הנסיגה מלבנון ב-23 במאי 2000 (צילום: משה מילנר/לע״מ)

ככה בני גנץ הוציא אותי מלבנון

20 שנה לנסיגה

מה שהתחיל כמלחמת ברירה הפך לשנים של כתישה בין חזבאללה לצה"ל במלחמת לבנון, תחת הצידוק הרשמי שהיה תלוי בכל חמ"ל: "להביא בטחון ליישובי הצפון" ● בשביל עומר שרביט, חייל זוטר ששירת כקשר של מפקד יק"ל בני גנץ, השהייה בלבנון באביב 99׳ כללה פגישות קבועות עם אלוף הפיקוד גבי אשכנזי ומפקד צד"ל אנטואן לאחד ● על הצלקות שנותרו באלו ששירתו שם, הוא למד רק עכשיו

בחודש הבא ישראל תציין עשרים שנה ליציאה מלבנון. מי שסגר את השער והיה האחרון לצאת משם הוא בני גנץ, אז מפקד אוגדת יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), אשר חלשה על כל כוחות צד"ל וחלק גדול מכוחות צה"ל בכל דרום לבנון.

בפוסט שפרסם גנץ ביום חמישי האחרון, הוא מתאר את הפגישה הראשונה שלו עם לבנון במבצע ליטני ב-1978, וכן את הלילה ההוא במאי 2000, שבו נתן פקודה לכוחות לירות את כל התחמושת שלהם ("עד הכדור האחרון"), חיכה שכל הכוחות יצאו והגיע בעצמו אחרון לשער כדי לדווח לאלוף פיקוד צפון גבי אשכנזי, שנגמר הסיפור ("ומשאיר 22 שנים מאחור").

שנים של לחימה, זיכרון, רעות ובוץ לבנוני מתערבבים בימים האחרונים בקהילת סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצביםקבוצה חשובה…

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום חמישי, 23 באפריל 2020

הפוסט של גנץ פורסם בקבוצת "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים", שנפתחה בסך הכל לפני כחודש וכבר יש בה מעל 30 אלף חברים וכמעט 10,000 פוסטים של חיילים המתארים את זכרונותיהם מהשירות בלבנון.

חייל שהיה עם גנץ בימים האחרונים עד לנסיגה, אמר השבוע שהתפקוד של המפקד הבכיר בשטח היה מרשים בהתחשב בלחץ העצום שהופעל עליו: "זה אירוע שבו אפשר היה לראות אצל בני את הכל: ניהלנו מבצע שנקרא יציאה מלבנון. תכלס, איך שלא מסתכלים על זה, מדובר ב-48 שעות בלי שינה ועם הרבה חוסר וודאות, כשהרבה גורמים מעורבים מצה"ל וצד"ל וסיכון לחיי חיילים עם יעד של תאריך ושעה ליציאה, כשחצי מהאנשים שצריכים לצאת לא יודעים מה קורה בכלל.

"מפקד היק"ל היה הדמות הפיקודית הגבוהה ביותר במבצע הנסיגה, לא היה לידו אלוף הפיקוד. כחייל התרשמתי מהיכולת שלו בפועל לנהל את העניין הזה. ראיתי אותו מתמודד, שומר על קור רוח, יוצר קשר רק עם מי שצריך ולא כל שנייה מבקש אישורים אלא עובד בסך הכל די לבד".

טנקים של צה״ל חונים ליד בתים בעיר צור בלבנון. יולי 1982 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
טנקים של צה"ל חונים ליד בתים בעיר צור בלבנון. יולי 1982 (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

כך נגמרה ההתפלשות של ישראל במה שנקרא הבוץ הלבנוני, שהתחיל במבצע שלום הגליל בקיץ 1982 – מלחמת לבנון הראשונה – ונמשך בהחלטה של שר הביטחון יצחק רבין וראש הממשלה שמעון פרס לסגת לרצועת הביטחון של דרום לבנון ב-1985.

מה שהתחיל כמלחמת ברירה הפך לשנים ארוכות של כתישה הדדית בין חזבאללה לצה"ל, תחת הצידוק הרשמי שהיה תלוי בכל חמ"ל וחדר אוכל: "להביא ביטחון ליישובי הצפון".

ככל שנקפו השנים, הססמה הזו התבררה כיותר ויותר כוזבת. החיילים עסקו בלשמור על החיים שלהם, והתחוור שאין תוחלת ותכלית להחזקת המוצבים האלה מנקורה במערב ועד חצביא במזרח, במלחמה שעד היום אין לה שם רשמי.

ככל שנקפו השנים, הססמה "להביא ביטחון ליישובי הצפון" התבררה כיותר ויותר כוזבת. החיילים עסקו בלשמור על חייהם, והתחוור שאין תוחלת ותכלית להחזקת המוצבים במלחמה שעד היום אין לה שם

נקודת ציון בהחלטה לעוף משם בחזרה לקו הגבול הייתה כאשר רכב המרצדס של תא"ל ארז גרשטיין עלה על מטען, ויחד אתו נהרגו גם הנהג רס"ב עמאד אבו ריש, הקשר עמר אל-קבץ וכתב קול ישראל אילן רועה.

כמו תמיד באירועים מהסוג הזה, גם הפעם היה צריך להיות ברכב הזה חייל נוסף, שהיה אמור לחפוף את תפקיד הקשר לצדו של אל-קבץ. אלא שאותו חייל הוזז לרכב אחר בשיירה, בגלל שכתב קול ישראל הגיע להכין כתבה והתמקם ברכב של המפקד.

החפ"ק של מפקד היק"ל חווה את האירוע המחריד הזה חמישה ימים בלבד אחרי שהוקפץ למוצב ריחן, כדי לנהל את האירוע שבו נתקלו ונהרגו שלושה קצינים אחרים, בהם מפקד סיירת צנחנים איתן בלחסן.

כמו חיילים רבים ששרתו אז בצבא, גרשטיין בעצמו הביע התנגדות מופגנת לתנועת ארבע אמהות שקראה לנסיגה. יום אחרי הריגתו, אהוד ברק כבר הצהיר בשידור חי שאם ייבחר, תוך שנה צה"ל יהיה מחוץ ללבנון.

הנחיות ללוחמים בלבנון. ינואר 1999 (צילום: הנחיות ללוחמים בלבנון. ינואר 1999)
הנחיות ללוחמים בלבנון. ינואר 1999 (צילום: הנחיות ללוחמים בלבנון. ינואר 1999)

באמצע מרץ סופחתי גם אני ליק"ל והתחלתי חפיפה לתפקיד קשר המפקד, יחד עם החייל הצעיר יותר ששרד את האירוע של זירת המטענים כשבועיים קודם לכן.

תחילה פיקד על היק"ל אלי אמיתי לכמה שבועות, ולאחריו הגיע גנץ שנשאר בתפקיד הזה עד הנסיגה לקו הגבול.

את החודשים הבאים ביליתי – אין דרך אחרת להגיד את זה – בטיולים לאורך ולרוחב הגזרה, במוצבים ובפגישות אצל צד"לניקים ואנשים שעבדו עם ישראל בכפרים השונים. זה כלל גם ביקור שבועי בבית של מפקד צד"ל אנטואן לאחד במרג' עיון. בכל הפגישות האלה חיכינו בחוץ ומגשי התקרובת יצאו די מהר. בדרך כלל דגים וסלטים.

אנטואן לאחד וגבי אשכנזי. מאי 2000 (צילום: לע״מ ALFI BEN YA'ACOV)
אנטואן לאחד וגבי אשכנזי. מאי 2000 (צילום: לע"מ ALFI BEN YA'ACOV)

נכנסנו ויצאנו דרך שער פאטמה, אבן גבול 14 וראש הנקרה, בין השאר, ובתוך הארץ הלוך חזור בכבישי הצפון. מדי פעם לקחנו את המרצדס לסיבוב דאווין מנהלתי בקריית שמונה ולנביעה במעיין ברוך.

את החודשים הבאים ביליתי – אין דרך אחרת להגיד את זה – בטיולים לאורך ולרוחב הגזרה, במוצבים ובפגישות אצל צד"לניקים ואנשים שעבדו עם ישראל בכפרים. זה כלל גם ביקור שבועי בבית של מפקד צד"ל אנטואן לאחד

הטיולים וארוחות השחיתות היו רחוקים מאוד מהמציאות האפורה של שמירות, מארבים, סיורים והיתקלויות שהיו מנת חלקם של החיילים האחרים בגזרה. לכל היותר חטפנו קצת פצמ"רים במוצבים, ונדמה לי שלילה אחד גם סחבתי אלונקה של איש צד"ל שנהרג מאש כוחותינו.

עטיפת ספרו של חיים הר-זהב, ״לבנון – המלחמה האבודה״
עטיפת ספרו של חיים הר-זהב, ״לבנון – המלחמה האבודה״

לא באמת הייתי מודע ללחץ העצום שהופעל על שאר החיילים בגזרה. על הצלקות האלה למדתי רק עכשיו, מקריאת הפוסטים בקבוצת הפייסבוק ומספרו המאלף של חיים הר-זהב שיצא לאחרונה, "לבנון – המלחמה האבודה". הספר הזה מתמקד בארבע השנים האחרונות לשהייה בלבנון, ונספרו בו כמעט 180 חיילים שנהרגו שם במהלכן.

בניגוד לרוב חברי הצוות שאיתי, שכבר ראו מה זה לעלות על מטען, בשבילי השהייה בלבנון הייתה הפוגה פסטורלית של הכרת הארץ שמעבר לגבול הצפון. לא ראיתי את התמונה הגדולה. יותר בכיוון של להעביר לגנץ הודעות שונות מהקשר, מבקשים לירות לפה ולשם, יש אישור אין אישור.

לגיחות השבועיות לבנת' ג'בל או עיישיה-ריחן התלווה פעם בשבועיים גם אלוף הפיקוד, גבי אשכנזי, והרל"ש שלו ארז וינר, מכוכבי פרשת הרפז. פעם בכמה זמן גם הרמטכ"ל שאול מופז.

בסיומו של אחד הביקורים האלה בגזרה המזרחית, בדרך חזרה למרג' עיון, הלך הקשר ברכב. מעשה שטן, גם המכשיר שהיה לי על הגב לא עבד. ובמכשירי הנוקיה האישיים ממילא לא הייתה קליטה. איכשהו שאר הרכבים בשיירה כבר ברחו, ונשארתי באמצע שום מקום עם הנהג, האלוף והאוגדונר.

ארז וינר (צילום: Uri Lenz/FLASH90)
ארז וינר (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

חשופים בשטח פתוח בלי תקשורת, זו הייתה מטרה חלומית לחזבאללה ולחץ אטומי בשבילי באופן אישי. יצאתי החוצה כדי לנסות ריסטרט למכשירים בבגאז' של המרצדס. לא עבד. אני כמעט בטוח שבאותו זמן גבי הדליק סיגריה ברכב (אירופה). הוא ובני לא התרגשו. נכנסתי לאוטו והמשכנו בנסיעה חזרה.

יצאתי החוצה כדי לנסות ריסטרט למכשירים בבגאז' של המרצדס. לא עבד. אני כמעט בטוח שבאותו זמן גבי הדליק סיגריה ברכב (אירופה). הוא ובני לא התרגשו. נכנסתי לאוטו והמשכנו בנסיעה חזרה

במרג' עיון היה גם החפ"ק של אביב כוכבי, אז מפקד החטיבה המזרחית של יק"ל וכיום הרמטכ"ל. מאות חיילים שרתו בבסיס הזה, שבו הייתה שלמיה שחילקה משכורות לחיילי צד"ל (400 דולר לחודש), ושק"מיסט לבנוני שמכר בעיקר סיגריות במשהו כמו ארבעה שקלים לקופסה.

אביב כוכבי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)
אביב כוכבי (צילום: Miriam Alster/FLASh90)

גנץ היה מעדיף לא לדעת מזה, אבל הרבה מאוד פאקטים של סיגריות הוברחו באדיבותו מלבנון לישראל – אף ש"ג לא יתחיל לפתוח בגאז' לכלי רכב שנכנסים לישראל יחד עם מפקד האוגדה.

אחד החיילים ששרתו באוגדה אומר השבוע שההפקרה של אנשי צד"ל הייתה מחפירה, אבל מכיר בכך שאם היו מקבלים התראה מראש על מועד היציאה, הם יכלו בקלות לעבור לצד השני כדי לנסות להציל את העור והבית שלהם בלבנון. לדבריו, גנץ שיחק את התפקיד המרכזי בסיפור הזה: "היו כנסים שצד"לניקים שאלו אותו לגבי הנסיגה והוא ענה להם, 'אנחנו איתכם כתף אל כתף'. הוא שיקר, אבל זה היה התפקיד".

ברמה האישית, היה ברור שגנץ רואה את הפרטים שסביבו. לא משהו שאפשר לזייף. במוצבים, לפני הכל הוא דאג לברר עם החיילים מתי יצאו לאחרונה הביתה, ונחרד לשמוע על קצינים שלא ראו את הבית חודש ומשהו. אחד מחיילי הצוות שחיפ"ק אותו, וכאמור שרד את זירת המטענים עם המפקד הקודם, נזכר השבוע שגנץ היה זה שהרים אותם מהקרשים:

"גנץ הוא בן אדם. לקח אותנו בתקופה הכי קשה, היינו נפולים בפנים וברוח והוא הקדיש את הנסיעות הראשונות לשיחה, להסביר מה זה שכול, איך לקחת את הדברים בפרופורציות. הוא דיבר איתנו והרים אותנו. היה אכפת לו, הוא לא היה חייב את זה".

"גנץ הוא בן אדם. לקח אותנו בתקופה הכי קשה, היינו נפולים בפנים וברוח והוא הקדיש את הנסיעות הראשונות לשיחה, להסביר מה זה שכול, איך לקחת את הדברים בפרופורציות. הוא דיבר איתנו והרים אותנו. היה אכפת לו"

באופן אחר, גם אני לא ציפיתי לאותו יום רביעי בלילה, שבו חזרנו מלבנון למטולה, ובמקום לחכות לצאת הביתה בבוקר, גנץ פרגן לי מקום בטיסה מראש פינה לשדה דב. שם הוא שחרר את הנהג שחיכה עם הרכב הפרטי, הסיע אותי להורים בצפון תל אביב והמשיך לביתו בראש העין.

ברווזים במטווח

במרג' עיון המשכנו לשחק כדורסל בערבים ולשרוף שעות על גבי שעות בחמ"ל, לנסות להעריך את אמינות הסיפורים על מזוודות כסף שעוברות למקורבי ישראל בלבנון, או העינויים בכלא אל חיאם. ההטרוגניות של אלפי החיילים בגזרה פתחה צוהר גם להכרת החברה הישראלית: הופתעתי מחיילים שהצהירו על תמיכה בש"ס בבחירות שהתקיימו באותו זמן.

באביב 1999 כבר היה ברור שכולנו ברווזים במטווח ואין מה לחפש שם. לפני נסיעות קיבלנו דיווח שהייתה פתיחת ציר, אבל צה"ל הפחית פעילות יזומה של מארבים.

כוחות צה"ל יוצאים מלבנון. אוגוסט 2006 (צילום: לע״מ MILNER MOSHE)
כוחות צה"ל יוצאים מלבנון. אוגוסט 2006 (צילום: לע"מ MILNER MOSHE)

חלק ממוצבי צד"ל נראו כמו גבעת חלפון, עם חיילים צעירים או מבוגרים מדי. בקיץ של אותה שנה צד"ל כבר פינה את מובלעת ג'זין, וגם למוצב המרוחק יחסית סוג'וד כבר לא הגענו, כי גנץ ביטל נסיעה לשם ברגע האחרון עקב התרעות על מטענים.

מחשש לחטיפת חייל, הקודקוד הורה להישאר יחד בכל מצב, ללכת להשתין בזוגות, אפילו בתוך הבסיס. בשלב הזה גם אני עצמי שקשקתי. כשעברנו בתוך סמטאות צפופות בכפרים רצו לי בראש כל מני סרטים של מקרים ותגובות. למזלי, יצאתי משם בחתיכה אחת בסוף 99', חצי שנה לפני ששאר הצוות סגר את השער בפעם האחרונה.

כשעברנו בתוך סמטאות צפופות בכפרים רצו לי בראש כל מני סרטים של מקרים ותגובות. למזלי, יצאתי משם בחתיכה אחת בסוף 99', חצי שנה לפני ששאר הצוות סגר את השער בפעם האחרונה

הסיפורים על עמר, הקשר שנהרג בתפקיד הזה בתחילת אותה השנה, ממשיכים להדהד. גדל ברחובות, שיחק כדורסל, גלש גלים והדריך בצופים. אחד מחבריו לצוות מספר שבחופשות ארוכות בקיץ, עמר לקח אותו להעיף עפיפונים בחוף פלמחים.

כלי רכב של צה"ל נוסעים מעל גשר העוואלי בלבנון. היום הראשון לנסיגה מלבנון (Yossi Zamir/Flash90)
כלי רכב של צה"ל נוסעים מעל גשר העוואלי בלבנון. היום הראשון לנסיגה מלבנון (Yossi Zamir/Flash90)
עוד 1,480 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה