בעת משבר וירוס הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם הם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", ועל-פי הדיווחים הדבר סייע בידה לקבל ציוד רפואי נדרש.

ישראל גם ניסתה להשיב, בסיוע איחוד האמירויות, אזרחים שנתקעו במרוקו בשל הסגר האווירי, אך נפלה קורבן לסכסוך בין השתיים והחילוץ עוכב. למרות זאת, הניסיון מראה כי ישראל יכולה לפדות את ההשקעה שלה בקשרים עם מדינות ערביות אף שאין לה עמן יחסים דיפלומטים.

במשבר הקורונה הוכח כי לישראל עוגנים חזקים באזור, גם אם ברובם אינם גלויים. ישראל, למשל, נעזרה בקשריה הטובים עם "מדינה עלומה במפרץ", עפ"י הפרסומים, לקבלת ציוד רפואי נדרש

מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא ל"הפסקת אש עולמית". זאת, כדי להתמקד במאבק לעצירת התפשטות נגיף הקורונה ובמספר אזורי סכסוך נענו לקריאתו. מגעים אלו, הידועים גם בשם "דיפלומטיית אסונות", יכולים בהקשר המזרח תיכוני לייצר לגיטימציה לקשר עם ישראל ולהכשיר את הקרקע לאינטראקציה נוספת.

ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך היא גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה. השלום עם ירדן ומצרים מצומצם לשיתוף פעולה ביטחוני – המשבר מספק הזדמנות להרחבת היחסים לתחומים אחרים. יתרה מכך, יזכרו לנו את הטובה הזאת בראיה עתידית.

מול הפלסטינים ניכר כי התהדק שיתוף הפעולה – הוקם מנגנון לשיתוף פעולה, בכירים משני הצדדים נמצאים בקשר וישראל אף העבירה ערכות בדיקה ומסכות לרש"פ. ישראל צריכה לעשות יותר משום שהחמרה אפידמיולוגית תביא בהכרח להחמרה ביטחונית וישראל תואשם כמי שנושאת באחריות.

כך גם מול עזה. דווח כי ישראל החלה בפענוח של בדיקות קרונה של פלסטינים מרצועת עזה ויש להרחיב זאת ואף, למשל, לשקול להקים בית חולים שדה ישראלי, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, סמוך לגבול הרצועה שיכול למשוך סיוע מקטאר וייזקף לזכותה של ישראל.

ישראל ניצלה את קשריה עם משטרים במרחב כדי שיסייעו לה, אך גם הציעה סיוע לשכנותיה הזקוקות לכך. כך למשל, לירדן הועברו כ-5,000 מסכות רפואיות ועם מצרים נשמר קו פתוח בנושא המצב בעזה

ישראל צריכה למנף עוגנים אלו שהועמקו במשבר הקורונה כדי לקדם שינוי אסטרטגי ביחסיה עם המרחב הערבי. יש לומר ביושר כי המגפה לא תביא לחתימה על הסכמי שלום מיד. אולם, היא יכולה לייצר הזדמנות מדינית ולהביא את הצדדים להתפשר בנושאים אחרים. מגפת הקורונה פתחה בפני ישראל אפשרויות להרחיב ולהעמיק את קשריה במרחב. עליה לנצל זאת ולהפוך את המשבר להזדמנות.

אולם, ישנן סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים.

גם לפרגמטיות שבין מדינות ערב יהיה קשה להתמודד עם התנגדות ערבית ואסלאמית ליוזמות חד-צדדיות שאינן מקובלות על הפלסטינים. אין ציר עוקף רמאללה – לא יהיה "שלום נפרד", והסיפוח יחייב את מדינות ערב להגביל את הממד הפורמלי של היחסים עם ישראל.

אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד- צדדיים, כגון החלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל. שלא לדבר על ההשלכות שעלולות להיות למהלך של סיפוח חד-צדדי על יציבות המשטר בירדן.

אולם יש סוגיות שקידומן יפגע אנושות ביחסים. אם ממשלת האחדות תנקוט בצעדים חד-צדדיים כהחלת ריבונות, מדינות ערביות שהיום משתפות עמנו פעולה יתקשו לעשות זאת, ואף יצטרפו לצעדים מעשיים כנגד ישראל

חולשת מדינות האזור היא הזדמנות לישראל לחזק את קשריה עמן. זו משימה ראויה לממשלה חדשה המבקשת לפתוח בדרך חדשה. ישראל הקדימה את שכנותיה הערביות בטיפול במשבר, והיא תזכה לנקודות רבות אם תושיט ידה ותסייע להם בשעת משבר.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב