דעה סומכים על הציבור הישראלי, אבל לא באמת

כיאה לעוגה חצי אפויה, אתמול בבוקר כבר התעוררנו למציאות שבה לא כל כך סומכים עלינו ● הנחיות הריחוק החברתי החדשות מבולבלות, מבלבלות, ואפילו קצת מעליבות את הציבור ● וכך גם תגובת נציג משרד הבריאות לשאלת זמן ישראל בנושא

משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו

במסיבת העיתונאים נטולת השאלות הקבועה במוצ"ש, הקפידו ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לחלק מחמאות לציבור.

בר סימן טוב – בדרך כלל דג קר ודי פסימי (עד כדי כך שהבן שלי קורא לו "בר סימן רע" על שום פרצופו העגמומי ובשורות האיוב שהוא מביא) – התאמץ להטעים עד כמה הוא גאה בראש הגדול של האזרחים בישראל שגילו איפוק, אחריות ומשמעת בתקופת הסגר והקפידו להישמע להנחיות.

"היום אנחנו יכולים לקחת סיכון מבוקר כי אנחנו סומכים עליכם, אזרחי ישראל, שתשמרו על הכללים", אמר בגאווה של אב המשלח את ילדיו למשימה חשובה. "אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב מהמקום שהיינו יכולים להיות והרבה יותר טוב ממדינות אחרות, (בזכות) ההתנהגות שלכם".

אבל אז התברר שכמו "מר הפוך" בסדרת ספרי הילדים, נתניהו וראשי מערכת הבריאות והאוצר התכנסו באישון ליל, לאורה של עששית, לישיבת ממשלה שתאשר את ההנחיות – אחרי שכבר בישרו עליהן לציבור.

עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

האם ככה מתייחסים לאזרחי ישראל ה"בוגרים" וה"מנוסים"? האם לא ידעתם כבר שבוע לפחות שעומדות להיות הקלות אחרי החג, והאם היה כל כך קשה להתכנס בחול המועד או מיד אחריו כדי לדון בפרטים? ואם לא הספקתם – לא עדיף לקחת עוד יום לשיקול דעת משמעותי יותר?

ואכן, כיאה לעוגה חצי אפויה, אתמול בבוקר כבר התעוררנו למציאות שבה לא כל כך סומכים עלינו. במקום הנחיות לאנשים בוגרים שכבר למדו משהו מחודש וחצי של הגבלות, הוציאה הממשלה מסמך שיש בו גם החלטות הגיוניות, אבל גם כמה כה מבלבלות, שאפילו המשטרה מתקשה להבין איך להתמודד עמן. "למעשה אין משמעות לאכיפת האיסור", נכתב במסמך ההערות המשטרתי באשר להקלות.

במקום הנחיות לאנשים בוגרים שכבר למדו משהו מחודש וחצי של הגבלות, הוציאה הממשלה מסמך שיש בו גם החלטות הגיוניות, אבל גם כמה כה מבלבלות, שאפילו המשטרה מתקשה להבין איך להתמודד עמן

השר לביטחון פנים גיבה את עמדת המשטרה בדיון בממשלה, אבל מה זה משנה? הרי ממילא כבר החליטו לפני הדיון, ועכשיו, בשלוש לפנות בוקר, רק צריך לבקש מהשרים לשרבט את החתימה שלהם לפני שהם נרדמים.

ניכר שמסמך ההקלות הממשלתי לא נולד מחשיבה אסטרטגית. סוגיית התפילה במניין חיצוני נראית יותר כמו כניעה ללחצים מאשר החלטה שקולה, ולראיה הרב גרשון אדלשטיין ממנהיגי הציבור החרדי, קרא לציבור שלו למעשה להימנע ממנה ולהישאר בבית. רבנים אחרים החרו-החזיקו אחריו. מוטב היה, אולי, לחכות עוד שבוע-שבועיים ולהקל משמעותית בסידורי התפילה כחלק מפעימה אחרת.

הקלה אחרת שהתבלבלה לה, נוגעת לסוגיית הטף. לפי ההנחיה מותר להפעיל פעוטון של עד 3 ילדים, אבל אסורים ביקורי חברים. נשמע הגיוני? לא בהכרח. אם מותר 3 ילדים קטנים באותו המקום תוך הקפדה במסגרת פעוטון, מדוע לא לעודד הורים שרוצים לעבוד להתארגן על "קייטנות הורים" מתחלפות לפי אותו מפתח?

עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אבל הכי בעייתית בעיניי הייתה הנחיית ה-500 מטר. כאשר נקבע טווח הליכה של מאה מטר מהבית היה בכך הגיון: איש לא ציפה מהציבור לצאת מהבית עם סרט מדידה או להלשין בסגנון שטאזי נגד שכנים שביצעו פניה אסורה. הרעיון היה שמאה מטר הם טווח קצר מאד, מסביב לבלוק. והיות שלהוציא עבודות חיוניות או רכישת מזון לא היה אישור להסתובב – "מאה מטר" היווה גבול גזרה הגיוני.

לא כך חצי קילומטר, במיוחד לא כאשר פותחים חנויות כדי לחזור באטיות לשגרה. הרי ככל שיוצאים לקנות "מכשירי חשמל, כביסה או אופטיקה", כפי שהצו החדש מאפשר, ממילא חורגים מ-500 מטר, וכך גם בפעילות הספורטיבית המותרת ובהיתרים נוספים. למה לא לשרטט קו יותר פלואידי המתבסס על שיקול דעת, כמו "הציבור מתבקש להישאר במתחם העיר" או "בתחומי שכונת המגורים" וכו'?

ניסיתי לשאול את השאלה הזאת בדיוק במסיבת עיתונאים באמצעות הווטסאפ עם היועמ"ש של משרד הבריאות עו"ד אורי שוורץ. תשובתו הייתה "כי מרחק פלואידי יאפשר פרשנויות אישיות ללא גבול".

ניסיתי לשאול את השאלה הזאת בדיוק במסיבת עיתונאים באמצעות הווטסאפ עם היועמ"ש של משרד הבריאות עו"ד אורי שוורץ. תשובתו הייתה "כי מרחק פלואידי יאפשר פרשנויות אישיות ללא גבול"

ובכן, עו"ד שוורץ, יש בעיה בתשובה שלך. אם הציבור מספיק בוגר ואחראי כדי לדעת לחזור לשגרה בהדרגה, להימנע ממפגשים, להתגעגע להוריו, למנוע מילדיו קשרים חברתיים הכרחיים (גם כשהם משתגעים בבית), לג'נגל למידה מרחוק של 3 זאטוטים ביחד עם עבודה במשרה מלאה ועוד מטלות הזויות שהמצב מחייב – הוא אמור להיות מספיק בוגר להימנע מ"פרשנויות אישיות ללא גבול".

בכלל, הביטוי "ללא גבול" מהווה זלזול. ממה אתה חושש בדיוק – מ"כנופיית עריקי ה-500 מטר" המטילה טרור על רחובות ישראל? רוב מוחלט של הציבור הפנים במהירות סבירה את ההיגיון בהגבלות הגדולות ביותר שהוטלו עליו מאז קום המדינה, ורובו ציית (אפילו אלה שהתנגדו). במהלך החג הכבישים היו ריקים כמו ביום כיפור ובליל הסדר קראו מה נשתנה דרך הזום. נותר לטפל בחריגים שמזלזלים או משתינים מהמקפצה, ואת אלה ממילא יש אישור להזהיר או לקנוס.

כעת יש לבחון את יכולתו של הציבור לפסוע לאט לעולם החדש-ישן, מתוך תקווה לא לשוב לאחור. מוטב שלא יתייחסו אליו כמו לתינוק שרק מתחיל ללכת.

עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עידן הקורונה: ירושלים, אתמול, 19 באפריל 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עוד 729 מילים
סגירה