קורונה. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/ne2pi)
כך תשרדו נפשית את משבר הקורונה

קודם כל תירגעו

מדריך

לעשות יותר ספורט ● להתנתק ממהדורות החדשות ● להשקיע בזוגיות, ובמערכות יחסים נוספות ● לא להסתפק בשיחות טלפון - וללמוד איך לבצע שיחות וידאו ● לקרוא שיר יומי עם הילדים ● ולנסות לסייע לנזקקים ● שאלנו שני פסיכולוגים ופסיכיאטר אחד איך לעבור בשלום את המשבר, וחזרנו עם שש שיטות עיקריות והמון טיפים קטנים

בין אם אתם או אדם קרוב אליכם חליתם בקורונה, או שאיבדתם את מקור פרנסתכם בעקבות המשבר, או שאתם פשוט תקועים בבית במשך שבועות, שמירה על הבריאות הנפשית עשויה להיות מאתגרת במיוחד בתקופת המגפה.

"כשיש סכנה, אנחנו נוטים להיכנס למצב הישרדות. אנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, ואנו מגייסים את כל הכוחות הנפשיים והפיזיים שלנו כדי לשרוד", אומר לי דני ברום, המנהל המייסד של המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה. ברום הוא מומחה לדרכי התמודדות עם מלחמות, טרור ומצבי אסון אחרים.

ד"ר דני ברום (צילום: פייסבוק)
ד"ר דני ברום (צילום: פייסבוק)

"אבל האתגר הנוכחי הוא שונה מאוד, מכיוון שאין אויב ברור. יש תחושת סכנה, אבל זה לא משהו שאנו יכולים לגייס כנגדו את כוחותינו. והאינסטינקט שלנו לחפש תחושת ביטחון באמצעות קרבה לאחרים מסוכל על ידי הנחיות הריחוק".

כל זה מותיר אנשים רבים בתחושה קשה, אומר ברום. "חיבוק הוא צורך מאוד בסיסי עבור אנשים", הוא מסביר. "כשזה בלתי אפשרי, זה מותיר אותנו בתחושה שאנחנו לא מסופקים. יש אפילו מחקרים שמראים שבדידות והיעדר קשר עם אחרים מעוררים בגוף ובמוח אותן תגובות כמו רעב".

"חיבוק הוא צורך מאוד בסיסי עבור אנשים. כשזה בלתי אפשרי, זה מותיר אותנו בתחושה שאנחנו לא מסופקים. יש אפילו מחקרים שמראים שבדידות והיעדר קשר עם אחרים מעוררים בגוף ובמוח אותן תגובות כמו רעב"

מחקר שערך לאחרונה המכון הבריטי למחקרי תעסוקה על 500 שכירים שנתונים בסגר מצא כי אחד מכל שלושה דיווח על תחושה של בדידות, אחד מחמישה הביע חשש לגבי הביטחון התעסוקתי שלו, יותר ממחצית מהמשתתפים דיווחו על כאבים גופניים חדשים ומחציתם אמרו כי הם מבצעים פחות פעילות גופנית.

השבוע שוחחתי עם פסיכולוג קליני, פסיכיאטר ופסיכולוג ארגוני, שסיפרו כי הם נתקלו באנשים שדיווחו על בדידות, חרדה, מריבות זוגיות, חוסר מוטיבציה ואפילו אשמה על כך שהם אינם חווים רגשות שליליים כמו אחרים.

יחד, שלושת המומחים לבריאות הנפש הציעו 6 אסטרטגיות שמסייעות לשמור על תחושה טובה ואפילו לשגשג בזמן המגפה ותקנות הריחוק החברתי. ואלו הן:

1

טיפוח מערכות יחסים

"קשרים הם מה שמפעיל אנשים", אומר ברום. "בני אדם הם יצורים חברתיים, וכל התקופה הזאת משבשת מערכות יחסים בצורה די אכזרית. היא ממש מקשה על מערכות יחסים".

למשל, אומר ברום, נוכחותם של הילדים בבית במקום בבית הספר מקשה על חיי המשפחה.

"קשה לשמור על שגרה עם ילדים כשהם לא הולכים לבית הספר ולא יכולים להתרחק מהבית. זה יוצר הרבה מתח אצל הרבה משפחות. שמעתי אנשים שאומרים, 'ככה זה צריך להיות. עכשיו אנחנו יודעים איך זה באמת לבלות זמן עם הילדים שלנו. למה לא עשינו את זה יותר קודם?'.

"אבל יש אנשים שאומרים, 'אנחנו לא יכולים לסבול את זה. הספיק לנו. אנחנו לא יכולים לעשות את זה כל הזמן'. אז יכולות להיות לזה השלכות שונות.

להשקיע במערכת היחסים! זוג מטייל בשבילי אוניברסיטת טקסס (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)
להשקיע במערכת היחסים! זוג מטייל בשבילי אוניברסיטת טקסס (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

"יש אנשים שמערכות היחסים שלהם כמעט מתפוצצות, בעוד שמערכות היחסים של אנשים אחרים נעשות יותר אינטימיות. ייוולדו הרבה תינוקות בעוד תשעה חודשים, ויהיו הרבה גירושים בשנה הקרובה".

לדברי ברום, הן עבור מי שגר עם אנשים אחרים והן עבור מי שגר לבדו, הדבר הכי חשוב למען הבריאות הנפשית הוא להישאר בקשר עם חברים, בני משפחה וקהילות. "דברו עם חברים באינטרנט. יש עכשיו הרבה בתי כנסת שעורכים כל מיני פעילויות דרך הזום. חשוב לשמור על תחושה של קהילה".

לדברי הפסיכיאטר אילן טל, המייסד והמנכ"ל של מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית בתל אביב, יש הבדל בין להיות לבד, כמו רבים במהלך מגפת הקורונה, לבין תחושת בדידות, שזו בעיה שאנשים רבים במדינות המערב סובלים ממנה, והיא עלולה להחריף עקב הריחוק החברתי.

"להיות לבד זה להיות בלי אף אחד אחר. להיות בודד זו תחושה שאף אחד לא רואה אותך או מתחבר אליך או מבין אותך. כך שאפשר להיות נשוי אבל בודד".
לדבריו, בדידות מובילה לדיכאון, ונחשבת למגפה במדינות כמו בריטניה, שבה יש אפילו שרה לענייני בדידות. טל אומר שבאופן כללי, הישראלים פחות מועדים לחוות בדידות ודיכאון לעומת חברות אחרות, בשל הנטייה שלהם לבטא רגשות ולהיות ישירים, בדומה לאיטלקים וליוונים. "ישראל דומה מאוד לאיטליה, את יכולה לשיר, את יכולה לצעוק, הכול הולך", הוא אומר.

ד"ר אילן טל (צילום: פייסבוק)
ד"ר אילן טל (צילום: פייסבוק)

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המגפה, לדבריו, היא לטפח מערכות יחסים, בייחוד את מערכות היחסים העמוקות ביותר שלנו, שבהן אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להביע את עצמנו ולזכות להבנה. "הייתי מציע לדבר יותר, לדבר על מה שאנחנו מרגישים, ולבטא יותר את האמת. לבחור את האנשים שאפשר להיות איתם נקיים ואותנטיים ולדבר איתם כמה שאפשר, לא רק בטלפון אלא גם לנסות לקיים שיחת וידיאו כך שאפשר יהיה לראות אותם".

"הייתי מציע לדבר יותר, לדבר על מה שאנחנו מרגישים, ולבטא יותר את האמת. לבחור את האנשים שאפשר להיות איתם נקיים ואותנטיים ולדבר איתם כמה שאפשר, לא רק בטלפון אלא גם לנסות לקיים שיחת וידיאו"

2

היצמדות לשגרה

אם אתם מוצאים את עצמכם מאבדים את תחושת השעות והימים במהלך הסגר, אתם לא לבד. לדברי ברום, אפשר להקל את הבעיה באמצעות הכנסת שגרה ללוח הזמנים. "כשאת סגורה בבית, קל מאוד להיכנס למעין מצב של ריחוף, שבו אין לך מושג איך היום עבר", הוא אומר.

ברום אומר שחשוב לצאת מהמיטה בכל בוקר ולעשות תוכנית למשך היום. "תעשו תכנית, אפילו אם זה מתי לצאת להליכה. מתי תעשו דברים אחרים? האם יש דברים שאתם נהנים לעשות, שעכשיו יש לכם זמן בשבילם?"

טל בן שחר, דוקטור להתנהגות ארגונית ומרצה לפסיכולוגיה חיובית, ממליץ לכתוב למה אנחנו מצפים בתחילת כל יום.

"אני ממליץ שכשאנחנו מתעוררים בבוקר, נחשוב על מה שאנחנו מצפים לו במהלך היום, אם זה פגישה עם חברים או עם עמיתים או אם אנחנו מצפים לאיזו שהיא ארוחה או כל דבר אחר. יש מחקרים שמראים שאנשים שעושים את זה באופן קבוע הם בדרך כלל פחות פסימיים ויותר חסינים מבחינה נפשית".

טל בן שחר (צילום: Courtesy)
טל בן שחר (צילום: Courtesy)

לדברי בן שחר, אם אנחנו חשים מחסור בסדר יום מובנה בחיינו בגלל הקורונה, אנחנו יכולים לאמץ ריטואלים חדשים.

"אנחנו יצורים שזקוקים לסדר מובנה. אנחנו זקוקים לריטואלים ברורים, למשל של כמה להתאמן, או מתי אנחנו מתכננים לצפות בסדרה הקומית האהובה עלינו. אחרת קל מאוד ליפול למצב שבו אנחנו לא יודעים איזה יום זה, מה השעה".

בן שחר אומר שאין כמות נכונה של פעילות מובנית ביום או בשבוע שמתאימה לכולם. "העניין הוא שכשאנחנו מוצאים את עצמנו נופלים יותר ויותר עמוק לעצב או לתחושה של כבדות, אחת הדרכים לצאת מזה היא לכפות על עצמנו קצת סדר מובנה, קצת ריטואלים בריאים".

"אני ממליץ שכשאנחנו מתעוררים, נחשוב על מה שאנחנו מצפים לו במהלך היום, אם זה פגישה עם חברים או עם עמיתים או אם אנחנו מצפים לאיזו שהיא ארוחה או כל דבר אחר. אנשים שעושים את זה הם פחות פסימיים"

הוא מציין כמה ריטואלים אפשריים, כגון פעילות גופנית, שיחת טלפון עם ההורים, ארוחות משפחתיות וצפייה משותפת בסרטים. אצלו בבית, לדוגמה, המשפחה שלו אימצה ריטואל חדש של קריאת שיר יומית.

הקפידו על סדר יום! צילומי שיעור למידה מרחוק בפורטוגל (צילום: AP Photo/Armando Franca)
הקפידו על סדר יום! צילומי שיעור למידה מרחוק בפורטוגל (צילום: AP Photo/Armando Franca)

3

פעילות גופנית

לדברי בן שחר, מחקרים מראים שפעילות גופנית סדירה משפיעה על הרווחה הנפשית שלנו באופן דומה לתרופות פסיכיאטריות.

"במצבי לחץ אנשים נוטים להתאמן פחות, כשלמעשה הם צריכים להתאמן הרבה יותר. זה מחזק את מערכת החיסון הפיזית והנפשית. אז אם את רגילה להתאמן שלוש פעמים בשבוע, תגבירי את זה לחמש".

"במצבי לחץ אנשים נוטים להתאמן פחות, כשלמעשה הם צריכים להתאמן הרבה יותר. זה מחזק את מערכת החיסון הפיזית והנפשית. אז אם את רגילה להתאמן שלוש פעמים בשבוע, תגבירי את זה לחמש"

לא לוותר על פעילות גופנית! אימון בייסבול בדרום קוריאה (צילום: AP Photo/Lee Jin-man)
לא לוותר על פעילות גופנית! אימון בייסבול בדרום קוריאה (צילום: AP Photo/Lee Jin-man)

ברום מסכים עם הדברים: "מומלץ להזיז את הגוף במשך חצי שעה עד שעה בכל יום. אפשר לעשות את זה בדרכים יצירתיות, כמו לשים מוזיקה ולרקוד. או לצאת לריצה. יש לזה השפעה יעילה נגד דיכאון".

4

הסחות דעת

לדברי בן שחר, למען הבריאות הנפשית שלנו, חשוב שלא נצרוך יותר מדי חדשות עגומות על הקורונה.

"אנחנו צריכים להסיח את דעתנו, לא מהמציאות, אלא מההפגזה של חדשות שליליות. זה אומר לצפות בסדרה הקומית האהובה עלינו, להאזין למוזיקה או לשוחח עם אנשים על דברים אחרים".

התנתקו מהחדשות! גברים פלסטינים צופים מהמרפסת בביקור שר הבריאות הלבנוני במחנה פליטים (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
התנתקו מהחדשות! גברים פלסטינים צופים מהמרפסת בביקור שר הבריאות הלבנוני במחנה פליטים (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

"אנחנו צריכים להסיח את דעתנו, לא מהמציאות, אלא מההפגזה של חדשות שליליות. זה אומר לצפות בסדרה הקומית האהובה עלינו, להאזין למוזיקה או לשוחח עם אנשים על דברים אחרים"

"כרגע התקשורת היא לא מראה, אלא זכוכית מגדלת של חדשות מפחידות וכואבות. אנחנו לא צריכים לטמון את הראש בחול. אנחנו צריכים להיות מציאותיים, ובמציאות לא הכול רע".

5

עזרה לאחרים

ברום אומר שבמידת האפשר, כדאי לנסות להגיש עזרה לאחרים, בין אם בהתנדבות, בעריכת סידורים עבור מישהו או בכל דרך אחרת.

סייעו לנזקקים! אריזת חבילות מזון בצרפת (צילום: AP Photo/Christophe Ena)
סייעו לנזקקים! אריזת חבילות מזון בצרפת (צילום: AP Photo/Christophe Ena)

"אחת הדרכים הכי הטובות לפתח חוסן נפשי ולחזק את עצמנו מבחינה פסיכולוגית היא באמצעות נתינה", מסכים בן שחר. "אני אצטט את אנה פרנק: 'אתה תמיד, תמיד יכול לתת משהו, גם אם זו רק אדיבות'".

6

מציאת משמעות

ברום אומר שהסגר שנמשך בשבועות האחרונים היה עבור אנשים רבים הזדמנות להתבוננות פנימית. "הרבה אנשים אומרים שזה זמן מתאים להרהר בדברים ולבחון את חייהם. יש אנשים שיודעים שהם לא יוכלו לחזור למקומות העבודה הקודמים שלהם, אז הם נאלצים לחשוב, מה עכשיו? האם יש לי את הגמישות ואת הכישורים לעשות משהו אחר?". לדברי ברום, אסטרטגיית התמודדות חשובה מאוד היא למצוא משמעות במה שקורה, לייחס לכך סיבה או הסבר.

"אנשים שואלים את עצמם, למה זה קרה? יש אנשים שפנו לפילוסופיה כדי לחפש תשובות, אחרים פנו לדת. אחרים מדברים על שינויי האקלים ואיך זה מתקשר למצב. אחרים מאמינים שזה מעשה ידי אדם, שאחראים לכך גורמים רעים".

לדברי ברום, מציאת משמעות כזאת עוזרת לאנשים להרגיש טוב יותר, גם אם המסקנות שלהם אינן נכונות או רציונליות. "אם תסתכל על מה שאנשים מסיקים מתאונת דרכים – אנשים מיד יודעים מי האשם. זה תמיד הצד השני. זה לא הגיוני. אבל זה עובד".

בן שחר, מצדו, אומר שתחושה של הכרת תודה תסייע להפיק את המיטב מהמצב.
"בכל מצב, גם במצבים הכי קשים, אנחנו תמיד יכולים למצוא משהו להכיר תודה עליו, אפילו אם זה רק לעבור את היום".

העריכו את הדברים הקטנים! שיעור יוגה וירטואלי בוושינגטון (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
העריכו את הדברים הקטנים! שיעור יוגה וירטואלי בוושינגטון (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

אבל הוא מאמין שיכולים לצאת ממשבר הקורונה דברים טובים: "אחד מהם הוא שהיא גורמת לנו להעריך יותר את 'הדברים הקטנים' בחיים, במקום להתייחס אליהם כמובנים מאליהם. נדיבות ואדיבות יכולות לגדול בזמנים כאלה, וגם הענווה שלנו לגבי מקומנו בעולם". הוא מאמין שמגפת הקורונה יכולה לגרום לנו להתמקד בדברים החשובים בחיים, כמו מערכות יחסים.

השאלה היא אם שינויים כאלה, אם יתרחשו, יתקיימו לטווח הארוך. "אחרי אסון התאומים, כמה מעמיתיי ערכו מחקר על תושבי ניו יורק. הם מצאו שהם נהיו אדיבים יותר, חומלים יותר ונדיבים יותר. וזה נמשך כשישה חודשים".

השאלה היא אם שינויים כאלה, אם יתרחשו, יתקיימו לטווח הארוך? "אחרי אסון התאומים, כמה מעמיתיי ערכו מחקר על תושבי ניו יורק. הם מצאו שהם נהיו אדיבים יותר, חומלים יותר ונדיבים יותר. וזה נמשך כשישה חודשים"

עוד 1,538 מילים
כל הזמן // שבת, 11 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מקורבי גנץ זועמים: נתניהו חותר לבחירות בתחילת השנה

דיווח: ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הרעיון למנות את גדי איזנקוט לראש מערך ניהול הקורונה ● משך החקירות האפידמיולוגיות יקוצר, פחות אנשים ידרשו לבידוד ● נתניהו למקרון: "הסיפוח תואם את החוק הבינלאומי, נוסחאות העבר הובילו לכישלון" ● גורם בכיר בכחול לבן: "נתניהו מפזר כסף על האזרחים כדי להגיע לבחירות"

עוד 41 עדכונים

הצופה מבית ומחוץ

למה ארון הברית משמש כדגם לטיבה של היהדות, החיונית ביותר לתרבות של מדינה יהודית? התכונות של ארון הברית הן:

  • הוא מכיל את לוחות הברית, את הערכים וההוראות למשתמש של חברה ומדינה מבחינה דתית.
  • הארון מדגים באופן פיזי וסימבולי את התכונות העיקריות שחייבים לטפח כדי ליצור דת חיה וייצוגית לכל רואיה. הוא מדגים את גדולתו של ה' ושל העם שאמור לייצג את רצונו לעולם בפועל: את היחסים הרצויים בין בני אנוש, צדקה ומשפט, חמלה וגמילות חסדים, שימוש נאות בכח ושלטון, ונאמנות בלתי נלאית ואין סופית לתורת ה'. כזו שמתגלה לעיני כל מראשית העם הזה בארץ ישראל בימי אברהם ושרה ועד היום הזה. כולל קיומו וישותו בגלויות רבות, בקשריו הרבים והכוללניים עם כל עמי העולם, תוך כדי חיים בתוכם וקשר רוחני איתם לדורי דורות.

התיאור הפיזי של ארון הברית מגלה את התכונות של הצד הרוחני של חברה יהודית, אף-על-פי שזאת תצוגה פיזית:

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה, יא)

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

כשאני מתבונן בכלי הזה, ומנסה להתייחס לרכיבים ולצורה הפיזית במונחים רוחניים, אני מגלה תורה שלמה של ערכים ואמונות מגולמת בכלי הפיזי.

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ":

הזהב שהוא החומר היקר ביותר, כזה שלא ניתן למצוא בקלות וללא מאמץ גדול של מחקר, חקירה, חפירה, צירוף, ניקוי ופיסול – מסמל את ראש סולם הערכים שה' דורש מן האדם. לחיות ולהתנהג כמו זהב בעולם רגיל ומצוי. ההשלכות הן לגבי חינוך, מחשבה, בירור ערכים, בירור כל מצב בכל ההיבטים שלו, דרך התנהגות ועמידה אישית כזהב, כמקום העליון ביותר בעיני האדם.

אבל האם אנו באמת שואפים לקבל החלטות ולפעול לפי האינטרסים העליונים והכי נעלים שה' דורש ממנו? אפילו אם ניקח ניסוח מקוצר מן הנביא מיכה:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (ו, ח)

מי באמת יכול לטעון שהוא תמיד חי במאמץ לקיים את הערכים האלו בכל פרט ופרט שביחסים שלו עם בני אדם אחרים, או אפילו בינו ובין עצמו? אפילו רק ג' הדרישות האלו?

אבל כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שהוא אמור לבחור בה, הוא צריך לציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של כל האנושות. בראש ובראשונה עלינו להיות מודעים לדרישות הללו. הם חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן.

כדי שאפשר לטעון שחינוך זה או אחר הוא חינוך דתי, ערכים אלו חייבים להיות במרכז, ואבן הבוחן האישי והחברתי למידת ההצלחה שלנו לחיות "חיים דתיים".

כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שעליו לבחור בה, הוא צריך ציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של האנושות. הדרישות חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן

זה לא קשור לפוליטיקה ולא לשלטון, אלא להלך רוח ומוסכמה על חיים ביחד ועל היחס המועדף לאחרים בכל רגע ורגע של חיינו על האדמה. כן, הרף גבוה, אבל בלי שנחפש רף גבוה – נסכים להסתפק ברף נמוך יותר. וזה תמיד מביא לחורבן חברה או מדינה לאורך כל ההיסטוריה. התורה מזהירה אותנו מכך, ואני חרד מכך שאנחנו לא נותנים את המקום הראוי והמועדף שמגיע לעמדה זאת. תתבוננו, תחשבו, ונדבר על זה כשיח הכרחי להמשך קיומנו כעם בארצו.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים
רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים

למקרה שפיספסת

חיות אדם על ליבידו, נרקיסיזם, קופי בונובו והראשון בבידור

אבי תורת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד דיבר על אנרגיה מיוחדת, שבזכותה האדם יכול לפעול על מנת לשרוד, לאהוב, להתרבות, לבנות. האנרגיה הזו, הדחפית במהותה, נקראת אנרגיה ליבידינלית. היא המניעה את דחף החיים – הליבידו.

בספרו 'הצגת הנרקיסיזם' מתאר פרויד את האנרגיה הזו כדחף, שבתחילת חייו של אדם היא מושקעת בעצמי, אך בהמשך הוא משקיע אותה באובייקטים אחרים. תחילה באמו ובהמשך בבני אדם קרובים אחרים, חברים, ואובייקטים לא אנושיים כמו עבודה תחביבים מוזיקה יצירה ועוד.

אבי תורת הפסיכואנליזה פרויד דיבר על אנרגיה מיוחדת, שבזכותה האדם יכול לשרוד, לאהוב, להתרבות, לבנות. האנרגיה הזו, הדחפית במהותה, היא אנרגיה ליבידינלית, המניעה את דחף החיים

בספר מתאר פרויד את העברת האנרגיה כפעולת טעינה. תחילה מוטענת האנרגיה בעצמי ובהמשך טוען האדם את האובייקטים הרצויים באנרגיה המדוברת.

פרויד מתאר בספרו 'הצגת הנרקסיזם' את יחסה של הטענת האנרגיה הזו כיחס בין יצור חד תאי לבין שלוחות הציטופלסמה שלו (רגליו המדומות). שלוחות ציטופלסמה העטופות בקרום התא משמשות יצורים חד תאיים לתנועה, היצמדות למשטחים, אכילה, רביה אל מינית (החלפת דנ"א עם יצורים אחרים) ועוד. כך מקביל פרויד את האנרגיה הנפשית שמשקיע אדם באובייקטים החיצוניים לו אך המופנמים אצלו – להשקעת האנרגיה של יצור חד תאי ביצירת שלוחות אל העולם שמחוצה לו.

אותה השקעה ליבידינלית שפרויד מתאר היא מושג המתאר את האנרגיה העוברת מאם לילדה בצורת חום ואהבה, העוברת בקשרים חברתיים, המניעה תהליכי בניה, קשרים חברתיים, חיבורים רומנטיים, בניית משפחה ועוד.

הכלב ז'אק מדגים בשתי התמונות הבאות הטענה ליבידינלית:

הכלב ז'אק עסוק בטיפוח עצמי
הכלב ז'אק עסוק בטיפוח עצמי

בתמונה הראשונה הוא מלקק את רגלו כחלק מטקס טיפוח עצמי שכלבים מקיימים מדי פעם. כאשר הוא נח, גם ללא נוכחות קרובה של אחרים, הוא עוסק בליקוק פרווה, איברים ונשיכתם קלות למשך דקות ארוכות. זוהי שגרת יומם של כלבים רבים המוחזקים בתנאים נוחים וללא לחץ ממושך.

כלבים המוחזקים בתנאים לא מתאימים ורוויי לחץ ימעיטו בפעילות זו והדבר יכול לשמש כאינדיקטור לרווחתם. כך באמצעות פעילות זו עסוק ז'אק בהטענה ליבידינלית של העצמי.

כלבים המוחזקים בתנאים לא מתאימים ורוויי לחץ ימעיטו בפעילות הטיפוח העצמי, והדבר יכול לשמש כאינדיקטור לרווחתם. כך, באמצעות פעילות זו עסוק ז'אק בהטענה ליבידינלית של העצמי

בתמונה מס' 2 לעומת זאת, מסמן ז'אק לסביבתו (במקרה זה לי) שהוא מעוניין שילטפו אותו. הוא לא עושה זאת כאשר הוא לבדו, אלא מגיע קרוב אל בני המשפחה, נשכב ומניע את ידיו על ראשו בתנועות ליטוף. בדרך זו, הוא מסמן כי ברצונו במגע מלטף של האחר, או במילים אחרות – בהטענה ליבידינלית מן האחר. הטענה ליבידינלית של אובייקט תהיה ליקוק ידי כפי שז'אק אוהב לעשות מדי פעם, כאשר כמובן הדבר מלווה גם בליטופים עבורו.

הכלב ז'אק בהטענה ליבידינלית מן האחר.
הכלב ז'אק בהטענה ליבידינלית מן האחר.

אנו מכירים את התנועות הנפשיות האלו מתוך יחסי הגומלין האנושיים. טיפוח עצמי ואוננות אינן פעולות זרות לאדם. כך גם דיבור על עצמי, חשיבה מילולית על עצמי והאדרה עצמית הן פעולות של הטענה ליבידינלית בעצמי. אך יש הבדל בין אלו הגופניות לאלו הקשורות בשפה או במראה. הגופניות מגרות ישירות את הגוף ואילו אלו הכרוכות בדיבור ובמבט מבחוץ קשורות להטענה ליבידינלית דרך האחר – אם בהזמנת מחמאה, ליטוף וכו'.

אנו מכירים את התנועות הנפשיות האלו מתוך יחסי הגומלין האנושיים. טיפוח עצמי ואוננות אינן פעולות זרות לאדם. כך גם דיבור על עצמי, חשיבה מילולית על עצמי והאדרה עצמית הן פעולות של הטענה ליבידינלית בעצמי

המיתולוגיה היוונית מספרת על נרקיסוס שהיה עלם יפה. נערות רבות התאהבו בו אך הוא לא החזיר יחס לאף אחת מהן, גם כאשר ליבן נשבר. בעקבות יחסו זה הוטלה עליו קללה מפי אלת הנקמה נמסיס, לפיה נאמר: 'הוא אשר אינו אוהב אחרים יאהב רק את עצמו!'. נרקיסוס לא אהב אף אדם אחר מלבד את עצמו, והביט בבואתו בכל מקום שיכול היה. כך, גם כאשר נקלע אל שפת אגם, לא עזב את בבואתו עד שמת כשהוא רוכן אל מימי האגם. מילותיו האחרונות היו אל בבואתו – 'היה שלום!'. אקו, אחת העלמות המאוהבות בו חזרה על דברי נרקיסוס 'היה שלום', וקוללה בכך שכל דבריה יהיו הידהוד של דברי אחרים.

המיתוס מדגים יפה את ההטענה הליבידינלית של האדם בעצמו, ובעזרתם של אחרים – כפי שמגולם במילותיה של אקו. אולם זוהי ההטענה הליבידינלית הקודמת ליחסי האובייקט. כפי שראינו בפוסט על מערכת ה-PANIC/GRIEF, (הפניקה והאבל), ההטענה על ידי האחר נתקלת בבהלה ובמחאה כאשר היא נפסקת.

המחאה והבעת המצוקה פועלים על האם דרך מערכת נוספת הנקראת מערכת ה-CARE והיא האחראית על מענה לצרכיו של האחר, כנראה בדרך של הזדהות. מערכת זו, מערבת את הורמון הפרולקטין שאחראי, בין השאר, ליצירת חלב באמהות הרות ויולדות, ואת הורמון האוקסיטוצין האחראי לתפעול מערכות הקשורות בזיהוי ותגובה רגשית לאחרים – היא המערכת העיקרית בטיפול ההורי ובקשר בין בני זוג.

בריאות נפשית ותהליך התפתחות תקין מביאים את האדם למצב בו הוא מסוגל להרפות מצרכי הליבידו העצמיים שלו ולהתפנות לצרכיו של האחר. בקשרים הדדיים השקעה ליבידינלית באחר עשויה להיות מתוגמלת ברווח המוחזר בצורת אנרגיה ליבידינלית המושקעת חזרה באדם. אך לא בקשר ישיר. כך יחסי גומלין בין אוהבים יהיו רוויים מחוות הדדיות ללא תנאי. אך זהו מצב הדורש יכולת לנתינה ללא תלות ישירה בקבלה. השקעה ליבידינלית ללא תנאי חליפין מידי.

בריאות נפשית ותהליך התפתחות תקין מאפשרים לאדם להרפות מצרכי הליבידו העצמיים ולהתפנות לצרכי האחר. בקשרים הדדיים השקעה ליבידינלית באחר עשויה להיות מתוגמלת באנרגיה ליבידינלית בחזרה

קופים רבים מקיימים יחסי גומלין ללא תנאי ישיר כאשר הם עוסקים בטיפוח הדדי (Grooming). מידת ההשקעה הליבידינלית באחר דרך ה-Grooming הוא מדד למעמד חברתי ודרך לסלול את דרכך למעלה בסולם ההיררכיה. הפרימטולוג פראנס דה ואאל גילה כי מין שימפנזה הנקרא בונובו נוהג לקיים יחסי מין כחלופה אינטימית יותר לטיפוח ההדדי, ומשתמש ביחסי המין על מנת לפתור סכסוכים ולפייס ריבים בחבורה.

אובדן ההשקעה הליבידינלית עשוי להיות קשה וחמור במיוחד, אם המערכת הנפשית לא מסוגלת להכיל אבדן גדול, או שמשהו בתהליך ההתפתחות הנפשית לא מאפשר למרחב ראוי להיבנות כך שהשקעה ליבידינלית לא תהיה תלויה בתגמול ליבידינלי מיידי.

כך, ביחסים בינאישיים יש השקעה ליבידינלית הדדית, והציפייה לגמול ליבידינלי תמורת השקעה ליבידינלית – איננה ציפייה לגמול מיידי, אלא מתקיים מרחב מסויים בו יחסי הגומלין מתקיימים.

אך לרוב התנועה היא הדדית ומשמשת לחיזוק יחסים חברתיים, בניית בריתות וצבירת תומכים, על מנת להגיע למעמד חברתי גבוה. אמוץ זהבי, הזואולוג שטבע וניסח את מונח 'עקרון ההכבדה' חקר את ציפורי ה'זנבנים' בערבה וגילה כי הפרטים הבכירים ביותר בלהקה הם אלו שהכבידו על עצמם ונקטו באלטרואיזם – שמרו יותר זמן ותרמו אוכל לאחרים בלהקה.

הפרימטולוג פראנס דה ואאל גילה כי מין שימפנזה הנקרא בונובו נוהג לקיים יחסי מין כחלופה אינטימית יותר לטיפוח ההדדי, ומשתמש ביחסי המין על מנת לפתור סכסוכים ולפייס ריבים בחבורה

ומה אצל בני אדם? ההסתכלות על דחף החלה מבני אדם, ורוב השנים המושג הזה היה מנותק מבעלי החיים. בשנים האחרונות, עם ההסתכלות על חייהם הרגשיים של בעלי החיים, החלו חוקרים מתחומים שונים לשאול את עצמם על קיום דחפים אצל חיות, לא רק במובן הלא אנושי ולא מאופק של המילה דחף, אלא גם כחלק בסיסי המניע את התנהגותם בכל תחום. גם תחומים החורגים מהדפוסים הטיפוסיים של טריפה ותוקפנות.

דודו טופז היה אחד הבדרנים המוצלחים בישראל. אין על כך עוררין. שמה של תכנית הבידור המצליחה שלו 'הראשון בבידור' מעיד על הקשר שלו לנכתב פה.

הוא עבד שנים רבות והגיע למעמד גבוה ביותר במארג החברתי של התרבות בישראל. בשלב מסוים התחלפה הנהלת חברת הטלוויזיה וזו בהמשך סגרה את שידורי התכנית וטופז ירד משעות הצפייה המבוקשות. ומאז החלה ירידה בחשיפה שראשי קשת נתנו לטופז, שניסה במקביל את מזלו בערוץ אחר ובאפיקי בידור אחרים אך לא חזר לגדולתו. מפח הנפש שלו היה גדול, כפי שעולה מראיונות טלוויזיוניים שנעשו לאחר מכן.

כשלוש שנים אחרי שנעצרה תכניתו, החלו להופיע דיווחים מוזרים על מקרי אלימות שאירעו לראשי חברת הטלוויזיה, וטופז נעצר והודה בקשר לאירועים.

בראיון טלוויזיוני עם רינו צרור סיפר טופז על תחילת דרכו בעולם הרייטינג. הוא תיאר את פועלו כעזרה לאנשים אל מול הביקורות שטענו שהשתמש בטלוויזיה למטרותיו. הוא התווכח עם המראיין שלא היה מדובר ברווח אישי אלא בעזרה.

דודו טופז היה אחד הבדרנים המוצלחים בישראל. אין על כך עוררין. שמה של תכנית הבידור המצליחה שלו 'הראשון בבידור' מעיד על הקשר שלו לנכתב פה

את תחושותיו במעבר לזכיין המתחרה, שם הוצע לו תשלום נמוך יותר, תיאר טופז כעלבון. במהלך הראיון סיפר המראיין על ההשפלות שספג דודו טופז מצד חברת קשת, זאת במקביל לכך שמנכ"ל קשת עדיין מטופל בעקבות התקיפה שספג.

טופז הגיב לנאמר בצורה אבסורדית. הוא חייך ועודד את רינו צרור להמשיך לספר על ההשפלות. לאחר מכן סיפר טופז על שינוי בטעם החיים שלו – כך גם קרא להצגה שלו שעלתה באותם ימים. הוא סיפר שטעם החיים הנוכחי שלו הוא העבודה והעשייה, להבדיל מטעם חייו הקודם: כסף ותהילה.

בפרשנות שלי – הוא תיאר את יעדו של הדחף. כאשר הדחף הזה לא התאפשר והיה תחת איום תמידי בחוויה של טופז – אז קרה לו הנורא מכל. בסוף הראיון, על רקע הקרדיטים, שאל צרור את טופז: "מה יש לך?", וטופז ענה: "אף אחד לא ייגע בי!". בפרשנות שלי זו אמירה ברורה המעידה על תחושת הרדיפה שחש טופז, והביאה אותו לכאורה לעשות את מה שהודה בו – לפגוע במי שפגע בו. זאת כיוון שלא אחוזי רייטינג אובייקטיבים פגעו בו, לתחושתו, אלא ידי אדם.

בסיפור עצוב זה האנרגיה האדירה שהושקעה – הפסיקה לחזור אל המקור שלה. משהו במערכת הפסיק את ההזנה שהלכה והתגברה, ואז כאב גדול הצטבר. הכאב, שסיבתו ההגיונית היחידה מבחינתו היתה תוקפנותו של האחר. ולא סתם תוקפנות. בראיון תיאר טופז נקמנות גם מן הצד השני, אם כי בדרכים המקובלות בתעשייה, שעשויות להיות כואבות.

בסיפור עצוב זה האנרגיה האדירה שהושקעה – הפסיקה לחזור אל המקור שלה. משהו במערכת הפסיק את ההזנה שהלכה והתגברה, ואז כאב גדול הצטבר

מנגנון הדחף הוא אינסופי, בחיה ובאדם. אך קל לנו לראות את האינסופיות של הדחף ותוצאותיו ההרסניות אצל בני האדם, כאשר הדחף לא נרגע אף פעם אלא הולך ומתעצם. אצל החיות, גם כאשר זכר אלפא מחזיק במעמדו שנים רבות, הוא יוחלף באחר. אם ילך בשקט ויפנה את מקומו או יילחם עד חורמה – זה עניין של אופי וטיבו של הדחף.

הדברים הכתובים בפוסט נכתבו לפני מותו של מבקר הטלוויזיה יהודה נוריאל, המוזכר בראיון עם רינו צרור כאחד האנשים שטופז חש נפגע מהם. יהי זכרם של השניים ברוך.

הראיון ביוטיוב:

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,531 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חברון הפכה לפצצת קורונה מתקתקת ברשות הפלסטינית

82% ממקרי הקורונה ברשות הפלסטינית מתרכזים סביב העיר חברון ● התנאים החברתיים הייחודים באזור הובילו להדבקה גבוהה יותר מאשר בשלוש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר בישראל גם יחד ● "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה" ● "אבל הגורם החשוב ביותר בהתפשטות הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה ובגבולות שלנו: המדינה שלנו מפורקת לחלקים"

עוד 992 מילים

שקד היא מלכת ניגוד העניינים של הפוליטיקה הישראלית

איילת שקד, ממובילות היוזמה להקים ועדה לבדיקת ניגודי עניינים של שופטים, לא היססה לפעול פעמים רבות תוך ניגוד עניינים מובהק ● כך התייצבה לצד אפי נוה, וגם לצד חברתה שירי דולב - שניסתה לגזור קופון מהקורונה ● ומה יש לשקד עצמה לומר בנושא? "חבר כנסת לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה" ● דעה

סוגיית ניגוד העניינים של שופטים היא נושא חשוב, שפגיעתו לא מבדילה בין מצביעי ימין למצביעי שמאל, ולכן מן הראוי שתטופל ותתוקן כמה שיותר מהר על ידי הכנסת. עם זאת, העיתוי להקמת ועדת חקירה בנושא כעת, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים, הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה.

אבל בעייתית לא פחות מכך, היא עמדתה של אחת ממובילות היוזמה – חברת הכנסת והשרה לשעבר איילת שקד. "שופטים שלא יפסלו את עצמם בניגוד עניינים יועמדו לדין על הפרת אמונים", דרשה שקד בהצעת חוק שהעלתה לפני שבועיים. אבל מסתבר שאצלה, ברגע שניגוד העניינים נוגע לעצמה, המוסר הגבוה לפתע נעלם.

אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בדצמבר 2019 פרסם גור מגידו בדה מרקר כי שקד, ששיתפה פעולה כשרה עם לשכת עורכי הדין בקידום מינוי שופטים, ידעה בזמן אמת על מפקד הקולות שערך עבורה אפי נוה, יו"ר הלשכה דאז, בקרב מאות עורכי דין.

למעשה, שרת המשפטים שקד לא היססה (במהלך תקופת הדיל שלה עם נוה) להתערב לא רק בנושאי מינוי שופטים, אלא גם בנושאים פרלמנטריים הנוגעים אליו ישירות.

בין היתר, היא הקשתה על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח בישראל, בזמן שנוה ייצג כעורך דין את חברת הביטוח מנורה מבטחים.

אבל נוה לא היה לבד. הוא היה מקושר היטב לגילדה של עורכי דין, שייצגו את החברות הגדולות במשק, מבנקים ועד חברות מזון. שקד אף צולמה בפגישה משותפת עם נוה באחד מהמשרדים האלו, שייצג בין השאר את הבנקים פועלים ובינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה של ח"כ יואב קיש (ליכוד, היום סגן שר הבריאות), שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן

שקד גם התנגדה למתן סמכויות נרחבות לוועדה הפרלמנטרית שהייתה אמורה לדון באשראי שנותנים בנקים וחברות ביטוח לטייקונים; היא זו שניצלה את סמכותה כשרת משפטים בשביל לגרום לדחיית מועד יישום החוק לסימון מוצרים מזיקים בשנתיים; והיא התנגדה גם להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי והציבה מכשולים בסגירת חור שהיה קיים בחוק הריכוזיות, וששירת את אי. די. בי.

איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)
איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)

שקד אף הגדילה לעשות במהלך הדיונים על הסרת חסינותו של חיים כץ בכנסת בסוף ינואר. כץ פעל בניגוד עניינים חריף, כאשר קידם תיקון לחוק על סמך הצעה עליה למד מחברו מוטי בן-ארי. מדובר בהצעה שהיטיבה, בין השאר, עם בן-ארי.

בעקבות כך התעורר ויכוח ער על מהו ניגוד עניינים מנקודת מבט של פעילות ח"כים. על כך אמרה שקד: "ח"כ לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה. לא כשהוא עונה לפניות ציבור, לא כשהוא מצביע בוועדה, ולא כשהוא מצביע במליאה".

חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

עוד אמרה שקד בדיונים על הסרת חסינותו של כץ, כי ניגודי העניינים הפכו בלתי סבירים ומשתקים את עבודת השרים, וכי יש להחיל חובת גילוי ודיווח – ולא חובת מניעה.

אלא שגם במבחן התוצאה, שקד לא החילה על עצמה לא גילוי ולא מניעה. כעבור שלושה חודשים בלבד מאותם דיונים, ובעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, שקד קידמה בוועדת החוץ והביטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא גם במקרה חברתה הטובה של חברת הכנסת שקד.

אצל איילת שקד כנראה המשפט "נאה דורש נאה מקיים" לא תופס. ניגוד עניינים, מבחינתה, הוא כנראה בסך הכל עניין לחלשים – או לסתם שופטים.

שקד קידמה בוועדת החוץ ובטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא במקרה חברתה הטובה

עוד 539 מילים

קורס הכשרה לעובדים סוציאליים הופסק בשנית

מעקב בעקבות הפרסום בזמן ישראל, משרד הרווחה חידש את ההכשרה לעובדים סוציאליים שמטפלים בילדים נפגעי אלימות ● אבל הקורס הופסק שוב, בשל השביתה וההחמרה בהגבלות הקורונה ● ובינתיים, מתמודדים המטפלים עם אלימות גואה, איומים על חייהם והתאבדויות של מטופלים - בלא הדרכה והכוונה

עוד 613 מילים

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

עוד 2,375 מילים

עם עשרות חברות ומפעלים, קרן פימי של ישי דוידי הפכה לטייקון הגדול בישראל בתחום התעשייה ● הקרן לוקחת חברה, מפשיטה ומלבישה אותה מחדש, בתקווה שיימצא לה קונה ● בניגוד לתעשיינים המסורתיים, שמייסדים מפעל ומחזיקים בו עשרות שנים, כל הסיבוב הזה צריך לקרות בתוך שנים ספורות ● השבוע פרצו סכסוכי עבודה בשני מפעלים של הקרן ובמפעל נוסף מתוכננים פיטורים ● בהסתדרות מאשימים את הקרן בניצול משבר הקורונה: "יש פה מיליון מובטלים, זה לא מעניין אותם"

עוד 2,705 מילים

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: דמי האבטלה לשכירים יוארכו, עצמאים שקיבלו מענק - יזכו למענק נוסף בשבוע הבא

ראש הממשלה: פתיחת העסקים ומקומות הבילוי הייתה מוקדמת מדי; האחריות לכך מוטלת עליי ● לפיד: נתניהו מתלונן על הבירוקרטיה; מי היה כאן ראש הממשלה ב-11 השנים האחרונות? ● קרן וקסנר: התשלום שהעברנו לברק - בסך 2.3 מיליון דולר - היה בעבור שני מחקרים, שאחד מהם לא הושלם ● יושב ראש הקואליציה זוהר: בין הליכוד לבין כחול לבן שורר נתק מוחלט

עוד 33 עדכונים

המשבר בין הציבור החרדי לרשויות נראה חסר תקנה

אחת הבדיחות הנפוצות בימים אלה בקרב בני ישיבות הולכת כך: "אם ראית שוטר מרחוק - תשים מסכה. אם שכחת את המסכה - תוריד את הכיפה" ● הרבה תסכול מסתתר מאחורי הבדיחה הזו, עם טענות על אכיפה בררנית, ניתוק ואפליה ● בגל הראשון, דרעי ניהל את המשבר מול החרדים, אבל כעת גם דרעי ממודר ● והזעם ברחוב החרדי גואה ומגיע עד נתניהו ● פרשנות

עוד 717 מילים

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה