יעקב ליצמן בטקס החלפת השר במשרד הבריאות ב-20 במאי 2015 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע״מ/עיבוד מחשב)

"נוצרה כאן דיקטטורת קורונה שנפלה פתאום לידיו של מישהו"

תחקיר שומרים

"כאוס", "חידלון", "אפקט היסטריה מנוהל" - כך מתארים בכירים במערכת הרפואה את התנהלות משרד הבריאות מאז התפרצות הקורונה ● למשרד שלוש זרועות למצבי חירום - אך אף אחת מהן אינה מתפקדת ● תוכניות מגירה שהוכנו בדיוק לתסריט של פנדמיה - נותרו במגירה ● מחסני החירום לציוד רפואי התגלו כריקים, המשרד מסרב להסתייע בגופים אחרים - ואף אחד שם לא מוכן לשמוע ביקורת ● מצד שני, לוועדת החקירה שתקום, כולם כבר מתכוננים מבעוד מועד

הדיווח על חולים מאומתים בקורונה – מספר העומד מזה כמה שבועות על כמה מאות ביממה – מועבר למשרד הבריאות מקופות החולים מספר פעמים בכל יום. חלק מהדיווחים, אולי אפילו רובם, מועברים באמצעות ממשק ממחושב שמפעילות הקופות, אולם מסיבות טכניות שונות ומשונות לא תמיד ניתן לעשות בו שימוש.

כשהממשק הממוחשב לא זמין, הדרך היחידה להעביר את השמות היא בהכתבה טלפונית או בפקס. כתובת האימייל של המשרד, נימקו נציגיו, חסומה בפני הודעות נכנסות שלא מגיעות מכתובות אימייל של הדומיין הממשלתי (gov.il). אז נציגי הקופות חרקו שיניים, וכיוון שאין להם מכשיר פקס כבר כמה שנים, הכתיבו את השמות בטלפון. רק בימים האחרונים, שבועות ארוכים לאחר פרוץ המשבר, הצליחו אנשי המשרד להשיג כתובת אימייל שפתוחה גם לקופות החולים.

"עם כזאת שיטה איך מתפלאים שיש טעויות?" תוהה בכיר לשעבר במשרד הבריאות, ובכיר אחר במערך החירום ובטיפול באירועים רבי-נפגעים מוסיף ש"הזמן עד שהנתונים עוברים את העיבוד הנדרש הופך את תוצאות הבדיקות ללא רלוונטיות". משרד הבריאות עצמו מכיר בחשיבות מהירות הדיווח ושואף להגיע למצב שבו תוצאות הבדיקות יגיעו לנבדקים תוך 48 שעות, פרק זמן ארוך ולא מובן בפני עצמו, שגם בו הוא לא מצליח לעמוד.

שני הדוברים הללו נוגעים בבעיות המרכזיות של הטיפול בתוצאות הבדיקות, אבל כנראה שבעיה אחרת שעולה מהסיפור הזה, מערכתית במהותה, חמורה לא פחות ונוגעת ביכולת של משרד הבריאות להגיב למציאות משתנה: כמה מסובך כבר יכול להיות להכשיר כתובת אימייל שתאיץ את תהליך הטיפול בבדיקות? הסיפור הזה, מסכמת דמות בכירה באחת מקופות החולים, שולי ככל שיהיה, מייצג בקליפת אגוז חלק נכבד מהחוליים של משרד הבריאות.

שר הבריאות יעקב ליצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו בתדריך לציבור במהלך משבר הקורונה. 4 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר הבריאות יעקב ליצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו בתדריך לציבור במהלך משבר הקורונה. 4 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"בבואה של הזנחת המערכת לאורך שנים"

נראה כי הירידה בימים האחרונים במספר הנדבקים החדשים ובמספר החולים הקשים מצביעה על האטה משמעותית בהתפשטות הקורונה. ועדיין, גורמים רבים במערך הבריאות תמימי דעים שגם אם ההתפרצות נבלמה, הקמת ועדה שתפיק את הלקחים הנדרשים מהמשבר חיונית לבריאותו העתידית של כל אזרח ישראלי.

הביקורת שהם מציגים על כמעט כל שלבי ההתמודדות מנומקת מאוד וחריפה הרבה יותר ממה שנשמע עד כה. "כאוס", אומר אחד מהם; "אפקט היסטריה מנוהל", מגדיר אחר; ושלישי בוחר במילה "חידלון" ומוסיף: "אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם היה מדובר בשפעת עופות או במלחמה שהיו מביאות למותם של אלפים".

כל הבכירים הללו מסכימים שאסור שבחינת התנהלות מערכת הבריאות, בין אם במסגרת ועדת חקירה ממלכתית או במסגרת ועדה פרלמנטרית, תעסוק רק בימי הקורונה – שהם, לדברי אחד הבכירים, "רק בבואה של הזנחת המערכת לאורך שנים", וחשוב שתעסוק גם בסיבות למצב המערכת.

"הקורונה היא מראה מלוטשת שמדגישה את הפגמים של מערכת הבריאות", אומר פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי ומנהל מחלקות פנימיות בבתי החולים וולפסון ואיכילוב. "שנים שהמערכת בצלילה ואז מגיע משבר כמו הקורונה וכל הפגמים האלה הופכים לתהום".

פרופ' ערן דולב: "הקורונה היא מראה מלוטשת שמדגישה את הפגמים של מערכת הבריאות. שנים שהמערכת בצלילה ואז מגיע משבר כמו הקורונה וכל הפגמים האלה הופכים לתהום"

בין שלל התפקידים שמילא במהלך השנים, היה דולב גם אחראי מטעם ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה על תחום הרפואה בשעת חירום, והוא שחיבר את החלק הרלוונטי בדוח המסכם שלה.

"מלחמת לבנון הייתה תרגיל על רטוב לקראת הקורונה", הוא אומר, ומוסיף שמאז רק הלך והתעצם תהליך שאותו הוא מגדיר כ"חוסר אכפתיזציה" כלפי מערכת הבריאות וגם בתוכה. "ישראל תצא מהקורונה במצב לא רע מבחינת כמות הנפגעים ביחס למדינות אחרות בעולם ואז יגידו 'אה, יופי, המשבר נוהל לא רע'. אבל זה לא נכון. זאת תרבות קלוקלת".

לפי דולב, אגב, הדיון בוועדת חקירה כבר אינו עניין תיאורטי שכן הוא כבר מזהה ש"אנשים במערכת עובדים בשני כובעים – המשבר וההכנות לוועדת החקירה".

פרופ' ערן דולב (צילום: ויקיפדיה)
פרופ' ערן דולב (צילום: ויקיפדיה)

להערכה של דולב מצטרפים עוד גורמים המעורים במשרד הבריאות. "אנשים במשרד מדברים עכשיו כאילו הם כבר מול ועדת חקירה. כל אחד אוסף תיקים, תיעוד, מסמכים, כל דבר", אומר אחד הגורמים. מנגד, בכיר אחר במערכת אומר כי מעבר לסוגיית ניהול משבר הקורונה לא ברור לו מה יש לבדוק. המדיניות, הוא אומר, היא אותה מדיניות ממשלתית כבר עשרות שנים – אלה תוצאותיה והן לא צריכות להפתיע איש.

"לא קרה שום דבר משמעותי מבחינת הרפואה בישראל בשלושים השנים האחרונות. לא ספרו את המערכת מבחינה תקציבית וכשכבר תקצבו, זה לא הספיק. קיים מחסור משווע כמעט בכל דבר, מכוח אדם ועד ציוד, והמצב שנגלה עכשיו לא היה צריך להפתיע אף אחד – בוודאי לא אנשים שמכירים את המערכת מקרוב".

שלוש זרועות בחירום, אבל רק על הנייר

את ההכנות לשעת חירום, כמו גם את ניהול התפרצות מגפה, אמורות להוביל שלוש זרועות במשרד הבריאות: האגף לשעת חירום, רשות האשפוז העליונה, וצוות הטיפול במגיפות (צט"מ). איך זה עבד לקראת ובמהלך משבר הקורונה? הנה מה שמספרים במערכת הבריאות.

מאז חודש אוקטובר שעבר וגם כעת, תוך כדי אירוע רפואת ההמונים הדרמטי של המאה האחרונה,  לאגף לשעת חירום אין מנהל. זה אולי הדובדבן שבקצפת, אומרים גורמים במערכת, אבל בעיות הניהול של האגף רחוקות מלהיות חדשות.

במשך שנים הוגדר תפקיד ראש האגף על ידי נציבות שירות המדינה כתקן "בכיר", ואולם בשלב מסוים הורדה דרגת התפקיד לראש אגף רגיל. בכיר במערך לשעת חירום ובהתמודדות עם אירועים רבי נפגעים, מסביר כי "כראש אגף בכיר היה לבעל התפקיד משקל, הוא היה נוכח בדיונים של הנהלת משרד הבריאות כדמות המובילה בתחומו. לאחר שהתפקיד הורד לדרגה של ראש אגף רגיל, הפסיק מי שכיהן בתפקיד להיות מוזמן לישיבות הנהלת המשרד המצומצמת. המשמעות היא נתק ותחושה שלא סופרים אותך".

עם או בלי קשר למידת הבכירות, מאז נכנס מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לתפקידו, לפני כחמש שנים, התחלפו שלושה ראשי אגף לשעת חירום. האחרון לשמש בתפקיד היה ד"ר בני דוידזון, בעבר מנהל בית החולים אסף הרופא, שכיהן בתפקיד במשך כשנה.

"אתה יכול לבוא ולהגיד שעם ראש אגף אחד הייתה תקלה, שהשני אולי לא התאים, אבל אז בחרת את השלישי והוא היה מנהל בית חולים ממשלתי גדול, אז אל תספר לי שהוא לא יודע לנהל", אומר הבכיר. "וברור שבמצב כזה, בלי ראש אגף, המערכת לא תהיה מוכנה לשעת החירום".

"אתה יכול לבוא ולהגיד שעם ראש אגף אחד הייתה תקלה, שהשני אולי לא התאים, אבל אז בחרת את השלישי והוא היה מנהל בית חולים ממשלתי גדול, אז אל תספר לי שהוא לא יודע לנהל. וברור שבמצב כזה, בלי ראש אגף, המערכת לא תהיה מוכנה לשעת החירום"

ההשלכות של הטלטלות הניהוליות באגף מורגשות היטב ברמת המוכנות של ישראל למגפה בין היתר גם בנושאים שצפו בהרחבה בתקשורת, כמו המחסור בציוד מיגון לצוותים רפואיים, מחסור בחומרים לביצוע בדיקות, וכו'.

בכל הנוגע למכונות הנשמה, המצב אף חמור יותר בשל חוסר בהירות אפילו סביב שאלה בסיסית כמו כמה מכונות הנשמה פנויות יש בישראל. העדות האחרונה על כך הגיעה מיו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ עפר שלח, שסיפר בסוף השבוע האחרון בראיון ל"הארץ" כי למרות מאמציו לא הצליח לקבל תשובה ברורה בעניין ממערכת הבריאות.

אנשי צוות בשיבא נערכים למפגש עם נוסעי "ספינת הקורונה" (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
אנשי צוות בשיבא נערכים למפגש עם נוסעי "ספינת הקורונה" (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"בכל מקרה זה חסר משמעות", מסכם את הערפל הזה מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית חולים במרכז. "אתה יכול להוציא כמה הזמנות שאתה רוצה למכונות הנשמה אבל ממילא אף אחד לא יביא לך אותן".

"מה עשה האגף לשעת חירום בזמני השגרה שהיו?", שואל פרופ' ליאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית ומנהל מחלקת ההרדמה בבית חולים בילינסון. "כבר שנים שלא שמעתי על פעילות שלו. אני לא מאשים את האנשים שמונו לתפקידים שם. אני מאשים את אלה שהיו צריכים לקבל את ההחלטות ולקבוע את המינויים. אני מאשים את הקברניטים של מערכת הבריאות".

פרופ' ליאוניד אידלמן: "מה עשה האגף לשעת חירום בזמני השגרה שהיו? כבר שנים שלא שמעתי על פעילות שלו. אני לא מאשים את האנשים שמונו לתפקידים שם. אני מאשים את אלה שהיו צריכים לקבל את ההחלטות ולקבוע את המינויים. אני מאשים את הקברניטים"

אידלמן אומר כי לפי תרחישי החירום, ישראל אמורה להיות ערוכה למתקפה ביולוגית על גוש דן ולהנשמה של כ-5,000 נפגעים בו-זמנית. "שנים הייתי חבר באגף לשעת חירום. הדרישה תמיד הייתה להיות מוכנים עם לפחות כמה אלפי מכונות הנשמה ברזרבה לחירום. היום מתברר, שהיו במחסנים סדר גודל של בקושי 400 מכונות הנשמה. זו תוצאה של התנוונות שעובר כבר שנים האגף לשעת חירום ומהיעדר אנשי מקצוע בעמדות מפתח. ככה זה נראה בסוף".

דולב שותף לביקורת. "מה זאת אומרת 'אין מסכות'? זה קשקוש. איפה הימ"חים (יחידות מחסני חירום; ח"ש)? ואם חסר, היו יכולים להגדיל את תפוקת הייצור בצורה בלתי רגילה. לא ברור לי מה עושה האגף לשעת חירום בשגרה. הוא היה צריך להתריע ולומר שרמת המלאי של ציוד מסוים ירדה מתחת לרף הרצוי ולוודא שהמלאי מושלם. זה האגף שהתפקיד שלו זה להביא בחשבון שבמקרה של מגפה עולמית אי אפשר יהיה להשלים את החוסרים מחו"ל".

האגף לשעת חירום הוא כאמור זרוע אחת משלוש שאמורות לפעול בחירום. הזרוע הבאה, שאמורה לנהל את העניינים במקרה של מלחמה או מגפה, היא רשות האשפוז העליונה, המשמשת בפועל כמשרד הבריאות בחירום. בראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות וחברים בה מומחי רפואה מתחומים שונים, נציגי קופות החולים, בתי החולים, צה"ל, משטרה ומשרדי ממשלה נוספים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2007 מתח ביקורת קשה על משרד הבריאות שלא הסדיר כמתחייב את מעמדה של הרשות בחוק. ואולם, עד היום, ועל אף שדוח מבקר מדינה נוסף מ-2014 עסק אף הוא בנושא והגדיר את התעלמות משרד הבריאות כ"חמורה מאוד", טרם נקבע בחוק מעמדה של רשות האשפוז העליונה. זה חמור, כמובן, אבל בטל לעומת התנהלות הרשות – או, ליתר דיוק, אי-התנהלות הרשות – במשבר הנוכחי.

הכניסה לחמ״ל בריאות לאומי במשרד הבריאות (צילום: פלאש90)
הכניסה לחמ״ל בריאות לאומי במשרד הבריאות (צילום: פלאש90)

"התנהלות משרד הבריאות עם רשות האשפוז העליונה בהתפרצות הקורונה חמורה ביותר", אומר פרופ' דולב. "הרשות בכלל לא התכנסה. יש לזה משמעויות כבדות משקל. למה לא הוכרזה שעת חירום במדינה? להטיל הגבלות על כל הציבור, להגיע לפגיעה בפרטיות, ולא להגדיר את המצב כשעת חירום? מה שנוצרה כאן זאת דיקטטורת קורונה שנפלה פתאום לידיו של מישהו".

פרופ' ערן דולב: "התנהלות משרד הבריאות עם רשות האשפוז העליונה בהתפרצות הקורונה חמורה ביותר. הרשות בכלל לא התכנסה. יש לזה משמעויות כבדות משקל. למה לא הוכרזה שעת חירום במדינה?"

מה אמורה הרשות הזאת לעשות במשבר? בכיר לשעבר במשרד הבריאות מנסה להסביר. "למשרד הבריאות אין למעשה בחירום סמכות אמיתית להכריח את קופות החולים ובתי החולים לפעול כמו שהוא רוצה. אם מנהל בית חולים מצפצף עליך, אין לך דרך לאכוף את זה. גם את מוכנות בתי החולים לשעת חירום אין למשרד הבריאות יכולת לאכוף. הרשות הייתה אמורה לנהל את העניינים, אבל זה לא באמת קרה.

"כל הרעיון של הרשות הוא שמתקיים דיון וההחלטות מתקבלות במשותף ולא בפגישות של אחד על אחד. כל נושא הבדיקות לקורונה, למשל, אמור היה להיות מוכרע בידי הרשות. כשמשרד הבריאות  העביר לקופות החולים את האחריות על הבדיקות שלא דרך החלטה של הרשות, טענו הקופות – ובצדק מבחינתן – שמנסים להפיל עליהן את הפשלות של המשרד".

הפונקציה השלישית והאחרונה שאמורה הייתה להיות שותפה לקביעת המדיניות ולהתמודדות עם הקורונה, היא צוות הטיפול במגפות (צט"מ). הגוף הוקם במקור כהיערכות למגפות וכדי לייעץ רפואית-קלינית כאשר יש התפרצות. ראש הצוות הראשון, אגב, היה פרופ' דולב.

לדברי בכירים במערכת הבריאות, לא ברור מי ניהל את הצט"מ בימי השגרה שקדמו לקורונה. כהוכחה הם מזכירים כי זמן קצר לאחר התפרצות הנגיף בארץ, מונה לתפקיד דוקטור בועז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ומי שבעברו היה מנכ"ל משרד הבריאות.

יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (צילום: פלאש90)
יעקב ליצמן עם מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (צילום: פלאש90)

לב הוא איש מקצועי ובעל יושרה ואולם, אומרים גורמים שונים, לא ברור מדוע הוא קיבל את התפקיד (שאותו מילא גם בעבר) לאחר שנים ארוכות בתפקיד נציב הקבילות, שהוא נטול נגיעה לשעת חירום. בכיר במערכת הבריאות מעיד כי מינויו של לב נעשה אד-הוק כשהתברר שחלה החמרה בהתפשטות הקורונה. "יש למשרד הבריאות ולצט"מ נוהל עבודה קבוע. עד כמה הם פועלים לפי הנוהל – זאת כבר שאלה אחרת", הוא אומר. ובמילים אחרות, פשוט לא היה אף אחד אחר.

"אף תוכנית מגירה לא הופעלה"

התפרצויות השפעת בשנת 1997 והסארס ב-2003, כמו גם מלחמת לבנון השנייה ודוח מבקר המדינה מ-2007 ביחס למוכנות מערכת הבריאות לשעת חירום, הובילו את משרד הבריאות להקים ועדה שתעסוק בנושא. הוועדה ישבה על המדוכה ופרסמה מסמך מקיף בן 184 עמודים שכותרתו "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית" – מסמך שהפך לפק"ל העבודה של מערכת הבריאות.

בהקדמה לדוח מצוטט ארגון הבריאות העולמי שהזהיר כי התפרצות השפעת ב-1997 הייתה צלצול אזהרה שמחייב היערכות בכל מדינות העולם. הארגון הגדיר את סכנת המגפה כ"בלתי נמנעת" וחברי הוועדה הישראלית אימצו את התפיסה הזאת, נגעו בדוח בהשלכות של התפרצות עולמית על היכולת להביא לישראל ציוד ותרופות, וקבעו כי "מצב זה מחייב הערכות מוקדמת".

בדוח כוללים חברי הוועדה יעדים וביניהם הכלה מהירה של האירוע בשלבים שעדיין ניתן לעשות זאת; המשך ניהול אורח חיים תקין ככל האפשר של האוכלוסייה; הפעלה אפקטיבית ויעילה של מערכת הבריאות; מזעור הפגיעה הכלכלית למשק; וכמובן צמצום התמותה והתחלואה.

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

מכאן יורד הדוח לרמת פירוט מרשימה: הוא עוסק בהיקפי תחלואה ואשפוזים בכמה תרחישים שונים ומגדיר שורה של פעולות נדרשות – כולל רכש מסכות N95, בחינה והשלמת מלאי של תרופות אנטי-ויראליות ותרופות אנטיביוטיות, זמינות חיסונים, ועוד ועוד.

התפרצות הקורונה היא הרגע שלשמו נכתבה התוכנית הזאת. על פניו, כל שצריך היה לעשות הוא לשלוף מהמגירות את הפק"ל ולהתחיל לעבוד על פיו. אך הבכירים מתארים תמונה שונה מאוד של התעלמות מחלק לא מבוטל מהנחיות הפק"ל.

"אף תוכנית מגירה לא הופעלה", אומר פרופ' אידלמן. "ישראל היא מדינה שצריכה להיות מוכנה תמיד למקרה של התקפה לא-קונבנציונאלית. המשמעות של זה היא שהדברים צריכים להיות לא רק מוכנים, אלא גם ברורים מאד לכולם, אבל לאנשים בשטח לא היה מושג מה קורה ולא מה יקרה מחר. כל הזמן מאלתרים, כל רגע אומרים דברים חדשים ומשנים החלטות".

פרופ' ליאוניד אידלמן: "ישראל היא מדינה שצריכה להיות מוכנה תמיד למקרה של התקפה לא-קונבנציונאלית. הדברים צריכים להיות לא רק מוכנים, אלא גם ברורים מאד לכולם, אבל לאנשים בשטח לא היה מושג מה קורה ולא מה יקרה מחר. כל הזמן מאלתרים"

מנהל מחלקה בכיר באחד מבתי החולים המרכזיים בארץ ובעל מעורבות ישירה ויומיומית בטיפול בחולי קורונה, מגדיר את התנהלות משרד הבריאות כ"בעייתית מאד". לדבריו, הבעייתיות הזאת ניכרת אפילו בנושאים שאמורים להיות טריוויאליים – כמו מי עושה את הבדיקות, מי מפרסם תוצאות ולמי יש את הסמכויות להחליט.

"מתחילת ההתפרצות, הרופאים בשטח אמרו שצריך לחשוב גם מה יקרה בעוד חודש או חודשיים, אבל אף אחד במנגנון של משרד הבריאות לא עשה את זה. ההחלטות של משרד הבריאות הן להיענות לכל מיני חרדות של הציבור בלי לחשוב איך מתכוננים לעתיד, כשהעתיד במקרה של הקורונה הוא עניין של עוד שבועיים. מה שאני מתאר זה בעצם מצב שאין יד מכוונת שקובעת מה לעשות".

דוגמה להיעדר ניהול אירוע מגיעה מסוגיה לכאורה פשוטה – התמגנות הצוותים הרפואיים.

אנשי צוות רפואי ממוגנים מפני קורונה, צילום המחשה (צילום: Photo by Olivier Fitoussi/Flash90)
אנשי צוות רפואי ממוגנים מפני קורונה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ב-30 בינואר השנה קבע ארגון הבריאות העולמי שהתפרצות הקורונה היא אירוע חירום ברמה בינלאומית וקרא למדינות העולם להיערך בהתאם. חוזר ההנחיות הראשון של משרד הבריאות להתמודדות עם הקורונה נשלח למנהלי מחלקות כעבור ארבעה ימים, ב-3 בפברואר, ועסק בעיקר באופן ביצוע הבדיקות לקורונה, באופן העברת הדגימות למעבדה ובשאלה מי רשאי לבצע את הבדיקות.

החוזר לא כלל כל התייחסות לנושא מיגון הצוותים הרפואיים, על אף שמדובר באחת הסוגיות המרכזיות בהתמודדות עם הנגיף – סוגיה שזוכה להדגשה בפק"ל משרד הבריאות – ועל אף הניסיון הקשה בסין שהצביע על הידבקות נרחבת של הצוות הרפואיים.

עד שבוע שעבר נשלחו לצוותי הרפואה בארץ עוד 14 חוזרי מינהל הרפואה, אבל "נושא מיגון אנשי הצוות עלה בחוזרים רק בשלב מאוחר", מספר מנהל המחלקה. התוצאה? אלפי אנשי צוות רפואי נשלחו לבידוד מאז תחילת המגפה, מה שהטיל עומס כבד על אנשי צוות אחרים. רק בשבוע שעבר עמד מספר אנשי הצוות הרפואי בבידוד על יותר מ-1,300.

בהמשך היו השלכות חמורות אפילו יותר, וכך למשל הושבתו לחלוטין שתי מרפאות בבני ברק, אחד ממוקדי המגפה בישראל, לאחר שחלק מאנשי הצוות נדבקו והאחרים נשלחו לבידוד.

האם הבעיה טופלה לאחר שהתברר עד כמה היא מסוכנת? בעקבות פרסום תחקיר קודם בנושא, פנה לח"מ עובד ותיק בבית חולים ממשלתי במרכז הארץ והתריע על הפרה שיטתית של נוהלי בטיחות ומיגון בבית החולים ועל מחסור בציוד מגן.

"אומרים לנו שאין תקציב למיגון", הוא אמר וסיפר על צוותים רפואיים שעובדים ללא מיגון מספק כמו גם על עובדי המטבחים שמכינים את המזון למאושפזים ללא כפפות. ימים ספורים לאחר מכן אובחנה רופאה באותו בית החולים כחולה בקורונה, אך למרות זאת לא נערכו בדיקות לכלל אנשי הצוות.

על הבלבול וההנחיות הסותרות שמגיעות מלמעלה מעידים בכירים נוספים במערכת. כך, למשל, מנהל מחלקה המטפל בחולי קורונה מעיד ש"מהרגע הראשון יצאו כל הזמן סוגים שונים של הנחיות. למנהל בית חולים יש את ההנחיות שלו למשרד הבריאות את שלו ועל כל דבר יש מיד סימני שאלה.

אנשי צוות בבית החולים שערי צדק, שהתמגנו מחשש שאחד החולים נושא את נגיף הקורונה, 27 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אנשי צוות בבית החולים שערי צדק, שהתמגנו מחשש שאחד החולים נושא את נגיף הקורונה, 27 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"אתה חושב שאתה מוכן ומגלה שאתה בעצם לא. שום דבר לא קורה כמו שאתה רוצה. בהתחלה, לא היה ברור איפה מאשפזים חולי קורונה, אז פתחנו חדר אחד. אחר-כך פתחנו מחלקה והיום כבר יש ארבע מחלקות ששתיים מהן הוכשרו תוך יומיים. יש עוד שתי מחלקות טיפול נמרץ לקורונה. העומס על הצוותים גדול מאוד והבלגן הזה בהתארגנות מאוד מקשה".

דולב אומר שמספר עבודות מטה שנערכו במרוצת השנים במערכת הבריאות סברו שמשרד הבריאות אינו יכול להיות הגוף המרכזי בניהול אירוע רב-נפגעים ביולוגי או מגפתי. "משרד הבריאות הוא גוף מטה וככזה הוא לא מסוגל להתמודד עם אירוע בהיקף כזה. אין לו כלים ומעולם לא היו לו.

"משרד הבריאות צריך לתת את חוות-הדעת המקצועית, לקבוע מדיניות. רואים את זה היום, יותר מחודש אחרי ההתפרצות. מה שמקומם יותר מכל הוא שנעשתה הערכת המצב ונכתב פק"ל. איפה כל עבודת המטה הזאת? בפעם הראשונה שיש משבר אמיתי בתחום הרפואה מתעלמים מהתוכניות הללו".

פרופ' ערן דולב: "משרד הבריאות הוא גוף מטה וככזה הוא לא מסוגל להתמודד עם אירוע בהיקף כזה. רואים את זה היום, יותר מחודש אחרי ההתפרצות. מה שמקומם יותר מכל הוא שנעשתה הערכת המצב ונכתב פק"ל. איפה כל עבודת המטה הזאת?"

דולב, אידלמן ורופאים נוספים חושבים שחלק לא מבוטל מהבלבול ומהקושי בקבלת ההחלטות נובע מהעובדה שבראש המערכת עומדים שר ומנכ"ל שאינם רופאים. "מילא שהפוליטיקאים החליטו שליצמן יהיה שר בריאות", אומר דולב, "אבל ברגע שאדם שאיננו רופא עומד בראש מערכת רפואית, יד ימינו חייב להיות רופא. אחרת, איך תבין ותתרגם את ההנחיות המקצועיות לשפת המעשה?"

אידלמן מספר שכבר בינואר קראו הוא ועמיתיו למשרד הבריאות להתחיל להתארגן למגפה ובכלל זאת לבדוק את מוכנות הציוד, להכין את יחידות הטיפול הנמרץ ולהכשיר מעבדות. להערכתו, חוסר ההבנה המקצועי, לצד ההתעלמות מהייעוץ הרפואי, הובילו לקונספציה ש"אפשר לעצור התפרצות על ידי כיסוי הטיסות הנכנסות לארץ".

"אני לא רואה בכל המשבר הזה מישהו שמנווט אותו ממבט כולל; מישהו שחושב גם על הרפואה, גם על הכלכלה, גם על החברה, על נזקי הבדידות, על הקשישים", מסכם דולב.

הדיון בסוגיית ניהול המגפה מוביל חלק מהדוברים לנושא אחר שמטריד אותם – השתקת מי שמשמיעים ביקורת, גם כזאת שיכולה להיות בונה, כלפי מדיניות המשרד. כך למשל הם מספרים כי  לאחר שנשלח לראש הממשלה ולנשיא המדינה "מכתב הרופאים" שעליו חתמו למעלה ממאה מנהלי מחלקות בבתי חולים, ובו ביקורת על תפקוד משרד הבריאות והעומדים בראשו, הגיש נציב שירות המדינה תלונה נגד לפחות אחד מהחתומים על המכתב, לאחר שזה התראיין על הנושא והוא זומן לשיחת נזיפה.

"ההשתקה היא לא מדיניות חדשה", טוענת בכירה במערכת הבריאות, "אנחנו מרגישים את זה כבר שנים".

אידלמן בוטה הרבה יותר ואומר כי שר הבריאות הביא להיעלמות הביקורת החופשית ממערכת הבריאות ובכך גרם לה נזק. "הופתעתי מאוד מחומרת המצב. מדובר במערכת שמה שאפיין אותה תמיד היו דיונים חופשיים, חילוקי דעות. אנחנו מלמדים סטודנטים משנה א' שאין אמת אבסולוטית. זה אולי הדבר הכי חשוב ברפואה", הוא אומר.

פרופ׳ ליאוניד אידלמן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
פרופ׳ ליאוניד אידלמן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

משרד הבריאות לא רוצה שותפים

קונספציה היא מילה טעונה בישראל והבחירה של גורם בכיר במשרד הבריאות לעשות בה שימוש אינה מקרית. בשבועות הראשונים להתפשטות הקורונה בישראל, הוא אומר, היו בצמרת משרד הבריאות "קונספציות לכל דבר ועניין" – המוכרת שבהן גרסה שאין צורך להרבות במספר הבדיקות.

"אני באמת לא מצליח להבין את ההיגיון של לא לעשות בדיקות, אבל כשצצה ביקורת ציבורית חריפה התחילו לנמק את התפיסה הזאת בטענה שזו לא קונספציה אלא שפשוט אין מספיק מעבדות לבדיקות. אם זה נכון, למה לא הכשירו עוד מעבדות? למה לא עשו שימוש במעבדות של קופות החולים? ומה קרה אחרי ששינו מדיניות? במקרה התברר שדווקא יש מעבדות?".

אידלמן ממשיך את הקו הזה ומוסיף עוד נקודה מרכזית: "ארגון הבריאות העולמי הפציר במדינות לעשות יותר בדיקות. באותו יום מודיע מנכ"ל משרד הבריאות שלא צריך לעשות עוד בדיקות. עברו כמה שבועות, המדיניות השתנתה ועכשיו מנסים להגיע למספר מסוים של בדיקות, כשמה שחשוב הוא מספר הבדיקות ולא זהות הנבדקים או אזורי הדבקה. הכול נעשה כדי לצאת ידי חובה, כנראה שלא במקרה".

מאז ההתפרצות שינה משרד הבריאות את מדיניותו ביחס לפרסום מספר הבדיקות. בתחילת הדרך המספר פרסם את המספר היומי, אך כשנמתחה ביקורת על מספר הבדיקות הנמוך הוא הפסיק לפרסמן. בימים האחרונים, כשמספר הבדיקות עלה, המשרד שב לפרסם את המספר היומי. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח 15 אלף בדיקות יומיות ואחר כך 30 אלף בדיקות יומיות, אולם שבועות אחרי ההבטחות, המספר נע כרגע סביב 11-12 אלף בדיקות – וגם זה שיפור דרמטי יחסית לשבוע שעבר.

מתחם ״היבדק וסע״ לבדיקות נגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)
מתחם ״היבדק וסע״ לבדיקות נגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

גורמים במערכת הבריאות אומרים שסוגיית הבדיקות לקורונה היא המחשה מצוינת להתנהלות הכללית. "שום שיקול רפואי לא יכול להצדיק התנהלות כזאת", אומר בכיר במערכת. "מצד אחד יש את ראש הממשלה שמבטיח מספרים לא ריאליים לבדיקות. מהצד השני יש מערכת בריאות שלא מתקרבת אפילו ליעד הזה. מה אפשר להבין מזה? או שמישהו מערבב את הציבור או שמישהו כושל".

"שום שיקול רפואי לא יכול להצדיק התנהלות כזאת. מצד אחד יש את ראש הממשלה שמבטיח מספרים לא ריאליים לבדיקות. מהצד השני יש מערכת בריאות שלא מתקרבת אפילו ליעד הזה. מה אפשר להבין מזה? או שמישהו מערבב את הציבור או שמישהו כושל"

"למה עניין הבדיקות הוא כישלון כזה גדול?", מוסיף דולב, "טוענים שחסרים מטושים? זאת בדיחה. לוקחים מקל של ארטיק ועושים ממנו עשרה מטושים. אין מקלות לארטיקים במדינת ישראל? אין סטריליזטורים, אין צמר גפן?".

הקונספציה סביב מספר הבדיקות (והכשרת המעבדות הנלוות) הייתה רק אחת משורה של קונספציות שהקיפה שורה ארוכה של נושאים רפואיים וטכניים. המרואיינים לכתבה הזאת מספרים על תפיסות שנגעו בתחילת הדרך אפילו לניטור החולים מרחוק על ידי הצוות הרפואי והקמת מתחמים מיוחדים עבור כך, הקמה שדרשה משאבים רבים. התפיסה הזאת צומצמה כשהתברר שהמספרים גדולים מכדי להקים די מתחמים והמחלה חמורה ומחייבת במקרים רבים מגע בין הצוות לחולה.

אבל עם כל החשיבות לאנרגיות שבוזבזו על הקמת מתחמים, מה שנראה כמו הקונספציה הכי משמעותית והכי בעייתית של משרד הבריאות היא מדיניות הריכוזיות שלו.

המשרד מעדיף לנהל את המשבר בעצמו גם אם יש לזה מחיר גבוה בשטח. כך היה עם הבדיקות שהוא דרש בתחילת הדרך לעשות רק במעבדה אחת, עם תוצאות הבדיקות שעוברות קודם כל דרכו, ובעיקר עם שיתופי פעולה עם שורה של גופים נוספים בעלי יכולת – ממעבדות פרטיות, דרך קופות החולים, עבור במכון ויצמן למדע ועד צה"ל ומשרד הביטחון.

מנכ״ל הדסה, פרופ׳ זאב רוטשטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מנכ״ל הדסה, פרופ׳ זאב רוטשטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ויש את המקרה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שצמודה לבית חולים הדסה. הפקולטה מריצה מזה כשלושה שבועות כ-1,700 בדיקות קורונה מדי יום עבור המרכז הרפואי – בדיקות שמנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין מחייב את העובדים לעשות כל חמישה ימים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

המשרד סרב להסתייע בשירותי המעבדות של האוניברסיטה העברית, בנימוק שהן אינן עונות באופן מוחלט לפרוטוקול שלו, המתיר את ביצוע הבדיקות רק באמצעות שני סוגי מכשירים.

לא מדובר כאן בגוף קיקיוני, אלא באחד ממוסדות המחקר והרפואה המובילים בעולם – וכמעט כל ציוד המעבדות של האוניברסיטה העברית הוקצה להדסה לטובת הקורונה, כמו גם כל צוותי החוקרים, הדוקטורנטים והסטודנטים.

"מדובר במחדל מטורף", אומר פרופ' רון דז'יקובסקי, חוקר בכיר באוניברסיטה העברית. "האנשים שמנהלים את העניינים מטעם משרד הבריאות פוגעים בציבור. אנחנו יכולים להריץ אלפי בדיקות ביום. אנחנו עושים את זה בשגרה. הדוקטורנטים במוסדות המחקר ודאי לא עושים את הבדיקות האלה פחות טוב מאנשי המעבדות של משרד הבריאות.

פרופ' רון דז'יקובסקי: "מדובר במחדל מטורף. האנשים שמנהלים את העניינים מטעם משרד הבריאות פוגעים בציבור. אנחנו יכולים להריץ אלפי בדיקות ביום. הדוקטורנטים במוסדות המחקר ודאי לא עושים את הבדיקות האלה פחות טוב מאנשי משרד הבריאות"

"יש המון כח אדם מיומן בארץ שיכול ורוצה להריץ בדיקות וזאת חרפה שלא מפעילים אותו. עולם המחקר כאילו לא קיים מבחינת מערכת הבריאות. לצערי, קולם של מדענים ואנשי רפואה דומיננטיים לא נשמע, ומי שנותנים את הטון הם אנשי הפקידות הביורוקרטית" .

משרד הבריאות לא מגיב

הערכות הבכירים והטענות כלפי משרד הבריאות, הועברו כבר לקראת סוף השבוע האחרון להתייחסות המשרד. עד שעת פרסום הכתבה, לא התקבלה תגובה.

* * *

כתבה זו נעשתה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה www.hashomrim.org

עוד 3,643 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה