על ישראל לשנות את מדיניותה ביחס לחזבאללה

אוהד חזבאללה מחזיק בתמונת קאסם סולימאני (צילום: (AP Photo/Hassan Amma)
(AP Photo/Hassan Amma
אוהד חזבאללה מחזיק בתמונת קאסם סולימאני

פעולותיה האחרונות של ישראל במערכה המתמשכת כנגד חזבאללה, ובכללן פרסומים שונים אודות פעילות הארגון ברמת הגולן, תקיפות טקטיות של מוצבי תצפית בצד הסורי של הרמה וכן תקיפת הרכב שהוביל את פעיליו בכביש בירות דמשק – מעידות על מגבלות הכוח של ישראל.

מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה, דומה כי ישראל הכריזה מלחמה שערה על העברות האמל"ח האיראניות לארגון חזבאללה בלבנון. ישראל הובילה שורת תקיפות (על חלקן נטלה אחריות פומבית), תוך ניצול חולשתו העמוקה של צבא סוריה ושל אי היכולת האיראנית להגיב נגדן. באמצעות תקיפות אלה ניסתה ומנסה ישראל להקשות על כוח קדס להעביר אמל"ח "מפר איזון" לידי ארגון חזבאללה דרך סוריה (בדגש על נמל התעופה בדמשק).

פעולותיה האחרונות של ישראל במערכה המתמשכת כנגד חזבאללה, ובכללן פרסומים אודות פעילות הארגון ברמת הגולן ותקיפת רכב שהוביל את פעיליו בכביש בירות דמשק – מעידות על מגבלות הכוח של ישראל

אופי התקיפות מעיד כי ישראל עושה מאמץ עילאי שלא לפגוע באנשים אלא בציוד שכן כמות הנפגעים כתוצאה מהן היתה נמוכה ביותר (אל מול כמות התקיפות), ואלו היו "סטריליות ביותר". למרות תגובות סוריות לתקיפות אלו, שכללו בעיקר שיגורי נ"מ בכל תקיפה ישראלית, ולמרות נסיונות איראניים להרתיע את ישראל מהמשך התקיפות בסוריה (באמצעות שיגורי טילים לעבר ישראל במספר מקרים משטח סוריה). ישראל "לא הורידה את הרגל מהגז" ולפי פרסומים זרים הממשיכה לתקוף מתקנים אסטרטגים בסוריה.

אל מול היוזמה הישראלית מול סוריה, בולטת מאוד אוזלת היד של ישראל כנגד ארגון חזבאללה במערכה כנגד העברות האמל"ח ללבנון ובכל הנוגע להתבססות הארגון בסוריה (בדגש על רמת הגולן). למרות המצאותם של גורמי חזבאללה בכירים בגבולה הצפוני וקיומו של מערך העברות אמל"ח מסוריה לידי הארגון בלבנון, סקירה של כלל התקיפות של ישראל בסוריה (אלו שישראל לקחה עליהן אחריות ועל פי פרסומים זרים), מעלה כי הפגיעה בגורמי חזבאללה אשר נמצאים בסוריה היתה זניחה ביותר, שלא לדבר על היעדרותן של תקיפות ישראליות בלבנון.

עובדה זו אינה צריכה להפתיע, שכן מעקב אחר "מערכת היחסים" שנבנתה בין ישראל לארגון חזבאללה אחר מלחמת לבנון השניה מעלה כי אלו השכילו לפתח "מאזן הרתעה", שמרתיע הלכה למעשה את שני הצדדים מפגיעה בצד שכנגד. כאשר ישראל ניסתה בשנים האחרונות "לשנות" את אותו מאזן ולתקוף גורמי חזבאללה בסוריה (כדוגמת ג'האד מע'ניה, בנו של עמאד מע'ניה), התגובה של חזבאללה היתה מהירה ותקיפה ונועדה לשמר את אותו "מאזן הרתעה" שנבנה בינה לבין ישראל. ולכן, התגובה של חזבאללה לאירועי תקיפת הרכב בדמות חתוך גדר המערכת אינה צריכה להפתיע איש – חזבאללה שומר באדיקות על אותה "משוואת הרתעה" ולא יאפשר לישראל להפר אותה.

לכאורה, התקיפה ברמת הגולן וכן תקיפת הרכב שלטענת גורמים זרים הוביל נשק על-ידי גורמי חזבאללה בציר ביירות דמשק (ייתכן לשימוש גורמי חזבאללה ברמת הגולן) מעידים על "בטחון גובר" של ישראל במערכה כנגד חזבאללה ועל "שינוי כיוון" במדיניות זו.

אולם, בחינה מדוקדקת של תקיפת הרכב, לדוגמא, מגלה כי ישראל (באם זו היתה אחראית על התקיפה) נזהרה מאוד לפגוע בגורמים שישבו ברכב, ולמעשה ביצעה תקיפת "הקש בגג" / "הקש ברכב" בשטח סוריה (ולא בלבנון) שאיפשרה לפעילי החזבאללה לברוח מהרכב ואף לקחת את הציוד אותו הם הובילו. נדמה כי יותר משישראל ניסתה לשבש את מערך ההברחות של הארגון היא נזהרה לא לפגוע באנשי הארגון ששהו ברכב.

מעקב אחר "מערכת היחסים" שנבנתה בין ישראל לארגון חזבאללה אחר מלחמת לבנון השניה, מעלה כי אלו השכילו לפתח "מאזן הרתעה", שמרתיע, הלכה למעשה, את שני הצדדים מפגיעה בצד שכנגד

תקיפה זו מאששת את ההנחה כי הלכה למעשה ישראל מיישמת מדיניות שמבדלת בין המשטר הסורי לבין ארגון חזבאללה ובכך ישראל נותנת לארגון כרטיס חופשי להמשיך את מהלכיו בסוריה.

"בצוק העיתים" מנסה ישראל לממש "מדיניות איתותים" אל מול ארגון חזבאללה (באמצעות איומים תקשורתיים, פרסומים תקשורתיים של פעילות חזבאללה כדוגמת "פרויקט ההסבה" ותקיפות של ציוד בלבד) שהוכחה בשנים האחרונות כמאוד לא יעילה. לראיה, המשך הפעילות של חזבאללה ברמת הגולן (כפי שעולה מפרסום תמונתו של אותו חאג' האשם עם מפקד גיס 1 של צבא סוריה וזאת למרות פרסום "תיק הגולן" על-ידי צה"ל) וקיומו של פרוייקט הסבת טילים בלבנון שספק אם הופסק.

על ישראל לשקול שינוי מהותי במדיניותה מול חזבאללה, שכן לא רק שזו איננה משנה באופן מהותי את סטטוס ההתעצמות של ארגון חזבאללה, אלא רצף התקיפות הטקטיות עוד עלול להסלים את המצב בגבול הצפון מבלי שישראל רצתה בכך (אפקט "הכוס המתמלאת").

בפני ישראל עומדות שתי אופציות מרכזיות:

  • פגיעה ישירה – באותם גורמים בחזבאללה שאחראים על העברת האמלח מסוריה ללבנון או אלו שאחראים על בניין הכוח של הארגון ברמת הגולן. יודגש כי תקיפה שכזו תגביר משמעותית את סכנת ההתדרדרות בגבול הצפון שכן חזבאללה שכיום נמצא עם הגב אל הקיר בלבנון (בשל החלשותה של המשענת האיראנית, ההתדרדרות במצב הכלכלי בלבנון וחוסר היציבות הפוליטי במדינה), לא יתן לישראל לסדוק את תדמיתו כמגן לבנון.
  • העמקת הלחץ הדיפלומטי על ממשלת לבנון וצבא לבנון – החלשותה של איראן, המהווה את המשענת האסטרטגית של ארגון חזבאללה, פוגעת אנושות בארגון בעיקר בפן הכלכלי והצבאי. החלשות זאת מצטרפת למשבר הפוליטי בלבנון שנולד מהמצב הכלכלי במדינה. אלו מצריכים את הארגון להתמקד בשימור מצבו "מבית" ולצמצם את מעורבותו "בהרפתקאות" מחוץ ללבנון. בנוסף לכך, חיסולו של קאסם סלימאני הווה מכה של ממש לארגון חזבאללה ומקשה עוד יותר אל איראן לסייע לארגון בשגרה ובחירום. עובדות אלו פותחות פתח להעמקת הלחץ המדיני על מדינת לבנון (שצמאה לסיוע חוץ) "ולתקיעת טריז" בין הגורמים המתונים במדינה לבין חזבאללה, ואף מעלות מחדש את התממשותן של אופציות מדיניות שישראל היססה ליישם בעבר. בין היתר: דחיפה לסיום פעילות יוניפ"יל בלבנון (על רקע אוזלת היד של הארגון), או הפעלת לחץ על ארה"ב במגוון ערוצים להפסקה מלאה של הסיוע אותו היא מעניקה לצבא לבנון (לאור מערכת היחסים שלו עם חזבאללה).

בשורה התחתונה, המשך המדיניות הנוכחית יותר משהיא מסייעת להרתעה הישראלית היא פוגעת בהרתעה הישראלית. העובדה שישראל מקבלת את המשכו של המצב הנוכחי בגבולה הצפוני אמנם מבטיחה לה "שקט" אבל לא מונעת מהארגון לעשות ככל העולה על רוחו תוך התעלמות בוטה מהגורמים "הריבוניים" והבינלאומיים הפועלים בלבנון.

על ישראל לנטוש את מדיניותה הנוכחית ולשקול האם כדי לעצור את המשך התעצמות ארגון היא תהיה מוכנה "ללכת עד הסוף" ואף להסתכן במערכה בצפון (בשל תגובת חזבאללה הצפויה), או שהיא מנצלת את החלשותה של איראן, ומוצאת דרכים יצירתיות לנצל את חולשת מדינת לבנון וחזבאללה לטובתה, כולל מהלכים מדיניים אותם היא היססה לבצע מחשש לערעור השקט בגבול הצפוני.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 954 מילים
סגירה