• תמונה קבוצתית של ילדים בבית יתומים בטולארפ, בדרום שוודיה, שצולמה ככל הנראה זמן קצר לאחר הגעתם, בפברואר 1939. אוטו אולמן עומד בשורה האמצעית, שני משמאל (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • תמונות של משפחת אולמן (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • אוטו אולמן עובד ביער עם גבר לא מזוהה, פייטריד, סמולנד (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • פיקניק משפחתי בווינרוואלד (יער וינה). משמאל: דודתו של אוטו מצד אביו, גרתה (שנמלטה לאנגליה), אליזה אולמן, אוטו אולמן (אוכל כריך). מאחורי אליזה יושבת אמה. זהותן של השאר אינה ידועה (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • אוטו אולמן מוביל כלב ברחוב בווינה. מאחוריו, משמאל, יוזף "פפי" אולמן, אליזה אולמן, אישה שזהותה אינה ידועה וגרתה, דודתו של אוטו מצד אמו (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • מעטפה ועליה בול של היטלר, שאמו של אוטו אולמן, אליזה, שלחה לו מטרזיינשטט (צילום: אליזבת אוסברינק)
    אליזבת אוסברינק
  • בתמונת הארכיון הזו, מ-6 באוגוסט 2002, אינגוור קמפרד, מייסד חברת הרהיטים איקאה, עומד מחוץ למשרד הראשי של החברה באלמהולט, שוודיה (צילום: קלאודיו ברשאני/סוכנות הידיעות השוודית באמצעות איי-פי)
    קלאודיו ברשאני/סוכנות הידיעות השוודית באמצעות איי-פי

ראיון החבר היהודי והשלדים הנאציים בארון של מייסד איקאה

מכתבים חושפים קשר מסקרן בין פליט יהודי, לבין מייסד איקאה - שאהד את הנאצים ● בתחילה, אינגוור קמפרד שמח לשתף פעולה עם כתיבת הספר של אליזבת אוסברינק על חברו היהודי ● ואז היא מצאה תיק מ-1943 שמעיד כי הוא היה חבר במפלגה הנאצית ● "איקאה ניסתה לדכא את הסיפור שלי, לטייח את מה שגיליתי ודיווחתי עליו", היא אומרת

לפני עשר שנים, העיתונאית החוקרת ומחברת הספרים אליזבת אוסברינק קיבלה קופסה של איקאה ובה יותר מ-500 מכתבים בשפה הגרמנית, שאותם קיבל אדם בשם אוטו אולמן מהוריו, מדודותיו ומדודו לפני שהם נרצחו בידי הנאצים.

מקור הקופסה לא היה מקרי: בין המכתבים הסתתר הגילוי המדהים שחייו של אולמן, שחי בשוודיה כפליט יהודי אוסטרי במלחמת העולם השנייה, הצטלבו עם אלה של אינגוור קמפרד המנוח, מייסד איקאה ואחד האנשים העשירים בעולם.

בשנות המלחמה האחרונות, אולמן חי ועבד אצל משפחת קמפרד בסמולנד, והפך לחבר קרוב של הבן אינגוור, שהיה בערך בן גילו. אינגוור בן ה-17 אפילו שכר את אולמן כאחד העובדים הראשונים של איקאה, כאשר השיק את החברה ב-1943.

הסיפור הבלתי רגיל הזה הוא מורכב בשל העובדה שבזמן שאולמן היהודי חי אל משפחת קמפרד, אינגוור היה חבר בקבוצות נאציות ופשיסטיות שוודיות. בשנות ה-90 מייסד איקאה הודה בקשרים הפוליטיים הללו והתנצל; הוא טען שפעילותו בתקופת המלחמה הייתה משובת נעורים ותו לא.

אולמן היהודי חי ועבד אצל משפחת קמפרד בסמולנד, והפך לחבר קרוב של הבן אינגוור, שהיה בערך בן גילו. אינגוור בן ה-17 אפילו שכר את אולמן כאחד העובדים הראשונים של איקאה, כאשר השיק את החברה ב-1943

"לעולם לא נדע את הסיפור המלא על היחסים הבלתי שגרתיים האלה. קשה להבין איך אוטו לא ידע את כל האמת על קמפרד. זו תעלומה", אומרת אוסברינק, 55, לזמן ישראל בשיחת טלפון מביתה בשטוקהולם.

בתמונת הארכיון הזו, מ-6 באוגוסט 2002, אינגוור קמפרד, מייסד חברת הרהיטים איקאה, עומד מחוץ למשרד הראשי של החברה באלמהולט, שוודיה (צילום: קלאודיו ברשאני/סוכנות הידיעות השוודית באמצעות איי-פי)
בתמונת הארכיון הזו, מ-6 באוגוסט 2002, אינגוור קמפרד, מייסד חברת הרהיטים איקאה, עומד מחוץ למשרד הראשי של החברה באלמהולט, שוודיה (צילום: קלאודיו ברשאני/סוכנות הידיעות השוודית באמצעות איי-פי)

היחסים בין קמפרד ואולמן הם חלק מתמונה מלאה יותר של חייהם של אוטו אולמן ומשפחתו בתקופת המלחמה, שאותה משרטטת אוסברינק בספרה "וביער וינה העצים נותרו על עומדם: הסיפור האמיתי ושובר הלב של משפחה שנקרעה על ידי המלחמה". הספר, שפורסם בשוודית ב-2011, תורגם השנה לאנגלית.

"ילדיו של אוטו טוענים שהוא לא פקפק בנאמנות של קמפרד בתקופת חברות הנעורים שלהם. הם זוכרים שהוא היה מאוד כעוס ומוטרד כשהדבר פורסם בשנות ה-90. הוא סירב לסלוח לקמפרד", אומרת אוסברינק.

קמפרד, שזכר בחיבה את חברותו עם אולמן, שמח בתחילה להתראיין עבור ספרה של אוסברינק. אבל לאחר שהיא נתקלה בתיק סודי של המשטרה החשאית השוודית מ-1943 בארכיון הלאומי של שוודיה, שתיעד מעקב אחר קמפרד וזיהה אותו כחבר האיחוד הסוציאליסטי השוודי (המפלגה הנאצית השוודית של אותו הזמן), מייסד איקאה סירב להמשיך לשתף עמה פעולה.

"וביער וינה העצים נותרו על עומדם" מאת אליזבת אוסברינק (צילום: Other Press)
עטיפת הספר (צילום: Other Press)

לדברי אוסברינק, אותו תיק – שהעיד כי קמפרד המשיך להשתתף במפגשי התנועה הפשיסטית ולקיים קשר קרוב עם מנהיג התנועה, פר אנגדהל, ואף לתמוך בו כלכלית בתחילת שנות ה-50 – נעלם לאחר פרסום ספרה ב-2011. "יש לי גם תחושה חזקה שבגלל הספר שלי נמנעה ממני גישה למסמכים אחרים בארכיון – או שניתנו לי רק מסמכים מצונזרים – כשעבדתי על הספר הבא שלי", היא אומרת, ומתכוונת לספרה "1947: היכן שהעכשיו מתחיל".

יתר על כן, אוסברינק יותר מרמזה שעיתוי התרומה של קרן איקאה על סך 62 מיליון דולר לנציבות האו"ם לפליטים, עבור פליטים סומלים בקניה, זמן קצר לאחר פרסום "וביער וינה העצים נותרו על עומדם", היה מכוון. "איקאה ניסתה בבירור לדכא את הסיפור שלי, לטייח את מה שגיליתי ודיווחתי עליו", היא אומרת.

אוטו אולמן מוביל כלב ברחוב בווינה. מאחוריו, משמאל, יוזף "פפי" אולמן, אליזה אולמן, אישה שזהותה אינה ידועה וגרתה, דודתו של אוטו מצד אמו (צילום: אליזבת אוסברינק)
אוטו אולמן מוביל כלב ברחוב בווינה. מאחוריו, משמאל, יוזף "פפי" אולמן, אליזה אולמן, אישה שזהותה אינה ידועה וגרתה, דודתו של אוטו מצד אמו (צילום: אליזבת אוסברינק)

אוסברינק יותר מרמזה שעיתוי התרומה של קרן איקאה על סך 62 מיליון דולר לנציבות האו"ם לפליטים, עבור פליטים סומלים בקניה, זמן קצר לאחר פרסום "וביער וינה העצים נותרו על עומדם", היה מכוון

חיים עשירים במכתבים

אף על פי שסיפור החברות המפתיעה בין אוטו אולמן לאינגוור קמפרד הוא החלק שמושך עניין בספרה של אוסברינק מ-2011, הוא אינו מהווה את חלק הארי שלו, וגם לא את החלק הרגשי ביותר.

אוסברינק השתמשה בכ-50 מכתבים מהקופסה ליצירת השלד של ספרה. סביבו היא בנתה, בעזרת מחקר נוסף, את סיפור קורותיהם של הבן היחיד אולמן, אמו עקרת הבית אליזה (ליזל) ואביו העיתונאי יוזף (פפי), וכן של דודים ודודות שונים, מליל הבדולח ב-1938 ועד שכל הקשרים ביניהם נותקו בסוף 1944, כשאליזה ויוזף נשלחו מטרזיינשטט לאושוויץ וככל הנראה נרצחו זמן קצר לאחר מכן.

לפני המלחמה, אוטו בן ה-13 פונה מווינה לשוודיה על ידי מיסיונרים נוצרים שפעלו להצלת נפשות במבצע הדומה לקינדר-טרנספורט. שוודיה התירה את כניסתם של מעט מאוד פליטים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. הקהילה היהודית בשוודיה הצליחה להביא אליה בין 500 ל-600 ילדים, ואוטו היה אחד מבין 100 ילדים ובני נוער "בני דת משה" שהצילה החברה השוודית למען ישראל.

