שר המשפטים המיועד ויו"ר הוועדה המסדרת בכנסת, אבי ניסנקורן, הבהיר במהלך ישיבת הוועדה שהתקיימה אתמול (חמישי), כי בניגוד לדיווחים בתקשורת, סיעת כחול-לבן לא ויתרה על כוונתה להעביר את "החוק הנורווגי המדלג".

החוק נועד להביא לכך שהתפטרות שרים מטעם כחול-לבן מהכנסת, תביא לכניסת מועמדים אחרים של חוסן לישראל, גם אם הבאים בתור ברשימת כחול-לבן שהתמודדה בבחירות הם מועמדים מטעם יש עתיד ותל"ם.

ניסנקורן אמר כי כחול-לבן תקדם את החקיקה, בתגובה לנאום חריף של ח"כ מיקי לוי מיש עתיד. "אני רוצה להרגיע אותך. לא ירדנו מהחוק הנורווגי, ואנחנו מאמינים בחוק הזה". בתגובה זעק לוי: "חוק נורווגי מדלג לא היה פה מעולם. זה ייפול בבג"ץ. תיזהרו, אני מזהיר אתכם. אי אפשר רטרואקטיבית, יש רשימה. זה מראה על היושרה והערכים שלכם. אתם חבורה של נוכלים, אפסים. אני בז לכם".

מיקי לוי (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

בזמן שהמאבטחים הוציאו את לוי מאולם הוועדה המסדרת, העירו חבריו ליש עתיד שנכחו בדיון, כי ניסנקורן לא הגיב לדבריו עניינית. ח"כ יואב סגלוביץ' התעקש ושאל את שר המשפטים המיועד אם הוא באמת מאמין שהחוק חוקתי, וזה השיב: "יש בג"ץ במדינת ישראל, כל אחד יכול…".

ד"ר הלל סומר, מומחה למשפט חוקתי ומרצה בכיר בבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי, סבור שההנחה שבג"ץ יפסול את החוק הנורווגי אינה בהכרח מבוססת. "אני חושב שכחול-לבן קצת נבהלו מהתקשורת, כי הסיפור של החוק הנורווגי המדלג כדבר שמעורר קושי בהסכם הקואליציוני, הוא משהו שגם ערוץ 12 וגם ערוץ 11 דחפו ודיברו עליו כעל הקושי העיקרי. אני לא יודע אם זה נכון".

מיקי לוי: "חוק נורווגי מדלג לא היה פה מעולם. זה ייפול בבג"ץ. תיזהרו, אני מזהיר אתכם. אי אפשר רטרואקטיבית, יש רשימה. זה מראה על היושרה והערכים שלכם. אתם חבורה של נוכלים, אפסים. אני בז לכם"

סומר מעריך שמלבד השפעת הדיווחים, הודעת הנסיגה קשורה גם להחלטת בג"ץ מהשבוע לדון בחוקיות ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, כחלק מהעתירות נגד הטלת מנדט להקמת ממשלה על נאשם בפלילים. השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון הורו למשיבים בעתירות – הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, וסיעות הכנסת ה-23 – להגיש עד יום ראשון את תגובותיהם בעניין ההסכם.

על הרקע הזה, אומר סומר, ייתכן שהוויתור הזמני על החוק הנורווגי נועד להגיע לדיונים בבג"ץ עם אתגר חקיקתי אחד פחות. בפוסט שכתב אתמול הוא הסביר כי משמעות ביטול החוק הנורווגי המדלג חייבת להיות "תחילת קריסתו של ההסכם הקואליציוני, בשל חוסר יכולת של כחול-לבן לממש את מעמדה השוויוני לפיו". זאת משום ש-19 חברי הכנסת של גוש כחול-לבן אינם יכולים לאייש 16-18 תפקידי שר, עוד שמונה תפקידי סגן שר, וראשות שבע ועדות בכנסת.

שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בכחול-לבן אומרים כי לא יאיישו את כל התפקידים בממשלה, וכי החוק הנורווגי המדלג נועד לאפשר לעד חמישה שרים של המפלגה לפרוש, מה שיאפשר להכניס חמישה חברי כנסת חדשים של חוסן לישראל. יחד עם צבי האוזר מסיעת "דרך ארץ" יוכלו השישה להוביל שש ועדות. מכיוון שכחול-לבן מתכוונת למנות שר ערבי שאינו חבר כנסת, יישאר בכנסת ח"כ נוסף מהרשימה, שיכול לעמוד בראש הוועדה השביעית.

מועמדי חוסן לישראל להיכנס לכנסת הן בעיקר מועמדות, הממוקמות בין מקומות 37 ל-45 ברשימת כחול-לבן. מדובר בעינב קאבלה, לשעבר ראש המטה של ניסנקורן בהסתדרות; בהילה וזאן, מנהלת התקשורת במרכז השלטון המקומי ולשעבר חברת מועצת העיר מודיעין; ביעל רון בן משה, מנכ"לית ארגון משותף לרשויות מקומיות בגליל המערבי; ברות לנדה וסרמן, שהיתה דיפלומטית ויועצת הנשיא שמעון פרס; ובפרופ' אלון טל, ממייסדי ארגון "אדם טבע ודין" ומפלגת התנועה הירוקה.

"הבעייתיות עם החוק הנורווגי המדלג היא של שינוי כללי משחק", אומר סומר. "רצה רשימה, איחוד של מפלגות, שאחד הסיכונים שמי שמרכיבים אותה לוקחים הוא שיכולים להיות עיוותים. ראה למשל את מרצ-העבודה-גשר. נניח שמחר מישהו ממפלגת העבודה מתפטר, הבא שנכנס הוא אילן גילאון שהוא מרצ. זה המשחק בישראל. הוא לא קשור רק לחוק הנורווגי (העוסק בהתפטרות שרים, נ"י). הוא קורה גם אם חבר כנסת מתפטר או נפטר.

"תאר לך שברשימה המשותפת מישהו ייצא, יכול להיות שייכנס מישהו מחד"ש וייכנס מישהו מבל"ד, או ההיפך. הדילמה שעולה לגבי רשימות מורכבות יותר מסובכת וקשה ממה שעוסקים בו במסגרת החוק הנורווגי. לכן הבעיה היא בעיקר שינוי כללי המשחק, כי כשרצו לכנסת רצו על בסיס רשימה מסוימת.

אבי ניסנקורן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"הכנס האחרון שהיה לנו במשפט חוקתי, כשרק התחיל הקורונה, התקיים לפני חודש וחצי באוניברסיטת חיפה. בכנס היה מושב על הבחירות, ואמרתי שם שצריך להתעסק עם העניין הזה של מערכי מפלגות, כי בכנסת האחרונה יש לך יותר מפלגות מורכבות משהיו אי פעם. הצבעתי, בלי לדעת שמדברים על החוק הנורווגי, בדיוק על העניין הזה, ואמרתי שצריך לקחת אותו ברצינות.

"אם אתה נותן לשלוש מפלגות לרוץ יחד, אתה צריך להסדיר את השאלה אם כשחבר כנסת של מפלגה ב' מתפטר, לא צריך להיכנס במקומו חבר כנסת של מפלגה ב'. יש היגיון בזה. אבל אני חושב שהתיקון צריך להיות לא רק על החוקים הנורווגיים, אלא על כל ההתייחסות של החוק הישראלי למפלגות מורכבות. אם אני הייתי כחול-לבן והליכוד, בזה הייתי מתעסק.

"ביד אחד מעביר את החוק הנורווגי, וביד השניה מעביר חוק שאומר שבמפלגות מורכבות אתה מתייחס לכל אחד ממרכיבי המפלגה בנפרד, לכל עניין של סדר היוצאים והנכנסים לכנסת. אני חושב שהחיבור של שני הדברים האלה הוא חוקתי.

"אם אני הייתי כחול-לבן והליכוד, בזה הייתי מתעסק. ביד אחד מעביר את החוק הנורווגי, וביד השניה מעביר חוק שאומר שבמפלגות מורכבות אתה מתייחס לכל אחד ממרכיבי המפלגה בנפרד"

"זה קורה היום בדברים אחרים כמו מימון מפלגות, אז זה יקרה גם בזה. תזכור שעל הפסילה דיברו כחוק שעומד בפני עצמו; ובאמת, לאפשר לגנץ לשחק משחקים ולא לאפשר לאיימן עודה זה בעייתי. אבל אם אתה נותן לכל המפלגות המורכבות את אותו טיפול זה לא בלתי חוקתי".

בני גנץ (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

הוראת שעה להארכת כהונת ממשלת המעבר

גם אם יצליחו כחול-לבן והליכוד להתגבר על אתגר החוק הנורווגי המדלג, יישארו להן אתגרים מורכבים אחרים לצלוח עד להקמת הממשלה. פסילה של בג"ץ את נתניהו מקבלת מנדט מהנשיא תייתר את המאמצים כולם, ותשלח את ישראל לבחירות. זאת להוציא מקרה שבו הפסיקה תתקבל לפני המועד האחרון להרכבת ממשלה ב-7 במאי, והכנסת תספיק להעביר הוראת שעה לחוק יסוד הממשלה, המאריכה את כהונת ממשלת המעבר על רקע משבר הקורונה.

אתגר נוסף התבלט אתמול במלוא עוצמתו, בעקבות פסילת בג"ץ את ההוראה בחוק עובדים זרים המחייבת עובדים להפקיד 20% משכרם כדי לעודד אותם לעזוב את ישראל. רגעים ספורים אחרי פרסום הפסיקה, ועוד טרם הספיקו הפוליטיקאים לעיין בה, החל שיגור ההודעות הנזעמות נגד בג"ץ. גדעון סער מיהר להודיע כי הגיש יחד עם יואב קיש ומאי גולן הצעת חוק ל"פיסקת התגברות לנושא המסתננים".

ימינה תגיש הסתייגויות לרוטציה

מפלגת ימינה, שמנהיגה נפתלי בנט הצהיר השבוע על רצונו להשלים בהצלחה את המו"מ על הצטרפות לממשלה, הודיעה כי תגיש הסתייגויות לחוקי הרוטציה, הכוללות דרישה להעביר במסגרת החקיקה פיסקת התגברות כללית ופיסקת התגברות נקודתית לעניין סעיף הפיקדון בחוק העובדים הזרים.

שני המהלכים הללו מנוגדים באופן חד להסכם בין כחול-לבן והליכוד על הימנעות מכל חקיקה שאינה נוגעת לקורונה במשך חצי שנה, ועל זכות וטו הדדית על כל הצעת חוק של מי מחברי הקואליציה העתידית. ההצעות גם מנוגדות באופן חריף לעמדת רשימתו של בני גנץ – הרשמית לפחות – על שמירת מעמדו של בית המשפט העליון. אנשי כחול לבן ראו אתמול חושך בעיניים, והעדיפו לא להגיב לדלי הצוננים שנשפך על ראשיהם.

הלל סומר

"הבעיות המשפטיות שיש בהסכם מעבר לחוק הנורווגי הן גם קשות", אומר סומר. "הסיפור הזה של ממשלה דו-ראשית הוא שינוי דרמטי. העובדה שראש ממשלה לא יכול לפטר שרים מהמחנה השני, אבל ממלא מקום ראש הממשלה יכול לפטר שרים מהצד השני זה שינוי דרמטי. זה שכהונת הכנסת מוגבלת לשלוש שנים זה שינוי דרמטי. האיסור לקדם חקיקה בלי הסכמה של שני הצדדים הוא שינוי דרמטי, ממש מגבלה משמעותית על הכוח של הכנסת".

אבל מקובל שוועדת השרים לחקיקה שולטת בהצעות החוק.

"כן, אבל אני לא זוכר מגבלה שאוסרת כל הגשת הצעה פרטית שהיא, בלי שראש הממשלה וממלא מקומו – ראש הממשלה החלופי – הסכימו על זה. יש שם דברים ממש אידיוטיים. למשל, כתוב שבשישה החודשים הראשונים אסור לחוקק חקיקה ראשית או חקיקת משנה, אלא אם כן היא בעניין הקורונה. אתם יכולים לכתוב מה שאתם רוצים, אבל חקיקת המשנה היא לא תמיד אצל הממשלה. למשל, נציב מס הכנסה יכול לעשות מה שהוא רוצה.

"זה שכהונת הכנסת מוגבלת לשלוש שנים זה שינוי דרמטי. האיסור לקדם חקיקה בלי הסכמה של שני הצדדים הוא שינוי דרמטי, ממש מגבלה משמעותית על הכוח של הכנסת"

"יש הגבלה על היכולת של חברי הכנסת אפילו להגיש הצעות חוק פרטיות. המשמעת הקואליציונית פה נראית חזקה מהמקובל. יכול להיות שזה בסדר, שזה לא דבר נורא, אבל זה כן מגדיל את העובדה שהכנסת היא חותמת גומי של הממשלה, וזה דבר שבג"ץ לא אוהב כבר שנים. מה שקרה אתמול (רביעי), שמשכו את התקנות של המשטרה שיכולה לאכן חולים, מראה שהכנסת יכולה לפקח".

להגביל את החקיקה הפרטית

המכון הישראלי לדמוקרטיה פירסם אתמול עמדה מפתיעה של שניים מחוקריו, ד"ר אסף שפירא ופרופ' גדעון רהט, שייחסו להגבלת החקיקה לענייני הקורונה צדדים חיוביים. "אף שאנו מתנגדים להחלשת האופוזיציה", מסרו, "היקף החקיקה הפרטית בישראל הוא מוגזם בצורה חריגה, ופוגע בעבודת הכנסת ובמיוחד בחברי האופוזיציה, שמתקשים למלא את תפקידם המרכזי – פיקוח על עבודת הממשלה.

"בלי קשר לממשלה כזו או אחרת, יש להגביל את היקף החקיקה הפרטית, בין היתר באמצעות קביעת מכסות אפקטיביות על הצעות החוק הפרטיות המוגשות ומועלות לדיון, ובמקביל לחזק את כלי הפיקוח של הכנסת, ובייחוד הוועדות, על הממשלה".

בחלקה הראשון של ההודעה יצאו השניים נגד שינוי חוקי יסוד הנובע "מאינטרסים פוליטיים ואישיים נסיבתיים", ובייחוד ביטול הלכת דרעי-פינחסי, המחייבת לפטר שרים נאשמים; קציבת כהונת הכנסת לשלוש שנים; ו"הרחבה מוגזמת של הממשלה בשעת משבר כלכלי". לצד זאת הצביעו על יתרונות "ממשלת החילופים": מיתון שסעים חברתיים, צמצום "חקיקה אנטי-דמוקרטית" ומיתון תופעות פופוליסטיות.

יועז הנדל וצבי האוזר (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

"הערכתי הלא משפטית, אלא הפוליטית, היא שמה שקורה כרגע הוא שהליכוד משחק על זמן, כדי שלא יוכלו לחזור ולהעביר את החקיקה הפרסונלית נגד נתניהו לפני פיזור הכנסת", אומר סומר. "יש לי תחושה שצפויות הפתעות. נתניהו פירסם ביומיים האחרונים את המחירון לעריקים. הוא נתן את זה כהצעות מקבילות גם להאוזר ויועז הנדל וגם למפלגת עבודה: שני תפקידי שר מצוינים, פלוס שלושה חברים שתביאו לממשלה.

"זה המחירון והוא מצוין חבל על הזמן. אם נניח שבג"ץ יפסול את ההסכם הקואליציוני כמו שהוא, אז ביבי יגיד אני מתנצל, ניסיתי, אבל בג"ץ פסל את זה. ואז יבואו העריקים. זה יהיה תרגיל המאה של נתניהו".

האם בג"ץ ייזהר מפסילת הנאשם נתניהו או מפסילת חלקים בהסכם הקואליציוני בגלל הקמפיין האגרסיבי של הימין נגדו? "לא ראיתי זהירות בבג"ץ אדלשטיין. ראיתי כניסה פנימה, בכל הכוח", מסכם סומר.