יובל נח הררי (צילום: רמי זינגר)
יובל נח הררי: משבר הקורונה טרם הגיע לשיאו, והרע מכל עוד לפנינו

"בשביל הווירוס כולנו אותו דבר - טרף"

ראיון

"ההחלטות שיתקבלו בחודש-חודשיים הבאים ישפיעו על העולם במשך עשורים" ● "בסוף המשבר לא נחזור לאותו מקום שהיינו בו" ● "נתניהו עלול לנסות שוב לחולל הפיכה בישראל - והוא עלול להצליח" ● יובל נוח הררי, ההיסטוריון הפופולרי בעולם, מדבר עם זמן ישראל על הפוליטיקה של הקורונה

מאז פרוץ משבר הקורונה, יובל נח הררי מבלה את ימיו בביתו, עם בעלו – כך הוא מספר לי בראיון טלפוני שהתקיים בתחילת אפריל.

עבור מרצים מבוקשים ומחברי רבי מכר עולמיים אחרים (וגם עבור כל השאר), משמעות הדבר היא אולי ירידה בפרודוקטיביות בעקבות התפרצות הקורונה. אבל במקרה של הררי, הבית שלו, במושב בין תל אביב לירושלים, הוא המשרד שלו – והבעל שלו הוא המנהל האישי שלו. העבודה נמשכת, אולי אפילו טוב מתמיד, היות שללא הפרעות הררי יכול לממש את המנטרה הפנימית שלו: "מיקוד".

ספריו של הררי, בהם "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר", מכרו מיליוני עותקים בכל העולם. הוא נערץ על ידי קוראים מתחומי ידע שונים שאוהבים את האופן שבו הוא משלב בין תחומים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, כמו היסטוריה, בוטניקה, מיקרו-כלכלה ובינה מלאכותית, על מנת לצייר תמונה רחבה של האנושות. והוא עושה זאת במשפטים קצרים, פשוטים וקלים לעיכול.

ההיסטוריון בן ה-44, שמשמש פרופסור באוניברסיטה העברית, אינו מתעניין בדרך כלל בפוליטיקה קטנה ומעדיף להתמקד במה שהוא מכנה "התמונה הגדולה". הררי נפגש עם ראשי מדינות, ולגם תה בעבר עם נשיא ארצות הברית הקודם ברק אובמה ועם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, אבל כשהוא נשאל על אסטרטגיות פוליטיות, הוא לרוב מביע מחאה; "אני לא מדען מדיני", הוא אומר.

אולם נראה שבעקבות משבר הקורונה, הררי החליט לשנות גישה.

כאשר ארצות הברית עצרה את המימון לארגון הבריאות העולמי ב-15 באפריל, הררי הודיע כי יחד עם בעלו איציק יהב ומיזם ההשפעה החברתית שלהם, Sapienship, הוא יתרום מיליון דולר לארגון הבינלאומי.

עידן הקורונה: הפגנה בתל אביב נגד היאחזות נתניהו בשלטון, 19 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
עידן הקורונה: הפגנה בתל אביב נגד היאחזות נתניהו בשלטון, 19 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

כאשר הימין השבית את הכנסת ב-19 במרץ, כביכול בשל המשבר – ובכך הקפיא את הפעילות הפוליטית – הררי צייץ בטוויטר שנתניהו הופך את ישראל ל"דיקטטורה" ועורר זעקות מחאה מצד תומכי ראש הממשלה. כך גם מאמר הדעה שפרסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת "כן, כך נראה ניסיון הפיכה".

בשיחה שקיימנו ב-2 אפריל, ושחלקים ממנה פורסמו לראשונה בשבועון הגרמני DIE ZEIT, שאלתי את הררי אם הוא עדיין חושב שהמונח הזה היה הולם. הררי הסביר מדוע הוא מאמין שדווקא בימי הקורונה, אף על פי שכולם חוששים לבריאות ולפרנסה, חשוב יותר מתמיד להקדיש תשומת לב לפוליטיקה.

כתבת שמשבר הקורונה אילץ מדינות לבחור באיזו דרך ללכת: לאומנות או שיתוף פעולה. האם אתה חושב שעדיין יש לנו אפשרות בחירה?

"כן, אני חושב שכן, מכיוון שהמשבר הזה רחוק מלהסתיים. עוד לא ראינו את החלק הגרוע ביותר שלו, בוודאי לא במובן הכלכלי. בהתחלה היה הלם גדול, ומדינות לא ידעו מה לעשות. עכשיו, כשאנחנו מבינים את המשבר טוב יותר, צריך גם להבין שהדרך היחידה להתמודד איתו בצורה יעילה היא באמצעות שיתוף פעולה. מדינות צריכות לשתף פעולה במישור הבריאותי. צריכים להיות מאמצים משותפים לפיתוח תרופות וחיסונים, לחילופי מידע, ציוד רפואי ואנשי צוות, כדי לוודא שהמדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר יצליחו לשרוד את זה".

יש מי שיטען שאתה לא יכול להרשות לעצמך לעזור למדינות אחרות אם אתה יודע שאתה עדיין נאבק בעצמך.

"אנחנו צריכים לזכור שמוקד המגפה משתנה. היא התחילה בסין, עברה לאיטליה ומשם צפונה. זה לא מספיק למנוע את התפשטות הווירוס במדינה שלך. כל עוד הוא ממשיך להתפשט במדינות אחרות, גם אתה נמצא בסכנה, כי בסופו של דבר הווירוס יחזור למדינה שלך – וייתכן מאוד שבגרסה גרועה יותר. הסכנה הכי גדולה היא מוטציה, כך שהגל השני עלול להיות קטלני יותר מהראשון. אם תעזור למדינות אחרות, זה לא רק מתוך חמלה, זה האינטרס האישי שלך. כל עוד המגפה מתפשטת במקום כלשהו, היא מסכנת את כולם".

"הסכנה הכי גדולה היא מוטציה, כך שהגל השני עלול להיות קטלני יותר. אם תעזור למדינות אחרות, זה לא רק מתוך חמלה, זה האינטרס שלך. כל עוד המגפה מתפשטת במקום כלשהו, היא מסכנת את כולם"

האם היית אומר שאפשר היה להציל יותר חיים אם המדינות לא היו מרוכזות כל אחת בפתרון שלה?

"אני חושב שכן. תגובה מתואמת יותר הייתה יכולה להציל חיים קודם לכן. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לפעול מעתה ואילך. עדיין לא הגענו לעומק העניין. אנחנו צריכים להפיק לקחים מניסיון העבר תוך כדי התקדמות. ואני חושב שהלקח החשוב ביותר הוא שיתוף פעולה".

אילו דרכים לשיתוף פעולה היית מציע לאיחוד האירופי?

"אם נעשה מאמץ לייצר עוד ציוד, אז המאמץ הזה צריך להיות מתואם. אחרת יהיה לך מפעל אחד בצרפת ואחד בגרמניה שמתחרים על אותם חומרי גלם, וגורמים להעלאת המחירים ולייצור עודף. אם הן יתחרו על ציוד מיובא, יותר הגיוני שכל האיחוד האירופי ירכוש את החומרים ביחד במקום ש-27 מדינות האיחוד יתחרו ביניהן. דבר מרכזי נוסף הוא שיתוף מידע. הלקחים שמופקים באיטליה יכולים להציל חיים בגרמניה שבועיים לאחר מכן".

הלאומנות עמדה בחזית הרבה לפני המגפה. אם נאמץ עמדה אופטימית, האם אתה מאמין שמשבר הקורונה עשוי אפילו לגרום לנו להנמיך את גדרות הגבולות בינינו?

"זה יכול להוביל לשני הכיוונים. אנשים עשויים לומר: תראו, כל הדבר הזה קרה בגלל הגלובליזציה, אז עדיף שנסגור את הגבולות שלנו ושכל אחד ידאג לעצמו. או שזה יכול להוביל לכיוון ההפוך, להבנה שמדובר באיום עולמי על כולם. בשביל הווירוס אין דבר כזה איטלקים או הונגרים או גרמנים. בשביל הווירוס כולנו אותו הדבר, כולנו טרף. כדי להגן על בריאות הגרמנים בטווח הארוך, תזדקקי לשירותי בריאות טובים באיטליה".

עידן הקורונה: מלזיה, 26 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
עידן הקורונה: מלזיה, 26 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

בחודש שעבר טענת שנתניהו הופך את ישראל ל"דיקטטורה". האם אתה עדיין מאמין שזה כך?

"מה שראינו היה ממש ניסיון הפיכה. היה לנו ראש ממשלה לא נבחר, בנימין נתניהו, שניסה לסגור את הכנסת ולמשול מתוקף צו חירום ללא כל פיקוח פרלמנטרי. למשך כמה ימים נראה היה שהוא עשוי להצליח. כשאנחנו אומרים 'הפיכה', אנחנו בדרך כלל חושבים על טנקים ברחובות, חיילים שמשתלטים על תחנות טלוויזיה, אבל לעתים קרובות הפיכות מנסות להסוות את טבען האמיתי. נתניהו אמר, 'אני אראה מה יקרה. אם הציבור יקבל את זה, נשאיר את הכנסת סגורה'".

"מה שראינו היה ממש ניסיון הפיכה. היה לנו ראש ממשלה לא נבחר, בנימין נתניהו, שניסה לסגור את הכנסת ולמשול מתוקף צו חירום ללא כל פיקוח פרלמנטרי. למשך כמה ימים נראה היה שהוא עשוי להצליח".

בסופו של דבר, זה לא קרה.

"לא, למזלנו זה לא קרה. הייתה מספיק התנגדות מצד מפלגות אחרות, מצד התקשורת, היו הפגנות. הוא הבין שהוא צריך לעשות הסכם עם היריבים שלו".

האם אתה מאמין שההשבתה הקצרה של הכנסת גרמה נזק מתמשך כלשהו?

"היא גרמה נזק חמור, מכיוון שמדובר בהרבה צעדים קטנים שמובילים בכיוון אוטוריטרי. הוא עלול לנסות לעשות את זה שוב והוא עלול להצליח. במשבר כלכלי כמו עכשיו, אנשים חוששים לחייהם, לעתיד שלהם. רבים מהם רק רוצים מנהיג חזק שיודע הכול ושיגן עליהם. לאחרים פשוט לא אכפת מפוליטיקה, הם חושבים שהפוליטיקה לא חשובה עכשיו. זה מסוכן מאוד.

"ההחלטות שיתקבלו בחודש-חודשיים הבאים ישפיעו על העולם במשך עשורים. ממשלות מחלקות עכשיו מאות מיליארדי אירו. תמיד יש לנו בחירה כאן – אילו עסקים להציל זו בחירה פוליטית. אנשים צריכים, ואני יודע שזה קשה בימים אלה, להתמקד גם בפוליטיקה. הם צריכים להבין שזהו רגע חשוב בצורה בלתי רגילה. בעוד שנה או שנתיים את תהיי כמו אורחת שמגיעה למסיבה אחרי שהיא נגמרה, וכל מה שנשאר לעשות זה לשטוף את הכלים".

יש הבנה רווחת שבזמני משבר כאלה, ציבור הבוחרים כמה למנהיגים חזקים. אבל מה זה בעצם אומר, "חזקים"? האם זה אומר בהכרח פוליטיקאים פופוליסטים או אפילו מהימין הקיצוני?

"בשנים האחרונות ראינו עלייה של פוליטיקאים פופוליסטים בהרבה מדינות. מה שמאפיין פופוליסטים הוא שהם מערערים את ההרמוניה החברתית במכוון. הם מציגים רק את המצביעים שלהם כאנשים אמיתיים, ואת היריבים הפוליטיים שלהם כמי שבוגדים באנשים האמיתיים.

"הם בדרך כלל מצליחים להשיג את התמיכה של מחצית מהאוכלוסייה, אבל הם מנכרים לחלוטין את המחצית האחרת. בזמנים רגילים זה בעייתי, אבל אתה עדיין יכול למשול במדינה. במשבר כמו זה, זה לא עובד. אתה זקוק לתמיכה של כולם. אם אתה הולך לטלוויזיה ואתה נותן הנחיות לגבי בידוד חברתי, זה לא מספיק שרק חצי מהציבור יאמין לך, אתה זקוק לכולם".

"בשנים האחרונות ראינו עלייה של פוליטיקאים פופוליסטים. הם מערערים את ההרמוניה החברתית במכוון, ומציגים רק את המצביעים שלהם כאנשים אמיתיים, ואת היריבים שלהם כמי שבוגדים באנשים האמיתיים

אתה רומז שמי שמתנגד לנתניהו פחות מציית לתקנות הקורונה מאשר התומכים שלו?

"זה פועל בשני הכיוונים. חלקם עשויים לציית פחות. אבל יותר מהכול, נתניהו לא מרגיש שהוא באמת צריך לדאוג לאינטרסים שלהם. לדוגמה, בשנים האחרונות, ממשלת נתניהו ניסתה לשנות את הנוף התרבותי של ישראל, לסגור תאטראות וגלריות שתומכים בהשקפות פוליטיות שונות. הם לא באמת הצליחו, אבל בזמני חירום כאלה ייתכן מאוד שהם יצליחו. כל מוסדות התרבות סגורים, כמו בתי עסק אחרים. עכשיו המשימה של הממשלה היא להציל את בתי העסק, לתת להם הלוואות ומענקים. ייתכן שהיא תיתן אותם רק לתאטראות ולגלריות שנחשבים בעיניה נאמנים. זה יעצב מחדש לחלוטין את הנוף התרבותי".

עידן הקורונה: נתניה, 26 באפריל 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עידן הקורונה: נתניה, 26 באפריל 2020 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

אם מדברים על הנוף הכלכלי, הרי שמדובר בזעזוע אדיר מבחינות רבות. האם אתה חושב שהזעזוע הזה ישנה מן היסוד את האופן שבו הכלכלה שלנו עובדת?

"כן, בהחלט. את יכולה לחשוב על זה כעל ניסוי חברתי עצום בהשתתפות מאות מיליוני אנשים. באוניברסיטה אנחנו מדברים כבר שנים על העברת כמה קורסים אונליין, אבל אף פעם לא באמת עשינו את זה, זה נראה מסובך מדי. עכשיו בתוך שבוע אחד כל האוניברסיטה העבירה את הקורסים שלה לאינטרנט. אני מלמד את כל הקורסים שלי אונליין. לניסוי הזה יהיו תוצאות.

"בסוף המשבר לא נחזור לאותו מקום שהיינו בו. זה גם ישנה את שוק העבודה האקדמי. אם יש לך קורסים אונליין, הרבה יותר קל לבצע מיקור חוץ של משרות אוניברסיטאיות למדינות אחרות. אוניברסיטה גרמנית תוכל להחליט להעסיק פרופסור מהודו תמורת עשירית מהעלות של פרופסור גרמני, והוא יוכל ללמד את הקורס אונליין".

יש מדינות שחשבו להנהיג אמצעי מעקב כדי לצמצם את התפשטות הווירוס. ישראל עומדת בחזית שלהן. אתה מתנגד בתוקף לאמצעים כאלה. מדוע אתה מאמין שהשימוש באמצעי מעקב – שהוקפא לאחרונה על ידי הכנסת – יימשך בדרך כזו או אחרת גם לאחר סיום המשבר?

"תמיד קיים איום חדש באופק. בואי נגיד שמקרי הקורונה יצטמצמו לאפס. ממשלות יטענו שעלול להיות גל נוסף של קורונה שמחכה לנו בחורף הבא, אז למה לא להמשיך בזה? בכל שנה מתים עשרות אלפי אנשים משפעת, אז למה לא להגן גם עליהם?

"ברגע שאנשים מוותרים על הפרטיות שלהם, הם מתרגלים לזה. ובשביל הממשלות זה כבר לא נראה כל כך דחוף להפסיק את המעקב".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7
יש עדיין הרבה נעלמים. בטוח שלא יהיה כמו שהיה אך אם לא יהיה גל שני זה יכול לקחת כוון שונה מכך והיה ויהיה גל שני. כי אם לא יהיה ונעבור את הקיץ בשלום. אז זה אומר שהמגיפה הייתה רק במשך חודש... המשך קריאה

יש עדיין הרבה נעלמים. בטוח שלא יהיה כמו שהיה אך אם לא יהיה גל שני זה יכול לקחת כוון שונה מכך והיה ויהיה גל שני. כי אם לא יהיה ונעבור את הקיץ בשלום. אז זה אומר שהמגיפה הייתה רק במשך חודשיים. ואז הדברים יכולים להתפתח באופן שונה. פר הררי מעודד ובצדק את השיתוף הפעולה העולמי בהתמודדות עם המגפה. מאידך הייתה הרבה ביקורת על נזקים שגרמה הגלובליזציה ברמה הכלכלית. על כן יש מצב של בילבול ניגודים. היינו עדים בשנים האחרונות להתכנסות של מדינות בתוך עצמם. ארצות הברית נסוגה מהרבה שיתופי פעולה עולמיים . בהתחלה נאטו והשיא מרכז הבריאות העולמי. גם בריטניה פרשה מהאיחוד האירופאי. אז מעניין אך הדברים יתפתחו והיה ולא יהיה גל נוסף של המגפה.

מסכימה מאד. זה מה שמפחיד אותי באמת. מה שנעשה מסביב לקורונה, בשם המחלה, ושחיקת הדמוקרטיה כביכול למען האזרחים. ישראל כבר לא דמוקרטית. אני רק מקווה שלא ניתן לה להפוך למדינה של אדם אחד, מפ... המשך קריאה

מסכימה מאד. זה מה שמפחיד אותי באמת. מה שנעשה מסביב לקורונה, בשם המחלה, ושחיקת הדמוקרטיה כביכול למען האזרחים.
ישראל כבר לא דמוקרטית. אני רק מקווה שלא ניתן לה להפוך למדינה של אדם אחד, מפולגת, סוגדת לאדם ולא למדינה ואזרחיה

מאוד מחבד את יובל.אבל אתה לא מבין ש אירגון בריאות העולמי זה הבעייה. יש מלא ילדים רעבים בארץ יכול לטרום את כספך לילדים. תחשוב למה סין משלמים לאירגון 40 מיליון וארצות הברית 500 מיליון! כל... המשך קריאה

מאוד מחבד את יובל.אבל אתה לא מבין ש אירגון בריאות העולמי זה הבעייה.
יש מלא ילדים רעבים בארץ
יכול לטרום את כספך לילדים.
תחשוב למה סין משלמים לאירגון 40 מיליון וארצות הברית 500 מיליון!
כל הכבוד לראשם.המנהיג הדגול!
גם נתניה מספר אחד!
כמה הוא טרם למדינה,אף אחד לא מתקרב!

מסכים איתו בהרבה דברים (בייחוד, בנושא ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפת הקורונה על המצב הכלכלי והפוליטי העתידי בעולם. יחד עם זאת, לא מסכים (ואף מתנגד בתוקף) לעמדתו של נוח הררי לגבי נת... המשך קריאה

מסכים איתו בהרבה דברים (בייחוד, בנושא ההשלכות החמורות שעלולות להיות למגפת הקורונה על המצב הכלכלי והפוליטי העתידי בעולם. יחד עם זאת, לא מסכים (ואף מתנגד בתוקף) לעמדתו של נוח הררי לגבי נתניהו וארגון הבריאות העולמי. ראשית כל, נתניהו לא ניסה לחולל שום הפיכה. נתניהו נבחר לכנסת בראש המפלגה עם מספר חברי הכנסת הגדול ביותר. שנית, חלק מהמפלגות לא רצו לשבת עם נתניהו בממשלה מסיבות אישיות בלבד הגובלות בגזענות, וראשית כל, גזענות כלפי עדות המזרח שנתניהו ומפלגתו דאגו להתקדמותם ושילובם בתוך החברה הישראלית. מי שטען שנתניהו פועל נגד ה"דמוקרטיה", אלו צאצאי האליטה המפא,יניקית הישנה שלא יכלו לשאת את המראה של בני ובנות ארצות המזרח בארץ ממלאים תפקידים בכירים ביותר בממשלה, אקדמיה, רשויות מקומיות, תעשיית הייטק.

דבר שני, אשמח באם כל העולם יפסיק לממן את ארגון הבריאות העולמי – אחת הזרועות המרכזיות של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, שהם אלו שיצרו, במעבדות שלהם, את מלחמת העולם הביולוגית העולמית בשם קורונה. ארגון הבריאות העולמי נושא באחריות גדולה מאוד על פיתוח לקוי של הרפואה בארצות העולם השלישי ועל תמותה של מיליונים בשנה מכל מיני מחלות בארצות הללו. ארגון הבריאות העולמי בצורתו הנוכחית חייב להיעלם כלעומת שלא היה.

מאוד מעריך אותך. מסכים עם רוב הדברים שכתבת כאן. עם זאת, היסטוריון שניזון ממידע שגוי, יגיע למסקנות שגויות. ארגון הבריאות העולמי הוא חלק מרכזי בבעיה. מי שמנחה את הרופאים בכל העולם לקבוע מ... המשך קריאה

מאוד מעריך אותך. מסכים עם רוב הדברים שכתבת כאן. עם זאת, היסטוריון שניזון ממידע שגוי, יגיע למסקנות שגויות. ארגון הבריאות העולמי הוא חלק מרכזי בבעיה. מי שמנחה את הרופאים בכל העולם לקבוע מוות מקורונה לכל מי שגם אם לא נמצא אצלו הנגיף, אבל רופא משער שיתכן שמדובר בקורונה, מייצר סטטיסטיקה לא שגויה אלא שקרית. ממליץ שתיכנס לאתר שלהם שם מופיעות ההנחיות. אם אדם גוסס מסרטן בשלב הסופי, או אדם שעבר אוטם שריר הלב, או אדם המאובחן כחולה איידס שיש להם נגיף קורונה ולאו דווקא covid 19!!! נרשמים כנפטרי קורונה. מישהו משחק כאן עם הנתונים באופן מגמתי.

עוד 1,519 מילים ו-7 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 2 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו יקיים במהלך הערב התייעצות בנושא מערכת חינוך

גלנט נגד משרד הבריאות: שום הצדקה לסגירת התיכונים והחטיבות ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 35 עדכונים

עפר שלח, אל תהיה הסקוטי פיפן של יאיר לפיד

לאחרונה שודרה בנטפליקס סדרה יוצאת דופן בשם "הריקוד האחרון". הסדרה מגוללת את סיפור ההצלחה של קבוצת השיקגו בולס בהובלת מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל הטוב בתבל. הסדרה גרמה לי לתהיות רבות בנושא מנהיגות, ווינריות וקבוצתיות.

אני חושב שההצלחה של הסדרה נבעה מהיכולת שלה לרתק למסך קשת רחבה של צופים, ולא רק את חובבי הכדורסל, מכיוון שהסדרה לא התמקדה רק בפן הטכני של המשחק אלא במהות "המשחק" עצמו. בסדרה "הריקוד האחרון", הכדורסל הוא רק מטאפורה ליכולת של מארג אנשים מסוים להגיע ליכולות יוצאות דופן – ביחד.

הסדרה "הריקוד האחרון" לא התמקדה רק בפן הטכני של משחק הכדורסל אלא במהות "המשחק" עצמו. הכדורסל שם הוא רק מטאפורה ליכולת של מארג אנשים מסוים להגיע ליכולות יוצאות דופן – ביחד

דמותו של ג'ורדן היא הדומיננטית ביותר, הוא לב ליבה של הסדרה (והיא גם עברה אישור דקדקני שלו בהפקתה) יש שיגידו שמדובר יותר בפולחן אישיות מאשר בסדרה דוקומנטרית.

אחת הדמויות המרכזיות הנוספות בסדרה מלבד ג'ורדן הוא סקוטי פיפן. מדובר בשחקן אינטליגנטי, רב יכולות, אשר יש לו נקודות זכות רבות בהישגיה של שיקגו בולס ככלל ושל מייקל ג'ורדן בפרט. הוא מלווה את מייקל ג'ורדן ברוב שנותיו בשיקגו בולס והוא שותף מלא לכל שש האליפויות שהם לקחו ביחד. ניתן להגיד, שהוא היה השחקן השני הטוב ביותר בליגה לאחר ג'ורדן.

מייקל ג'ורדן וסקוט פיפן, צילום מסך מיוטיוב
מייקל ג'ורדן וסקוט פיפן, צילום מסך מיוטיוב

אולם למרות הישגים אלו, הוא לא זכה (לטעמו) לכבוד רב בסדרה. דמותו לא הוצגה כראוי והוא משתקף בה כשוליית הקוסם של הכוכב הגדול, כאשר מופנית ביקורת רבה על תפקודו לאורך הקריירה בבולס. בפועל הוא היה שותף מלא להצלחות – אך בסדרה "הריקוד האחרון" הוא אינו מוצג ככזה. לכן, סקוטי פיפן "רותח מזעם".

עפר שלח, אנא ממך, אל תהיה סקוטי פיפן של יאיר לפיד. ראשית, כי יאיר אינו ג'ורדן. המפלגה בהובלתו של יאיר לפיד אינה זוכה להישגים כבר יותר משבע שנים. הוא אינו ווינר אמיתי.

בשנה האחרונה לאחר שלושה סבבי בחירות (והובלה במספר המנדטים בשניים מהם), מפלגתו נכשלה שוב ושוב בהרכבת הממשלה. בראש ובראשונה מדובר בכישלון אישי של יאיר עצמו. לכן חשוב לי לשאול אותך – האם אתה נמצא במפלגה בה כל היכולות שלך באות לידי ביטוי? האם יש לך סיכוי להשפיע כמו שהיית רוצה?

עפר שלח, אנא ממך, אל תהיה סקוטי פיפן של יאיר לפיד. ראשית, כי יאיר אינו ג'ורדן. המפלגה בהובלתו של יאיר לפיד אינה זוכה להישגים כבר יותר משבע שנים. הוא אינו ווינר אמיתי

אלון עידן, פובליציסט בהארץ, הגדיר את עפר שלח ב-2016 כ"תסריטאי והבמאי של יאיר לפיד" הוא תיאר אותו "המוח מאוחרי הקלעים":

"שלח יושב בשקט, כי ביום בהיר במיוחד כבר אפשר לראות את היעד. הוא הימר על הפרפורמר הכי טוב בישראל, והוא יודע שהסכנה הכי גדולה היא שיחשפו את סיפור הכיסוי. שלח מתאפק מלצעוק 'זאת רק תחפושת' כי הוא מאמין שברגע שהיעד יושג, יהיה אפשר להוריד את המדים הימנים־לאומניים, להפסיק להזריק טירוף לוורידים ולהתחיל 'להשפיע'".

אני ממשיך ושואל – האם עדיין ניתן לראות את היעד? מה הוא היעד? האם הנאמנות הבלתי מסוייגת ליאיר לפיד, נאמנות שמבוססת על יחסי חברות עמוקים, מוצדקת? אולי בשבילו אתה רק שחקן משלים? למשל, איך ייתכן שמועמדותך לשר הביטחון (תפקיד שעפר שלח שואף אליו שנים רבות) נדחקה הצידה, כשבן-רגע הפרויקט של "יש עתיד" "לפוליטיקה חדשה" – הפך ביום בהיר למפלגת גנרלים קלאסית? אולי זה הוא הזמן לצעוק – עד כאן! האם המוח מאחורי הקלעים של יאיר לפיד צריך לצאת אל המסך ולהגיד: אני הוא המועמד?

בראיון נוקב לרוית הכט בעיתון הארץ, לאחר הקמת ממשלת האחדות, עפר שלח אמר:

"אני חושב שכחול לבן היא גם איתות לציבור, נקרא לו שמאלני, או כזה שרוצה אלטרנטיבה לליכוד, שאולי הגיע הזמן להיגמל מההמצאה הזאת שאומרת, בוא נביא גנרלים שלא אומרים כלום – כי גבי אשכנזי לא אמר כלום מ-2011 ובני גנץ לא אמר כלום מ-2015".

אני ממשיך ושואל – האם "יש עתיד" היא גם איתות לציבור, נקרא לו שמאלני, שרוצה אלטרנטיבה לליכוד? אולי הגיע הזמן להיגמל מהדמות הזאת שאומרת: בואו נדבר על שינוי אבל נעשה הכל אותו הדבר, בואו נקים מפלגת אלטרנטיבה אבל לא נגיד כלום? האם הגיע הזמן להחליף את יאיר לפיד?

אולי הגיע הזמן להיגמל מהדמות הזאת שאומרת: בואו נדבר על שינוי אבל נעשה הכל אותו הדבר, בואו נקים מפלגת אלטרנטיבה אבל לא נגיד כלום? האם הגיע הזמן להחליף את יאיר לפיד?

נותר רק לדמיין כיצד היה נראה ה-NBA אם סקוטי פיפן היה עוזב את שיקגו בולס (דבר בעל סיכוי סביר ביותר בהתחשב לשכר שקיבל). האם הוא היה מצליח לקרוא תיגר על מייקל ג'ורדן? האם הוא היה מצליח להצדיק את הגדרתו כשחקן השני הטוב ביותר? כיצד הייתה ממוסגרת המורשת שלו היום בשנת ,2020 אם היה עושה מהלך שכזה? ברם, אלו הן רק תהיות ולעולם לא נדע את התשובה. אל מול זאת, לעפר שלח יש עדיין סיכוי. סיכוי להשתחרר ממשחק תחת הובלה של שחקן לא קבוצתי, לא ווינר. בקיצור, ג'ורדן ללא היתרונות של ג'ורדן – יאיר לפיד.

אני ממליץ, כהצצה לקרע ההנהגתי ב"יש עתיד", שעל בסיסו אני כותב רשומה זו, להסתכל על עמוד הפייסבוק של עפר שלח אל מול העמוד של יאיר לפיד. בעוד שבעמוד של יאיר לפיד רואים עוד מאותו דבר – פוסטים גנריים, המתבטאים בגינויים על ממשלה בזבזנית ואמירות נגד טרחניות על ההשתלחות של נתניהו בשלטון החוק – אצל עפר שלח אפשר להתחיל לראות שינוי. תקווה אמיתית לשמאל. אמירות ברורות נגד הסיפוח (אצל יאיר לפיד אין התייחסות לנושא), אמירות חזקות על התנגדות רחבה, הבנה עמוקה על כך שאין מה לשים שוב ושוב את מבטחנו בגורמי אכיפת החוק, הבנה שמדובר במאבק של העם, שהשינוי צריך לבוא מלמטה.

להלן, שני ציוצים של לפיד מהיומיים האחרונים:

ב-31.5 עופר שלח כתב בעמוד הפייסבוק שלו:

"אל תבנו על אחרים. השופטים לא יושיעו, הפקידים ישחקו ראש קטן או סתם יפגינו אטימות ואוזלת יד, לארה״ב של טראמפ לא איכפת, השותפים הפוליטיים של ביבי נכנעו כבר מזמן. עכשיו הזמן להתנגד, ביחד. עכשיו הזמן להבין שהכל קשור: המשבר הכלכלי והסכנה לדמוקרטיה, הפילוג בחברה והסיפוח. עכשיו הזמן לאחד כוחות ומאבקים, מול מי שלא שם עליכם ולא שואל אתכם".

זה המשותף לכל הדברים המסוכנים שביבי וממשלתו מתכננים לחודש הקרוב: אף אחד לא שם עליכם ולא שואל אתכם.אף אחד לא שם עליכם…

פורסם על ידי ‏עפר שלח – Ofer Shelah‏ ב- יום שבת, 30 במאי 2020

עפר, אתה צודק, אל תבנה על אחרים. עכשיו זה הזמן להתנגד – ביחד. אידאולוגיה ברורה, התנגדות לסיפוח, שותפות יהודית ערבית, כוח לעם, זו היא הדרך לשינוי. זה הוא הקול האמיתי של האופוזיציה.

לכן, הגיע זמנך להוביל, הגיע הזמן למשחק קבוצתי אמיתי, הגיע הזמן להיות ווינרים. הכדור בידיים שלך והגיע הזמן לנצח. לטעמי, אתה לא משחק ליד מייקל ג'ורדן, לכן אל תהיה סקוטי פיפן. בדרך הנוכחית של קבוצתך (יש עתיד) – אין אליפות. בהרכב הנוכחי, אפילו אין פלייאוף.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 982 מילים

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

למקרה שפיספסת

הקזינו של אפשטיין – טורפים ונטרפים בחברה האמריקאית

חופשת חג השבועות וסוף השבוע הארוך שבא בעקבותיה, זימנו לי אפשרות לצפות בשתי תכניות שונות של "נטפליקס", ענק הסטרימינג האמריקאי.

מצד אחד הסרט "קזינו", סרטו המצוין של מרטין סקורסיזה, משנת 1995, עם רוברט דה נירו, שרון סטון וג'ו פשי, שמוקרן שם, כך אני מניח, גם בגלל סוג של "עסקת חבילה" בין הבמאי המוערך לרשת, אשר הפיקה את סרטו האחרון לפי שעה, "האירי". ומצד שני סדרת הדוקו בת ארבעת הפרקים על ג'פרי אפשטיין, איש העסקים והמיליארדר היהודי אמריקאי, שהורשע בשורה של עבירות מין, והתאבד בבית המעצר העירוני במנהטן, ב-10 באוגוסט 2019, בעודו ממתין לסיום משפטו.

לכאורה שני דברים שונים. מצד אחד סדרה דוקומנטרית ומהצד השני סרט עלילתי. אבל לטעמי לפחות, שניהם, הסדרה והסרט, מצליחים לשקף משהו עמוק ומהותי לגבי החברה האמריקאית והכוחות שמניעים אותה כבר שנים, ואולי מעניקים לנו גם כמה כיווני מחשבה לגבי אופי החברה הישראלית כפי שהוא מתהווה לנגד עיננו בשנים האחרונות.

נתחיל בסרט "קזינו"

במרכז של הסרט "קזינו", עומדים שניים – סאם "אייס" רות'סטיין (רוברט דה נירו) וניקי סאנטורו (ג'ו פשי) – ששולטים בעולם ההימורים של לאס וגאס בשנות ה-60 וה-70. בדרכו הקצבית והמבריקה, חושף לפנינו סקורסיזה את הקרביים המדממים (תרתי משמע) של תעשיית ההימורים בעיר ושל הכוחות המפעילים אותה. התשוקה לשליטה, כוח וכסף, ניצבת שם בצורה הכי גלויה וברורה, מתחת לאורות המנצנצים והבוהקים של המלונות היוקרתיים ב"סטריפ", וכמו שאומר שם דה נירו בסצנת הפתיחה המרהיבה של הסרט: "התפקיד שלי הוא פשוט למכור לאנשים חלומות תמורת הרבה מאוד מזומנים."

במאמר מוסגר אגיד, שאולי הדבר הכי עצוב שראיתי בזמן שבו אני חייתי באמריקה, היה מראה האנשים הזקנים, שצועדים בבוקר מהבתים הדלים והמתפוררים, לעבר הטיילת באטלנטיק סיטי, עוד עיר שהתפרסמה בזכות תעשיית ההימורים שלה, אם כי בסדר גודל קטן יותר.

התשוקה לשליטה, כוח וכסף, ניצבת מתחת לאורות המנצנצים של מלונות היוקרה ב"סטריפ". כמו שאומר דה-נירו בסצנת הפתיחה: "התפקיד שלי הוא למכור לאנשים חלומות תמורת הרבה מאוד מזומנים"

ב"ריקוד האחרון", סדרה אחרת שעלתה לא מזמן בנטפליקס על הכדורסלן מייקל ג'ורדן, מתואר איך ערב אחד, לפני המשחק הקובע בין ה"שיקאגו בולס", קבוצתו של ג'ורדן, לבין ה"ניו יורק ניקס", שוכר מייקל לימוזינה מפוארת ונוסע עם אביו מניו יורק לאטלנטיק סיטי, כדי לשרוף שעתיים על הימורים באחד המלונות המפוארים שם.

זהו כמובן הדימוי הכי "קלאסי" של "החיים הטובים" ושל החלום האמריקאי – לימוזינה מפוארת, משקאות חריפים, סיגרים וכסף גדול שמתאדה תוך שניות על השולחן הירוק בלי להשאיר אחריו שום סימנים, אבל אני לצערי תקוע כמו אידיוט במראה הזה של האנשים הזקנים שהולכים כל חודש עם המעט שהם מקבלים מה-social security ויושבים בפנים כבויות מול מכונות המזל, ושום זיק של חיוך או של שמחה לא נדלק בפניהם, גם כשפעם בהרבה זמן הם זוכים.

הסידרה התיעודית על ג'פרי אפשטיין

והנה גם בסדרה התיעודית אנחנו חוזים באותה "תנועה" מקוטב אחד לשני. התנועה ששואבת את הנטרפים ישר לתוך הלסתות האימתניות של הטורפים.

נערות צעירות בנות 14-15, בדרך כלל ממשפחות בעלות רקע כלכלי וסוציאלי קשה, שנלכדות ומובאות כמו טרף קל מ-West palm beach לאחוזה המפוארת של אפשטיין.

והנה גם בסדרה התיעודית אנחנו חוזים באותה "תנועה" מקוטב אחד לשני. התנועה ששואבת את הנטרפים ישר לתוך הלסתות האימתניות של הטורפים

אחד אחרי השני מובאים לפנינו הסיפורים, ואחת אחרי השנייה, עולות הנשים שהיו אז רק נערות צעירות ובסדרה מקפידים לקרוא להן Survivors  (ניצולות או שורדות) ולא Victims (קורבנות) והן מרכיבות לפנינו את מה שדי מהר מתברר כמו דפוס פעולה קבוע ואכזרי:

איש עשיר וחסר מעצורים, שבדרכים לא ממש מתוחכמות מצליח כל פעם לטוות לפניהן רשת חלקלקה של הבטחות ופיתויים, עד שהוא מניח עליהן את היד הפוצעת והדורסת שלו, ומטביע בהן חותם וצלקת שלא יימחו גם אחרי שנים.

יש כמובן משהו שמעורר הרבה הערכה בדרך שבה כל הנפגעות "מצאו את קולן" כהגדרתה של הבמאית ליסה בראיינט, יוצרת הסדרה, ודאגו לכך שבסופו של דבר גם המיליארדר בעל העוצמה והקשרים הפוליטיים הענפים לא יצליח לחמוק מהדין. אם כי צריך לומר גם ביושר, שיש גם משהו שמעורר קצת רתיעה בדרך שבה החברה האמריקאית בוחרת להתנקות במהירות מהרעל, מסמנת איש אחד (מהלך ראוי כשלעצמו) ולא ממהרת אולי לקיים דיון מעמיק ומקיף על שורשיה של התופעה כולה.

במישור הישיר זהו למשל סיפורו של אלכסנדר אקוסטה, לימים שר העבודה בממשל של טראמפ, ועשר שנים קודם לכן, ב-2008, הוא זה שעומד בראש מערך התביעה הכללית במדינת פלורידה. מי שאיכשהו, אולי בהשפעת עורכי הדין המקושרים ועתירי ההשפעה של אפשטיין (אלן דרשוביץ כבר אמרנו?) סוגר עסקת טיעון מקלה מאוד עם אפשטיין, כשזה מועמד לדין בפעם הראשונה.

אבל יש כאן משהו עמוק יותר לטעמי, משהו שעליו עמדנו כשהזכרנו, בקצרה אמנם, את העמדה הזאת של הטורפים והנטרפים והאנשים החלשים ונעדרי הקשרים.

קחו למשל נתון אחר מכיוון שונה לגמרי: על פי מחקר שפורסם  ב2018 על ידי לשכת מפקד האוכלוסין בארצות הברית  (United States Census Bureau) – ל-27.5 מיליון אמריקאים אין בכלל ביטוח רפואי! אתם קוראים נכון. נתון מדהים. משהו כמו עשרה אחוז מכלל האוכלוסייה בכל היבשת. נתון קטן ו"יבש" שמלמד אותנו כמה יש עד היום אחוז גבוה של גברים ונשים פגיעים ופגיעות כל כך, ועד כמה קל לטורף מהסוג הבזוי והנחות של אפשטיין לבוא ולהקיף את הקורבנות בזרועות התמנון שלו, כשהקרקע הבריאותית והכלכלית פשוט נשמטת להם מתחת לרגליים.

ל-27.5 מיליון אמריקאים אין ביטוח רפואי. נתון שמלמד על האחוז הגבוה של אנשים פגיעים, ועד כמה קל לטורף כאפשטיין ללכוד קורבנות בזרועות התמנון שלו, כשהקרקע תחתם נשמטת

שלוש הערות קצרות לפני סיום:

  1. קודם כל זה יהיה תמיד מאמץ יומרני מדי לנסות לשרטט את קווי המתאר של כל החברה האמריקאית רק על פי סרט או סדרה אחת בנטפליקס. החברה הזאת היא מן הסתם מורכבת הרבה יותר וכמובן גם עתירת זכויות. אבל נדמה לי שמה שמבצבץ שם בין הדברים שציינתי הוא בהחלט לא רק חולי נקודתי בלבד.
  2. דבר שני לגבי החברה הישראלית: אנחנו כבר רחוקים שנות אור מהתקופה ה"סוציאליסטית", שבה למדינה ובטח למערכת ההסתדרותית הייתה מעורבות גדולה בכל מה שקשור לחברה ולכל ההתנהלות הכלכלית בה. החברה הישראלית עברה מאז תהליך מואץ של הפרטה, תהליך שביסודו הוא טוב וחיובי, אבל צריך כל הזמן לזכור גם את הסכנות הגלומות בו, כפי שהן מודגמות בסדרה על ג'פרי אפשטיין – כלומר היווצרות שכבה לא קטנה של אנשים מוחלשים (העובדים הזרים הם בטח דוגמה די טובה לכך) ושל נשים פגיעות, שטורף חסר מעצורים יכול בקלות לשלוח יד זדונית ולפגוע בהן.
  3. ודבר אחרון לגבי נטפליקס (טורף לא קטן בזכות עצמו…): יש לרשת הענקית הזו נטייה לפעמים להושיט יד החוצה ולבדוק קודם לאן נושבת רוח התקופה. יכול להיות שהיו גם אילוצים משפטיים שאני לא מודע להם, אבל אני מנסה לחשוב אם הם היו מגלים את אותו אומץ ואת אותה תעוזה כשג'פרי אפשטיין היה בחיים, מוקף בכל סוללת עורכי הדין העשירים והמקושרים שלו.

כך או כך הסדרה הזאת היא חשובה ומעוררת מאוד למחשבה.

אודי בן סעדיה למד בימוי בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו, בתאטרון צוותא, הסמטה ותמונע בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב מעריב", ובעיתונים "חדשות" ו"העיר". פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים וספר שלו יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בן קיבוץ אשדות יעקב. גר היום בבית דגן. משתדל לרוץ בשדות אם אפשר ולהביט על עצמו ועל העולם קצת מהצד. לפעמים זה כואב ולא מעט פעמים זה גם משעשע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,025 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים

לשלוח את הילד לבית הספר זה כמו לזרוק קובייה בקזינו

נכון לאמש, 144 תלמידים, מורים והורים מהגימנסיה בירושלים אובחנו כנשאי קורונה ● לכל אחד מהנדבקים יש אחים ואחיות או חברים מבתי ספר אחרים, מתנועות הנוער, מהשכונה ● ובתוך בית הספר, אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי ● שלום ירושלמי שולח הבוקר את הילד לבית הספר בתחושת חוסר אונים ועם חשש גדול ● טור אישי

את הילד שלי אשלח היום בבוקר לתיכון במערב ירושלים באותה תחושה שמהמר זורק את הקובייה בקזינו בסטריפ של לאס וגאס. גם פה וגם שם המספרים מדברים.

נכון לאתמול בצהריים אובחנו 109 תלמידים בגימנסיה העברית ברחביה כנשאי קורונה. בשעות אחר הצהריים המספר עלה ב-22. קצב מדהים. יחד עם המורים וההורים הגענו בשעות ערב ל-144. בית הספר – שבו למדו פעם נשיא המדינה וראש הממשלה – נסגר, וכולם נכנסו לבידוד.

הגימנסיה שוכנת ברחוב קק"ל ברחביה, שזה מרכז העיר. מכאן המעגלים יכולים להתפשט לכל הכיוונים, כמו בבריכת מים שמשליכים לתוכה אבן. בינתיים מגלים עוד נשא ועוד נשאית, כי לרבים בגימנסיה יש אחים שלומדים בבתי ספר אחרים בעיר. ולא רק.

הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הגימנסיה העברית בשכונת רחביה בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תיכון הרטמן נסגר, כי מורה מהגימנסיה שחלה בקורונה מלמד גם שם. המסורתי כמעט נסגר, כי תלמידה שנדבקה שם היא בתו של איש צוות בגימנסיה, וכן הלאה. בבית הספר ליד-האוניברסיטה הגיעו אתמול ללימודים 27 תלמידים מתוך 1,100.

בתי הספר ריקים או כמעט ריקים. כך החליטו ההורים, ובצדק. פולה בן גוריון, סאלד, אילן רמון, גאולים, רמת מוריה, בויאר ואפילו מקיף גילה. עד לשם הגיע המעגל המתרחב. אם תחשבו על זה, הכול היה די צפוי.

אני מביט במכתב ששלח מנהל הגימנסיה דני לייבוביץ' להורי התלמידים, כאשר הסתיים הסגר הגדול ב-17 במאי.

לייבוביץ' מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה שמחייב משרד הבריאות: חבישת מסיכות, מרחק של שני מטר בין התלמידים והיגיינה. כל הורה יחליט עכשיו מה לעשות.

מנהל הגימנסיה מביע במכתבו געגועים והתרגשות גדולה עם חידוש הלימודים, שולח הוראות ומטיל מגבלות, אבל מודה בפה מלא שהוא לא יכול לאכוף בבית הספר את שלושת התנאים הבסיסיים למניעת הדבקה

הלימודים התחדשו בכל זאת. אפשר להבין את ההורים וגם את התלמידים. השהייה בבית היא בלתי נסבלת עבור בני נוער שכל חייהם היא תזזית אחת גדולה; הלימודים מרחוק לא יכולים להחליף את החוויה בכיתה ובהפסקות; ההורים לא יכולים להחזיק מעמד בחל"ת ובכלל.

אני מכיר את העניין מקרוב. הילד שלי – שמקטר תדיר על הלימודים ומייחל ליום שבו יסגרו את בית הספר לעולמי עד ויזרקו את המפתחות לים – רק חיכה ליום שבו יפתחו את הכיתות.

כולם לקחו הימור לפני שבועיים. בירושלים ההימור היה כבד במיוחד. זוהי עיר מבודדת, קהילתית וצפופה. הנערים מכל מקום נפגשים בכל מקום – בתנועות הנוער, ברחוב, במרכז המסחרי, בכדורגל ובכדורסל.

בתוך בית הספר או בכל מקום אחר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17.

בתוך בית הספר אי אפשר לחשוב ברצינות על ריחוק חברתי. אפילו לא על ברכת מרפקים. המסכות לא נסבלות בדרך כלל. אין באמת הבדל בין הפסקה בבית ספר למבלים באומן 17

זה המצב. היום יש לילד מבחן מתכונת באנגלית. בהמשך, יום לימודים רגיל. מה עושים? הוא לא יישאר בבית, גם אם נרתך את דלתות הכניסה לבניין. המחשבה שהוא יחזור, חלילה, עם נגיף לתוך בידוד נוראי וחרדה גדולה מוציאה אותי מדעתי. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, אומר שהצעירים כלל לא יינזקו. הלוואי.

אני שם את הז'יטון ומתפלל לטוב. בירושלים, המרחק לבורא עולם הכי קצר. שיחה מקומית, כמו שאמר פעם מנחם בגין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 493 מילים ו-1 תגובות

ההשתוללות המכוערת של יאיר נתניהו ברשתות החברתיות גוררת אנשי ציבור ותקשורת לפינג-פונג אלים ומיותר עם בנו של ראש הממשלה ● אם כולנו נתחיל להתייחס אליו כמו אל פעוט בהתקף זעם ופשוט נתעלם ממנו עד שיירגע וילך לישון - אולי הוא יגרום הרבה פחות נזק ● דעה

עוד 961 מילים ו-2 תגובות

ככל שמתקרב המועד שבו ישראל תבקש להחיל ריבונות באופן חד-צדדי על שטחים בגדה המערבית, בעולם מתחילים לזנוח את פרדיגמת שתי מדינות לשני עמים ● במקום זאת, מנהיגים ופעילים בעולם מתחילים לתמוך בפתרון מדינה אחת עם זכויות שוות לכל אזרחיה ● והגדרת ישראל כמדינה יהודית ממש לא מעניינת אותם ● פרשנות

עוד 1,442 מילים

מס במתנה בעלי ערוץ 13 ממתין להכרעת הממשלה על מחיר המלט

מפעל נשר עומד בפני החלטה קריטית: ועדה של משרד הכלכלה צפויה להכריע השבוע אם להטיל מס של עד 30% על יבוא מלט, ולייקר במאות מיליוני שקלים את תשתיות הבנייה ● מונופול העבר מדווח על הפסדים, אך בעליו, האוליגרך לן בלווטניק, הוא גם הבעלים של ערוץ 13, שגם הוא מדמם הפסדים ● וכך שוב פוליטיקה, כלכלה ותקשורת מתערבבים זה בזה תחת שלטון נתניהו ● הגורם הפוליטי הראשון שהנושא ינחת על שולחנו הוא עמיר פרץ

עוד 1,155 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה