• עידן הקורונה: מפגין לבנוני ניצב מול שוטרים בביירות, 23 באפריל 202 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
    AP Photo/Hussein Malla
  • עידן הקורונה: הפגנה נגד הבנק המרכזי בלבנון, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
    AP Photo/Hussein Malla
  • רמדאן גם בדרום אפריקה: נשים מוסלמיות ממתינות לתורן להיכנס למסגד, תוך הקפדה על כללי הריחוק החברתי, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)
    AP Photo/Jerome Delay
  • גם בפקיסטן: חיטוי מסגד מפני הקורונה, לקראת הרמדאן, 21 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)
    AP Photo/Anjum Naveed
  • תעלת סואץ, 1935 (צילום: AP)
    AP
  • תעלת סואץ, 2019 (צילום: Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP)
    Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP

מעבר לגבול: לבנון ממשיכה להתפורר מבפנים, וחגיגות הרמדאן עוברות לסנאפצ'ט

המערכת השלטונית והכלכלית בלבנון מתערערת, אך חזבאללה ממשיך בשלו ● מדוע מדינות חלשות שולחות מתנות יקרות למעצמות אמידות ● איך העולם הערבי מציין את הרמדאן תחת מגבלות של ריחוק חברתי וקשיים כלכליים ● מה קרה כאן בדיוק לפני 161 שנה ● וכמה מצרים שילמו על כך בחייהם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

בלבנון חוששים מקריסת הבנקים

לבנון של 2020 איננה דומה בכלום לשווייץ של מזרח התיכון – ממלכת הקזינו וגן עדן של המערכת הבנקאית שהייתה פעם. התנועה דלה, המסעדות סגורות והייאוש הולך וגובר. התחלואה כתוצאה מקורונה שם אינה גבוהה; עד כה נרשמו בלבנון רק 668 חולים ו-22 מתים מהנגיף, והיערכות המדינה אף זכתה למאמר מפרגן בוושינגטון טיימס, שלאחר מכן שותף על ידי משרד התקשורת הלבנוני. אבל ענף הבנקאות, שתפקד היטב אפילו בימי מלחמת האזרחים הטרופים, סופג מהלומות קשות, ועונה להגדרה של "חולה קשה, מורדם ומונשם".

כאשר לפני מספר שבועות הלבנונים התבשרו שהבנקים יגבילו את המשיכות של מטבע זר (אזרחים רבים מנהלים את החשבונות שלהם במט"ח, מכיוון שהמטבע הלבנוני איננו יציב מזה זמן מה) הם לא האמינו למשמע אוזניהם. אבל אז הגיעה הגזירה החדשה – לא ניתן לבצע משיכות של מטבע חוץ בכלל.

עתה, בהוראת הממשלה, הבנקים מאפשרים ללקוחות למשוך סכומים קטנים יחסית – עד 5,000 דולר – ורק במטבע הלבנוני, לפי שער שנמוך משוויו האמיתי. השבוע, אזרחים רבים השתרכו בתורים בכניסות לבנקים. הם החליטו לבצע את המשיכות בכל מקרה, מחשש שהבנקים יקרסו וכל חסכונותיהם ירדו לטמיון.

עידן הקורונה: הפגנה נגד הבנק המרכזי בלבנון, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
עידן הקורונה: הפגנה נגד הבנק המרכזי בלבנון, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

ראש הממשלה החדש, חסן דיאב, הכריז השבוע ש"אף אזרח לא יאבד את כספו", והאשים את המפגינים ששטפו את כיכרות הערים בסתיו 2019 בהאטה הכלכלית שהביאה למשבר. אך נראה שפרט קטן ושולי פרח מזיכרונו: האזרחים יצאו להפגנות כתוצאה ממשבר כלכלי חמור, אבטלה ומבוי פוליטי סתום.

דיאב הכריז ש"אף אזרח לא יאבד את כספו", והאשים את המפגינים בהאטה הכלכלית שהביאה למשבר. אך נראה שפרט קטן ושולי פרח מזיכרונו: האזרחים יצאו להפגנות כתוצאה ממשבר כלכלי ומבוי פוליטי סתום

הבנק העולמי דורש מלבנון לטפל ב"שורשי המשבר" – השחיתות ושיטת הפרוטקציה. אך במצב בו חזבאללה חולש על שטח עצום, שבו הקים מדינה בתוך מדינה, עם מוסדות שלטון ושירותים אזרחיים מקבילים, קשה לדמיין כיצד הרפורמות הללו יקרמו עור וגידים. במקביל, המתיחות בין ישראל לחזבאללה עלתה השבוע שלב, בתקרית ירי ותגובה מפתיעה בסמוך לגבול הצפון.

ועדיין, הרוח הלבנונית שנותנת משקל רב למוזיקה, שירה וריקוד לא נעלמה לה לגמרי. עמותה "כאוס נפלא" ערכה השבוע מופע מוזיקלי ליד אחד מבתי החולים בעיירה הציורית ג'בייל, לכבוד הצוותים הרפואיים שמסכנים את חייהם ועובדים שעות ארוכות בבתי החולים, שם הם נאבקים למען חיי המטופלים שחלו בקורונה.

2

מדוע מצרים משגרת סיוע הומניטרי לארה"ב?

מטוס מצרי צבאי שנשא בבטנו סיוע הומניטרי – הכולל תרופות אנטיביוטיות, ערכות לבדיקות קורונה ומסכות – נחת השבוע בשדה התעופה דאלאס בארה"ב. על הארגזים ניתן היה למצוא את הכיתוב: "מעם המצרי לעם האמריקאי". לפני כשבועיים, סיוע דומה הוטס ממצרים לאיטליה, ולאחר מכן – לבחריין.

מצרים רבים ביקרו את הצעד הזה ברשתות החברתיות, וטענו שגם בארצם קיים מחסור בתרופות ובמסכות, וכי עדיף היה להשאיר את הציוד הרפואי היקר בבית.

ברור שלא ניתן להשוות את היכולות והעוצמות הכלכליות של מצרים לאלו של ארה"ב. מדי שנה מצרים מקבלת מארה"ב סיוע צבאי בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר. אז מדוע מצרים חשה את עצמה מחויבת לשגר סיוע לארה"ב ולמדינות נוספות – איטליה, בריטניה, בחריין וסין? מדובר בשימוש מתוחכם ב"עוצמה רכה" וקידום של מעמדה של קהיר בעיני שותפיה במערב ובעולם הערבי.

לא רק מצרים נוהגת לפעול כך, גם רוסיה שיגרה סיוע רפואי לארה"ב ואיטליה. ובכלל, מדובר בתופעה מוכרת של יחסים בין מדינות. גם בעיצומה של השרפה בכרמל, הרשות הפלסטינית – שתלויה כמעט בכל דבר בישראל – שיגרה את מכבי האש שלה למקום. וגם ישראל עצמה שולחת סיוע הומניטרי או משלחות סיוע למדינות החזקות ממנה מבחינה כלכלית בעת אסונות טבע ומשברים אחרים.

עידן הקורונה: סיוע רפואי כמחווה דיפלומטית, מטוסים סיניים פורקים אספקה בעיראק, 20 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
סיוע כמחווה דיפלומטית: מטוסים סיניים פורקים ציוד בעיראק, 20 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)

דווקא בגלל שמצרים מקבלת סיוע אמריקאי נדיב, קהיר מיהרה להתייצב לימינה של וושינגטון (או דאלאס, במקרה הזה) ולהוקיר לה תודה. כך גם במקרה של איטליה – השותפה הגדולה ביותר לסחר של מצרים באיחוד האירופי.

מייק אוונס, סופר ופרשן אוונגליסטי שהיה מעורה בפרטי העברת הסיוע המצרי לארה"ב, אומר לזמן ישראל שמדובר גם בקשרים אישיים טובים בין שני המנהיגים – הנשיא טראמפ והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.

מייק אוונס, סופר ופרשן אוונגליסטי שהיה מעורה בפרטי העברת הסיוע המצרי לארה"ב, אומר לזמן ישראל שמדובר גם בקשרים אישיים טובים בין שני המנהיגים – הנשיא טראמפ והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי

"היחסים בין טראמפ לא-סיסי טובים כמו היחסים בין טראמפ לנתניהו. פגשתי את א-סיסי כמה פעמים, ואיני מופתע כלל מהצעד הזה. מדובר בהוקרת תודה ובמחווה לארה"ב, כך מצרים מפגינה כבוד כלפי המדינות החשובות לה", אמר.

ואכן, בעידן טראמפ, היחסים בין קהיר לוושינגטון הפכו לקרובים מאוד. טראמפ פגש את א-סיסי מספר פעמים, להבדיל מקודמו אובמה, שסירב להכיר בשלטונו.

3

חוגגים רמדאן בסנאפצ'ט

הזמן אינו עוצר מלכת, ובסוף השבוע העולם הערבי והמוסלמי קידם את פניו של חודש רמדאן; חודש הצום והתפילה, שמביא עמו מדי שנה גם ארוחות אפטאר דשנות, מפגשים חברתיים, וגל של סדרות טלוויזיה רמדאניות פופולריות.

אבל השנה, בגלל מדיניות הריחוק החברתי, תפילות התראוויח המסורתיות מבוטלות, וגם המפגשים החברתיים לא יתקיימו, או שיהיו מצומצמים. העוצר הנהוג במצרים, בלבנון, במרוקו ובמדינות נוספות לא יאפשר ליהנות ממזג האוויר הנוח, אז מה שנשאר זה לאכול ולצפות בסרטים ובסדרות שהופקו לכבוד החג.

רמדאן גם בדרום אפריקה: נשים מוסלמיות ממתינות לתורן להיכנס למסגד, תוך הקפדה על כללי הריחוק החברתי, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)
רמדאן גם בדרום אפריקה: נשים מוסלמיות ממתינות לתורן להיכנס למסגד, תוך הקפדה על כללי הריחוק החברתי, 23 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)

ראשי האפליקציה החברתית סנאפצ'ט זיהו מזמן את הפוטנציאל העצום הגלום ברמדאן, ומדי שנה הם משתדלים להפיק סדרות מקוריות. השנה, סנאפצ'ט מציגה מספר שיא של סדרות כאלה – 40 הפקות מקור מרחבי העולם הערבי.

ראשי האפליקציה החברתית סנאפצ'ט זיהו מזמן את הפוטנציאל העצום הגלום ברמדאן, ומדי שנה הם משתדלים להפיק סדרות מקוריות. השנה, סנאפצ'ט מציגה מספר שיא של סדרות כאלה – 40 הפקות מקור

כוכבי רשת סעודיים, ריאליטי בישול (זוג צעיר שמנסה לבשל מנות גורמה בבית), סדרות עם תוכן דתי ודרמות יהיו זמינות למשתמשי היישומון, שהפך לאחד האהובים והנפוצים בעולם הערבי. כך, המדיה החדשה נלחמת בערוצי הטלוויזיה המסורתיים, שגם הם מציעים מגוון של סדרות, תכניות בידור ותכניות בישול.

גם בפקיסטן: חיטוי מסגד מפני הקורונה, לקראת הרמדאן, 21 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)
גם בפקיסטן: חיטוי מסגד מפני הקורונה, לקראת הרמדאן, 21 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Anjum Naveed)

גם ברשות הפלסטינית השנה יציינו את החג ב"מתכונת קורונה" מצומצמת. 

4

היום במזרח התיכון: 25 באפריל 1859

ב-25 באפריל 1859 החלה כריית תעלת סואץ, שנמשכה 10 שנים. כמיליון פועלים מצריים הועסקו בעבודות הכרייה של הפרויקט הגרנדיוזי, ובגלל התנאים הירודים והתפשטות המחלות (אז היה מדובר בכולרה), כ-125000 מהם מתו.

החיבור הימי בין מפרץ סואץ לים התיכון הושלם כעבור עשור, באוגוסט 1869.

אבל לאחר מספר שנים, מצרים – שהייתה קרובה אז לפשיטת רגל – מכרה את חלקה בתעלה לבריטניה, וב-1892 כוחות בריטיים נכנסו למצרים כדי "להגן על האינטרסים הבריטיים". כך, הנכס המצרי המשמעותי ביותר באותו עידן הפך לעילה לתחילת ההגמוניה הבריטית באזור, שנמשכה עד אמצע המאה ה-20.

תעלת סואץ, 2019 (צילום: Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP)
תעלת סואץ, 2019 (צילום: Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP)
עוד 951 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה