מזרחנים בארץ ומומחים באזור תוהים לגבי שורה של דיווחים, שהופיעו בתקשורת ברוסית ובתקשורת בערבית בשבועות האחרונים, בהם מומחים רוסיים מותחים ביקורת בוטה על השחיתות של משטר אסד בסוריה.

ב-13 באפריל פרסמה "סוכנות הידיעות הפדרלית הרוסית" (RIAFAN), שלוש כתבות שעוסקות בשחיתות משטר אסד, מבקרות את מקורביו, ומנתחות את ההשלכות הפוליטיות לעתידו של אסד. בארבעת הימים הבאים התפרסמו לפחות 120 כתבות ברוסית (מקוריות והדהודים) והתעורר שיח בערבית, באנגלית וברשתות חברתיות.

מזרחנים בארץ ומומחים באזור תוהים לגבי שורה של דיווחים, שהופיעו בתקשורת ברוסית ובתקשורת בערבית בשבועות האחרונים, בהם מומחים רוסיים מותחים ביקורת בוטה על השחיתות של משטר אסד

RIAFAN הינה כלי תקשורת רוסי בלתי רשמי, השייך לרשת המדיה של יבגניי פריגוז'ין (Yevgeniy Prigozhin), ומפרסמת דיווחים ברוסית ובערבית.

יבגני פריגוז'ן (צילום: Sergei Ilnitsky/Pool Photo via AP)

פריגוז'ין, המכונה "השף של הקרמלין", הוא איש עסקים מסנט-פטרסבורג, שמעניק לממשל הרוסי סל כלי השפעה בזירת החוץ, ובתמורה זוכה במכרזים ממשלתיים רחבי היקף, ובגיבוי בעסקיו הבינלאומיים.

המיזמים הידועים ביותר המזוהים עמו (ובגינם זכה להיכלל בסנקציות אמריקניות) הם "הסוכנות לחקר האינטרנט" (IRA, המכונה גם "מפעל הטרולים"), המואשמת בהפצת מידע כוזב ברשתות חברתיות, לרבות במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016; ו"חברת הביטחון הפרטית", המכונה Wagner – שכירי חרב רוסיים שפעילים בסוריה ובמקומות נוספים בעולם.

אבל נחזור לביקורת הבוטה על אסד. כתבות RIAFAN ציטטו ב-13 באפריל את המומחה הרוסי לסוציולוגיה פוליטית אלכסנדר מלקביץ' (אף הוא מזוהה עם פריגוז'ין). לדברי מלקביץ', בשבועיים שקדמו לכך, מרכז המחקר שהוא עומד בראשו ערך סקר טלפוני בסוריה. הסקר העלה, שרק 32 אחוזים מהאזרחים בסוריה מתכוונים להצביע לאסד בבחירות לנשיאות ב-2021.

מלקביץ' טען, שניתוח ממצאי הסקר העלה כי שיעור התמיכה באסד מתדרדר בגלל השחיתות שהתרחבה בקרב הפקידות בסוריה, וגרמה להעצמת הבעיות הכלכליות. בשל כך, רמת החיים בסוריה יורדת, האבטלה מתרחבת, הפשיעה גואה ומוצרי המזון מתייקרים. הכספים שיועדו לשיקום הכלכלה נגנבו על ידי "המקורבים", קובע המומחה הרוסי. "בעוד שבזמן המלחמה האנשים היו נכונים להשלים עם מצב כלכלי קשה בתמורה לביטחון, הרי שבוא השלום מביא לעלייה בציפיות החברה".

אלכסנדר מלקביץ' (צילום: AP Photo/Alexander Zemlianichenko)

מלקביץ' אף נכנס לניתוח הדמויות הפוליטיות שעשויות להיבחר במקום אסד: ראש הממשלה הנוכחי חמיס, הגנרל סוהיל אלחסן ועוד. עם זאת, לא הכל אבוד לאסד, כך מלקביץ' – לו ייקח את הדברים לידיים וינהיג רפורמות כלכליות. הדבר ימשוך משקיעים רוסיים, והדבר יתרום גם ליציבות החברתית.

מלקביץ' נושא בתואר של נשיא "המרכז להגנה על ערכים לאומיים", המציג את עצמו כסוג של מכון מחקר (think-tank), שעוסק בסוגיות פוליטיות באזורים גיאוגרפיים נבחרים, שבאופן מפתיע (או שלא), דומים למרחבים שבהם נטען, כי פריגוז'ין מנסה לקדם את עסקיו.

שלושה "מומחים" נוספים מטעם אותו המרכז התראיינו ב-16-13 באפריל למספר רב של כלי תקשורת ברוסית עם מסרים דומים, ופרטים מעט שונים. הכתבות שהתפרסמו, ומצטטות את אותם "המומחים" מספרות על שחיתות בסוריה בתחומי המזון, החשמל, רשת האינטרנט והסלולר, מתמקדות במקורבי אסד, כגון משפחת מח'לוף, האחים קטרג'י וראש הממשלה חמיס.

הנשיא אסד תואר כמי שאינו מצליח לשלוט במקורבים המושחתים. במרבית הכתבות, מוזכר שאחד הדברים שיכולים לסייע, זה להכניס חברות רוסיות לסוריה. דבר, שאותם "מקורבים מושחתים" אינם מאפשרים.

רצף הפרסומים הללו נראה כמו מתקפה תודעתית מכוונת: היא הייתה תחומה בזמן (ארבעה ימים ונעלמה כלא הייתה לאחר מכן) והמסרים בכלי התקשורת השונים היו דומים עד זהים.

הנרטיב שקודם במסגרת מתקפה זו הינו מגוחך. הוא מתייחס לסוריה כאל מדינה דמוקרטית ונורמלית, ולא כאל דיקטטורה, השולטת חלקית בשטח, שמלחמת האזרחים מתנהלת בחלקים רבים ממנו. אין בסוריה של אסד בחירות חופשיות, אין מדד האמון בנשיא, ואין חברה אזרחית שתובעת רפורמות כלכליות. סביר להניח, כי גם לא נעשה שום סקר טלפוני על ידי הרוסים.

הנרטיב שקודם במסגרת מתקפה זו הינו מגוחך. הוא מתייחס לסוריה כאל מדינה דמוקרטית ונורמלית, ולא כאל דיקטטורה, השולטת חלקית בשטח, שמלחמת האזרחים מתנהלת בחלקים רבים ממנו

בעוד שכלי התקשורת המזוהים עם פריגוז'ין הם מקור הדיווחים, רוב כלי המדיה שהדהדו אותם הם אתרים קטנים ומפוקפקים.

עם סיום המתקפה, הכתבות המקוריות הוסרו מאתר RIAFAN (ניתן לראות זאת על בסיס לינקים מאתרים אחרים שהשתמרו, אך אינם מובילים אל הכתבה המקורית) או צונזר (באחד הדיווחים נשארה ביקורת על ראש ממשלה חמיס, אך הוסרה הביקורת הישירה על אסד).

בימים האחרונים גם המרכז של מלקביץ' העלים מהאתר שלו את ממצאי הסקר לגבי בחירות 2021 בסוריה.

הבחירה ב-RIAFAN ובמלקביץ' איננה מצטיירת כמקרית או טריוויאלית. RIAFAN קשור פורמלית בפריגוז'ין, דמות מוכרת ושנויה במחלוקת, בשונה מכלי מדיה אחרים שרק "חשודים" בהשתייכות אליו. ל-RIAFAN כתבים מוכרים בסוריה, שעלולים להיפגע מידי המשטר, לו ירצה לנקום בסוכנות

מתבלטים בהיעדרם מהקמפיין הזה, כלי התקשורת הבולטים ברוסיה – הן הרשמיים והן הפרטיים. אף סוכנות ידיעות ממשלתית רוסית לא טרחה לתת במה לביקורת על אסד, ואף לא לדווח על קיום טענות כאלה.

מתבלטים בהיעדרם מהקמפיין הזה, כלי התקשורת הבולטים ברוסיה – הן הרשמיים והן הפרטיים. אף סוכנות ידיעות ממשלתית רוסית לא טרחה לתת במה לביקורת על אסד, ואף לא לדווח על קיום טענות כאלה

מאז ה-17 באפריל RIAFAN חזרה להיות לויאלית לאסד. אין בסוכנות ביקורת כנגד המשטר ולהיפך, בימים האחרונים היא "מוקיעה" את טורקיה ואחרים על כך שהם מנהלים קמפיינים תודעתיים שליליים כנגד המשטר – למשל, בדמות "טענות חסרות השחר", כי אשת הנשיא, אסמה אסד, רכשה ציור בעלות של מעל 20 מיליון דולר במכירה פומבית. הסוכנות אף צטטה את דובר הקרמלין, פסקוב, שאמר כי פייקים נגד המשטר הסורי "זו שפלות".

הסיום המהיר של המתקפה התודעתית הזאת יכול להיות מוסבר במספר אופנים. אפשר שמלכתחילה היא נועדה להזהיר, ולהראות, כי מסוגלים לפגוע במשטר, או שהיא השיגה את מטרתה בתוך מספר ימים.

לחילופין, אפשר שהממשל הרוסי ביקש מפריגוז'ין ביוזמתו, או בעקבות דרישת אסד, לחדול מהפרסומים הללו ולמחוק להם כל זכר. מעל כל ההסברים מרחף היגיון משמעותי יותר – אסד הוא מושא ההתקפה, מתייחסים אליו ברצינות רבה, ואין כוונה רוסית אמיתית להחליפו.

ולדימיר פוטין ובשאר אל אסד מדליקים נר בכנסיה האורתודוקסית בדמשק, בעת ביקורו של נשיא רוסיה שם, ב-7 בינואר 2020 (צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

כאמור, קמפיין הביקורת נגד אסד זכה לתהודה משמעותית ולפרשנויות בכלי התקשורת בעולם הערבי ומחוצה לו.

רוב המומחים זיהו נכונה את הרשת של פריגוז'ין כמקור הפרסומים, אך מיהרו לפסוק שהוא מקורב לפוטין, ולכן בעצם מדובר כאן בביקורת של פוטין על אסד, ואף כי ישנה נסיגה בגיבויה של מוסקבה להמשך שלטון אסד. הדילוג הלוגי הזה עלול להיות שגוי, כפי שהזיהוי של מעשיו של פריגוז'ין עם אינטרסיו של פוטין עלול להיות נמהר מדי.

לפריגוז'ין אינטרסים עסקיים אישיים הן בסוריה והן במקומות אחרים בעולם. הוא פועל כדי לרתום את הממשל הרוסי לגבות את מאמציו, אך לא תמיד מצליח.

בפברואר 2017 ביקש כוח משולב של שכירי חרב של פריגוז'ין ולוחמים סוריים לכבוש מפעל לעיבוד גז ליד העיר דיר אלזור במזרח סוריה. המפעל הוחזק בידי הכורדים, שנתמכו על ידי צבא ארה"ב.

האמריקנים חשפו את כוונות הכוח היריב מבעוד מועד, ועקבו אחר ההכנות. כאשר התחילה המתקפה הרוסית-סורית, שאלו האמריקנים בערוצי התקשורת הצבאית את מפקדת הכוחות הרוסיים בסוריה, האם הכוח התוקף שייך להם. המפקדה בחמימים השיבה שלא. הדבר אפשר לאמריקנים לטבוח במשך מספר שעות בתוקפים ולהסב להם אבדות של מאות הרוגים.

מומחים רבים סבורים, כי פריגוז'ין לא תיאם את מהלכיו בתקיפה זו עם צבא רוסיה, ואילו משרד ההגנה הרוסי לא הזדרז לסייע, כדי ללמדו לקח.

הכותרת של תחקיר "הפרויקט" לגבי הרפתקאותיו הפוליטיות של פריגוז'ין באפריקה

לפני כשנה פרסם אתר האופוזיציה הרוסית "הפרויקט" תחקיר, לפיו פריגוז'ין עשה ניסיונות מגושמים להשפיע על תהליכי הבחירות בכ-20 מדינות אפריקאיות.

"אסטרטגים פוליטיים" מטעמו הגיעו לאותן המדינות וניסו לביים בהן קמפיינים התארגנויות פוליטיות חלולות. מתקפת המידע של פריגוז'ין על אסד עשויה לייצג גם ניסיון להמחיש את יכולתו לחולל דיון ציבורי לקראת הבחירות הסוריות לנשיאות ב-2021. הצבעה על אנשים מרכזיים במשטר כמועמדים לנשיאות עשויה לשקף ניסיון להעלות את חשדו של אסד בנוגע לשאיפותיהם ולהכפישם.

תהליך ההסדרה הפוליטית בסוריה תקוע כבר שנים בגלל סירובו של אסד להמשיך ברפורמה החוקתית ולעמוד לבחירות פתוחות. מוסקבה, שמנסה להחיות את התהליך הפוליטי, מפעילה לחץ על אסד לשתף פעולה, אך אינה מוכנה לקחת בחשבון אפשרות שאסד יירד מהבמה הפוליטית.

המערכת הפוליטית הרוסית מבוססת על חיקוי של תהליכי בחירה דמוקרטיים בכדי להעניק לגיטימציה למשטר פוטין. מוסקבה ניסתה כבר גישה דומה בסוריה, כאשר ארגנה על אדמת רוסיה את "קונגרס העם הסורי" (ינואר 2018), שנועד להחיות את "תהליך ז'נבה" (להידברות בין משטר אסד לאופוזיציה בחסות האו"מ). היא לא הצליחה לגבש תמיכה לא מצד המשטר ולא מצד השותפים הבינלאומיים שמוסקבה זקוקה להם כדי להתחיל לנרמל "הביצה התובענית" הסורית.

יתכן שפריגוז'ין או הרשויות ברוסיה מכינים את הקרקע לבחירות בסוריה. אפשר שהנתיב אל הבחירות הצפויות נתפס במוסקבה כהזדמנות למצוא פשרה כלשהי עם סיעות האופוזיציה הסורית ותומכיהן הבינלאומיים, על מנת לחדש את התהליך המדיני.

יתכן שפריגוז'ין או הרשויות ברוסיה מכינים את הקרקע לבחירות בסוריה. אפשר שהנתיב אל הבחירות הצפויות נתפס במוסקבה כהזדמנות למצוא פשרה כלשהי עם סיעות האופוזיציה הסורית ותומכיהן הבינלאומיים, על מנת לחדש את התהליך המדיני

למקרה שלא תהיה פשרה, הרוסים יוכלו תמיד לסייע להציג את בחירתו מחדש של אסד כרצון אמיתי של העם הסורי. אפשר שפריגוז'ין מנסה להראות שהוא יכול להועיל למוסקבה ולדמשק בתרחיש כזה.

ניתן לסכם, שרשת התקשורת של פריגוז'ין ביצעה מתקפה תודעתית מכוונת וחריגה נגד הנשיא אסד ומקורביו. המתקפה הזאת ניזומה או על ידי פריגוז'ין עצמו, או על ידי המשטר הרוסי, שהסתתר מאחוריו.

תכלית המתקפה המדויקת אינה ידועה, אך נראה, כי התקופה המלחיצה של הקורונה משמשת הקשר נוח כדי להפעיל לחץ על משטר אסד להשגת ויתורים פוליטיים או עסקיים, או הכנת קרקע לקראת מאמץ רוסי מחודש להמריץ את תהליך ההסדרה בסוריה. היעדרות התקשורת הממסדית הרוסית מהמתקפה, מעלה את הסבירות, כי זו יוזמה אישית של פריגוז'ין, ולא של הקרמלין.

הפרשנות שהמתקפה מוכיחה שהרוסים "עייפים" מאסד או חושבים להחליפו – הינה שגויה. אין לרוסים חלופה אחרת לאסד. בעוד שרוסיה הינה קריטית להדיפת הלחצים החיצוניים ממשטר אסד, ההשפעה הרוסית בתוך סוריה פנימה הינה מוגבלת. בהיעדר אסד אין שום ערבות שכוחות רוסיים יוכלו להמשיך להימצא בסוריה.

מה ישראל יכולה ללמוד מכל ההתרחשות הזאת?

• המערכת הרוסית איננה מונוליטית, ולא כל מסר ברוסית מייצג את פוטין.
• מגבלות הכוח הרוסיות בסוריה – הרוסים אינם יכולים לעשות במדינה כבשלהם ונדרשים להפעיל מגוון כלי לחץ על אסד כדי לקדם את אינטרסיהם.
• המאבק בין רוסיה, לבין איראן ומקורבי משטר אסד על נכסים כלכליים במדינה נמצא בעיצומו.

סאל (מיל.) דניאל ראקוב הינו עמית מחקר בכיר במכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS) וחוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגית אוויר וחלל באוניברסיטת תל אביב. קודם לכן, הוא שרת בצהל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה-ישראל.