הדיווח על חולים מאומתים בקורונה – מספר העומד מזה כמה שבועות על כמה מאות ביממה – מועבר למשרד הבריאות מקופות החולים מספר פעמים בכל יום. חלק מהדיווחים, אולי אפילו רובם, מועברים באמצעות ממשק ממחושב שמפעילות הקופות, אולם מסיבות טכניות שונות ומשונות לא תמיד ניתן לעשות בו שימוש.

כשהממשק הממוחשב לא זמין, הדרך היחידה להעביר את השמות היא בהכתבה טלפונית או בפקס. כתובת האימייל של המשרד, נימקו נציגיו, חסומה בפני הודעות נכנסות שלא מגיעות מכתובות אימייל של הדומיין הממשלתי (gov.il). אז נציגי הקופות חרקו שיניים, וכיוון שאין להם מכשיר פקס כבר כמה שנים, הכתיבו את השמות בטלפון. רק בימים האחרונים, שבועות ארוכים לאחר פרוץ המשבר, הצליחו אנשי המשרד להשיג כתובת אימייל שפתוחה גם לקופות החולים.

"עם כזאת שיטה איך מתפלאים שיש טעויות?" תוהה בכיר לשעבר במשרד הבריאות, ובכיר אחר במערך החירום ובטיפול באירועים רבי-נפגעים מוסיף ש"הזמן עד שהנתונים עוברים את העיבוד הנדרש הופך את תוצאות הבדיקות ללא רלוונטיות". משרד הבריאות עצמו מכיר בחשיבות מהירות הדיווח ושואף להגיע למצב שבו תוצאות הבדיקות יגיעו לנבדקים תוך 48 שעות, פרק זמן ארוך ולא מובן בפני עצמו, שגם בו הוא לא מצליח לעמוד.

שני הדוברים הללו נוגעים בבעיות המרכזיות של הטיפול בתוצאות הבדיקות, אבל כנראה שבעיה אחרת שעולה מהסיפור הזה, מערכתית במהותה, חמורה לא פחות ונוגעת ביכולת של משרד הבריאות להגיב למציאות משתנה: כמה מסובך כבר יכול להיות להכשיר כתובת אימייל שתאיץ את תהליך הטיפול בבדיקות? הסיפור הזה, מסכמת דמות בכירה באחת מקופות החולים, שולי ככל שיהיה, מייצג בקליפת אגוז חלק נכבד מהחוליים של משרד הבריאות.

שר הבריאות יעקב ליצמן וראש הממשלה בנימין נתניהו בתדריך לציבור במהלך משבר הקורונה. 4 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"בבואה של הזנחת המערכת לאורך שנים"

נראה כי הירידה בימים האחרונים במספר הנדבקים החדשים ובמספר החולים הקשים מצביעה על האטה משמעותית בהתפשטות הקורונה. ועדיין, גורמים רבים במערך הבריאות תמימי דעים שגם אם ההתפרצות נבלמה, הקמת ועדה שתפיק את הלקחים הנדרשים מהמשבר חיונית לבריאותו העתידית של כל אזרח ישראלי.

הביקורת שהם מציגים על כמעט כל שלבי ההתמודדות מנומקת מאוד וחריפה הרבה יותר ממה שנשמע עד כה. "כאוס", אומר אחד מהם; "אפקט היסטריה מנוהל", מגדיר אחר; ושלישי בוחר במילה "חידלון" ומוסיף: "אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם היה מדובר בשפעת עופות או במלחמה שהיו מביאות למותם של אלפים".

כל הבכירים הללו מסכימים שאסור שבחינת התנהלות מערכת הבריאות, בין אם במסגרת ועדת חקירה ממלכתית או במסגרת ועדה פרלמנטרית, תעסוק רק בימי הקורונה – שהם, לדברי אחד הבכירים, "רק בבואה של הזנחת המערכת לאורך שנים", וחשוב שתעסוק גם בסיבות למצב המערכת.

"הקורונה היא מראה מלוטשת שמדגישה את הפגמים של מערכת הבריאות", אומר פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי ומנהל מחלקות פנימיות בבתי החולים וולפסון ואיכילוב. "שנים שהמערכת בצלילה ואז מגיע משבר כמו הקורונה וכל הפגמים האלה הופכים לתהום".

פרופ' ערן דולב: "הקורונה היא מראה מלוטשת שמדגישה את הפגמים של מערכת הבריאות. שנים שהמערכת בצלילה ואז מגיע משבר כמו הקורונה וכל הפגמים האלה הופכים לתהום"

בין שלל התפקידים שמילא במהלך השנים, היה דולב גם אחראי מטעם ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה על תחום הרפואה בשעת חירום, והוא שחיבר את החלק הרלוונטי בדוח המסכם שלה.

"מלחמת לבנון הייתה תרגיל על רטוב לקראת הקורונה", הוא אומר, ומוסיף שמאז רק הלך והתעצם תהליך שאותו הוא מגדיר כ"חוסר אכפתיזציה" כלפי מערכת הבריאות וגם בתוכה. "ישראל תצא מהקורונה במצב לא רע מבחינת כמות הנפגעים ביחס למדינות אחרות בעולם ואז יגידו 'אה, יופי, המשבר נוהל לא רע'. אבל זה לא נכון. זאת תרבות קלוקלת".

לפי דולב, אגב, הדיון בוועדת חקירה כבר אינו עניין תיאורטי שכן הוא כבר מזהה ש"אנשים במערכת עובדים בשני כובעים – המשבר וההכנות לוועדת החקירה".

פרופ' ערן דולב (צילום: ויקיפדיה)

להערכה של דולב מצטרפים עוד גורמים המעורים במשרד הבריאות. "אנשים במשרד מדברים עכשיו כאילו הם כבר מול ועדת חקירה. כל אחד אוסף תיקים, תיעוד, מסמכים, כל דבר", אומר אחד הגורמים. מנגד, בכיר אחר במערכת אומר כי מעבר לסוגיית ניהול משבר הקורונה לא ברור לו מה יש לבדוק. המדיניות, הוא אומר, היא אותה מדיניות ממשלתית כבר עשרות שנים – אלה תוצאותיה והן לא צריכות להפתיע איש.

"לא קרה שום דבר משמעותי מבחינת הרפואה בישראל בשלושים השנים האחרונות. לא ספרו את המערכת מבחינה תקציבית וכשכבר תקצבו, זה לא הספיק. קיים מחסור משווע כמעט בכל דבר, מכוח אדם ועד ציוד, והמצב שנגלה עכשיו לא היה צריך להפתיע אף אחד – בוודאי לא אנשים שמכירים את המערכת מקרוב".

שלוש זרועות בחירום, אבל רק על הנייר

את ההכנות לשעת חירום, כמו גם את ניהול התפרצות מגפה, אמורות להוביל שלוש זרועות במשרד הבריאות: האגף לשעת חירום, רשות האשפוז העליונה, וצוות הטיפול במגיפות (צט"מ). איך זה עבד לקראת ובמהלך משבר הקורונה? הנה מה שמספרים במערכת הבריאות.

מאז חודש אוקטובר שעבר וגם כעת, תוך כדי אירוע רפואת ההמונים הדרמטי של המאה האחרונה,  לאגף לשעת חירום אין מנהל. זה אולי הדובדבן שבקצפת, אומרים גורמים במערכת, אבל בעיות הניהול של האגף רחוקות מלהיות חדשות.

במשך שנים הוגדר תפקיד ראש האגף על ידי נציבות שירות המדינה כתקן "בכיר", ואולם בשלב מסוים הורדה דרגת התפקיד לראש אגף רגיל. בכיר במערך לשעת חירום ובהתמודדות עם אירועים רבי נפגעים, מסביר כי "כראש אגף בכיר היה לבעל התפקיד משקל, הוא היה נוכח בדיונים של הנהלת משרד הבריאות כדמות המובילה בתחומו. לאחר שהתפקיד הורד לדרגה של ראש אגף רגיל, הפסיק מי שכיהן בתפקיד להיות מוזמן לישיבות הנהלת המשרד המצומצמת. המשמעות היא נתק ותחושה שלא סופרים אותך".

עם או בלי קשר למידת הבכירות, מאז נכנס מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לתפקידו, לפני כחמש שנים, התחלפו שלושה ראשי אגף לשעת חירום. האחרון לשמש בתפקיד היה ד"ר בני דוידזון, בעבר מנהל בית החולים אסף הרופא, שכיהן בתפקיד במשך כשנה.

"אתה יכול לבוא ולהגיד שעם ראש אגף אחד הייתה תקלה, שהשני אולי לא התאים, אבל אז בחרת את השלישי והוא היה מנהל בית חולים ממשלתי גדול, אז אל תספר לי שהוא לא יודע לנהל", אומר הבכיר. "וברור שבמצב כזה, בלי ראש אגף, המערכת לא תהיה מוכנה לשעת החירום".

"אתה יכול לבוא ולהגיד שעם ראש אגף אחד הייתה תקלה, שהשני אולי לא התאים, אבל אז בחרת את השלישי והוא היה מנהל בית חולים ממשלתי גדול, אז אל תספר לי שהוא לא יודע לנהל. וברור שבמצב כזה, בלי ראש אגף, המערכת לא תהיה מוכנה לשעת החירום"

ההשלכות של הטלטלות הניהוליות באגף מורגשות היטב ברמת המוכנות של ישראל למגפה בין היתר גם בנושאים שצפו בהרחבה בתקשורת, כמו המחסור בציוד מיגון לצוותים רפואיים, מחסור בחומרים לביצוע בדיקות, וכו'.

בכל הנוגע למכונות הנשמה, המצב אף חמור יותר בשל חוסר בהירות אפילו סביב שאלה בסיסית כמו כמה מכונות הנשמה פנויות יש בישראל. העדות האחרונה על כך הגיעה מיו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ עפר שלח, שסיפר בסוף השבוע האחרון בראיון ל"הארץ" כי למרות מאמציו לא הצליח לקבל תשובה ברורה בעניין ממערכת הבריאות.

אנשי צוות בשיבא נערכים למפגש עם נוסעי "ספינת הקורונה" (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"בכל מקרה זה חסר משמעות", מסכם את הערפל הזה מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית חולים במרכז. "אתה יכול להוציא כמה הזמנות שאתה רוצה למכונות הנשמה אבל ממילא אף אחד לא יביא לך אותן".

"מה עשה האגף לשעת חירום בזמני השגרה שהיו?", שואל פרופ' ליאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית ומנהל מחלקת ההרדמה בבית חולים בילינסון. "כבר שנים שלא שמעתי על פעילות שלו. אני לא מאשים את האנשים שמונו לתפקידים שם. אני מאשים את אלה שהיו צריכים לקבל את ההחלטות ולקבוע את המינויים. אני מאשים את הקברניטים של מערכת הבריאות".

פרופ' ליאוניד אידלמן: "מה עשה האגף לשעת חירום בזמני השגרה שהיו? כבר שנים שלא שמעתי על פעילות שלו. אני לא מאשים את האנשים שמונו לתפקידים שם. אני מאשים את אלה שהיו צריכים לקבל את ההחלטות ולקבוע את המינויים. אני מאשים את הקברניטים"

אידלמן אומר כי לפי תרחישי החירום, ישראל אמורה להיות ערוכה למתקפה ביולוגית על גוש דן ולהנשמה של כ-5,000 נפגעים בו-זמנית. "שנים הייתי חבר באגף לשעת חירום. הדרישה תמיד הייתה להיות מוכנים עם לפחות כמה אלפי מכונות הנשמה ברזרבה לחירום. היום מתברר, שהיו במחסנים סדר גודל של בקושי 400 מכונות הנשמה. זו תוצאה של התנוונות שעובר כבר שנים האגף לשעת חירום ומהיעדר אנשי מקצוע בעמדות מפתח. ככה זה נראה בסוף".

דולב שותף לביקורת. "מה זאת אומרת 'אין מסכות'? זה קשקוש. איפה הימ"חים (יחידות מחסני חירום; ח"ש)? ואם חסר, היו יכולים להגדיל את תפוקת הייצור בצורה בלתי רגילה. לא ברור לי מה עושה האגף לשעת חירום בשגרה. הוא היה צריך להתריע ולומר שרמת המלאי של ציוד מסוים ירדה מתחת לרף הרצוי ולוודא שהמלאי מושלם. זה האגף שהתפקיד שלו זה להביא בחשבון שבמקרה של מגפה עולמית אי אפשר יהיה להשלים את החוסרים מחו"ל".

האגף לשעת חירום הוא כאמור זרוע אחת משלוש שאמורות לפעול בחירום. הזרוע הבאה, שאמורה לנהל את העניינים במקרה של מלחמה או מגפה, היא רשות האשפוז העליונה, המשמשת בפועל כמשרד הבריאות בחירום. בראשה עומד מנכ"ל משרד הבריאות וחברים בה מומחי רפואה מתחומים שונים, נציגי קופות החולים, בתי החולים, צה"ל, משטרה ומשרדי ממשלה נוספים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2007 מתח ביקורת קשה על משרד הבריאות שלא הסדיר כמתחייב את מעמדה של הרשות בחוק. ואולם, עד היום, ועל אף שדוח מבקר מדינה נוסף מ-2014 עסק אף הוא בנושא והגדיר את התעלמות משרד הבריאות כ"חמורה מאוד", טרם נקבע בחוק מעמדה של רשות האשפוז העליונה. זה חמור, כמובן, אבל בטל לעומת התנהלות הרשות – או, ליתר דיוק, אי-התנהלות הרשות – במשבר הנוכחי.

הכניסה לחמ"ל בריאות לאומי במשרד הבריאות (צילום: פלאש90)

"התנהלות משרד הבריאות עם רשות האשפוז העליונה בהתפרצות הקורונה חמורה ביותר", אומר פרופ' דולב. "הרשות בכלל לא התכנסה. יש לזה משמעויות כבדות משקל. למה לא הוכרזה שעת חירום במדינה? להטיל הגבלות על כל הציבור, להגיע לפגיעה בפרטיות, ולא להגדיר את המצב כשעת חירום? מה שנוצרה כאן זאת דיקטטורת קורונה שנפלה פתאום לידיו של מישהו".

פרופ' ערן דולב: "התנהלות משרד הבריאות עם רשות האשפוז העליונה בהתפרצות הקורונה חמורה ביותר. הרשות בכלל לא התכנסה. יש לזה משמעויות כבדות משקל. למה לא הוכרזה שעת חירום במדינה?"

מה אמורה הרשות הזאת לעשות במשבר? בכיר לשעבר במשרד הבריאות מנסה להסביר. "למשרד הבריאות אין למעשה בחירום סמכות אמיתית להכריח את קופות החולים ובתי החולים לפעול כמו שהוא רוצה. אם מנהל בית חולים מצפצף עליך, אין לך דרך לאכוף את זה. גם את מוכנות בתי החולים לשעת חירום אין למשרד הבריאות יכולת לאכוף. הרשות הייתה אמורה לנהל את העניינים, אבל זה לא באמת קרה.

"כל הרעיון של הרשות הוא שמתקיים דיון וההחלטות מתקבלות במשותף ולא בפגישות של אחד על אחד. כל נושא הבדיקות לקורונה, למשל, אמור היה להיות מוכרע בידי הרשות. כשמשרד הבריאות  העביר לקופות החולים את האחריות על הבדיקות שלא דרך החלטה של הרשות, טענו הקופות – ובצדק מבחינתן – שמנסים להפיל עליהן את הפשלות של המשרד".

הפונקציה השלישית והאחרונה שאמורה הייתה להיות שותפה לקביעת המדיניות ולהתמודדות עם הקורונה, היא צוות הטיפול במגפות (צט"מ). הגוף הוקם במקור כהיערכות למגפות וכדי לייעץ רפואית-קלינית כאשר יש התפרצות. ראש הצוות הראשון, אגב, היה פרופ' דולב.

לדברי בכירים במערכת הבריאות, לא ברור מי ניהל את הצט"מ בימי השגרה שקדמו לקורונה. כהוכחה הם מזכירים כי זמן קצר לאחר התפרצות הנגיף בארץ, מונה לתפקיד דוקטור בועז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ומי שבעברו היה מנכ"ל משרד הבריאות.

יעקב ליצמן עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב (צילום: פלאש90)

לב הוא איש מקצועי ובעל יושרה ואולם, אומרים גורמים שונים, לא ברור מדוע הוא קיבל את התפקיד (שאותו מילא גם בעבר) לאחר שנים ארוכות בתפקיד נציב הקבילות, שהוא נטול נגיעה לשעת חירום. בכיר במערכת הבריאות מעיד כי מינויו של לב נעשה אד-הוק כשהתברר שחלה החמרה בהתפשטות הקורונה. "יש למשרד הבריאות ולצט"מ נוהל עבודה קבוע. עד כמה הם פועלים לפי הנוהל – זאת כבר שאלה אחרת", הוא אומר. ובמילים אחרות, פשוט לא היה אף אחד אחר.

"אף תוכנית מגירה לא הופעלה"

התפרצויות השפעת בשנת 1997 והסארס ב-2003, כמו גם מלחמת לבנון השנייה ודוח מבקר המדינה מ-2007 ביחס למוכנות מערכת הבריאות לשעת חירום, הובילו את משרד הבריאות להקים ועדה שתעסוק בנושא. הוועדה ישבה על המדוכה ופרסמה מסמך מקיף בן 184 עמודים שכותרתו "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית" – מסמך שהפך לפק"ל העבודה של מערכת הבריאות.

בהקדמה לדוח מצוטט ארגון הבריאות העולמי שהזהיר כי התפרצות השפעת ב-1997 הייתה צלצול אזהרה שמחייב היערכות בכל מדינות העולם. הארגון הגדיר את סכנת המגפה כ"בלתי נמנעת" וחברי הוועדה הישראלית אימצו את התפיסה הזאת, נגעו בדוח בהשלכות של התפרצות עולמית על היכולת להביא לישראל ציוד ותרופות, וקבעו כי "מצב זה מחייב הערכות מוקדמת".

בדוח כוללים חברי הוועדה יעדים וביניהם הכלה מהירה של האירוע בשלבים שעדיין ניתן לעשות זאת; המשך ניהול אורח חיים תקין ככל האפשר של האוכלוסייה; הפעלה אפקטיבית ויעילה של מערכת הבריאות; מזעור הפגיעה הכלכלית למשק; וכמובן צמצום התמותה והתחלואה.

בדיקות מעבדה לנגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

מכאן יורד הדוח לרמת פירוט מרשימה: הוא עוסק בהיקפי תחלואה ואשפוזים בכמה תרחישים שונים ומגדיר שורה של פעולות נדרשות – כולל רכש מסכות N95, בחינה והשלמת מלאי של תרופות אנטי-ויראליות ותרופות אנטיביוטיות, זמינות חיסונים, ועוד ועוד.

התפרצות הקורונה היא הרגע שלשמו נכתבה התוכנית הזאת. על פניו, כל שצריך היה לעשות הוא לשלוף מהמגירות את הפק"ל ולהתחיל לעבוד על פיו. אך הבכירים מתארים תמונה שונה מאוד של התעלמות מחלק לא מבוטל מהנחיות הפק"ל.

"אף תוכנית מגירה לא הופעלה", אומר פרופ' אידלמן. "ישראל היא מדינה שצריכה להיות מוכנה תמיד למקרה של התקפה לא-קונבנציונאלית. המשמעות של זה היא שהדברים צריכים להיות לא רק מוכנים, אלא גם ברורים מאד לכולם, אבל לאנשים בשטח לא היה מושג מה קורה ולא מה יקרה מחר. כל הזמן מאלתרים, כל רגע אומרים דברים חדשים ומשנים החלטות".

פרופ' ליאוניד אידלמן: "ישראל היא מדינה שצריכה להיות מוכנה תמיד למקרה של התקפה לא-קונבנציונאלית. הדברים צריכים להיות לא רק מוכנים, אלא גם ברורים מאד לכולם, אבל לאנשים בשטח לא היה מושג מה קורה ולא מה יקרה מחר. כל הזמן מאלתרים"

מנהל מחלקה בכיר באחד מבתי החולים המרכזיים בארץ ובעל מעורבות ישירה ויומיומית בטיפול בחולי קורונה, מגדיר את התנהלות משרד הבריאות כ"בעייתית מאד". לדבריו, הבעייתיות הזאת ניכרת אפילו בנושאים שאמורים להיות טריוויאליים – כמו מי עושה את הבדיקות, מי מפרסם תוצאות ולמי יש את הסמכויות להחליט.

"מתחילת ההתפרצות, הרופאים בשטח אמרו שצריך לחשוב גם מה יקרה בעוד חודש או חודשיים, אבל אף אחד במנגנון של משרד הבריאות לא עשה את זה. ההחלטות של משרד הבריאות הן להיענות לכל מיני חרדות של הציבור בלי לחשוב איך מתכוננים לעתיד, כשהעתיד במקרה של הקורונה הוא עניין של עוד שבועיים. מה שאני מתאר זה בעצם מצב שאין יד מכוונת שקובעת מה לעשות".

דוגמה להיעדר ניהול אירוע מגיעה מסוגיה לכאורה פשוטה – התמגנות הצוותים הרפואיים.

אנשי צוות רפואי ממוגנים מפני קורונה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ב-30 בינואר השנה קבע ארגון הבריאות העולמי שהתפרצות הקורונה היא אירוע חירום ברמה בינלאומית וקרא למדינות העולם להיערך בהתאם. חוזר ההנחיות הראשון של משרד הבריאות להתמודדות עם הקורונה נשלח למנהלי מחלקות כעבור ארבעה ימים, ב-3 בפברואר, ועסק בעיקר באופן ביצוע הבדיקות לקורונה, באופן העברת הדגימות למעבדה ובשאלה מי רשאי לבצע את הבדיקות.

החוזר לא כלל כל התייחסות לנושא מיגון הצוותים הרפואיים, על אף שמדובר באחת הסוגיות המרכזיות בהתמודדות עם הנגיף – סוגיה שזוכה להדגשה בפק"ל משרד הבריאות – ועל אף הניסיון הקשה בסין שהצביע על הידבקות נרחבת של הצוות הרפואיים.

עד שבוע שעבר נשלחו לצוותי הרפואה בארץ עוד 14 חוזרי מינהל הרפואה, אבל "נושא מיגון אנשי הצוות עלה בחוזרים רק בשלב מאוחר", מספר מנהל המחלקה. התוצאה? אלפי אנשי צוות רפואי נשלחו לבידוד מאז תחילת המגפה, מה שהטיל עומס כבד על אנשי צוות אחרים. רק בשבוע שעבר עמד מספר אנשי הצוות הרפואי בבידוד על יותר מ-1,300.

בהמשך היו השלכות חמורות אפילו יותר, וכך למשל הושבתו לחלוטין שתי מרפאות בבני ברק, אחד ממוקדי המגפה בישראל, לאחר שחלק מאנשי הצוות נדבקו והאחרים נשלחו לבידוד.

האם הבעיה טופלה לאחר שהתברר עד כמה היא מסוכנת? בעקבות פרסום תחקיר קודם בנושא, פנה לח"מ עובד ותיק בבית חולים ממשלתי במרכז הארץ והתריע על הפרה שיטתית של נוהלי בטיחות ומיגון בבית החולים ועל מחסור בציוד מגן.

"אומרים לנו שאין תקציב למיגון", הוא אמר וסיפר על צוותים רפואיים שעובדים ללא מיגון מספק כמו גם על עובדי המטבחים שמכינים את המזון למאושפזים ללא כפפות. ימים ספורים לאחר מכן אובחנה רופאה באותו בית החולים כחולה בקורונה, אך למרות זאת לא נערכו בדיקות לכלל אנשי הצוות.

על הבלבול וההנחיות הסותרות שמגיעות מלמעלה מעידים בכירים נוספים במערכת. כך, למשל, מנהל מחלקה המטפל בחולי קורונה מעיד ש"מהרגע הראשון יצאו כל הזמן סוגים שונים של הנחיות. למנהל בית חולים יש את ההנחיות שלו למשרד הבריאות את שלו ועל כל דבר יש מיד סימני שאלה.

אנשי צוות בבית החולים שערי צדק, שהתמגנו מחשש שאחד החולים נושא את נגיף הקורונה, 27 בינואר 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"אתה חושב שאתה מוכן ומגלה שאתה בעצם לא. שום דבר לא קורה כמו שאתה רוצה. בהתחלה, לא היה ברור איפה מאשפזים חולי קורונה, אז פתחנו חדר אחד. אחר-כך פתחנו מחלקה והיום כבר יש ארבע מחלקות ששתיים מהן הוכשרו תוך יומיים. יש עוד שתי מחלקות טיפול נמרץ לקורונה. העומס על הצוותים גדול מאוד והבלגן הזה בהתארגנות מאוד מקשה".

דולב אומר שמספר עבודות מטה שנערכו במרוצת השנים במערכת הבריאות סברו שמשרד הבריאות אינו יכול להיות הגוף המרכזי בניהול אירוע רב-נפגעים ביולוגי או מגפתי. "משרד הבריאות הוא גוף מטה וככזה הוא לא מסוגל להתמודד עם אירוע בהיקף כזה. אין לו כלים ומעולם לא היו לו.

"משרד הבריאות צריך לתת את חוות-הדעת המקצועית, לקבוע מדיניות. רואים את זה היום, יותר מחודש אחרי ההתפרצות. מה שמקומם יותר מכל הוא שנעשתה הערכת המצב ונכתב פק"ל. איפה כל עבודת המטה הזאת? בפעם הראשונה שיש משבר אמיתי בתחום הרפואה מתעלמים מהתוכניות הללו".

פרופ' ערן דולב: "משרד הבריאות הוא גוף מטה וככזה הוא לא מסוגל להתמודד עם אירוע בהיקף כזה. רואים את זה היום, יותר מחודש אחרי ההתפרצות. מה שמקומם יותר מכל הוא שנעשתה הערכת המצב ונכתב פק"ל. איפה כל עבודת המטה הזאת?"

דולב, אידלמן ורופאים נוספים חושבים שחלק לא מבוטל מהבלבול ומהקושי בקבלת ההחלטות נובע מהעובדה שבראש המערכת עומדים שר ומנכ"ל שאינם רופאים. "מילא שהפוליטיקאים החליטו שליצמן יהיה שר בריאות", אומר דולב, "אבל ברגע שאדם שאיננו רופא עומד בראש מערכת רפואית, יד ימינו חייב להיות רופא. אחרת, איך תבין ותתרגם את ההנחיות המקצועיות לשפת המעשה?"

אידלמן מספר שכבר בינואר קראו הוא ועמיתיו למשרד הבריאות להתחיל להתארגן למגפה ובכלל זאת לבדוק את מוכנות הציוד, להכין את יחידות הטיפול הנמרץ ולהכשיר מעבדות. להערכתו, חוסר ההבנה המקצועי, לצד ההתעלמות מהייעוץ הרפואי, הובילו לקונספציה ש"אפשר לעצור התפרצות על ידי כיסוי הטיסות הנכנסות לארץ".

"אני לא רואה בכל המשבר הזה מישהו שמנווט אותו ממבט כולל; מישהו שחושב גם על הרפואה, גם על הכלכלה, גם על החברה, על נזקי הבדידות, על הקשישים", מסכם דולב.

הדיון בסוגיית ניהול המגפה מוביל חלק מהדוברים לנושא אחר שמטריד אותם – השתקת מי שמשמיעים ביקורת, גם כזאת שיכולה להיות בונה, כלפי מדיניות המשרד. כך למשל הם מספרים כי  לאחר שנשלח לראש הממשלה ולנשיא המדינה "מכתב הרופאים" שעליו חתמו למעלה ממאה מנהלי מחלקות בבתי חולים, ובו ביקורת על תפקוד משרד הבריאות והעומדים בראשו, הגיש נציב שירות המדינה תלונה נגד לפחות אחד מהחתומים על המכתב, לאחר שזה התראיין על הנושא והוא זומן לשיחת נזיפה.

"ההשתקה היא לא מדיניות חדשה", טוענת בכירה במערכת הבריאות, "אנחנו מרגישים את זה כבר שנים".

אידלמן בוטה הרבה יותר ואומר כי שר הבריאות הביא להיעלמות הביקורת החופשית ממערכת הבריאות ובכך גרם לה נזק. "הופתעתי מאוד מחומרת המצב. מדובר במערכת שמה שאפיין אותה תמיד היו דיונים חופשיים, חילוקי דעות. אנחנו מלמדים סטודנטים משנה א' שאין אמת אבסולוטית. זה אולי הדבר הכי חשוב ברפואה", הוא אומר.

פרופ' ליאוניד אידלמן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

משרד הבריאות לא רוצה שותפים

קונספציה היא מילה טעונה בישראל והבחירה של גורם בכיר במשרד הבריאות לעשות בה שימוש אינה מקרית. בשבועות הראשונים להתפשטות הקורונה בישראל, הוא אומר, היו בצמרת משרד הבריאות "קונספציות לכל דבר ועניין" – המוכרת שבהן גרסה שאין צורך להרבות במספר הבדיקות.

"אני באמת לא מצליח להבין את ההיגיון של לא לעשות בדיקות, אבל כשצצה ביקורת ציבורית חריפה התחילו לנמק את התפיסה הזאת בטענה שזו לא קונספציה אלא שפשוט אין מספיק מעבדות לבדיקות. אם זה נכון, למה לא הכשירו עוד מעבדות? למה לא עשו שימוש במעבדות של קופות החולים? ומה קרה אחרי ששינו מדיניות? במקרה התברר שדווקא יש מעבדות?".

אידלמן ממשיך את הקו הזה ומוסיף עוד נקודה מרכזית: "ארגון הבריאות העולמי הפציר במדינות לעשות יותר בדיקות. באותו יום מודיע מנכ"ל משרד הבריאות שלא צריך לעשות עוד בדיקות. עברו כמה שבועות, המדיניות השתנתה ועכשיו מנסים להגיע למספר מסוים של בדיקות, כשמה שחשוב הוא מספר הבדיקות ולא זהות הנבדקים או אזורי הדבקה. הכול נעשה כדי לצאת ידי חובה, כנראה שלא במקרה".

מאז ההתפרצות שינה משרד הבריאות את מדיניותו ביחס לפרסום מספר הבדיקות. בתחילת הדרך המספר פרסם את המספר היומי, אך כשנמתחה ביקורת על מספר הבדיקות הנמוך הוא הפסיק לפרסמן. בימים האחרונים, כשמספר הבדיקות עלה, המשרד שב לפרסם את המספר היומי. כמו כן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח 15 אלף בדיקות יומיות ואחר כך 30 אלף בדיקות יומיות, אולם שבועות אחרי ההבטחות, המספר נע כרגע סביב 11-12 אלף בדיקות – וגם זה שיפור דרמטי יחסית לשבוע שעבר.

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות נגיף הקורונה (צילום: משרד הבריאות)

גורמים במערכת הבריאות אומרים שסוגיית הבדיקות לקורונה היא המחשה מצוינת להתנהלות הכללית. "שום שיקול רפואי לא יכול להצדיק התנהלות כזאת", אומר בכיר במערכת. "מצד אחד יש את ראש הממשלה שמבטיח מספרים לא ריאליים לבדיקות. מהצד השני יש מערכת בריאות שלא מתקרבת אפילו ליעד הזה. מה אפשר להבין מזה? או שמישהו מערבב את הציבור או שמישהו כושל".

"שום שיקול רפואי לא יכול להצדיק התנהלות כזאת. מצד אחד יש את ראש הממשלה שמבטיח מספרים לא ריאליים לבדיקות. מהצד השני יש מערכת בריאות שלא מתקרבת אפילו ליעד הזה. מה אפשר להבין מזה? או שמישהו מערבב את הציבור או שמישהו כושל"

"למה עניין הבדיקות הוא כישלון כזה גדול?", מוסיף דולב, "טוענים שחסרים מטושים? זאת בדיחה. לוקחים מקל של ארטיק ועושים ממנו עשרה מטושים. אין מקלות לארטיקים במדינת ישראל? אין סטריליזטורים, אין צמר גפן?".

הקונספציה סביב מספר הבדיקות (והכשרת המעבדות הנלוות) הייתה רק אחת משורה של קונספציות שהקיפה שורה ארוכה של נושאים רפואיים וטכניים. המרואיינים לכתבה הזאת מספרים על תפיסות שנגעו בתחילת הדרך אפילו לניטור החולים מרחוק על ידי הצוות הרפואי והקמת מתחמים מיוחדים עבור כך, הקמה שדרשה משאבים רבים. התפיסה הזאת צומצמה כשהתברר שהמספרים גדולים מכדי להקים די מתחמים והמחלה חמורה ומחייבת במקרים רבים מגע בין הצוות לחולה.

אבל עם כל החשיבות לאנרגיות שבוזבזו על הקמת מתחמים, מה שנראה כמו הקונספציה הכי משמעותית והכי בעייתית של משרד הבריאות היא מדיניות הריכוזיות שלו.

המשרד מעדיף לנהל את המשבר בעצמו גם אם יש לזה מחיר גבוה בשטח. כך היה עם הבדיקות שהוא דרש בתחילת הדרך לעשות רק במעבדה אחת, עם תוצאות הבדיקות שעוברות קודם כל דרכו, ובעיקר עם שיתופי פעולה עם שורה של גופים נוספים בעלי יכולת – ממעבדות פרטיות, דרך קופות החולים, עבור במכון ויצמן למדע ועד צה"ל ומשרד הביטחון.

מנכ"ל הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ויש את המקרה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שצמודה לבית חולים הדסה. הפקולטה מריצה מזה כשלושה שבועות כ-1,700 בדיקות קורונה מדי יום עבור המרכז הרפואי – בדיקות שמנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין מחייב את העובדים לעשות כל חמישה ימים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

המשרד סרב להסתייע בשירותי המעבדות של האוניברסיטה העברית, בנימוק שהן אינן עונות באופן מוחלט לפרוטוקול שלו, המתיר את ביצוע הבדיקות רק באמצעות שני סוגי מכשירים.

לא מדובר כאן בגוף קיקיוני, אלא באחד ממוסדות המחקר והרפואה המובילים בעולם – וכמעט כל ציוד המעבדות של האוניברסיטה העברית הוקצה להדסה לטובת הקורונה, כמו גם כל צוותי החוקרים, הדוקטורנטים והסטודנטים.

"מדובר במחדל מטורף", אומר פרופ' רון דז'יקובסקי, חוקר בכיר באוניברסיטה העברית. "האנשים שמנהלים את העניינים מטעם משרד הבריאות פוגעים בציבור. אנחנו יכולים להריץ אלפי בדיקות ביום. אנחנו עושים את זה בשגרה. הדוקטורנטים במוסדות המחקר ודאי לא עושים את הבדיקות האלה פחות טוב מאנשי המעבדות של משרד הבריאות.

פרופ' רון דז'יקובסקי: "מדובר במחדל מטורף. האנשים שמנהלים את העניינים מטעם משרד הבריאות פוגעים בציבור. אנחנו יכולים להריץ אלפי בדיקות ביום. הדוקטורנטים במוסדות המחקר ודאי לא עושים את הבדיקות האלה פחות טוב מאנשי משרד הבריאות"

"יש המון כח אדם מיומן בארץ שיכול ורוצה להריץ בדיקות וזאת חרפה שלא מפעילים אותו. עולם המחקר כאילו לא קיים מבחינת מערכת הבריאות. לצערי, קולם של מדענים ואנשי רפואה דומיננטיים לא נשמע, ומי שנותנים את הטון הם אנשי הפקידות הביורוקרטית" .

משרד הבריאות לא מגיב

הערכות הבכירים והטענות כלפי משרד הבריאות, הועברו כבר לקראת סוף השבוע האחרון להתייחסות המשרד. עד שעת פרסום הכתבה, לא התקבלה תגובה.

* * *

כתבה זו נעשתה בסיוע שומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה www.hashomrim.org