ההיקף העצום של דוחות הקורונה שחילקה המשטרה:

60 מיליון שקל בייבי

מאז כניסת הנחיות הריחוק החברתי לתוקף, חילקה המשטרה 49 אלף דוחות לאזרחים, בנוסף לאלפי הדוחות שהוציאו הרשויות המקומיות ● ככל שחלף זמן מתחילת משבר הקורנה, מספר הדוחות היומיים עלה ● אבל במשטרה מסבירים כי לא חלה הרעה במשמעת של האזרחים - אלא עלייה בחומרת האכיפה

מחסום משטרה בירושלים (צילום: Nati Shohat/Flash90)
Nati Shohat/Flash90
מחסום משטרה בירושלים. זינוק במספר הדוחות שניתנו לאזרחים על הפרת הנחיות הסגר

התחושה הרווחת בתקשורת וברשתות החברתיות היא כי המשמעת הציבורית בישראלית מתרופפת בכל הנוגע לציות להוראות הריחוק החברתי. אבל הדוחות שחילקה המשטרה לאזרחים ולעסקים מתחילת המשבר, מספרים סיפור אחר.

היקף האכיפה המשטרתית גדל בתקופה זו בקצב מסחרר, בעיקר החל באמצע מרץ. לעומת זאת, לא נמצאו ראיות לירידה כלשהי בהיענות הציבור להוראות.

עד 21 במרץ חילקה המשטרה רק 74 דוחות על הפרת ההוראות, ועד ה-26 בחודש היא חילקה 250 דוחות בסך הכול. בסוף מרץ, המשטרה עדיין הוציאה הודעות על הפרות בודדות של ההוראות, כמו דיווח על חולה אחד באשקלון שניסה לחמוק מבידוד ב-26 בחודש, שני תושבים שסירבו להישאר בטווח של 100 מטר מהבית בערערה ב-27 במרץ, או פיקניק אחד שערכו כמה משפחות ביער.

ב-19 במרץ וב-25 למרץ הוחמרו הוראות הסגר ונאסר כליל להתרחק יותר מ-100 מטרים מהבית, למעט מה שהוגדר כ"צרכים חיוניים". באותו זמן, בערך, זינק גם היקף האכיפה. ב-29 למרץ כבר חולקו 1,000 דוחות ביום אחד, וב-1 באפריל המשטרה חילקה 1,250 דוחות. ב-31 למרץ עלה מספר הדוחות שחילקה המשטרה ל-3,000. הזינוק הבא במספר הדוחות היה ב-12 לאפריל עם לא פחות מ-12,925 דוחות וב-13 באפריל המספר הזה קפץ שוב והגיע ל-26,858 דוחות. ב-19 באפריל חולקו 2,221 דוחות ביום אחד, ומספר הדוחות הכללי חצה את רף ה-40 אלף.

ב-12 באפריל זינק מספר הדוחות ל-12,925 דוחות. ב-13 באפריל המספר קפץ שוב והגיע ל-26,858 דוחות. ב-19 באפריל חולקו 2,221 דוחות ביום אחד, ומספר הדוחות הכללי חצה את רף ה-40 אלף

נכון לסוף השבוע שעבר (23.4) חילקה המשטרה לאזרחי ישראל כ-49 אלף דוחות – בנוסף לאלפי דוחות שהוציאו הרשויות המקומיות.

כאשר מציבים את הנתונים הללו בגרפים, הם מזכירים באופן מטריד את הגרפים המפורסמים שעוקבים אחר הגידול במספר הנדבקים והמתים במגיפת הקורונה עצמה. הגרף הבא מראה את מספר הדוחות המצטבר שחילקה המשטרה על הפרת הוראות החירום מאמצע פברואר, ועד לתאריכים המצוינים בו:

כאשר בודקים את מספר הדוחות שהוגשו מדי יום ולא את המספר המצטבר, רואים שהמספר היומי עלה בקצב גבוה מאוד בסוף מרץ ובתחילת אפריל, ובהמשך הוא החל לרדת מעט (בדומה לקצב ההתפשטות היומי של המגיפה).

הגרף הבא מראה את מספר הדוחות שחולקו ביממה אחת בתאריכים נבחרים:

רוב הדוחות – יותר מ-40 אלף – ניתנו לאזרחים שהתקהלו, התרחקו מביתם שלא לצורך שההוראות מתירות, ונכנסו למקומות אסורים כמו גנים ציבוריים וחופים. על רובם המכריע של האזרחים הוטלו קנסות של 500 שקל.

רוב הדוחות – יותר מ-40 אלף – ניתנו לאזרחים שהתקהלו, התרחקו מביתם שלא לצורך שההוראות מתירות, ונכנסו למקומות אסורים כמו גנים ציבוריים וחופים. על רוב האזרחים הוטלו קנסות של 500 שקל

רק כ-1,500 אזרחים נענשו לאחר שהפעילו עסקים בניגוד להוראות. הענישה כלפי העסקים הייתה חמורה בהרבה: כ-200 עסקים מהם צווי סגירה, והשאר נקנסו ב-5,000 שקלים בנוסף לסגירת העסק. מספר צווי הסגירה והדוחות שחולקו לעסקים זינק גם הוא, בקצב הדומה לזה של הקנסות על האזרחים:

כ-1,000 קנסות ניתנו לאזרחים שהתפללו בניגוד להוראות. בחודש מרץ כמעט שלא ניתנו קנסות על תפילה, אך החל מסוף החודש שעבר עלה בקצב מהיר ביותר מספר הדוחות שניתנו לאזרחים שהתפללו בניגוד להוראות:

הקנסות הללו, שכמו כל קנס מועברים למשרד האוצר ונכנסים לקופת המדינה, הניבו למדינה סכומי כסף לא קטנים. כ-40 אלף מהקנסות עמדו על סכום של 500 שקל – הקנס לאזרחים שמפרים את ההוראות באופן פרטי וחד פעמי.

כ-8,000 מהקנסות היו בסכום של על 5,000 שקל – קנס על פתיחת עסקים שלא כחוק, הפרת בידוד בית או הפרות חוזרות של ההוראות. יחד מגיע סכום הקנסות לכ-60 מיליון שקל (40,000 * 500+,8000 * 5,000).

סכום זה אינו כולל אלפי קנסות שהטילו הרשויות המקומיות, רובן על עסקים שנפתחו בניגוד להוראות. עיריית תל אביב לבדה רשמה כ-170 דוחות כאלה. הדוחות הללו יניבו לרשויות הכנסות של מיליוני שקלים נוספים.

המשטרה סגרה את כביש 1 בערב חג הפסח. 15 באפריל 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
המשטרה סגרה את כביש 1 בערב חג הפסח. 15 באפריל 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)

תלונות אזרחים על אלימות מצד המשטרה

אכיפת "חוקי הקורונה" הפכה במשך התקופה לא רק רחבה יותר אלא קשוחה יותר ואף אלימה. במרץ כמעט לא פורסמו תלונות אזרחים על התנהגות המשטרה כלפיהם, ולהפך – התקשורת הרבתה לפרסם תמונות של התקהלויות שלא פוזרו.

ואילו באפריל תועדו והתפרסמו מקרים של מעצרים ברוטליים שביצעה המשטרה של אזרחים, חלקם קטינים, שהלכו ברחוב, ישבו לבדם בחיק הטבע, בילו בחוף עם משפחתם הגרעינית, או גלשו בים.

התנהלות השוטרים עוררה זעם בתקשורת וברשתות החברתית – והמשטרה הוציאה עדויות וסרטונים משלה שבהם נטען ונראה שאותם מקרים החלו בסירוב עיקש של האזרחים לקיים את ההוראות ולהזדהות ואף באלימות של האזרחים.

פחות מ-1% עברו על ההוראות

האם הקשחת האכיפה במשך החודשיים האחרונים נובעת משינוי בהתנהלות הציבור, שנעשה פחות ממושמע? בניגוד לדעה הרווחת, במשטרה מדגישים כי רוב הציבור מקיים את ההוראות, וכי ההחמרה נובעת משינוי במדיניות של המשטרה.

מהבדיקה שערכנו על סמך הודעות המשטרה עולה שלפחות בתחום אחד – השמירה על הוראות בידוד הבית – ניתן לראות בבירור שהציבור, ברובו הגדול, מקפיד לקיים את ההנחיות ושאין ירידה בהקפדה, אפילו להפך.

מאז אמצע פברואר, אז החלו להישלח אזרחים רבים לבידוד בית, ביצעה המשטרה ביקורות למאות אלפי אזרחים בבידוד. בהודעות המשטרה נכתב כמה אנשים בבידוד בדקה המשטרה בכל ביקורת וכמה מהם הפרו את כללי הבידוד.

לפי ההודעות, לאורך התקופה שבה נשלחו אזרחים לבידוד, פחות מ-1% ממבודדי הבית הפרו את ההוראות. בנוסף, מספר מפרי הבידוד ירד במשך התקופה באופן חד, מ-0.9% מהמבודדים באמצע מרץ לפחות מ-0.2% בשבוע שעבר.

המשטרה: "הציבור נשאר ממושמע, האכיפה הוחמרה"

"הציבור בארץ, על מגזריו השונים, ממושמע בצורה בלתי רגילה, ואין לנו שום אינדיקציות על ירידה במשמעת או בנכונות של הציבור לקיים את ההנחיות", אומר לזמן ישראל ניצב משנה שלומי שגיא, קצין אגף המבצעים במחוז תל אביב.

מאז שהחלו להישלח אזרחים לבידוד, פחות מ-1% ממבודדי הבית הפרו את ההוראות. בתקופה זו גם ירד מספר האנשים שהפרו את הבידוד, מ-0.9% מהמבודדים באמצע מרץ לפחות מ-0.2% בשבוע שעבר

לדבריו, "אם כבר זה להפך, רמת המשמעת הולכת ועולה. אנשים לא רוצים לחלות, גם בגלל הקורונה עצמה וגם בגלל שהיחס לחולים הוא לעתים 'כמו למצורעים'.

"הרבה אנשים עושים אפילו מה שהם לא צריכים. יש מי שלובשים מסיכה גם בזמן נהיגה למרות שזה לא נחוץ וגם, בזמן פעילות ספורטיבית למרות שזה לא חובה".

שלומי שגיא (צילום: דוברות המשטרה)
שלומי שגיא (צילום: דוברות המשטרה)

אז למה אתם נותנים כל כך הרבה דוחות, ולמה מספר הדוחות הולך ועולה?

"קודם כל זה לא כל כך הרבה דוחות. יש תשעה מיליון אנשים בישראל, כמה עשרות אלפי אנשים שעברו על ההנחיות וקיבלו דוחות זה הרבה? אני לא חושב. אני לא יודע בדיוק מה המצב במדינות אחרות, כמה דוחות מחלקים בחו"ל, אבל אני שומע מקולגות באירופה שהמשמעת שם פחות גדולה ושהם מתפעלים מהמשמעת של הישראלים ואומרים שזה בגלל שהיינו בצבא ובמלחמות. לגבי העלייה במספר הדוחות: היא נובעת מההחמרה באכיפה שלנו.

כוחות משטרה אוכפים את סגר הקורונה בבני ברק (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
כוחות משטרה אוכפים את סגר הקורונה בבני ברק (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"המדיניות של משטרת ישראל מורכבת מהסברה, הבהרה ואכיפה. בחודש מרץ עסקנו בעיקר בהסברה והבהרה. זה לקח לאנשים זמן לקלוט ולהסתגל למצב החדש, הכללים לא תמיד ברורים וצריך לענות לשאלות, אני כקצין משטרה נשאל אלפי פעמים על ידי אזרחים מה מותר ומה אסור. רק בסוף מרץ ובעיקר באפריל עברנו לשים דגש על אכיפה. בקרוב זה מה שיקרה עם חבישת מסיכות.

"יש קורלציה בין מספר הדוחות שאנחנו נאלצים לחלק לבין רמות החומרה של הסגר. מה שנקרא 'יותר חוקים, יותר עבריינים'. ככל שהסגר הוחמר האכיפה נעשתה יותר אינטנסיבית כי תמיד יש מי שלא מקיים את ההוראות.

"השיא היה בפסח הראשון והשני עם הסגר המלא שהוטל, ויום העצמאות היה להערכתי יותר קל כי הציבור כבר היה מתורגל למצב הלא-נעים של סגר מלא בחג.

"יש קורלציה בין מספר הדוחות לבין רמות החומרה של הסגר. מה שנקרא 'יותר חוקים, יותר עבריינים'. כשהסגר הוחמר האכיפה נעשתה יותר אינטנסיבית כי תמיד יש מי שלא מקיים הוראות"

"בימים האחרונים מאז שיש הקלות ויש הרבה דברים שמותר לעשות, חנויות נפתחו ואפשר לצאת למרחק 500 מטר, יש גם ירידה בהיקף האכיפה ובדוחות".

אז התחושה הרווחת, שבאה לידי ביטוי גם בכתבות שפורסמו, שלציבור נמאס, כי כמה כבר אפשר לשבת כלואים בבית ולעתים בלי פרנסה, ולכן יש התרופפות, לא מבוססת על העובדות?

"לא, זאת תחושה לא מבוססת. צריך לציין במיוחד את עניין הפרנסה, כי מי שנפגעים הכי קשה מהתקנות הם העצמאים, בעלי העסקים והעובדים בעסקים שנסגרו. אבל מספר העבירות של פתיחת עסקים בלא היתר הוא לשמחתי קטן במיוחד. אנשים נשארו בלי פרנסה – ולמרות זאת, חוץ מקומץ קטן, הם מכבדים את ההוראות ועומדים בפיתוי ולא פותחים את העסק".

הודעות הדוברים שלכם עוסקות הרבה באכיפה במגזר הערבי. כמעט שליש מההודעות שעברתי עליהן עוסקות בסיורים ביישובים ערביים ובעבירות של ערבים. יש בחברה הערבית בעיה מיוחדת, או שאתם 'מחפשים' אותם יותר?

"לפי מה שאני רואה ביפו ושומע מעמיתיי ביישובים ערביים, באופן חד משמעי אין בעיה מיוחדת בכלל המגזר הערבי. יש בעיה ביישובים מסוימים, כפי שיש בעיה ביישובים יהודיים מסוימים. ביפו המסגדים סגורים, החנויות סגורות – וזה לא פשוט בזמן הרמדאן, והאזרחים ממושמעים מאוד".

״אני לא יודע בדיוק מה המצב במדינות אחרות, כמה דוחות מחלקים בחו"ל, אבל אני שומע מקולגות באירופה שהמשמעת שם פחות גדולה ושהם מתפעלים מהמשמעת של הישראלים ואומרים שזה בגלל שהיינו בצבא״

אתה רוצה להתייחס לטענה הרווחת, שקל להיתקל בה ברשתות החברתיות, שאומרת שאתם מחלקים הרבה דוחות כי זה מכניס הרבה כסף?

"הכסף הולך למדינת ישראל ולא למשטרה, כמובן, והטענות האלה מצוצות מהאצבע לחלוטין. אנחנו זהירים במתן קנסות ומעדיפים שלא להטיל אותם ולרוב מבקשים מאנשים לעזוב ולקיים את ההנחיות הרבה לפני שזה מגיע לקנס. קנס מבחינתנו זאת לא מטרה, אלא אמצעי, שמיועד להרתיע אנשים כדי למנוע מהם לעשות דברים שיפגעו בהם עצמם ובכל החברה הישראלית".

מהתחושה שלך כמי שנמצא בשטח, כמה זמן המשמעת הזאת של הציבור שאתה מדבר עליה יכולה להחזיק מעמד? 

"אין לי דרך לדעת, מעבר להתרשמות שלי שהציבור ממושמע, סבלני ומעוניין לקיים את ההוראות. אנו מקיימים את המדיניות, לא מחליטים לגביה, ואני מקווה שבזמן הקרוב נראה יותר הקלות ואפשרות לפתוח עסקים וחזרה לשגרה".

שוטר בשכונת מאה שערים, דורש ממתפלל לחזור לביתו. 31 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שוטר בשכונת מאה שערים, דורש ממתפלל לחזור לביתו. 31 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עוד 1,444 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה