 אלף שקל כל אחת, ועוד 3 מיגוניות שעלותן הכוללת מגיעה לכ-400 אלף שקל.

קק"ל אמנם מוגדרת "חברה לתועלת הציבור", ולכן אינה כפופה לחוק חובת המכרזים הציבוריים, אבל הפטור הפנימי ממכרז בקק"ל מוגבל ל-400 אלף שקל.

עבור המיגוניות, ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל.

היועצים המשפטיים, מצדם, נימקו את בקשת הפטור ממכרז בפני הוועדה, בטענה שמדובר בצעד חירום, בעל חשיבות ביטחונית ראשונה במעלה.

ועדת המכרזים פטרה ממכרז עסקה לרכישת 70 מיגוניות שהיקפה 2.4 מיליון שקל – סכום הגבוה פי-שישה מהפטור המותר בקק"ל

בהחלטה שקיבלה הוועדה נכתב: "בעקבות הכרזתו של טראמפ, נמסרו הודעות איום מצד האיראנים. כל זה יצר מצב של כוננות בצה"ל ופיקוד העורף הורה על היערכות מיוחדת באזורים אלו, ועל פתיחת מקלטים. לאור הבעת הדאגה העמוקה מצד הרשויות הללו בדבר המחסור במיגוניות, החליטה קק"ל לסייע לרשויות לצורך רכישה והצבת מיגוניות תוך פיקוח ובקרה צמודים של קק"ל".

בנוסף, אושר הפטור ממכרז דווקא מול מזמיני השירות, כלומר המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, ולא מול ספקי השירותים, כפי שנהוג. משפטנים שפנינו אליהם הגדירו את המהלך הזה "מוזר וחריג", ותהו על סמך איזה כלל פוטרת רשות ציבורית אחת את הרשות הציבורית השנייה ממכרז.

3. מצב החירום נגמר – אבל המכרז לא הוחזר

בחודשים שחלפו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והודעות האיום מצד האיראנים, שככו רוחות המלחמה והמצב בגבול הצפון אינו מוגדר יותר כ"חירום".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עם זאת, השינוי לא הביא לעדכון החלטת קק"ל לפטור ממכרז עסקה בהיקף כה גדול. "ברור שאם מצב החירום נעלם ועוד לא בוצעה הזמנה או נוצרה התקשרות מחייבת, אין להמשיך את ההליך בפטור במכרז", אמר לנו גורם משפטי.

החברה שהייתה אמורה לעמוד בהליך מכרזי מול קק"ל או מול הרשויות היא חברת "אקרשטיין", שייצרה את המיגוניות. אלא שמכרז אין, בשוק יצרני המיגוניות לא מכירים מכרז שכזה, וגם ב"יפעת מכרזים" מאשרים כי לא נמצא מכרז לייצור מיגוניות מהשנתיים האחרונות.

4. המיגוניות הגיעו רק אחרי פניית זמן ישראל

ומה עם תושבי הצפון שאמורים היו ליהנות מתרומת העם היהודי ולקבל את המיגוניות מקק"ל לפני חודשים רבים? הם המתינו עד 30 באפריל כדי לקבל את המיגוניות, כמעט שנה אחרי ה"איום המיידי".

"אנחנו לא מכירים את יוזמת המיגוניות של קק"ל, ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף

רק במאי האחרון, שנה תמימה אחרי הפטור החפוז ממכרז, הסתיימה פריסתן של המיגוניות באזור הצפון, בין השאר, בעקבות פנייה של זמן ישראל לגורמים האחראיים בקק"ל.

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מיגונית מוצבת בעוטף עזה, 2014 (צילום: אדי ישראל פלאש 90)

מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן, ומי אחראי לאופן שבו בוצעה התכנית?

גורמים בקק"ל מציינים כי התכנית למיגון הצפון נעצרה למשך כל כך הרבה חודשים עקב התנגדות פיקוד העורף לפעולות החד-צדדיות שקק"ל ביצעה, ללא כל התחשבות בגופי הביטחון."אנחנו לא מכירים את היוזמה הזאת ולא נועצו בנו. אנחנו לא במעגל", נמסר לנו בתגובה רשמית מטעם פיקוד העורף.

כאשר הצגנו לחברת "אקרשטיין" שאלות נוספות הנוגעות למכרז, אנשי אקרשטיין הפנו אותנו למועצה אזורית גולן לקבלת מידע. גם האדם הממונה על הנושא בקק"ל, ירון אוחיון, הפנה אותנו למועצה האזורית גולן לקבלת פרטים נוספים.

אבל מהמועצה האזורית גולן החזירו אותנו לברר את הנושא מול קק"ל, ולבסוף הצלחנו לקבל מקק"ל תגובה רשמית, לפיה "מדובר בחלקי מידע שגויים ולא נכונים. בעקבות ההסלמה בגבול הצפון במאי 2018, נרתמה קק"ל לסייע ברכישת מיגוניות. ההתקשרות נעשתה מול מועצה אזורית גולן ומועצה מקומית קצרין לפי כל הנהלים, והן קיבלו האחראיות לניהול וביצוע".