יהודים באירופה מסתירים שנדבקו בקורונה

בחלק מהקהילות היהודיות באירופה - בעיקר החרדיות - מתקיים קשר שתיקה סביב מגפת הקורונה, בעקבות בושה ודעות קודמות ● ככל הנראה, זהו אחד הגורמים שתורמים לשיעורי ההדבקה הגבוהים שם

יהודים חרדים ברחוב באנטוורפן, בלגיה, אילוסטרציה (צילום: כנען ליפשיץ)
כנען ליפשיץ
יהודים חרדים ברחוב באנטוורפן, בלגיה, אילוסטרציה

לפחות חמישה מבני הקהילה היהודית אורתודוקסית באנטוורפן מתו מקורונה. עשרה מאושפזים במצב קשה ורבים חלו. אולם הנגיף, כמעט ואינו מוזכר בשמו.

"קוראים לו 'המחלה' או שאומרים שמישהו 'חלה', אבל יש סביבו טאבו, סטיגמה, תחושה של בושה", אמר מרטין רוזנבלום, רופא בעיר הבלגית המטפל בחולים מהקהילה החרדית בעיר. "המשמעות היא שיש אנשים שנדבקו בנגיף שמחכים עד שהם במצב ממש רע לפני שהם מגיעים לבית החולים או מבקשים עזרה".

בתי הכנסת באנטוורפן אמנם נסגרו, אך כמה מהיהודים הדתיים ממשיכים להתפלל שם ביחד. מי שנדבקו בנגיף מקווים שחברי הקהילה שלהם לא יגלו זאת.

הם לא היחידים במערב אירופה שמגיבים כך. בקהילות רבות שסובלות מהתפשטות הנגיף, ובהן בערים כמו מילאנו ולונדון שהוכו קשה, ישנה מגמה של הימנעות משיחה על מגיפת הקורונה, אפילו מצד מנהיגים בקהילה היהודית.

ומגמה זו אינה אופיינית רק ליהודים חרדים, אשר נמצאים בסיכון גדול במיוחד בגלל אורח החיים הקהילתי, ההתעלמות מייעוץ רפואי, וחוסר גישה למידע מדעי עקב האיסור על שימוש בסמארטפונים וצפייה טלוויזיה.

במילאנו, שבה מתו אלפים מהנגיף, אמר מילו חצבאני, ראש הקהילה היהודית שם, כי נתקל בהתנגדות רחבה לדבר על המחלה בקהילות היהודיות בעיר. לדבריו, איטלקים רבים, לא רק יהודים, שותפים להתנגדות זו לדבר בגלוי על המחלה.

"אני לא מבין את הסטיגמה, אבל נתקלתי בה בקהילה", הוא אמר. "ממה יש להתבייש? המחלה לא מועברת במגע מיני ואפשר להידבק בה שעומדים קרוב מדי למישהו, כשמקנחים לנכד את האף. אז למה להסתיר אותה?"

"אני לא מבין את הסטיגמה, אבל נתקלתי בה בקהילה. ממה יש להתבייש? המחלה לא מועברת במגע מיני ואפשר להידבק בה שעומדים קרוב מדי למישהו, כשמקנחים לנכד את האף. אז למה להסתיר אותה?"

חצבאני חושב שהתשובה טמונה בפחד מהמחלה ומחוסר הנכונות להודות בחומרת הנגיף. הוא אמר שתחושת החשאיות בשלבים הראשונים של ההתפרצות "הייתה הרסנית, כי מי שבאו במגע עם נשאים לא ידעו שהם צריכים להכניס את עצמם לבידוד. אז הם המשיכו בשגרה, ומי שנדבקו הפיצו הלאה את הנגיף".

בקבוצת הפייסבוק של הקהילה היהודית של מילאנו, קרא חצבאני לחברי הקהילה הסובלים מתסמינים או שחושבים שהם שנדבקו, לומר זאת בגלוי למען הקהילה. אך איש לא נענה לקריאתו, אף שבקהילה יש נשאים רבים והיו בה כבר כמה מקרי מוות, כולל של אחד ממנהיגיה לשעבר, מיקלה שיאמה.

לא כל היהודים באירופה חוששים להודות ברבים שנדבקו. בצרפת, לדוגמה, ז'ואל מרגוי, רופא וראש הקונסיסטואר, הארגון הקהילתי המספק שירותי דת, הודיע בקהילה שלו ב-24 במרץ כי נדבק בנגיף.

אלן עזריה, צלם יהודי-צרפתי המסקר אירועים קהילתיים, המשיך בעקבותיו. ב-27 במרץ כתב עזריה בפייסבוק כי זה עתה גילה שככל הנראה נדבק בנגיף בסביבות ה-17 במרץ, ושעל כל מי שבא עמו במגע להיכנס לבידוד ולהיבדק.

השקיפות הרבה ביותר ניכרת בקהילה היהודית בבריטניה,שם מתועדים באופן מדויק כל מקרי המוות בקרב יהודים ומפורסמים על ידי ועד הקהילה.

הועד סירב לומר מדוע הוא מפרסם את הנתונים, אך יועץ לשעבר של הקהילה, הרב אלכסנדר גולדברג, אמר כי הוא סבור שמטרת הפרסום היא לסייע ליהודי בריטניה להעריך את רמות החשיפה והסיכון שלהם.

בעולם, הסטיגמה המוכרת יותר האופפת את הנגיף קשורה לאלימות ולשיח גזעני נגד סינים ואחרים ממוצא אסייתי, מצד אלו המאשימים את סין, מדינת המקור של הנגיף, בהפצתו. "התפרצות הקורונה עוררה סטיגמה חברתית והתנהגויות מפלות נגד אנשים ממוצא אתני מסוים וכן נגד כל מי שנתפס כמי שבא במגע עם הנגיף", נכתב בדוח שפרסם ארגון הבריאות העולמי ב-24 בפברואר.

הדבר "עלול לתרום למצב שבו תפוצת הנגיף תהיה רחבה יותר", נכתב בדוח, מה שיוביל "לבעיות בריאותיות חמורות יותר ולקשיים בשליטה על ההתפרצות".

אולם הסטיגמות בקרב היהודים אינן קשורות רק למקור ההתפרצות. רוזנבלום אמר כי בבלגיה ההידבקות בנגיף נתפסת בעיני היהודים כסימן למגע בלתי רצוי עם העולם החיצון. "הקורונה נתפסה כמשהו כמו איידס, שקורה בעולם החיצון ופוגע בנהנתנות שלו", אמר רוזנבלום לרדיו יודאיקה, תחנה יהודית-בלגית.

בקבוצות ווטסאפ של הקהילות החרדיות בישראל התפרסם כרוז תחת הכותרת "אסור לומר קורונה". הכרזה מבטיחה שצנזור הנגיף הוא הדרך שבה "נחליש את הקורונה". בכרזה מצוטט רבי יוחנן, תנא שפסק נגד אזכור מחלות בפומבי. "כשאתה אומר קורונה, אתה גורם שהמחלה תתגבר", נכתב בהודעה.

ישנו גם הפחד להיתפס כאיום מדבק בקהילה מסוימת. ב-14 במרץ פנינו לרב אורתודוקסי מודרני בבית כנסת בלונדון, כדי לאשר את הדיווחים שחלה בנגיף זמן קצר לאחר שביקר בקהילה היהודית בקזבלנקה, שנפגעה קשות מהנגיף. "זהו עניין רפואי פרטי ואין לכם זכות לפרסם כל דבר עליו", הוא השיב בתקיפות.

שישה ימים לאחר מכן, הרב, שאמר שהוא סובל ממקרה קל של הנגיף, פרסם ביוטיוב מסר לחברי קהילתו שבו הודה להם על תמיכתם וציין כי החלים לגמרי. כשנשאל שוב השבוע אם יסכים להתראיין, הוא סירב שוב ואמר רק ש"אני מנסה לוודא שהשם שלי לא יופיע כעת בתקשורת".

חברת הקהילה במילאנו, קארן קול, השוותה את הסטיגמה סביב נגיף הקורונה למה שקורה כשיש התפרצות כינים בבית הספר היהודי בעיר. "אימהות מתביישות לומר שלילד שלהן יש כינים, הן לא מזהירות אימהות אחרות, אז הן לא בודקות את הילדים שלהן, ובתוך יומיים לכל בית הספר יש כינים", היא כתבה.

"אבל", הוסיפה קול, "כינים לא הורגות כמו הקורונה".

קארן קול משווה את הסטיגמה סביב הקורונה להתפרצות כינים: "אימהות מתביישות לומר שלילד שלהן יש כינים, הן לא מזהירות אימהות אחרות, אז הן לא בודקות את הילדים שלהן, ובתוך יומיים לכל בית הספר יש כינים"

עוד 781 מילים
סגירה