אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
מומחים להורות ולחינוך יוצאים נגד תכנית הלימודים מרחוק:

"המצב הזה חייב להיפסק"

חינוך

המומחים תומכים עקרונית בלמידה מרחוק, אך טוענים כי התכנים אינם מתאימים, וכי הנטל נופל על ההורים ● "מתוך שיעור אונליין של 45 דקות, התלמידים קולטים אפס דקות תוכן, כלום לא נקלט", אומרת ד"ר סוזי קגן, מומחית לטיפול בילדים ובנוער ● "הילדים מובכים ממה שהחברים לכיתה יוכלו לראות דרך המצלמה, וזה מפריע לריכוז שלהם" ● פרופ' עמוס רולידר: "הטילו על ההורים משימה בלתי אפשרית"

החזרה ללמידה מרחוק, תוך כדי החזרה לעבודה אחרי החג, תפסה אותי לא מוכנה. הילדים שלי עדיין לא בגיל שבו הם יכולים לתפעל לבד את הטכנולוגיה ולעקוב אחר לוחות הזמנים שמציבים להם הגננות והמורות. הם גם לא להוטים לבצע את המשימות, וכשאני מתעקשת, נוצרים חיכוכים (כאילו שהיו חסרים לנו סיבות לוויכוחים אחרי כמעט חודשיים שהם בבית). האם זה חובה? אני שואלת את עצמי. שר החינוך אומר שלא, אבל המורה עושה רושם שלא מדובר במשימות בחירה, ואני ממש לא רוצה להיות אמא שלא אכפת לה מהלימודים של ילדיה.

הורים רבים חולקים תחושות דומות. הרשת גועשת, והכותרות בעיתונות מציגות הורים מותשים שספק אם יש להם את הכוחות לעמוד באתגר החדש. ואולם, גם להורים ברור שדווקא בתקופה זו מסגרת לימודית היא חיונית. למעשה, כל המומחים ששוחחנו איתם, תמימי דעים לגבי הצורך של הילדים במסגרת, גם אם מקוונת, שתעזור להם ולהורים לעבור את התקופה הארוכה בבית.

"הלמידה מרחוק לא יכולה להחליף את הלמידה הישירה פנים מול פנים, אבל היא נותנת לילדים ולהורים עוגן לסדר יום, שניתן לבנות סביבו הרגלי שינה, אוכל ופנאי", אומר פרופ' עמוס רולידר, ראש התכנית לתואר שני וניתוח התנהגות באקדמית כנרת ומומחה לניתוח וטיפול התנהגותי בילדים.

פרופ' עמוס רולידר (צילום: רויטל מייקלס)
פרופ' עמוס רולידר (צילום: רויטל מייקלס)

"אנחנו לא רוצים שהילדים יחדלו מהתהליך של למידה ורכישת ידע. אנו לא רוצים שסדר היום של הילדים לא יכלול מאמץ מוחי, מחשבתי, שינון ותרגול. ואנו לא רוצים שסדר יומם יתבטא רק במסכים ובפעילויות שהן פנאי, ללא תכלית וללא סדר יום, שיש בו גם לקיחת אחריות".

שירלי בן יאיר,  מדריכת הורים מוסמכת ומנהלת התוכן של מרכז הורים בעיריית גבעתיים, מחזקת דברים אלה ואומרת כי "עבור המתבגרים שכבר מזמן הפכו את היום והלילה, זו ממש סיבה לשים שעון מעורר ולקום בבוקר. בימי קורונה כמו גם שגרה, התפקיד שלנו ההורים הוא לא להיות מורים ולפקח על הילדים, אלא להקנות להם ערכים של אחריות, ולתת להם הזדמנות להתמודד עם מערכת הלמידה החדשה".

עם זאת האופן שבו הלמידה המקוונת מיושמת בישראל מעורר ביקורות גם בקרב מומחים. לדברי פרופ' רולידר, מערכת החינוך הישראלית נתפסה לא מוכנה לכך. "ילדים בבתי הספר היסודיים, שלא רגילים למסכים, היו צריכים לעבור תהליך הכנה והיכרות עם המערכת המקוונת. הם היו צריכים ללמוד להתמודד לבד, מבעוד מועד, עם הטכנולוגיות של הלמידה מרחוק ללא עזרת ההורים.

"גם המורים והמורות צריכים להבין שלא מדובר במערכי שיעור רגילים ולא במשימות רגילות ששולחים לילדים. הם היו צריכים ללמוד כיצד בונים שיחה, וכיצד מעבירים מסרים דרך המסך, מבלי ליצור אצל הילד תסכולים מיותרים".

"המורים צריכים להבין שלא מדובר במערכי שיעור רגילים ולא במשימות רגילות ששולחים לילדים. הם היו צריכים ללמוד כיצד בונים שיחה, וכיצד מעבירים מסרים דרך המסך, מבלי ליצור אצל הילד תסכולים מיותרים"

על פי רולידר, בגלל חוסר ההתאמה של התוכן ודרך הלמידה למצב החדש, ההורים הם אלה שמשלמים את המחיר. "חייבים לזכור שהורה הוא לא מורה", הוא מדגיש. "ההורים גם ככה במצב לא פשוט, ומתמודדים עם אתגרים קשים. עכשיו הוסיפו להם משימה בלתי אפשרית והיא להיות מורים. הוראה זה מקצוע. מורים יודעים להגיש את החומר, להתמודד עם קשיים, עם מוטיבציה ירודה, עם ליקויי למידה ועם הפרעות קשב וריכוז. הם למדו 4 שנים ויש להם ניסיון.

"הורים, לעומת זאת, לא אמורים לעמוד באתגרים האלה. אסור להורה ללמד את הילד שלו. הוא רגיש יותר והוא כועס יותר. לא פעם הורים שמנסים לעזור לילדיהם מוצאים את עצמם לומדים ביחד איתם, כך שרמת החיכוך עולה, וזה מכניס את ההורים לסיטואציה בלתי אפשרית. המצב הזה חייב להיפסק".

האם דבריו של שר החינוך על כך שהמתווה אינו חובה יכולים להקל על ההורים?

"מה זה להגיד 'זה לא חובה'? בזה לא אמרת כלום. כל הורה רוצה להיטיב עם הילד שלו ודואג להשכלתו. לא יהיה מצב שהילד של השכן ילמד ושהילד שלי לא. זה לא פותר כלום עבור ההורים. יש פה עניין מקצועי ואותו המערכת צריכה לפתור".

רפי פרץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שר החינוך רפי פרץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במסמך שהוציא משרד החינוך בשבוע שעבר הוגדרו הסטנדרטים והמסגרת של הלמידה המקוונת למורים ולמנהלי בתי הספר. בהודעות ובמיילים ששוגרו בעקבות הנחיות אלה, התבקשו ההורים לחבר את הילדים למפגשי אונליין עם המורים, ולהנגיש לילדיהם אמצעים טכנולוגיים לביצוע משימות במחשב.

חלק מבתי הספר החליטו לחזור ללימודים באותה מתכונת של מערכות השעות הבית ספרית הרגילה. הורים רבים נלחצו מהדרישות החדשות האלה והביעו חשש כי לא יוכלו לעמוד בהן מבחינה פרקטית ומבחינת העומס הנפשי.

"ביום רגיל הילדה לומדת מ-8:00 ועד 14:00, והיא מצופה לאותו היקף שעות גם בלמידה המקוונת", אומרת דקלה עמית, אם לארבעה מכפר סבא. "אני לא מצפה שתעסיקו את הילדה שלי שש שעות. תנו לתלמידים להיפגש עם המחנכת בזום, תנו להם משימות לדבר עם חברים, תנו להם משימות להכין מרק, לרדת למטה לספוג ויטמין די, לשחק עם האחות ואולי סתם לשיר קריוקי – תנו להם להתמודד עם תסכולים, להיות יצירתיים, אנחנו ההורים נתמוך בכם כל הזמן".

פוסט של הסטנדאפיסטית רויטל ויטלזון יעקבס, סיכם את עמדת ההורים:

"על מנת להצליח ולהפעיל את המערכת אנחנו זקוקים למעורבות שלכם ולשיתוף הפעולה ובעידוד להשתתפות בשיעורים. במידה ויתעוררו…

פורסם על ידי ‏רביטל ויטלזון יעקבס סטנדאפ‏ ב- יום שישי, 17 באפריל 2020

ועדי ההורים הוציאו הודעות התנגדות לאופן הלמידה הנוכחי וההורים אף יצאו בעצומה לביטול הלימוד מרחוק וצברו כ-18 אלף חתימות.

להשתעמם מול מסכים

גם ד"ר סוזי קגן, ראש בית הספר לפסיכותרפיה ומשחק, מומחית לטיפול בילדים ונוער, לא מרוצה משיטת הלמידה מרחוק הנהוגה כיום. "השיטה הזו לא רצויה והיא צריכה להשתנות", היא אומרת. "משרד החינוך מצפה מהילדים לבלות כמה שעות רצופות מול זום, ואז לשבת על המשימות לבד בבית, אבל הם פשוט לא מסוגלים לעשות את זה. הם לא רצו בחצר, הם לא פגשו חברים, הם לא התאווררו ולא שתו מהברזייה. הם ישבו כל היום בבית מול המסך, וסביר להניח שהשתעממו. לבקש מהם אחרי כל זה לשבת ולהכין את המשימות, זה פשוט בלתי אפשרי".

קגן מזהה קושי מיוחד אצל הילדים הקטנים יותר. "עבור ילדי הגן ובתי הספר היסודיים, שעדיין לא רגילים לחיות בתוך מסכים, הלמידה מרחוק מביכה. אולי דרך הזום החברים יראו חלקים מהחיים שלהם שלא נוח להם איתם? למשל איך הבית שלהם נראה, איך אמא עוברת מול המסך לבושה בפיג'מה ואיך אבא צועק על האח. זו חשיפה שהם לא התכוננו אליה, והדאגה מפני 'מה שאר הכיתה תראה', ו'אם יצחקו עלי אחר כך', תופסת נתח גדול מיכולת הריכוז שלהם".

ד"ר סוזי קגן
ד"ר סוזי קגן

עם קשיי ריכוז מתמודדים גם המתבגרים, על פי קגן. "בשיעור של 45 דקות בכיתה רגילה יש הרבה הפרעות – זה קם, זה יוצא, זה העביר פתק, ותכלס, להערכתי, מה שעובר בשיעור זה 15 דקות תוכן, ומתוך זה התלמידים קולטים רק 8 דקות. בשיעור מקוון, יכולת הקשב אפילו עוד יותר נמוכה, ולדעתי מתוך שיעור של 45 דקות הם קולטים 0 דקות תוכן. כשאין אווירה של שיעור, אני לא מאמינה שמשהו נקלט.

"יתרה מזו, המתבגרים שמטופלים אצלי מספרים לי שהם כבר עמוק בתוך החופש הגדול מבחינת הלו"ז, הם ערים בלילה וישנים ביום. הם שמים שעון מעורר לשיעור שנקבע להם בבוקר, מתחברים לזום וחוזרים לישון".

"בשיעור של 45 דקות בכיתה רגילה יש הרבה הפרעות – זה קם, זה יוצא, זה העביר פתק. מה שעובר בשיעור זה 15 דקות תוכן, ומתוך זה התלמידים קולטים רק 8 דקות תוכן. בשיעור מקוון, יכולת הקשב אפילו יותר נמוכה"

קגן מציינת כי המצוקה הגדולה ביותר היא של ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים ולקויות למידה. "אני לא מדברת על ילדי החינוך המיוחד, אלא על כל אותם ילדים, מאובחנים ולא מאובחנים, שיש להם הפרעות קשב, קצת היפר אקטיביות, או קצת דיסלקציה, ושהוריהם לא ערוכים להתמודד עם הלמידה שלהם. ההורים לא אמורים להכיר את החומר ולא אמורים להסביר אותו לילדים. זה שם אותם במבוכה גדולה ומגביר את התסכול של ההורים והילדים גם יחד".

הורות הליקופטר

לדברי שירלי בן יאיר, ההורים שמערכת הלמידה מרחוק מלחיצה אותם הם אותם הורים שלוקחים על עצמם את המשימות של הילדים. "אני קוראת לזה הורות הליקופטר: ההורה חג מעל ראש הילד ומסדר את המציאות שלו מאלף עד תו, כך שהביצוע יותר חשוב מההתמודדות של הילד. אני מכירה ההורים שהתחברו במקום הילד לזום, רק כדי שיהיה 'נוכח' בשיעור, אפילו שהילד בכלל לא בתמונה.

"אני ממליצה להורים לפתח עמדה שלא קשורה לאמירה כזו או אחרת של מורה או משרד החינוך. אם נחליט שלימודים הם המשימה של הילדים ולא שלנו, נסביר להם את האחריות הזו, וניתן להם להתמודד עם ההשלכות של אי עמידה במשימות, לא נילחץ. אנו אחראים לתת להם מסגרת, ולהסביר להם מה ההשלכות של אי עמידה במשימות, אבל אסור לנו לקחת אחריות על הלמידה שלהם".

"אני קוראת לזה הורות הליקופטר: ההורה חג מעל ראש הילד ומסדר את המציאות שלו מאלף עד תו, כך שהמשימה והביצוע שלה יותר חשובים מההתמודדות איתם. אני מכירה הורים שיתחברו במקום הילד שלהם לזום"

פרופ' רולידר מציע מתווה למידה משלו למשרד החינוך. "לדעתי מינון הלמידה המקוונת צריך להיות הרבה יותר צנוע. אני טוען שבכיתה א' הילדים צריכים ללמוד 10 דקות ביום, בכיתה ב' 20 דקות, ובכיתה ג' 30 דקות. כלל שעולים כיתה מוסיפים עוד 10 דקות ללו"ז. יותר מזה לא יהיה אפקטיבי.

שירלי בן יאיר
שירלי בן יאיר

"המורים צריכים לוודא שהמשימות שהילדים מקבלים יכולות להתבצע בהצלחה כי אני לא רוצה עוד תסכול עבור הילד. המורה צריך להקנות לו תחושה של הצלחה ולא של כישלון. המורים צריכים לפתוח מנגנון סיוע לילדים שמתקשים במשימות, מבלי לערב את ההורים, ומבלי ליצור חיכוכים מיותרים בבית. זה אומר שהמשימות צריכות להיות פשוטות ומונגשות בצורה נכונה. זה אומר שאפשר לחזור לחומרים שכבר נלמדו, ולהימנע מהכנסת תהליכי למידה חדשים, כי זה רק יכניס עוד תסכול.

"התפקיד של ההורה הוא לדאוג לפנות את הילד ללמידה בשעות הנכונות, ליצור לו סביבה שקטה ולארגן סדר יום סביב זה. אבל הוא לא אמור להתערב ולהתעסק עם תכני הלמידה, משום שזה רק יעלה את רמת החיכוך בבית, לא יתרום ליחסים בין הורים לילדים ולא יתרום למידת האמון של הילדים וההורים במערכת".

"לדעתי מינון הלמידה המקוונת צריך להיות הרבה יותר צנוע. אני טוען שבכיתה א' הילדים צריכים ללמוד 10 דקות ביום, בכיתה ב' 20 דקות, ובכיתה ג' 30 דקות. כלל שעולים כיתה מוסיפים עוד 10 דקות ללו"ז"

ד"ר קגן ממליצה להוציא את הלמידה מהמסגרת המקוונת של משרד החינוך, ולהתרכז בשיח בין המורים לילדים. "הילדים צריכים שידבר איתם, שיסבירו להם את המצב. כל התכנים של שיעורי חברה מתאימים לתקופה זו. אין בעיה לעזוב את הלמידה לתקופה, ולעבור לתכנים שיוכלו לתחזק את המצב הרגשי והנפשי של הילדים. כבר נחקר ונבדק בעולם שכל ילד ממוצע יוכל להשלים פערים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,530 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה