זירת הבלוגים

התגייסות האקדמיה למען הקהילה בימי משבר הקורונה

הקמת מערך בדיקות קורונה של המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

30/04/2020 05:35
ד"ר נתנאל צארום ורוני בן עמי (צילום: דר' לאונור דניאל)

בעשור האחרון, במקביל לתפקידיה הקלאסיים כמובילת ההוראה והמחקר בארץ, האקדמיה הישראלית עסוקה בחיזוק תפקידה השלישי כמובילת החברה הישראלית בעשייה חברתית ובמעורבות קהילתית. כמו בעתות משבר קודמות, עם פרוץ משבר הקורונה התגייסה האקדמיה הישראלית כולה למאמץ הלאומי, במחקרים פורצי דרך ובפרויקטים לתמיכה בקהילה.

במאמץ ייחודי הצטרפו חוקרים וסטודנטים של האוניברסיטה העברית לתגבור מערך בדיקות הקורונה של המרכז הרפואי הדסה בראשותה של פרופ' דנה וולף – מנהלת היחידה לווירולוגיה קלינית.

המבצע ההתנדבותי החלוצי, שזכה לברכת דיקאן הפקולטה לרפואה  פרופ' דינה בן יהודה ונשיא האוניברסיטה העברית הפרופ' אשר כהן, כמו גם לתמיכתו של מנהל המרכז הרפואיים של הדסה הפרופ' זאב רוטשטיין, הדגים את  שיתוף הפעולה הפורה בין הפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה, וסייע להקמת והרצת מרכז פעיל ביותר של בדיקות קורונה בו בוצעו עד כה מעל 40,000 בדיקות זאת תוך שילוב דינמי של טכנולוגיות ואלגוריתמים מורכבים לחיסכון ברכיבים הדרושים לביצוע הבדיקות (ראגנטים) הנמצאים במחסור כלל עולמי.

המבצע ההתנדבותי החלוצי סייע להקמת והרצת מרכז פעיל של בדיקות קורונה, בו בוצעו עד כה מעל 40,000 בדיקות, תוך שילוב טכנולוגיות ואלגוריתמים מורכבים -וחיסכון ברכיבים הנמצאים במחסור עולמי

בדיקת הקורונה מבוססת על שיטות מולקולריות, ומטרתה איתור הימצאות חומר גנטי נגיפי (RNA) בדגימות הנלקחות מהנבדקים. נכון להיום כוללת הבדיקה שלושה שלבים מרכזיים. השלב הראשון, ביצוע ניטרול (אינאקטיבציה) של הנגיף בדגימה. השלב השני, מיצוי החומר הגנטי (RNA) מהדגימה, והשלישי, בדיקת הימצאות RNA נגיפי בדגימה.

שיטות מולקולריות אלה מוכרות לנו, החוקרים באקדמיה, מהעבודה היום יומית במעבדה. לכן, בשלבי ההקמה הראשוניים תהינו, כמו רבים בציבור הישראלי, מה כל כך מסובך להגדיל את מערך הבדיקות לאלפי בדיקות ביום. מהר מאוד הבנו את גודל האתגרים.

האתגר הראשוני היה להקים מערך רובוטי בעל תפוקה גבוהה לביצוע הפקת ה- RNA ובדיקת הימצאות RNA נגיפי בדגימה, תוך דגש על צורך מינימלי במגע יד אדם בביצוע כל התהליך. לאחר מספר ימי עבודה, כשצלחנו את האתגר הראשון הבנו שהאתגר המרכזי עוד לפנינו, גישור הפער שקיים בין העבודה במעבדת מחקר לבין דרישות ומשמעויות הבדיקות המתבצעות במעבדה קלינית.

אם בחיי היום יום אי-דיוק ברישום קפדני של הדוגמאות או אי-דיוק במהלך הניסוי יגרור במקרה הרע חזרה על הניסוי (וכנראה גם מבט חצי נוזף של הבוס שלנו על בזבוז כספי מענק המחקר), במעבדה קלינית המבצעת בדיקות קורונה קליניות המשמעות היא הוצאה מבידוד של חולה קורונה שעלול להדביק את סביבתו, או לחילופין, הכנסה לבידוד של אדם שלא נדבק בנגיף, דבר שיוביל להפעלת מעקב וטיפול שלא לצורך. גם למקרה כזה יכולות להיות תוצאות הרות גורל – חישבו על מקרה שמנהל מחלקה בבית חולים מקבל תשובה שגויה, ולכן צריך לסגור את כל המחלקה, או לחילופין אם ראש הממשלה או אחד משרי הממשלה נכנס לבידוד בגלל תשובה שגויה.

שיטות מולקולריות אלה מוכרות לנו, החוקרים באקדמיה, מהעבודה היומיומית במעבדה. לכן תהינו בהתחלה, כרבים בציבור הישראלי, מה כ"כ מסובך בהגדלת מערך הבדיקות לאלפי בדיקות ביום. מהר מאוד הבנו את גודל האתגרים

בזכות עבודה קפדנית ומאומצת ובעיקר בזכות הרבה מאוד אמון שרכשנו מפרופ' דנה וולף, תוך הכשרה שוטפת ופיקוח צמוד של המעבדה הקלינית על כל שלב ושלב בעשיה – צלחנו גם את האתגר הזה. בשבועות האחרונים מערך בדיקות הקורונה של  המרכז הרפואי הדסה, שבו שותפה האוניברסיטה העברית בעשייה ובפיתוח, מבצע מידי יום אלפי בדיקות ומסייעת למאמץ הלאומי למיגור הקורונה.

במקביל להקמת מערך הבדיקות שתיארתי, חוקרים נוספים מהפקולטה לרפואה ומהמכון למדעי החיים עסוקים בימים אלה בפיתוח טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו להגדיל ולייעל עוד יותר את מערך הבדיקות ולעקוף את מצוקת הרכיבים הדרושים כיום.

אנחנו רוצים להודות לעובדי המעבדה לוירולוגיה קלינית, לעובדי המעבדות השונות בהדסה, שהתגייסו גם הם מתוך שליחות לעזור במשימה, ולכל המתנדבים החרוצים שעשו ועושים לילות כימים (כולל סופי שבוע וחגים) כדי שמערך בדיקות הקורונה יתפקד על הצד הטוב ביותר. אתם הפנים היפות של האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי, והחברה הישראלית כולה, וכולנו מעריכים אתכם וגאים בכם.

*סייעה בכתיבת הפוסט: רוני בן עמי, סטודנטית במסלול MD/PhD באוניברסיטה העברית שהובילה, יחד עם ד"ר נתנאל צארום ופרופסור יובל דור מהפקולטה לרפואה, את החוקרים והסטודנטים באוניברסיטה אשר חברו להקמת מערך הבדיקות.