מעטפה ועליה בול של היטלר, שאמו של אוטו אולמן, אליזה, שלחה לו מטרזיינשטט (צילום: אליזבת אוסברינק)
מעטפה ועליה בול של היטלר, שאמו של אוטו אולמן, אליזה, שלחה לו מטרזיינשטט (צילום: אליזבת אוסברינק)

"האתגר הכי גדול היה כמובן שהיו בידיי רק המכתבים שהוריו של אוטו שלחו לו, ולא המכתבים שהוא כתב להם. הייתי צריכה לעבוד לאחור ולהסיק מה נכתב בהם", אומרת אוסברינק.

בנוסף, היה עליה לפענח את הכתיבה המוצפנת של הוריו של אוטו. למשל, הרבה מהמכתבים הקצרים של אליזה לבנה מ-1942 ציינו כי יוזף – שלפני כן היה הכותב העיקרי – לא היה פנוי לכתוב כמו בעבר משום שעבד יום ולילה והיה עייף מאוד.

"לא הצלחתי להבין איך יוזף עבד יום ולילה כשבאותו הזמן יהודים לא הורשו לעבוד בשום עבודה או מקצוע והיו סגורים בבתיהם בתנאים איומים", אומרת אוסברינק. היא מצאה את התשובה במסמכים שנשמרו בארכיון מועצת הקהילה היהודית של וינה, ולפיהם יוזף גויס לאכיפת צווי הגירוש של מועצת הקהילה היהודית. זה היה ניסיון לקנות עוד זמן לו ולאליזה, לפני שיגורשו בעצמם.

מכתביהם של ההורים נעשים קשים יותר לקריאה כשפרידתם מאוטו נמשכת כבר חמש שנים והסבירות שישובו ויתאחדו עמו כבר נמוכה מאוד. המכתבים האחרונים מהווים בבירור פרידה וצוואה מוסרית.

פיקניק משפחתי בווינרוואלד (יער וינה). משמאל: דודתו של אוטו מצד אביו, גרתה (שנמלטה לאנגליה), אליזה אולמן, אוטו אולמן (אוכל כריך). מאחורי אליזה יושבת אמה. זהותן של השאר אינה ידועה (צילום: אליזבת אוסברינק)
פיקניק משפחתי בווינרוואלד (יער וינה). משמאל: דודתו של אוטו מצד אביו, גרתה (שנמלטה לאנגליה), אליזה אולמן, אוטו אולמן (אוכל כריך). מאחורי אליזה יושבת אמה. זהותן של השאר אינה ידועה (צילום: אליזבת אוסברינק)

"תקפיד לאכול את דייסת שיבולת השועל שלך"

המכתבים הראשונים, שנכתבו כשיוזף ואליזה עדיין קיוו לפגוש שוב את בנם, שגרתיים למדי. הם מלאים בתזכורות לאוטו לאכול דייסת שיבולת השועל (לא המאכל האהוב עליו), להכיר חברים, לפתח כישורים חדשים ולשמור על בריאותו.

"בהתחלה הייתי מאוכזבת מהמכתבים. לא היו בהם דיווחים עסיסיים על החיים תחת הנאצים", אומרת אוסברינק. "אבל אז התחלתי להבין על מה הם היו באמת".
היא הבינה שהמכתבים ייצגו את הצוהר היחיד שדרכו אליזה ויוזף יכלו להתנהג כאנשים נורמליים וכהורים. "בכך שדיברו על בעיות רגילות ושמרו על סגנון תרבותי, הם שימרו את הקשר לאותם אנשים שהם היו בעבר", היא אומרת.

אליזבת אוסברינק (צילום: אווה טדסיו)
אליזבת אוסברינק (צילום: אווה טדסיו)

כתיבת הספר הייתה חלק מתהליך ארוך שעברה אוסברינק עצמה להכרת זהותה היהודית, לאחר שחונכה להסתיר את המורשת המשפחתית שלה. היא בת לניצול שואה הונגרי ולאם בריטית שאביה היה יהודי ספרדי מקהילת סלוניקי.

"סבא שלי ואמו נרצחו בשואה. השואה הותירה אותנו כמעט בלי אף אחד ועם כל כך הרבה שמות שאבדו", היא אומרת. "לפחות יכולתי להוציא חמישה שמות מהקבר הזה ולהשיב להם את חייהם ואת אהבתם", אומרת אוסברינק על הוריו האהובים של אוטו, דודותיו ודודו – יוזף אולמן, אליזה קולמן אולמן, מרגרתה קולמן, אדולפינה קולמן קלמר ופאול קלמר.

"סבא שלי ואמו נרצחו בשואה. השואה הותירה אותנו כמעט בלי אף אחד ועם כל כך הרבה שמות שאבדו", היא אומרת. "לפחות יכולתי להוציא חמישה שמות מהקבר הזה ולהשיב להם את חייהם ואת אהבתם"

אוטו אולמן עובד ביער עם גבר לא מזוהה, פייטריד, סמולנד (צילום: אליזבת אוסברינק)
אוטו אולמן עובד ביער עם גבר לא מזוהה, פייטריד, סמולנד (צילום: אליזבת אוסברינק)
עוד 987 מילים
סגירה