קרב האשמות מכוער בין היועמ״ש למ״מ פרקליט המדינה

מנדלבליט: קיימת מניעה משפטית להאריך את כהונתו של מ"מ פרקליט המדינה אלדד ● מ"מ פרקליט המדינה אלדד: מנדלבליט דרש להדיח אותי לאחר שהתגלה לו שאני בוחן מידע מטריד בעניינו ● בג"ץ הורה לבטל את "חוק הפיקדון", שמחייב מבקשי מקלט להפריש 20% משכרם ● ניסנקורן: לא ירדנו מהחוק הנורווגי ובכוונתנו לקדם אותו ● בנט הציג תוכנית: לפתוח את בתיה"ס ורוב המשק בראשון הקרוב

אביחי מנדלבליט, דן אלדד (צילום: פלאש90 / משרד המשפטים)
פלאש90 / משרד המשפטים
אביחי מנדלבליט, דן אלדד
07:29 עריכה

בוקר טוב! הממשלה אמורה לקיים היום ישיבה שבה יידונו דרישות השרים לאפשר את פתיחתן של מספרות, מכוני יופי, חנויות להלבשה והנעלה, אולמות למכירת מכוניות, חנויות להמרת כספים, איסוף אוכל ממסעדות, חנויות פרחים ועוד וכן מעונות לפעוטות וגני ילדים.

זאת, בהמשך לישיבה הסוערת שהתקיימה אתמול, שבה נשמעו התקפות חריפות של השרים, ביניהם שר האוצר משה כחלון, שר הרווחה אופיר אקוניס ושר החינוך רפי פרץ, כנגד מדיניות משרד הבריאות וההחלטות שהמשרד קיבל אלו עסקים לפתוח ואלו לא.

ישיבת הממשלה ב-8 במרץ 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
ישיבת הממשלה ב-8 במרץ 2020 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
07:40 עריכה

עם הירידה במספר חולי הקורונה וההקלות באמצעי החירום, גם ישראל והפלסטינים חזרו להתכתש ולהאשים אלה את אלה בכל דבר, ועכשיו גם בקורונה:

07:48 עריכה

בג"ץ אמור לדון בימים הקרובים בעתירות נגד מינוי ראש הממשלה נתניהו, שכידוע מואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרות אמונים ואמור להתייצב בעוד כחודש למשפטו, ונגד ההסכמים הקואליציוניים העקומים בין הליכוד לכחול לבן.

בפרשנות שפורסמה הבוקר בזמן ישראל, מעריך הפרשן המשפטי של האתר, יובל יועז, כי בג"צ ישקול בחיוב לקבל את העתירות.

"בג"צ מאותת שהוא מוכן סוף-סוף להכריע בשאלת כשירותו של נתניהו לכהן כרה"מ", כתב יועז, "נסיונות קודמים לדרוש מבג"ץ לפסוק האם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה נדחו על הסף בטענה כי הנושא תיאורטי או מוקדם מדי. אך הפעם נראה שבית המשפט העליון מתייחס לנושא ברצינות מלאה. נוסף על כך, בצעד דרמטי, בג"ץ גם הסכים לדון בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני שנחתם בין נתניהו וגנץ. עם פחות משבועיים לפיזור הכנסת, הכל עוד יכול להשתנות".

השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון על העתירה נגד השימוש באמצעי איכון דיגיטליים. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון על העתירה נגד השימוש באמצעי איכון דיגיטליים. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
07:59 עריכה

המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן לבין המפלגות הקטנות – ש"ס, מפלגת העבודה, גשר ו"ימינה" – יימשך היום ובימים הקרובים באופן אינטנסיבי. אתמול נחתם בין יהדות התורה והליכוד הסכם קואליציוני לפיו ליצמן (או ח"כ אחר מהמפלגה) ימשיך לשמש כשר הבריאות, גפני (או ח"כ אחר מהמפלגה) ימשיך לנהל את ועדת הכספים והסיעה תקבל לידה שתי משרות של סגני שרים בשניים משלושת המשרדים רווחה, חינוך ותחבורה, את סגנות יו"ר הכנסת וחברות בוועדה למינוי דיינים.

שר הבריאות יעקב ליצמן, ארכיון (צילום: פלאש 90)
שר הבריאות יעקב ליצמן, ארכיון (צילום: פלאש 90)
08:21 עריכה

ח"כ איציק שמולי ממפלגת העבודה, שאמור להתמנות לשר בממשלת נתניהו נערך למאבק פנימי בתוך המפלגה ולהחלטה של ועידת המפלגה על שאלת ההצטרפות לממשלה. בראיון לגלי צה"ל הבוקר הפגין שמולי יכולת רטורית ראויה לציון כדי להסביר מדוע הוא תומך בהצטרפות מפלגתו לממשלה שסותרת את כל עקרונותיה:

08:41 עריכה

ח"כ איציק שמולי בניסיון מפותל להסביר את הצטרפות מפלגתו לממשלת נתניהו:

08:58 עריכה

יאיר לפיד תוקף את איציק שמולי, שהצהיר הבוקר שבהסכם הקואליציוני לא יהיה "חוק צרפתי" שיאפשר לנתניהו להישאר בשלטון. לטענת לפיד, יש בהסכם סעיף שמאפשר לנתניהו להמשיך לכהן "גם אם יורשע". זה לא ממש מה שהסעיף שלפיד מדבר עליו אומר וזה גם לא ממש החוק הצרפתי, אבל לפיד לא תמיד מתמקד בפרטים הקטנים:

09:34 עריכה

משרד האוצר בוחן תוכנית חדשה לסיוע לעסקים גדולים. כך מפרסם הבוקר אתר ynet מפי בכירים במשרד.

לפי התוכנית, עסקים שיחזירו עובדים מחופשות ללא תשלום בחודשיים הקרובים יקבלו הלוואה, שתהפוך למענק אם העובדים לא יוצאו שוב לחופשה או יפוטרו. מטרת התוכנית היא לעודד את המעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת ולחסוך תשלומי אבטלה. לפי הכתבה, התוכנית תתבצע מול העסקים הגדולים בלבד, במטרה למקד את הסיוע במקומות שמעסיקים עובדים רבים ומסוגלים להתאושש ולקחת אותם לעבודה מחדש.

עוד מצויין באותה כתבה כי "קיימת כעת מחלוקת קשה בין ראשי האוצר ורשות המיסים לבין יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, בעניין הסיוע הנוסף שמתגבש בימים אלה באוצר לכלל העסקים הקטנים והבינוניים".

"עמדת משרד ראש הממשלה היא שיינתן פיצוי לכל עסק שהכנסותיו פחתו בחודשים מארס עד מאי ב-50% ויותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הפיצוי יהיה חד-פעמי, בגובה של 15% מהמחזור, ויינתן לעסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל בשנה".

"עמדת האוצר ורשות המסים, בתמיכת השר היוצא משה כחלון ומנהל הרשות ערן יעקב, היא שהנוסחה ממבצע צוק איתן תאומץ גם במשבר נגיף הקורונה: ייעשה חישוב בכמה ירד המחזור של העסק לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יופחתו ממנו הוצאות (כמו תשלומים שבוצעו כשהעסק עבד), והפיצוי הסופי יהיה בשיעור של 100% מהנזק".

משה כחלון ושי באב
משה כחלון ושי באב"ד (צילום: Hadas Parush/Flash90)
09:39 עריכה

יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, מוחמד ברכה, אמר כי "ההגבלות שיוטלו על ערביי ישראל לקראת רמדאן הן דרקוניות ולא מידתיות". כך מדווח הבוקר אתר וואלה! News.

לפי אותן תקנות לשעת חירום עליהם חתמו שרי הממשלה, מיום חמישי ב-23 באפריל ועד יום ראשון ב-3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים, וכן בשכונות ערביות בירושלים, לא ייפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מהשעה 18:00 ועד השעה 3:00 למחרת, למעט בית מרקחת. כמו כן, עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד.

"יש הנחיות שאנחנו הוצאנו במשותף עם ועד ראשי הרשויות הערביות ובכמה נקודות אפילו החמרנו מעבר להנחיות, איפה שזה מתבקש", ציין ברכה. "למשל, בתפילות שהוגבלו ל-19 אנשים אז ראשי הדת אצלנו אסרו עליהן לחלוטין כמו גם על התקהלויות כלשהן, כי אי אפשר לשלוט על כמות האנשים ועל המרחק הפיזי ביניהם".

"אבל, מכאן ועד הטלת סגר בלי אבחנה גם במקום בו אין התפרצות המרחק גדול וזה מהווה עונש קולקטיבי על האוכלוסייה, שגילתה דפוסי התנהגות מאד אחראיים, למעט חריגים מסוימים. אגב, בהם אנחנו מאשימים את משרד הבריאות שישן בשמירה, כמו למשל בדיר אל-אסד, שם משרד הבריאות לא מילא את הפקידו".

"אני חושש שההחלטה הגורפת לעניין של סגר שאובה מדרך מחשבה גזענית שיונקת ישירות מחוק הלאום. יש כנראה מי שרוצה לעשות חזרה גנרלית למעשים דומים על רקע פוליטי, בעתיד. אם זה בהקשר של עסקת המאה והטרנספר המתוכנן ואם זה למטרות אחרות".

רב-פקד דודי רוזנטל, מפקד תחנת טירה, התראיין לאותה כתבה בוואלה! NEWS וסיפר על היערכות המשטרה לקראת החג: "ברור לנו שהרמדאן הוא חג משפחתי ומאוד משמעותי באסלאם ואנחנו מאוד מכבדים את זה ונערכים בהתאם".

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ואנחנו שומעים את רחשי הלב של התושבים. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם פורום האמאמים, שהחליט השנה, בצעד חריג, שלא לקיים תפילות בכלל למרות שניתן לקיים עד 19 איש בשטח פתוח ולסגור את המסגדים".

יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, מוחמד ברכה (צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90)
יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, מוחמד ברכה (צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90)
09:52 עריכה

10:01 עריכה

ח"כ לשעבר סתיו שפיר, שהייתה שותפתו לדרך של איציק שמולי ואחר כך נכנסה איתו לעימות קשה, לא מחמיצה את ההזדמנות לתקוף אותו:

10:05 עריכה

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, שהזהיר מפני אלפי מונשמים במגיפת הקורונה, דוחה עכשיו את האזהרה שלו לגל השני, שצפוי להתרחש, לדעתו, אם הממשלה לא תשמע לדעת משרדו ותפסיק את הסגר לגמרי בשבועות הקרובים:

10:11 עריכה

ויתור נוסף של כחול לבן לליכוד: החוק ה"נורבגי המדולג" – החוק שנועד לתת לכחול לבן, ורק לה, אפשרות למנות שרים שאינם ח"כים – לא יעלה להצבעה בגל הראשון של החקיקה המזורזת של חוקים תמוהים שיוזמת הקואליציה המתגבשת כדי לאפשר את הקמת הממשלה. במקום זה, דווח בגל"צ, מתכננים פטנט אחר שישמור על האיזון בין שתי המפלגות הגדולות בהצבעות בממשלת-הענק בלי לאזן את מספר השרים.

10:25 עריכה

בג"ץ מתייחס לעתירות נגד מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן כאילו ניתן בהן צו על תנאי. המשמעות היא שביהמ"ש מעוניין לקיים דיון לגופן של העתירות, ושייתכן שהדיון יהיה קצר מאוד ושפסק הדין יינתן כבר אחרי הדיון הראשון בהן.

בהחלטה הראשונית של בג"ץ בנוגע לעתירות נכתב כי הצדדים צריכים למסור את תשובתם עד יום ראשון הקרוב. "זאת, מבלי שהדבר ייחשב כנקיטת עמדה כלשהי לגופן של העתירות".

11:08 עריכה

"לא תהיה רוטציה". כך "מעריך" יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן בראיון לרשת ב' על המו"מ להרכבת הממשלה.

"בזמנו תמכתי ותרמתי את תרומתי לחוק בחירה ישירה, בממשלת נתניהו הראשונה היו 18 שרים ו-4 סגני שרים ב-1996. לצערי אחר כך הייתה שחיקה", אמר ליברמן, "הגודל האידיאלי לממשלה הוא 18 שרים ו-4 סגני שרים".

ליברמן הוסיף: "כרגע יש ממשלת נתניהו חמישית ולא ממשלת אחדות ולא ממשלת חירום. בטח גם גודל הממשלה לא שייך לאותה בושה – מעון שרד לממלא מקום ראש הממשלה כאילו אין עוד הוצאות נוספות".

על החלטת גנץ להיכנס לממשלה עם נתניהו אמר ליברמן: "כל המהלך הזה מאחורי גבם של אנשים שהמליצו עליו ולהעמיד, לפחות אותי, בפני עובדה מוגמרת – היה טעות. אני לא רוצה לנחש, אבל להערכתי – לא תהיה רוטציה, אבל אני בהחלט חושב שנתניהו חושב גם על אלטרנטיבות אחרות. בכל זאת, לפני תום השנה וחצי שלו יהיו בחירות לנשיאות, יהיה משפט – יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים".

אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
11:22 עריכה

השופט אליקים רובינשטיין, המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, תוקף הבוקר בראיון ל"כאן רשת ב'" את ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד.

לדברי רובינשטיין: "ההסכם בעייתי ומבהיל מבחינה משפטית. תמכתי בממשלת אחדות לטובת מדינת ישראל, אבל לא לדבר הזה פיללתי. חוקי היסוד בהסכם הזה הפכו כאסקופה נדרסת. אני לא יכול לשלול שתהיה התערבות של בית המשפט בעניין"

לדברי רובינשטיין: "לי מפריע מצב שבו אין שום סנקציה על הפרת הסכם פוליטי, שבנאדם יכול להפר ולומר הפרתי אז הפרתי, לא הבטחתי לקיים".

על ההדלפות מישיבת הממשלה אתמול, אמר רובינשטיין: "הבעיה היא לא העיתונאי אלא המדליף. אני כבר הייתי פותח בחקירה פלילית. זאת מעילה באמון. ישיבת ממשלה צריכה להיות מקום שבו שרים יכולים להתבטא בחופשיות ולא כל דבר צריך לצאת החוצה. התוצאה צריכה להיות שקופה אבל לא כל מילה בתוכן הדיונים. כששר נותן לעיתונאי 'להיות בתוך החדר' זאת לא ישיבת ממשלה אלא מסיבת עיתונאים".

רובינשטיין כינה את התנהלות הממשלה: "כמו בבדיחה הוולגרית הזאת על מה שאנשים עושים במקפצה של בריכת שחייה".

למרות הביקורת, רובינשטיין הדגיש כי הוא תומך בעצם כינונה של ממשלת אחדות.

בתשובה לשאלה, האם ראוי להרכיב ממשלה כל כך גדולה בתקופה שבה יש מגיפה ומיליון מובטלים, אמר רובינשטיין: "אני מתייחס לזה כמו שכל אדם הגון היה מתייחס לזה, אבל חשוב לי גם להדגיש את הדבר הטוב, את הלימונדה שאפשר לעשות מהלימון הזה של ממשלת אחדות. שדווקא במצב כל כך קשה כן צריך ממשלה רחבה שתטפל בבעיות".

"יש כאן שאלה של אחריות אדירה, שיסתכלו לנו בעיניים. המדינה הזאת היא פיקדון בלתי רגיל שההשגחה נתנה לנו ואתה רוצה שהמנהיגות שלנו תעשה הכול כדי להבטיח את ביטחון המדינה, הכלכלה וכל הדברים האלה. אז לפחות צריך לייחל שהדבר הזה יקרה. ההסכם הזה שימר את בית המשפט על זה לפחות אני שמח. כל הזמן מחפשים לפגוע בביהמ"ש אז אני רוצה לקוות שלא הצליחו לפגוע בו".

אליקים רובינשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אליקים רובינשטיין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
11:30 עריכה

יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם) מתח ביקורת חריפה הבוקר על אופן העברת המידע בנוגע להתפשטות הנגיף למקבלי ההחלטות, והתריע כי אי פרסומו יוביל להתרופפות במשמעת של הציבור.

"יש מחסור במידע אמין אפילו למקבלי ההחלטות הבכירים", אמר שלח, "אחד הדברים שמאפיינים את המשבר הזה הוא מחסור במידע אמין גם לציבור ואפילו למקבלי ההחלטות".

"כל המשבר והטיפול בו אמורים לסוב סביב שאלת המידע, מה יודעים על המחלה, על ההתפשטות שלה, על אחוזי התמותה, לפי איזה מודלים עובדים. מהבדיקה שלי, כמו שהתקשינו לקבל נתונים אמינים על הדברים הכי בסיסיים כמו מספרי החולים, הבדיקות, מכונות הנשמה ועוד, כך גם מקבלי ההחלטות כולל הכי בכירים לא מקבלים את המידע הזה".

"אנחנו בשלב התרופפות המשמעת בציבור שלא עומד בשלשות, גם אם חלק גדול ממנו שירת בצבא. כשהדברים לא נהירים לציבור ואנשים לא מבינים על איזה בסיס אינפורמציה הם התקבלו, יהיה קשה מאוד להחזיק אותם לאורך זמן בציות להם ולכן המידע הוא חלק מהפתרון ונדון בכך בשבוע הבא".

עפר שלח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עפר שלח (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
11:58 עריכה

שר הביטחון נערך לישיבת הממשלה בנוגע להקלות בסגר עם דרישות מרחיקות-לכת במיוחד:

 

12:01 עריכה

לאיימן עודה יש הסברים לא שגרתיים לשאלה מדוע גנץ החליט להצטרף לממשלת נתניהו:

12:05 עריכה

יו"ר ועד סוחרי שוק מחנה יהודה, טלי פרידמן, על פתיחת איקאה: "אפליה זועקת לשמים, חוק שבדי מדלג".

12:49 עריכה

ניתוח של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שהבנק פרסם היום, מראה כי להשבתת מערכת החינוך יש מחיר כלכלי אדיר.

לפי הנתונים, בכל שבוע בו מושבתת מערכת החינוך, נגרעים כ-2.6 מיליארד שקלים מתוצר המשק, בשל היעדרותם של ההורים מעבודתם. בישראל יש כ-400 אלף משקי בית בהם הורה מועסק נאלץ להיעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדיו בשל אי קיומן של מסגרות לימודים בבתי הספר והגנים.

לנזק הישיר מתווסף נזק עתידי מהפגיעה במערכת החינוך עצמה בתוצר העתידי של המשק. לפי בנק ישראל "אף שלא ניתן לכמת את הפגיעה באופן מדויק, מדובר בהיקף ניכר".

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
13:39 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת מקיימת בשעה זאת דיון סוער על "חוק הרוטציה" – חבילת תיקוני החקיקה שתאפשר את קיומו של ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן והרכבת ממשלת נתניהו החדשה.

הדיון בחוק חודש לפני שעה קלה אחרי שהופסק, לאחר שיו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן), הפסיק אותו בדרישה שרק 15 ח"כים ישתתפו בו, ועקב מחאה של חברי האופוזיציה מסיעת יש עתיד ודרישתם לאפשר לח"כ נוסף מסיעתם להשתתף בדיוני הוועדה.

ח"כ מאיר כהן "יש עתיד" פנה לניסנקורן ואמר לו כי "בעקבות היפרדות הסיעות כחול-לבן ויש עתיד, ראוי שלסיעת יש עתיד יהיה יותר מחבר אחד בוועדה המסדרת, בהתאם לגודלה". ניסנקורן נענה לבקשה, אף שלדברי היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן, הוא אינו מחויב בכך.

יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן בעד דיון על "חוקי הרוטציה" (צילום: דובר הכנסת, שמוליק גרוסמן)
יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן בעד דיון על "חוקי הרוטציה" (צילום: דובר הכנסת, שמוליק גרוסמן)
13:41 עריכה

13:48 עריכה

נמשך מצעד ראשי הערים המבטלים את הזיקוקים המתוכננים ליום העצמאות עקב המצב. אחרי שרבים מראשי הערים במרכז הארץ הודיעו אתמול על ביטול הזיקוקים, ראש עיריית חיפה מודיעה על כך היום:

14:06 עריכה

ח"כ תמר זנדברג מאשימה: רוב הח"כים והשרים-לעתיד שחתומים על "חוק הרוטציה" התחייבו לא להיכנס לממשלה בראשותו של נתניהו:

14:19 עריכה

שר הביטחון נפתלי בנט הציג תוכנית משלו לביטול הסגר, לקראת ישיבת הממשלה שתדון בהקלות בסגר. התוכנית של בנט, שלדבריו הוכנה בסיוע רופאים ומומחי בריאות, כוללת סיום למעשה של הסגר תוך זמן קצר, בקצב מהיר בהרבה מהתוכנית שמשרד הכלכלה הכין ואמור להציג בישיבה.

לפי התוכנית שהציג בנט, ביום ראשון תתחיל פעימה ראשונה של חזרה לפעילות, ובעוד שבועיים ממשיכים לפעימה נוספת של הקלות נוספות – ובלבד שקצב הגידול של מספר החולים הקשים לא יעלה ביותר מ-3% ביום. במקרה שמספר החולים הקשים יחזור לגדול ביותר מ-6% ביום – יוחזר הסגר.

בפעימה הראשונה, מציע בנט שתלמידי כיתות ד'-ט' ייישארו בבית, ואילו תלמידי הגנים, הכיתות הנמוכות עד כיתה ג' והתיכונים יחזרו לבית הספר. כל העסקים יחזרו לפעילות – למעט מסעדות, מקומות בילוי, הופעות, תיאטרון, קולנוע ואירועי ספורט. חתונות ואירועים גדולים נוספים יוגבלו ל-50 איש. בפעימה השנייה יוחזרו גם תלמידי כיתות הביניים ללימודים ומקומות הבילוי ייפתחו.

לדברי בנט: "אפשר וצריך וחייבים מיידית לפתוח את כלכלת ישראל ומערכת החינוך של ישראל כמעט במלואם כבר ביום ראשון הקרוב באופן מפוקח ותוך נקיטת אמצעי חירום מבלי להסתכן במיטוט מערכת הבריאות".

"ישראל עומדת מול משבר כלכלי ופרנסתי כבד מנשוא שמעולם לא ידענו כמוהו. מדיניות הסגר ההדוקה שהייתה נכונה בתחילת מגיפת הקורונה הפכה למדיניות של סגר המוני של פרנסת אזרחי ישראל בלא הצדקה. זה הזמן לשנות כיוון בצורה מושכלת אבל מיידית. קצב הגידול במספר החולים המונשמים הוא כלום, ואנחנו לעולם לא נגיע לקצב גידול שבו נגיע לסוף הקיבולת של בתי החולים".

"הגענו לשלב שבו התרופה חמורה מהמגיפה. הנזקים לאזרחי ישראל מעוני, אבטלה, בעיות נפשיות וקיצוץ תקציבים חמורים לאין ערוך מהסיכון ממגיפת הקורונה. הבעיה העיקרית עם מגיפת הקורונה הוא הגיל. אם אני או ילדיי נידבק בקורונה זה פחות מסוכן משפעת. אם אמא שלי תידבק זאת סכנת נפשות. לכן אי אפשר להסיק ממה שקרה במדינות מערביות עם אוכלוסייה זקנה על ישראל. צריך הגנה מעולה על הקשישים, אבל לא לסגור בשבילם את כל מדינת ישראל".

נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
14:22 עריכה

חברי הכנסת של יש עתיד מטיחים ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, על רקע הדיון בוועדה המסדרת על "חוק הרוטציה". ח"כ עופר שלח אמר בדיון: "זה הסכם של שני גנבים שלקחו עורך דין". ואילו אורנה ברביראי אומרת:

14:29 עריכה

מירב מיכאלי, שמתנגדת להצטרפות מפלגתה לממשלה ומובילה את ההתנגדות במאבק הפנימי בתוך המפלגה, מחריפה את הטון נגד חבירתו של גנץ לנתניהו:

15:44 עריכה

דיוני הוועדה המסדרת. במהלך הדיונים אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אבי ניסנקורן: "לא ירדנו מהחוק הנורבגי ובכוונתנו לקדם אותו".

16:15 עריכה

במהלך דיון בוועדה המסדרת אודות החוק הנורבגי, התפתחה שיחה קשה שהובילה לצעקות בין יו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן (כחול לבן) לבין ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תלם): "תתביישו לכם", צעק לוי. "זה ייפול בבג"ץ. תזהרו, אני מזהיר אתכם. חבורה של נוכלים. אין לי מילה אחרת להגיד לכם. אתם אפסים". לאחר חילופי הדברים, הוצא ח"כ לוי מאולם הוועדה.

16:29 עריכה

ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת: "גנץ, שהיה אמור להיות כביכול אלטרנטיבה לנתניהו הפך ברגע אחד לילד קטן שמבקש מנתניהו שייתן לו יד ויקח אותו לטיול. זו ממשלה שמפרקת את שאריות הדמוקרטיה ומבטלת את האופוזיציה. היא תיתן יד לסיפוח ולפגיעה באזרחים. אנחנו נמשיך להיאבק".

16:58 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה מירי רגב סיכמו על גיבוש מתווה סיוע לאמנים על רקע משבר הקורונה. הערב צפויה להתקיים מחאת אמנים ויוצרים בכיכר רבין.

17:23 עריכה

בג"ץ קיבל בחלקן עתירות שהוגשו נגד "חוק הפיקדון" וקבע כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון אשר יוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ אינה חוקתית והורה על בטלותה. השופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט, וטען כי התועלת הגלומה בהסדר הפיקדון היא ממשית.

17:25 עריכה

הוועדה המסדרת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן (כחול-לבן) אישרה את בקשת הפטור מחובת הנחה לקראת הקריאה הטרומית, של הצעת החוק-יסוד אודות הרוטציה. הבקשה אושרה ברוב של 11 בעד ו- 5 נגד. לאחר הצבעה על הרביזיה, הדיון יעבור למליאת הכנסת

17:37 עריכה

תגובות במערכת הפוליטית להחלטת בג"ץ בעניין "חוק הפיקדון":

השר בצלאל סמוטריץ': "בג"ץ מסרס שוב ושוב ושוב כל כלי שהמדינה מנסה להשתמש בו כדי לאכוף את מדיניות ההגירה שלה לשמור על הרוב היהודי והמדינה היהודית".

ח"כ אעידה תומא-סלמיאן: "ניצחון גדול למבקשי המקלט, לדרום תל אביב ולמבקשי המקלט. מכה לממשלה אכזרית שמבקשי המקלט הם רק אחד מהקורבנות שלה".

ח"כ אסף זמיר (כחול לבן): "טוב שבג"ץ קיבל את ההחלטה הזו. לא ראוי ולא הגון למנוע מבני אדם שכר שהרוויחו כדין".

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד): "שוב, בלי בושה, פוסל בג"ץ חוק של הכנסת ומשאיר ממנו פירורים…חייבים לגדוע את הענף המוטציוני שהרכיב בג"ץ לעצמו לפסילת חוקי הכנסת".

17:39 עריכה

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד על החלטת בג"ץ: "אם למישהו היה ספק בדבר חשיבותה של הוועדה לבחירת שופטים – כעת זה ברור. בג"ץ פוגע לאורך השנים במדיניות ההגירה אותה הכתיבה הכנסת…דעת המיעוט של השופט סולברג זוהרת בפסק הדין, מה שמוכיח כמה חשוב למנות שופטים שמרנים וכמה חמורה העברת תיק המשפטים והשליטה בוועדה לבחירת שופטים לכחול לבן".

17:58 עריכה

ח"כ גדעון סער: "החלת בג"ץ בנושא חוק הפיקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה. היא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ. הגשתי עכשיו הצעת חוק לפסקת התגברות לנושא המסתננים בדומה לזה שנקבע בח"י: חופש העיסוק בנושא איסור יבוא בשר לא כשר ב-94".

17:59 עריכה

השר רפי פרץ: "פסילת חוק הפיקדון על ידי בג"ץ הוא עוד שלב בסדיקת זהותה היהודית של מדינת ישראל בכלל ומהווה מסמר נוסף בהפקרת תושבי דרום ת אביב בפרט".

18:28 עריכה

חברי הכנסת של סיעת ימינה יגישו שתי הסתייגויות לחוקי הרוטציה בדיוני ההכנה שלהם לקריאה שניה ושלישית שיכללו כתיקון עקיף פסקת התגברות כללית ופסקת התגברות ספציפית לחוק הפיקדון.

"אנו משוכנעים כי חברי הכנסת של הליכוד והסיעות החרדיות בוועדה יתמכו בהסתייגויות האמורות, יעמידו את בג"ץ במקומו כפי שהתחייבו במהלך מערכת הבחירות, ויאפשרו למדינה לממש את מדיניות ההגירה של המדינה היהודית ולהוציא את המסתננים בחזרה לארצותיהם", נמסר מטעם המפלגה.

18:41 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי קיימת מניעה משפטית להאריך את כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד.

במכתב מטעם היועץ נכתב: "למרבה הצער, בחלוף קרוב לשלושה חודשים ממועד המינוי, עמדתי המקורית, אשר התבססה על היכרותי עם עורך הדין אלדד ועם עבודתו, לפיה הוא איננו מתאים למלא תפקיד זה, רק התחזקה, לנוכח התנהלותו בהיבטים שונים כממלא מקום פרקליט המדינה".

מנדלבליט לא מפרט במכתב מהם הארועים שחיזקו את התנגדותו לאלדד, אך משתמש במילים חריפות במיוחד לתקוף את התנהלותו של אלדד:

קטע ממכתבו של מנדלבליט על דן אלדד
קטע ממכתבו של מנדלבליט על דן אלדד
19:15 עריכה

שר הבריאות יעקב ליצמן, מתלבט אם לוותר על התפקיד ולעבור למשרד השיכון. לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12, האדמו"ר מגור הורה לו לעשות זאת. בלשכתו של השר טענו כי הנושא "אינו מוכר".

כמו כן, דווח כי לפני שעות אחדות עדכן ליצמן את ראש הממשלה בנימין נתניהו אודות כוונותיו.

19:32 עריכה

שר המשפטים אמיר אוחנה, מי שהתעקש על מינוי דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה, מתייחס לדבריו של היועץ מנדלבליט: "לא פגשתי הרבה פרקליטים ישרים, הגונים, ערכיים ומקצועיים כמו דן אלדד. פרקליט שלא חשש להתווכח איתי כשמצא לנכון (למשל סביב ו.הבדיקה שהקמתי למח"ש) – אך שגם הכיר בחשיבות התיקון והבדיקה העצמית של מערכת המשפט ושל הפרקליטות. מערכת המשפט מתעקשת לחרב את מעט האמון הציבורי שעוד נותר בה".

19:54 עריכה

ח"כ איילת שקד (ימינה) סיפרה בכנס וירטואלי של מכון ירושלים על המגעים הקואליציוניים עם ראש הממשלה נתניהו.

"יש מו"מ עם נתניהו, אם אפשר לקרוא למה שקורה מו"מ. יש מדי פעם מפגשים ושיחות. קשה לי לומר אם נהיה בקואליציה, אבל אם לא – נהיה אופוזיציה לוחמת", אמרה שקד.

20:11 עריכה

ממלא מקום פרקליט המדינה, עורך הדין דן אלדד, תקף את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שטען כי "קיימת מניעה משפטית" להארכת כהונתו.

מטעם עו"ד אלדד נמסר: "אמון הציבור במערכת המשפט חשוב מכבודי האישי. על כן, תגובתי, בשלב זה, מצומצמת. בהמשך אגיב לכל טענה, חסרת שחר ככל שתהיה, גם אם היא נכתבה לצערי על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

"לפני החג הגיעה ללשכתי פנייה מעיתונאי, העוסקת בעניינו של אביחי מנדלבליט. כדי שאוכל להשיב לפנייה ביקשתי לבחון את החומר הקיים מהעבר בנושא זה בלשכת פרקליט המדינה. מהחומר עלתה לכאורה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לטיפול בעניינו של מנדלבליט. בימים האחרונים עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדבר כוונתי להעמיק חקר בנושא בטרם אשיב לפנייה.

"אין לי ספק באשר למניעים לבחירה בניסוח האלים והמסולף כלפי. מהיום הראשון למילוי המקום עשה אביחי מנדלבליט כל דבר אפשרי על מנת לחבל בעבודתי, ולהפריע לתפקודי התקין. כעת הוא מלין על תוצאות התנהלותו שלו. העובדה שנודע לי על המכתב מהתקשורת, אומרת הכל. היא מלמדת מי פועל ביושרה, ענייניות ודרך ארץ, ומי לא. אף גורם לא הרתיע אותי מעולם מלבצע את שליחותי בפרקליטות ללא מורא וללא משוא פנים, וכך יהיה גם בהמשך".

20:47 עריכה

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "הנה זה מתחיל: הפיכת מנכ"ל משרד הבריאות לשעיר לעזאזל של מחדלי הטיפול בקורונה. שרים משתלחים בו כאילו נתניהו הוא לא זה שהתגאה שהוא עושה הכל לבד, כאילו הוא לא מכנס אותם לישיבות טקסיות על החלטות שכבר הודיע לציבור. ככה זה אצל ביבי: תמיד מישהו אחר יישא באחריות".

21:42 עריכה

כ-1,500 אומנים, מפיקים ומועסקים בתעשיית התרבות והאירועים, קיימו הערב עצרת מחאה בכיכר רבין בתל אביב, תחת הכותרת "לא מכבים את האור על תעשיית התרבות והאירועים!".

בין האמנים שהגיעו למחות – אביב גפן, עינת שרוף, ניצה שאול ועמיר בניון. המפגינים, ששילבו במחאה מיצגי לייזר עליהם נכתב "150 אלף מפיקים ואומנים", דרשו מהממשלה לקבוע מתווה של אסטרטגיית יציאה מההשבתה המלאה שנכפתה עליהם וחתמו על עצומת ענק שהוצבה על קיר קרטון בעורף בימת הנואמים.

23:16 עריכה

הודעה משותפת למשרד הבריאות ומשרד הביטחון:

משרד הביטחון ומשרד הבריאות חתמו על הסכם עם חברת "מיי הריטג'" לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום.

החברה תקים מעבדת בדיקות, מבוססת על ציוד של החברה הסינית BGI, שצברה ניסיון בבדיקות קורונה המוניות במדינות שונות בעולם ובמוקד ההתפרצות בהואן שבסין.

משרדי הבריאות והביטחון חתמו הערב (ה') על הסכם עם חברת "MY HERITAGE" הישראלית להקמה ותפעול מעבדה ל-10,000 בדיקות קורונה ביום.

מיי הריטג' תקים בישראל מעבדת בדיקות קורונה. המעבדה תהיה עצמאית ותופעל ע"י עובדי החברה הישראלים ותשתמש בציוד של החברה הסינית BGI . על ההסכם הופקדו מטעם משרד הביטחון, מנהל הרכש (מנה"ר), אגף הכספים והיועץ המשפטי למערכת הביטחון. ניתן בו משקל רב לסוגיות של אבטחת מידע ושמירה על פרטיות וחסיונם הרפואי של הנבדקים.

שר הבריאות יעקב ליצמן: "אנו ממשיכים לחזק את מערך הבדיקות בתוספת שתסייע לנו במאמץ הלאומי למאבק בנגיף הקורונה. אנו מברכים על כך וסומכים על הפעילות המשותפת הזו, שתאפשר לנו לקדם את הבדיקות במקצועיות, ביעילות ובזמינות".

שר הביטחון, נפתלי בנט: "המשימה החשובה ביותר היא חיזוק מערך הבדיקות, בהיקף, במהירות עד לתוצאה ובאמינות הבדיקות. אני מברך את מיי הריטג' ואת BGI על כניסתם למערכה זו".

עסקה זו מצטרפת להסכם שחתמו משרד הביטחון ומשרד הבריאות עם חברת AID GENOMICS , שתספק גם היא ציוד של חברת BGI לקופות החולים ובתי חולים ברחבי הארץ. הציוד יאפשר להם יכולת ל- 12-14 אלף בדיקות ביום.

בסה"כ יאפשרו שני ההסכמים יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום.

23:59 עריכה

בזירה הפוליטית מתאבלים על מותו של הרב ישעיהו הבר, יו"ר עמותת "מתנת חיים", שנפטר הערב ממחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם.

 

 

00:10 עריכה

סגירה