מותר להשוות? "טראמפ יותר אנטישמי מכל פוליטיקאי גרמני כיום"

ארצות הברית צריכה לקחת דוגמה מגרמניה של אחרי השואה, כדי לרפא את הפצעים הגזעניים שנותרו ממלחמת האזרחים האמריקאית, כך אומרת מחברת הספר "ללמוד מהגרמנים", פרופ' סוזן נימן ● "בגרמניה יש הרבה פחות תקיפות של יהודים, ועם השלכות פחות קטלניות, מאשר באמריקה של טראמפ" ● ראיון

אנגלה מרקל ודונלד טראמפ (צילום: Christian Hartmann, Pool via AP)
Christian Hartmann, Pool via AP
אנגלה מרקל ודונלד טראמפ

אירופה וארצות הברית מקיימות דיון מתמשך על העבר הלא פשוט שלהן. בגרמניה, אירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה התקיימו השנה בינואר על רקע חשש גובר מהתעוררות הימין הקיצוני, לאחר הירי בבית הכנסת בהאלה.

בינתיים, בארצות הברית נשמעות קריאות להסרת אנדרטאות להנצחתן של דמויות מקונפדרציית המדינות של אמריקה מהמרחב הציבורי, משום שהן משקפות את העמדה שתמכה בעבדות במהלך מלחמת האזרחים.

בתחילת השנה, כמה מחוקקים מווירג'יניה קראו להסרת פסלו של מפקד צבא הקונפדרציה, הגנרל רוברט אדוארד לי, מהקפיטול, וב-11 בפברואר האספה הכללית של מדינת וירג'יניה העבירה חוק שמאפשר למושלים המקומיים להסיר אנדרטאות להנצחת דמויות קונפדרטיביות מהמרחב הציבורי שלהם.

ויכוח דומה סביב אנדרטה קונפדרטיבית הוביל לעצרת איחוד הימין בשרלוטסוויל, וירג'יניה, ב-2017, שבמהלכה נהרגה אישה כשאחד מחסידי העליונות הלבנה דהר במכוניתו אל תוך קהל שבא למחות נגד העצרת.

בעידן של מתח בין מי שמוכן להתעמת עם העבר לבין מי שמגן עליו, פילוסופית אחת מוצאת כמה הבדלי מפתח בין המדינות. הפרופ' היהודייה-אמריקאית סוזן נימן דנה במורכבויות האלה בספרה החדש "ללמוד מהגרמנים: גזע וזיכרון הרוע".

סוזן נימן, מחברת הספר "ללמוד מהגרמנים: גזע וזיכרון הרוע" (צילום: Courtesy/סינדי-קניג)
פרופ' סוזן נימן (צילום: Courtesy/סינדי-קניג)

נימן חיה כרגע בברלין ועומדת בראש פורום איינשטיין, שעל פי האתר שלו, הוא "קרן של מדינת ברנדנבורג שמשרתת את הציבור כמעבדה פתוחה של מוחות… היא מפגישה הוגים מקוריים מכל העולם כדי לבחון רעיונות חדשים – ולחקור רעיונות קונבנציונליים – יחד עם הציבור הכללי". נימן גדלה בדרום ארצות הברית ובילתה כמה תקופות זמן בגרמניה, בכלל זאת במערב גרמניה בשנות ה-80.

לאחרונה, היא שבה לדרום כדי לבחון את חוויית החיים במיסיסיפי, מדינה המתאפיינת לדבריה בעוינות מתמשכת כלפי זכויות אזרח.

ב-1955, נער אפריקאי-אמריקאי בשם אמט טיל נרצח שם במעשה לינץ', וב-1962 ג'יימס מרדית שבר את מחסום ההפרדה הגזעית באוניברסיטת מיסיסיפי כשהפך לסטודנט האפריקאי-אמריקאי הראשון שלה, בתמיכתו של ממשל קנדי.

בריאיון טלפוני לזמן ישראל, נימן אומרת: "חשבתי שיהיו אנשים שייפגעו מהרעיון שההיסטוריה של ארצות הברית היא בת השוואה בצורה כלשהי להיסטוריה של גרמניה. אבל גיליתי שאנשים דווקא גילו פתיחות רבה".

"חשבתי שיהיו אנשים שייפגעו מהרעיון שההיסטוריה של ארצות הברית היא בת השוואה בצורה כלשהי להיסטוריה של גרמניה. אבל גיליתי שאנשים דווקא גילו פתיחות רבה"

"הם לא היו כל כך פתוחים לכך אפילו לפני שלוש שנים", היא מוסיפה. "הם היו מתנגדים הרבה יותר. למרבה הצער, הנשיאות של טראמפ אילצה אנשים רבים להבין שההיסטוריה הגזענית שלנו היא עמוקה יותר מכפי שהיינו מוכנים להודות… זה משהו שאנחנו צריכים לבחון".

נימן כותבת שאמריקה אכן יכולה ללמוד מגרמניה כיצד להתמודד עם עבר בעייתי, רעיון שמבוטא בגרמנית במילה ארוכה למדי: vergangenheitsaufarbeitung. בספרה, היא מתרגמת את המונח לאנגלית כ-"working-off-the-past", וכותבת שכשהגיעה לברלין ב-1982, "זו הייתה אחת המילים הראשונות שאימצתי".

סטודנטים מאוניברסיטת הווארד מתחבקים לפני פסל של גנרל צבא הקונפדרציה רוברט אדוארד לי בשרלוטסוויל, וירג'יניה, 18 באוגוסט 2017 (צילום: איי-פי/קליף אוון)
סטודנטים מתחבקים לפני פסל של גנרל צבא הקונפדרציה רוברט אדוארד לי בשרלוטסוויל (צילום: AP/קליף אוון)

עלייתו של הימין הקיצוני בגרמניה

לאחר פרסום הספר, גרמניה זועזעה על ידי הירי בבית הכנסת בהאלה באוקטובר 2019. "אני לא נהנית לומר זאת, אבל בגרמניה יש הרבה פחות תקיפות של יהודים, ועם השלכות פחות קטלניות, מאשר באמריקה של טראמפ", אומרת נימן.

לדבריה, טראמפ משתמש ב"תמיכה שלו בממשלת ישראל הנוכחית כדי לטעון שהוא מתנגד לאנטישמיות. למעשה, הוא משתמש בדימויים אנטישמיים כל הזמן, הרבה הרבה יותר מאשר כל פוליטיקאי גרמני היה חולם להרשות לעצמו לעשות".

נימן אומרת שהפרק האחרון בספרה עוסק גם בעלייתה של מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית אלטרנטיבה לגרמניה. היא סבורה כי, אף על פי שהזרם המרכזי בגרמניה מוטרד מאוד מההצלחה שהמפלגה זכתה לה לאחרונה, אין חשש אמיתי שהיא תקבל מספיק קולות כדי לנהל את הממשלה.

"טראמפ משתמש בתמיכה שלו בממשלת ישראל כדי לטעון שהוא מתנגד לאנטישמיות. למעשה, הוא משתמש בדימויים אנטישמיים הרבה יותר מאשר כל פוליטיקאי גרמני"

לדבריה, אחת הסיבות להתחזקות מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה היא הלאומנות, שלטענתה נמצאת בעלייה בכל העולם בעקבות הגלובליזציה. "אנשים חשים ניכור מהעולם שנשלט לתפיסתם על ידי תאגידים בינלאומיים", היא אומרת, ומוסיפה כי "היהודים יודעים היטב שתמיד קל להפוך את הזר לשעיר לעזאזל".

נימן מייחסת את עליית אלטרנטיבה לגרמניה גם לייצוג היתר של מערב גרמניה בפוליטיקה ובתרבות הגרמניות, דבר שמעורר תרעומת בדרום ובמזרח המדינה. היות שמוצא ההנהגה הלאומית הוא באופן כמעט בלעדי מהמערב, המפלגה יכולה לנצל את התרעומת לטובתה ולהזין אותה, כפי שנוהגים לעשות דמגוגים. אבל נימן פחות מודאגת מהתפתחות התופעה בגרמניה מאשר בשאר העולם.

נימן מביאה את נקודת מבטה כפילוסופית. בין עבודותיה האחרונות נמנה הספר זוכה השבחים "רוע במחשבה המודרנית", והיא שימשה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ייל. היא מראיינת אנשים שתרמו למאמצים לשמר את זיכרון העבר, בכללם אגדות אמריקאיות בתחום זכויות האזרח כמו ג'יימס מרדית והמעצב הגרמני של התערוכה "פשעי הוורמכט", יאן פיליפ רימסטמה. היא גם מספרת על הנסיעות הבלתי שגרתיות שלה בעולם.

"זה היה זמן יוצא דופן עבור יהודייה או אפילו אמריקאית לעבור לברלין ב-1982", אומרת נימן, ומוסיפה כי אף על פי שבין 15 ל-30 אלף ישראלים חיים שם כיום, "לעזוב את ארצות הברית לטובת ברלין בתחילת שנות ה-80 נחשב לאות קלון".

באופן דומה, היא אומרת, "כתבתי על הפחד שהרגשתי כשחציתי את הגבול למיסיסיפי", איום שחשו הרבה אנשים מהצפון – אבל אני אוהבת אתרים".

"זה היה זמן יוצא דופן עבור יהודייה או אפילו אמריקאית לעבור לברלין ב-1982. לעזוב את ארצות הברית לטובת ברלין בתחילת שנות השמונים נחשב לאות קלון"

קנצלר מערב גרמניה לשעבר וזוכה פרס נובל וילי ברנדט במהלך ביקורו באתר גטו ורשה ב-1970 (צילום: AP)
קנצלר מערב גרמניה לשעבר וזוכה פרס נובל וילי ברנדט במהלך ביקורו באתר גטו ורשה ב-1970 (צילום: AP)

סיפורים היסטוריים מקבילים במזרח ובמערב גרמניה

נימן חיה בגרמניה מ-1982 ועד 1988, שנה לפני נפילתה של חומת ברלין. לאחר ששבה לארצות הברית היא לימדה בייל עד 1995, ואז עזבה לישראל ולאוניברסיטת תל אביב. חמש שנים לאחר מכן היא שבה לברלין.

נימן סבורה שאם עורכים השוואה בין מערב גרמניה לבין מזרח גרמניה הקומוניסטית מבחינת האופן שבו הן התעמתו עם העבר שלהן לפני נפילת החומה, הרי שמזרח גרמניה עשתה עבודה טובה יותר.

"אני חיה כאן. ידעתי שזה יהיה שנוי במחלוקת", היא אומרת. "אנשים מתחו על כך ביקורת במקומות רבים". אבל, לדבריה, "המספרים מספרים סיפור אחד. במונחים של כמה נאצים לשעבר הועמדו לדין, כמה הורשעו וכמה החזיקו במשרות ממשלתיות, בכל אלה, מזרח גרמניה השיגה את מערב גרמניה, בוודאי בארבעת העשורים שאחרי המלחמה". היא מכירה בכך שמזרח גרמניה הייתה "דיקטטורה במובנים רבים", אבל מתארת אותה כ"אנטי פשיסטית בכל תוקף".

"במונחים של כמה נאצים הועמדו לדין, כמה הורשעו וכמה החזיקו במשרות ממשלתיות, בכל אלה, מזרח גרמניה השיגה את מערב גרמניה, בוודאי בעשורים שאחרי המלחמה"

נימן מעמידה את הדברים הללו בניגוד לתגובות במערב גרמניה לאחר שהקנצלר דאז וילי ברנדט, שמאוחר יותר זכה בפרס נובל, כרע על ברכיו לפני האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה ב-1970. התמונה המפורסמת הזו "הפכה את ברנדט לגרמני טוב בעיני העולם, אך היא הפכה אותו לגרמני רע בעיני רוב תושבי המדינה שלו".

במזרח גרמניה, לדבריה, כל תלמידי בתי הספר ביקרו באתר הזיכרון של בוכנוולד כדי ללמוד על הנאצים. "הם לא למדו את הגרסה שאנחנו למדנו – אבל הם למדו גרסה מסוימת", היא אומרת. "הגרסה שלנו משמיטה משהו. ב'שלנו' אני מתכוונת לארצות הברית, למדינת ישראל ולמערב גרמניה".

לפי הגרסה הקונבנציונלית, לדבריה, "הפשעים היחידים היו הפשעים העיקריים שהנאצים ביצעו נגד היהודים. היהודים היו הקרבנות. אנחנו משמיטים את 27 מיליון אזרחי ברית המועצות. אנחנו משמיטים את הקומוניסטים ואת הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים. המזרח-גרמנים מדגישים את זה. הם בהחלט דיברו על היהודים ועל השואה, אבל זה היה פחות המוקד שלהם. אבל הם התייחסו לצד של המלחמה שלמרבה הצער נוטים לשכוח".

פועלים מתכוננים להסרת פסלו של גנרל צבא הקונפדרציה רוברט אדוארד לי, הניצב בגובה 30 מטרים בכיכר לי בניו אורלינס (צילום: איי-פי/ג'ראלד הרברט, ארכיון)
פועלים מתכוננים להסרת פסלו של גנרל הקונפדרציה רוברט אדוארד לי בניו אורלינס (צילום: AP/ג'ראלד הרברט, ארכיון)

מורשת של עבדות

בביקוריה בדרום האמריקאי, נימן חוקרת מורשת של מלחמה אחרת, מלחמת האזרחים של ארצות הברית. למרות שחלפו מאז כבר יותר ממאה שנים, השפעות המלחמה עדיין מוחשיות – בדומה למורשת העבדות, שהפרידה בין הצפון לדרום.

לדברי נימן, "אחת משתי הזדמנויות שבהן הרגשתי קצת פחד" בעת ביקור בדרום הייתה במפגש עם משחזרים של מלחמת האזרחים, שהיו "מעריצים של פורסט" – כלומר גנרל צבא הקונפדרציה נייתן בדפורד פורסט, שזכה לניצחונות רבים בשדה הקרב אבל הואשם בטבח שבויים שחורים בפורט פילו, טנסי, ב-1864. לאחר המלחמה פורסט הפך ל"אשף הגדול" של הקו קלוקס קלן.

ההזדמנות השנייה הייתה בסאמנר, מיסיסיפי, שם היא "שוחחה עם בנו של אחד מעורכי הדין שייצגו את האיש שרצח את אמט טיל ב-1955. הוא היה טיפוס גס רוח למדי עם מחסן נשק עצום בחצר האחורית".

נימן אומרת שבסאמנר עצמה יש רק 400 תושבים. "קשה לקרוא לה עיר", היא אומרת. "זה המקום שבו נשפטו רוצחיו של טיל. הוא נרצח לא רחוק משם. יש עכשיו מאמץ קהילתי משותף של שחורים ולבנים לזכור את הרצח ולהנציח אותו".

"יש מנהיגים בקהילה שמעודדים קבוצות של אנשים לדבר על דברים שקשה מאוד לדבר עליהם", היא אומרת. "זה אומר גם להתבונן בחלקים איומים בהיסטוריה של הדרום ולוודא שלא יישכחו, וגם לנסות להנציח גיבורים שלחמו נגד אי-צדק".

לדברי נימן, הן בדרום ארצות הברית והם בגרמניה נעשים מאמצים לזיכרון והנצחה, אבל ישנה גם תגובת נגד. היא מציינת ששלטי זיכרון לרצח של טיל "נוקבו בקליעים שוב ושוב. הפעם האחרונה הייתה ממש בקיץ האחרון. וגרוע מזה, סטודנטים של אוניברסיטת מיסיסיפי הצטלמו ליד השלט כשהם אוחזים נשק ומחייכים, והעלו את התמונות לעמודי הפייסבוק שלהם".

"סטודנטים של אוניברסיטת מיסיסיפי הצטלמו ליד שלט זיכרון לצעיר אפרו-אמריקאי שבוצע בו לינץ', כשהם אוחזים נשק ומחייכים, והעלו את התמונות לעמודי הפייסבוק שלהם"

ב-2018, אומרת נימן, "ביום השנה לליל הבדולח… נעקרו בברלין אבני נגף" – לוחיות זיכרון שקבועות במדרכה להנצחת קרבנות השואה. "אבל אנשים מיד באו וגייסו כסף לאבנים חדשות. זה תהליך".

לאחר הירי בהאלה, "נשמעו קריאות להגביר את הפיקוח על טרור ימני", אומרת נימן. היא מציינת ש"אנשים היו מבועתים" אחרי הירי בהאלה, ושהן קנצלרית גרמניה מרקל והן הנשיא פרנק-ולטר שטיינמאייר הגיעו לשם מיד לאות הזדהות.

אבל נימן מקווה שמולדתה האמריקאית עדיין תלמד מתגובת הגרמנים לחטאי העבר שלהם. "אני חושבת שבמובן מסוים, הדבר הכי חשוב שהאמריקאים ועמים אחרים יכולים ללמוד מהגרמנים הוא כמה זה היה קשה", היא אומרת.

"אני חושבת שכשמבינים שאפילו לגרמנים לקח הרבה זמן עד שהם היו מסוגלים להתחיל בתהליך הזה, זה נותן סוג של… תקווה".

עצרת של מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה לקראת הבחירות המחוזיות במדינת סקסוניה, בבאוצן, גרמניה, 15 באוגוסט 2019 (צילום: איי-פי/מרקוס שרייבר)
עצרת של אלטרנטיבה לגרמניה לקראת הבחירות המחוזיות בסקסוניה, בבאוצן, גרמניה, 2019 (צילום: AP/מרקוס שרייבר)
עוד 1,432 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

קולי נגנב

בקר טוב בני. הצבעתי לך ואני מניח שאתה מקבל מיילים וסמסים כאלה יומיום, ובכל זאת אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו.

קשה לי להאמין שאתה ישן טוב בלילה. מי שהיה שנים מפקד שחיילים הלכו אחריו מתוך אמון בלבד שיוביל אותם לקרב או למען מטרה צודקת, יודע מהו ערך האמון. לכן אני בטוח שאתה קרוע. ובכל זאת שכנעת את עצמך שאתה עושה משהו לטובתי לטובתנו.

אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים.

ומה הותרת כעת? אחרי הבגידה? אחרי המעילה באמון? בוחריך שנבגדו איבדו כל אמון בך ובמערכת הפוליטית. פגעת גם באמון הכללי שבין בוחרים לנבחרים. העובדה הקשה שלקחת את הפתק שלי ועשית בו ההיפך ממה שהאמנתי בו ההיפך ממה שהובטח לי על ידך אישית, ריסקה את היכולת לבחור באופן דמוקרטי, אמין, נציג ציבור לכנסת.

פגעת בשוויון. פגעת בדמוקרטיה. פגעת בשלטון החוק. אתה תומך בנאשם בשוחד ומכהן בממשלה מנופחת ובזבזנית שאין לה כל הצדקה. גם לא בעקבות מגפת הקורונה. ברור לכל בר דעת שמדובר בקוניוקטורה פוליטית. בדיל. בהסכם שקרי מעוות אנטי דמוקרטי.

התירוץ של מניעת בחירות רביעיות אינו סיבה למהלך הזה. במדינה דמוקרטית הכרעות מתקבלות בבחירות, לא בשקרים. לא בקומבינות פוליטיות המעוותות את רצון הבוחר. הבוחרים שבחרו בך ואני ביניהם, לא בחרו בממשלה כזו ולא בהסכם הקואליציוני שחתמת ולא בשום צעד שאתה מבצע כיום.

שום מילים יפות לא יכסו על כך. שום הבטחה שלך אינה אמינה יותר. שום התחייבות שלך או של חבריך לכחול לבן לא מקובלת ולא תתקבל עוד. אתם את הקריירה הפוליטית סיימתם באסון. סיימתם. אין לכם שום תמיכה בדרך שאליה אתם מובילים, כיוון שמדובר בדרך הפוכה. בכיוון הפוך.

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים

לא הצבעתי בעדך כדי שתספח שני מיליון פלשתינים לישראל. תחסל את הסכם השלום עם ירדן ותגרור אותנו למלחמה חדשה.

אני בטוח שאתה לא ישן טוב בלילה.

ואם אתה ישן טוב זה סימן המעיד על רמתך המוסרית אליה התדרדרת.
אני משתדל להימנע ממילים קשות יותר כדי שתקרא את הדברים עד הסוף.
אתה יודע מה גורלו של חייל המגלה מורך לב מול פני אויב במלחמה. לצערי זה מה שגילית במאבק הדמוקרטי על פני החברה הישראלית.

#קולינגנב

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה. ולך אדוני ראש ... המשך קריאה

כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה.
ולך אדוני ראש הממשלה העתידי הוירטואלי, אתה אכן צל עלוב ומסכן שעם פרק קצר ומעליב ישאר רשום בדפי ההיסטוריה כמי שהחריב את הסיכוי להחליף שלטון רקוב ומשחת.

עוד 429 מילים ו-1 תגובות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎

ההודעה מגיעה לאחר הביקורת על התוכנית שהייתה אמורה לדאוג לפיצויים רק למי שהחזיר את עובדיו מחל"ת בחודש מאי ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

11:45 עריכה

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף הבוקר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ואמר כי המתווה הוא נזק אסטרטגי למשק. "אם השוק חלש ואתה לא עוזר לו להיות חזק ואתה רק מנסה לדחוף לו עובדים, השוק לא יקלוט את העובדים", הסביר ח"כ ברקת בדיון בוועדת הכספים בכנסת.

"התוכנית הזאת לא רק שיש לה ערך שולי קטן, יש לה נזק אסטרטגי למשק, כשכל אותם אנשים שהיה להם ערבות הדדית בין מעסיקים לעובדים, ואתם פורמים את הערבות הזאת כשאתם לא נותנים מענק לאנשים ששמרו על העבודים וספגו נזק".

11:05 עריכה

ח"כ שלמה קרעי מונה ליו"ר וועדת הבחירות מטעם הליכוד בוועדה המרכזית.

10:33 עריכה

ראש הממשלה נתניהו החליט למנות את חבר הכנסת דוד ביטן לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת.

ח״כ דוד ביטן: ״אני מודה לראש הממשלה על המינוי לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מתכוון לפעול בתפקיד זה כפי שפעלתי בשנים האחרונות בתחומים רבים בכנסת. אחרי חמש שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי בכנסת אמשיך לפעול במטרה להגביר את העלייה לארץ ישראל ולמיגור האנטישמיות".

דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
10:27 עריכה

שר התיירות אסף זמיר בדיון בוועדת הכלכלה על מצב התיירות: "אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי שבו השמים יפתחו לחלוטין. הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב. לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים".

10:23 עריכה

עופר שלח (יש עתיד-תלם) יעמוד בראש הוועדה לביקורת המדינה, לאחר שחברי הוועדה בחרו בו.

יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד, כבר מיהר לברך: "יש לא מעט מה לבקר בממשלה הזו. סומך עליך אחי".

10:20 עריכה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי בראיון ל-103FM: "סיפוח ביהודה ושומרון עלול לבטל את הסכם השלום עם ירדן, שנותן לנו עומק אסטרטגי עד עירק. גם ראשי מערכת הביטחון אומרים שהז מסוכן. לא נתמוך במתווה שלא מתיישב עם העקרונות שלנו".

איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
10:15 עריכה

השרה מירי רגב: "יש מי שחושב שהטרור ימנע מאיתנו להתקדם למטרה ולהחיל את הריבונות על כל שטחי ישראל. אם האיומים היו מנהלים אותנו – ישראל לא הייתה קמה".

רגב הוסיפה כי היא וחברי הממשלה מחויבים "למהלכים ההיסטוריים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו".

10:11 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר למענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת ב-19 אפריל היא "החלטה נכונה וחשובה".

"עכשיו נדרש לפצות את המעסיקים ההוגנים שלא פיטרו את עובדיהם בחודש אפריל למרות הירידה בהכנסותיהם, מהלך משלים זה יחזק את האימון בין הממשלה לאזרחים כולם", אמר השר פרץ.

08:54 עריכה

לאחר הביקורת, שר האוצר ישראל כץ הודיע כי פיצויים של 3,500 ש"ח יוענקו גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון בחודש אפריל.

כץ: "לאחר שמתווה החוק לעידו דהתעסוקה אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת ללא כל שינוי, שקלנו את הנושא ובהתייעצות עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, הוחלט לצרף את אותם מעסיקים למתווה המענקים מאחר שהם פתחו את עסקיהם במועד זה בהתאם להנחיות הממשלה".

08:37 עריכה

גורמים בכנסת, המעורים בפרטי הפגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מועצת יש"ע, טוענים שראש הממשלה נתניהו מתכוון לעשות הפרדה בין ההכרזה הפומבית שלו בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ לבין מה שהוא יביא להצבעה בכנסת – כך פורסם הבוקר בתוכנית בכאן רשת ב'.

על פי הדיווח, לטענת הגורמים, כדי לרצות את האמריקנים, יודיע נתניהו שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן. אך ברור לו שמול הימין הוא אינו יכול להביא את התוכנית כמו שהיא לאישור הכנסת, לאור החלקים הבעייתים בה מבחינת הימין. לכן, להצבעה בכנסת יובא רק החלק של החלת הריבונות, שזוכה לרוב בכנסת.

08:28 עריכה

משרד החינוך ביקש ממשרד האוצר להכיר בלמידה מרחוק לצורך שכר המורים. זאת, על רקע סגירתם של שורת בתי ספר בימים האחרונים לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה, ודרישתם של הורים, מנהלים ומורים לאפשר לבתי הספר לקיים הוראה מרחוק משולבת בלמידה בבתי הספר.

08:07 עריכה

אב הבית במעון ראש הממשלה, אפי אזולאי, נותר בתפקידו בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף על פי שהשב"כ הוריד ושלל את הסיווג הבטחוני שלו לפני קרוב לשנה כך פורסם במעריב. בשב"כ הומלץ להרחיקו מיד מכל נגיעה או קשר למעון ראש הממשלה בבלפור.

לפי הדיווח התברר בבדיקה כי הוא ביצע עבירות רכוש, גם במהלך כהונתו בתפקיד. על פי גורמים המקורבים לחקירתו, אזולאי לא הכחיש ואף הודה בפרטים שהתגלו.

07:46 עריכה

ח"כ אבי דיכטר, שיזם את חוק קיזוז משכורות המחבלים, התייחס בראיון בכאן רשת ב' להחלטה להפסיק את הקיזוז.

"המסר מההחלטה הזו רע. החוק הוא לא המלצה לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר. כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק – מתקשה לראות מצב שהחוק ישונה", אמר דיכטר.

07:23 עריכה

הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום – הגבלת פעילות, אזור מוגבל ובידוד במקום בידוד בית מטעם המדינה.

07:12 עריכה

אתמול פורסם בגלובס כי גנץ דרש כלי רכב זהבים לאלה שמקבל נתניהו, למרות שעלותם עומדת על מיליוני שקלים.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בתגובה: "אני מכבד את שירותי הביטחון בישראל והנחיותהם. בשיחה שקיימתי עם הגורמים הרלבנטים ביקשתי לצמצם את עלויות האבטחה שלי. ככל שזה היה תלוי בי, הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד והייתי מונע משכניי את עוגמת הנפש של סגירת חלקים מהרחוב. כל טענה כאילו ביקשתי לרכוש רכבים עבורי היא שקר בוטה".

עוד 15 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תקנות שעת החירום הרדימו את הציבור, חוק הקורונה העיר אותו

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.

ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי

אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".

אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.

אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.

בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.

בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל

לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.

היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.

תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):

התקנות לשעת חירום
התקנות לשעת חירום

השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:

השקופית שהסעירה את הרשתות
השקופית שהסעירה את הרשתות

ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה