אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Nuthawut Somsuk)
istockphoto/Nuthawut Somsuk

כלכלה "עסקים חלשים לא מקבלים הלוואות"

בעלי עסקים קטנים ובינוניים מתארים סחבת ביורוקרטית ודחיות של פניות לקרן הסיוע הממשלתית ● לטענתם, העברת האחריות על אישור ההלוואות לבנקים רק הרעה את המצב ● בעל בית מלאכה: "בבנק אמרו לי מראש, חבל לך על הזמן" ● רואה חשבון המטפל בבקשות של בתי עסק להלוואות אומר: "ההנחיה היא לא להלוות לעסקים בלי איתנות פיננסית, אז במה הקרן הזאת שונה מקרנות אחרות, שעוזרות רק למי שיכול להחזיר?" ● האוצר: "לא ניתנה הנחיה כזו, 73% מהבקשות אושרו"

מור ולדיסלב הוא בעליו של מפעל זעיר לשקיות ניילון בבת ים בשם "ו.מ. עובדיה", שמעסיק שלושה עובדים, כולל ולדיסלב עצמו. המפעל לא נסגר בשל הוראות הקורונה, אבל כל ההזמנות שלו נעצרו בגלל הפסקת העבודה אצל לקוחותיו.

מיד לאחר שהממשלה השיקה את קרן הקורונה – קרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו מהנגיף – מור פנה אליה וביקש הלוואה. "נכנסתי לבעיה", הוא מספר, "לא מספיק שהלקוחות כבר לא מזמינים סחורה, הם גם מבטלים צ'קים. הייתי בין הראשונים שביקשו הלוואות מהקרן, עוד לפני שהיא עברה לבנקים".

בימים הראשונים שאחרי הקמת הקרן, ההלוואות נבדקו והועברו ישירות על ידי הקרן. אבל כמה ימים לאחר מכן, הוחלט באוצר להעביר את האחריות לבדיקת ההלוואות לבנקים. הקריטריונים לאישור היו אמורים להיות זהים, בלי קשר לזהות הגוף המאשר. אבל הקריטריונים אינם שקופים ואינם ברורים, ומסתבר שעם החלפת הגורם המאשר השתנתה גם מדיניות אישור ההלוואות – לרעת העסקים.

"כשהגשתי את הבקשה ישירות לקרן עצמה, האישה שטיפלה לי אמרה לי מיד שלא תהיה בעיה ואישרה לי את ההלוואה. יום אחר כך זה עבר לבנקים – והאישור שלה בוטל. הייתי צריך להגיש את הפנייה מחדש לבנק שלי", מספר מור.

"הגשתי את הבקשה שוב בבנק שלי והפקיד אמר לי בלי להסביר: 'אין סיכוי שתקבל'. יכול להיות שזה בגלל שלקחתי שם הלוואה לפני שלוש שנים.

"הלכתי לבנק אחר, והם שאלו אותי למה אני לא פונה לבנק שלי, ומה הבעיה. בסופו של דבר בבנק השני הגישו עבורי את הבקשה, ושלחו מכתב למשרד האוצר. זה היה לפני פסח, ועדיין לא קיבלתי תשובה".

ניסית לזרז אותם, לשאול מה הבעיה, איפה זה תקוע?

"ניסיתי. אין תשובות. מטפלים, בודקים, נחזור אליך".

בתי עסק סגורים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
בתי עסק סגורים בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

בבנקים מאשימים את הממשלה

מנתונים שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר עולה כי הקרן אישרה 6,458 הלוואות מתוך 8,801 בקשות שהתקבלו (73%) בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד שקל. באוצר אומרים כי מרבית העסקים שלא קיבלו אישור לקבלת ההלוואה עדיין ממתינים לתשובה, ורק מעטים קיבלו תשובה שלילית. ואולם, באוצר מבהירים שחלק מהעסקים לא קיבלו את מלוא סכומי ההלוואות שקיבלו.

משיחה עם רואי חשבון שמגישים עבור העסקים את הבקשות לקבל הלוואות מהקרן הזו עולה כי רבים מהפונים מקבלים חלק קטן מסכום ההלוואות שביקשו. עסקים אחרים מוותרים מראש על ההגשה, מתוך ידיעה שאינם עומדים בקריטריונים לקבלת ההלוואה. עסקים נוספים מתלוננים על המתנה ארוכה של שבועות יקרים, שבהם העסק מושבת או מקרטע. ויש גם כאלה שנדחים.

רו"ח אסף כהן, מנהל פיננסי בחברות ועוסק מורשה עצמאי לבקשות הלוואות לעסקים קטנים, מספר לי: "הייתה לי שיחה אוף דה רקורד עם מנהל אשראי באחד הבנקים. הוא אמר לי בפירוש: 'ההנחיה של הקרן לבנקים ושל ההנהלות לסניפים היא לא לתת כלום למי שיש ספק לגביו, שיצלח בהצלחה את המשבר. גם אם מדובר בלקוח חזק טרום המשבר, לא לתת כלום אם יש ספק לגביו'.

"לפי מה שהוא אמר, ההנחיה אומרת גם לא לאשר למי שהיה לקוח חזק טרום המשבר, אבל שייך לענפים שנמצאים בסיכון גבוה במשבר הקורונה, כמו בידור ואמנות, מסעדות ואירועים וכולי".

"הייתה לי שיחה אוף דה רקורד עם מנהל אשראי באחד הבנקים. הוא אמר לי בפירוש: ההנחיה של הקרן לבנקים ושל ההנהלות לסניפים היא לא לתת כלום למי שיש ספק לגביו, שיצלח בהצלחה את המשבר"

כהן אומר כי ההנחיות האלה בעייתיות. "לא ברור לי מה ההיגיון ליצור קרן שמיועדת לעזור למי שנפגע מהמשבר ואינו יכול לקחת הלוואה רגילה בתנאי שוק, ולהנחות את הקרן לא להלוות למי שלא עומד בקריטריונים של הלוואה רגילה. זה כאילו שבבית חולים יסרבו לטפל במי שלא חזק ובריא עם סיכוי טוב להחלים".

באופן רשמי, בארבעת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי) סירבו להתייחס לטענתו של כהן לגבי ההנחיות המגבילות הללו. אבל גורמים בכירים בבנקים ששוחחו אתנו שלא לייחוס, מסרו גרסאות שונות בנושא.

גורם בכיר באחד הבנקים הגדולים אמר: "החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, הגדיר את התנאים לקבלת ההלוואות האלה, אנחנו רק מבצעים את המדיניות. בוועדות שלנו שמאשרות הלוואות גדולות, מעל מיליון שקל, יושב נציג של המדינה. הם מעורבים בכל פיפס אבל מגלגלים את האחריות עלינו, כאילו אנחנו הקמצנים שלא רוצים לאשר את ההלוואות שעסקים זקוקים להם בצורה נואשת".

רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"מה ההיגיון ליצור קרן שמיועדת לעזור למי שנפגע מהמשבר ואינו יכול לקחת הלוואה רגילה בתנאי שוק, אבל לא להלוות למי שלא עומד בקריטריונים של הלוואה רגילה. זה כאילו שבבית חולים יסרבו לטפל במי שלא בריא"

גורם בכיר בבנק אחר אמר דברים כמעט הפוכים: "משרד האוצר לא העביר לנו הנחיה כזאת והוא לא מתערב לנו באישורים".

לדברי אותו גורם: "הבעיה היא שהמדינה נותנת ערבות רק על 15% מגובה ההלוואה, אז אם הלקוח לא מחזיר אנחנו צריכים לספוג את ה-85% הנותרים.

"אם היה מדובר בהלוואה בערבות מדינה אמיתית, היינו מלווים גם לעסקים בלי יכולת החזר, כדי לעזור להם לשרוד. כך אנחנו צריכים לכלכל את צעדינו. אם ניתן בזמן משבר הלוואות שלא יחזרו, יבואו אלינו אחר כך בטענות על חוסר אחריות".

ואילו גורם בכיר בבנק גדול שלישי מספק גרסה שלישית: "קיבלנו הנחיה לא לאשר את ההלוואות לעסקים שלא הייתה להם איתנות פיננסית לפני משבר הקורונה. לא קיבלנו הנחיה לגבי עסקים עם בסיס חזק, ואנחנו מאשרים הלוואות כאלה. הלוואות לעסקים בתחומים כמו מסעדנות ותיירות אנחנו לא תמיד מאשרים, כי אלה עסקים שגם ככה עומדים על בסיס רעוע, גם בשגרה".

בנימין נתניהו, משה כחלון, אלי כהן ואמיר ירון מודיעים על ההיערכות הכלכלית להתמודדות עם הקורונה (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)
נתניהו, משה כחלון, אלי כהן ואמיר ירון מודיעים על התשובה הכלכלית לקורונה (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

"הבעיה היא שהמדינה נותנת ערבות רק על 15% מההלוואה, אז אם הלקוח לא מחזיר לבנק אנחנו צריכים לספוג את ה-85% הנותרים. אם היה מדובר בהלוואה בערבות מדינה אמיתית היינו מלווים גם לעסקים בלי יכולת החזר"

אתם בנק ולא מוסד סוציאלי, אבל המדינה מוציאה תקציב על ערבות להלוואות שלא יכולות לעזור למי שצריך אותן. מה היתרון לבעל העסק בהלוואה כזאת, אם רק עסקים במצב איתן יכולים לקבל אותה?

"הריבית הרבה יותר נמוכה מהריבית שאנחנו לוקחים על הלוואות רגילות".

אתם יכולים לפרט בכמה הריבית נמוכה יותר?

"אנחנו לא מפרטים את הריביות לעסקים בפומבי, וזה נקבע נקודתית מול העסק לפי מצבו ולפי ההלוואה שביקש".

במשרד האוצר מכחישים את הטענות ואומרים שלא ניתנה כל הנחיה לבנקים שלא לאשר הלוואות כלשהן. יצוין כי לפי ההסכם עם בנקים, אין לחשב הכללי סמכות להעביר הנחיה כזאת.

ישראלים ממתינים מחוץ לבנק בתל אביב, מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
ישראלים ממתינים מחוץ לבנק בתל אביב, מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

ההלוואה נפסלה "בגלל מידע עסקי שלילי"

"חברה שאני עובד איתה, שמפעילה מכללה, קיבלה תשובה שלילית להלוואה  מקרן הקורונה", אומר רו"ח כהן, "ביקשו 240 אלף שקל. שאלנו למה, הם נימקו ב'מידע עסקי שלילי על החברה'. בבנק יש אובליגו בסכום גבוה יותר. מדובר במכללה שלא יכולה לעבוד בכלל בימים אלה עקב המגבלות. מה הם יעשו"?

כהן טוען כי החלטות הבנקים מנותקות מהמציאות העסקית, ובוודאי ממצב החירום. "גם בקשות שאושרו הן בסכומים נמוכים מהמבוקש ולא עונות על הצרכים. כולל בקשה שהגשתי לחברה אחרת שאני בעל שליטה בה. ביקשנו 200 אלף, קיבלנו חצי. חסרים לנו 100 אלף שקל כדי לפתוח קורסים והשתלמויות".

רו"ח רויטל רונן, שותפה באליוט רואי חשבון, שמגישה בקשות להלוואות עבור עסקים קטנים ובינוניים, אומרת: "כל הליך הגשת הבקשות לקרן כרוך בטרטור בלתי נסבל, שלוקח זמן יקר ועולה ביכולת ההישרדות. מאז שהקימו את הקרן ההליך השתנה פעמיים, ובכל פעם הם היו צריכים להגיש את הבקשה מהתחלה".

"כל הליך הגשת הבקשות לקרן כרוך בטרטור בלתי נסבל לעסקים, שלוקח להם זמן יקר ועולה להם ביכולת ההישרדות. מאז שהקימו את הקרן ההליך השתנה פעמיים – ובכל פעם הם היו צריכים להגיש את הבקשה מהתחלה"

לדברי רונן, "בהתחלה העסקים ביקשו את ההלוואות מהקרן עצמה. אחר כך האישור עבר לבנקים. אחר כך זה השתנה שוב, כי הקריטריונים השתנו לגמרי. קודם זה היו מגבלות נומינליות על גובה ההלוואה. אחר כך זה השתנה והעסקים מקבלים רק אם הם מבקשים יותר מ-16% מהמחזור שלהם. זה אומר שעסקים חייבים לקחת הלוואות גדולות ולהתחייב להחזירן גם אם הם צריכים פחות. זאת גם בעיה, ויש לנו לקוח שזה גרם לו לוותר על ההלוואה מחשש שלא יוכל להחזיר.

רויטל רונן (צילום: יח"צ)
רויטל רונן (צילום: יח"צ)

"הבטיחו שהבדיקה תהיה מהירה ושנקבל תשובות תוך 7 ימי עסקים. זה נשמע מהר, אבל הם שכחו שבאמצע יש פסח, וחול המועד, ויום העצמאות, ושבכל החגים האלה הפקידים לא עובדים אבל יש עסקים שכן. הרי יש עסקים שצריכים את ההלוואות כמו חמצן. מי שעובד והרווח שלו התרסק צריך כסף לשלם לעובדים ולספקים, ומי שלא עובד צריך לחיות ממשהו בעצמו ולהחזיר תשלומים שהוא חייב. אבל לבנקים ולממשלה יש המון זמן.

"דבר שלישי: כדי לקבל אישור הם נדרשים למלא חוברת אקסל מורכבת, עם הסברים על מצבם העסקי, תחזיות, פירוט של התזרים, כמעט ברמה של תכנית עסקית. זה מסורבל, ודורש עבודה של אנשי מקצוע כמוני, שכמובן עולה להם כסף. יש עסקים שפשוט מוותרים על ההלוואה בגלל כל התנאים המגבילים האלה.

"זה לא ממש נקרא לעזור לציבור. זה לעזור למי שמצבו מספיק טוב כדי לשרוד את המשבר, לא למי שעלול לא לשרוד. אולי היה עדיף להשתמש בכספי הערבות להגדלת סיוע החירום לעסקים. הם לא צריכים תרגילים פיננסיים, אלא כסף".

עוד 1,302 מילים
סגירה