על ניהול, או יותר נכון הניהול השערורייתי של משבר הקורונה בארץ, נאמרו דברים רבים. כאן אציין את דבריו של אלוף מיל' גיורא איילנד בראיון עם מירב ארלוזורוב, ואת דבריו בראיון עם בן כספית ואריה אלדד: "הניהול של כל האירוע הזה [משבר הקורונה] הוא שערוריה כזו גדולה. לא רק שהדברים נעשים בחלמאות מטורפת, לא רק שהעקרונות הכי בסיסיים של איך מנהלים משבר לאומי נזנחים, אלא שגם מתחילים להיות פה שיקולים זרים בהחלטות".

"הניהול של כל האירוע הזה הוא שערוריה גדולה. לא רק שהדברים נעשים בחלמאות מטורפת, לא רק שהעקרונות הכי בסיסיים של ניהול משבר לאומי נזנחים, אלא שגם מתחילים להיות פה שיקולים זרים בהחלטות"

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מצד שני, נתניהו וחבר מרעיו מסבירים לנו שבמשבר הקורונה אנחנו במצב טוב יחסית למדינות רבות בעולם המערבי, בנוסח 'צרת רבים חצי נחמה', וידועה התשובה על זאת: 'צרת רבים נחמת שוטים'.

אלא שאין טעם בהשוואה למדינות שנכשלו, מלבד ללמוד מהסיבות לכישלון, ההשוואה צריכה להיעשות ביחס למדינות שהצליחו במאבק בקורונה. והשוואה למדינה מערבית הקרובה מאוד אלינו מורה שישראל נמצאת במקום גרוע. ולא מדובר בסתם דירוג בליגת הכישלונות, המשמעות היא חיי אדם ופגיעה קשה בכלכלה.

יוון ניהלה ומנהלת את משבר הקורונה טוב יותר מישראל למרות תנאי פתיחה גרועים בהרבה משל ישראל, ואחרי כמעט עשור של משבר כלכלי / פיננסי עמוק בו הכלכלה היוונית התכווצה בכ-26%.

התוצאות, נכון ל-29 באפריל 2020, מדברות בעד עצמן.

נתוני קורונה ביוון

מספר תושבים (במיליון) – 10.4
מקרי קורונה – 2,566
מקרים למיליון תושבים – 246
מספר המתים מקורונה – 138
מתים למיליון תושבים – 13
מקרה קורונה ראשון – 26 פברואר
מקרה מוות ראשון מקורונה – 12 מרץ

נתוני קורונה בישראל

מספר תושבים (במיליון) – 8.7
מקרי קורונה – 15,782
מקרים למיליון תושבים – 1,823
מספר המתים מקורונה – 212
מתים למיליון תושבים – 24
מקרה קורונה ראשון – 21 פברואר
מקרה מוות ראשון מקורונה – 20 מרץ

בדומה לישראל, ביוון היוונים מקבלים בכל ערב דיווח בטלוויזיה. תדריך ע"י שר הבריאות סוטיריס ציודראס Sotiris Tsiodras, שהוא פרופסור למחלות זיהומיות המספק את העובדות והנתונים האחרונים, והשר להגנה האזרחית ניקוס הארדאליאס Nikos Hardalias, המציין את חומרת המצב יחד עם אזהרות כי היוונים "חייבים להישאר בבית".

המראות הטראומטיים באיטליה, מעבר לים האדריאטי, זעזעו את היוונים באותה מידה כמו כל אחד אחר, והודגשו על ידי ציודראס והארדאליאס כאשר הם ניסו להעביר את המסר על הסכנות הנובעות מהמחלה.

אין טעם בהשוואה למדינות שנכשלו, מלבד ללמוד מהסיבות לכישלון, ההשוואה צריכה להיעשות ביחס למדינות שהצליחו במאבק בקורונה. והשוואה למדינה מערבית הקרובה מאוד אלינו מורה שישראל נמצאת במקום גרוע

בהבדל מיוון, בישראל מופיע בטלוויזיה, ראשון, ראש הממשלה, המנצל את הזמן למטרות פוליטיות, לטיפוח האגו, ולהדגשת תפקידו 'אני, אני, ואני'. אחריו מופיע מלחך הפינכה, מנכ"ל משרד הבריאות, בתפקיד המלקק.

הפרופסור והשר היווניים הפכו להיות הפנים של מאמצי הממשלה להכיל את התפשטות הווירוס והמחלה Covid-19, ונראה כי המאמצים שלהם מצליחים. כיום מוסכם בדרך כלל כי יוון ניהלה את המשבר הרבה יותר טוב ממדינות אחרות והרבה יותר טוב ממה שניתן היה לצפות לאור נתוני הבסיס של המדינה.

ליוון היו מעט מאוד משאבים כדי להתמודד עם התפרצות גדולה של הקורונה. אחרי כמעט עשור של משבר פיננסי בהן הכלכלה היוונית התכווצה ב-26%, והוצאות הבריאות הלאומיות נחתכו בכ-75%, יכולתה של המדינה להתמודד עם מצב חירום בריאותי בממדים כאלה לא הייתה מובנת מאליה.

בתי חולים ממלכתיים נשאו את נטל הקיצוצים שנדרשו לבצע בתמורה להלוואות הצלה ממלווים בינלאומיים, בכדי להשאיר את המדינה מחוץ לפשיטת רגל ובאזור האירו.

אחרי משבר החוב האדיר של יוון לפני כעשר שנים – יוון ניזקקה שלוש פעמים להצלה מפשיטת רגל וקיבלה סכומי עתק מהאיחוד האירופי. עם הגעתה של המגיפה לאירופה, 18 חודשים בלבד לאחר שהמדינה יצאה מההצלה השלישית, היו ביוון רק 560 מיטות טיפול נמרץ. הממשלה העלתה את מספרן ל-910 והעסיקה יותר מ-4,000 רופאים ואחיות נוספים. בעיה נוספת שייחודית ליוון, בהבדל מישראל, היא שביוון יש גם אוכלוסייה מבוגרת גדולה מאוד. יותר מרבע מאוכלוסיית יוון היא בת למעלה מ-60, וחולים קשישים נחשבים בסיכון מיוחד לקורונה.

זו הייתה מציאות קשה שלא הותירה מקום לאסטרטגיית הפחתה והקלה mitigation strategy, או להשגת "חסינות העדר". זה אומר שפעולות נמרצות, מקדימות ומיידיות היו ההגנה האמיתית היחידה שהייתה אפשרית ביוון, וזה הוכיח את עצמו.

זו הייתה מציאות קשה שלא הותירה מקום לאסטרטגיית הפחתה והקלה, או להשגת "חסינות העדר". זה אומר שפעולות נמרצות, מקדימות ומיידיות היו ההגנה האמיתית היחידה האפשרית ביוון, והן הוכיחו את עצמן

בניגוד ליוון, מנהיגי מדינות שהתעלמו מהסכנה שטיפלו בזלזול בשלבים המוקדמים שלה, קבלו במדינותיהם שיעורים מעריכיים של הידבקות שבועות ספורים לאחר מכן, בעוד שיוון משתמשת רק בעשירית ממיטות לטיפול נמרץ שלה, ונשארה לה קיבולת מיטות רבה.

יוון היתה מודעת לבעיות ולחולשות שעמדו בפניה, ופעלה בהתאם לכך. המדינה הקימה, כבר בשלב מוקדם, מספר ועדות מומחים מדעיות כדי לייעץ לממשלה על דרך הפעולה הטובה ביותר. עוד לפני שאובחן המקרה הראשון (ב-26 לפברואר) התחילו ביוון לבחון אנשים ולבודד אותם. הונהג פיקוח על טיסות נכנסות, בעיקר מסין. מאוחר יותר, כאשר החלו אנשים לחזור, לדוגמה מספרד, הם הוכנסו להסגר במלונות. בתי הספר ביוון נסגרו עוד לפני מקרי המוות הראשונים.

מה שנראה יותר ויותר כניהול משברים לפי הספר textbook crisis management, אפילו על ידי אויבים פוליטיים, יוחס הן להעדפת מדע על פני פוליטיקה, והן לגישה ניהולית שהתמקדה, במה שתיאר ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס Kyriakos Mitsotakis כרגישות למצב המדינה, תיאום, נחישות, ומהירות בהחלטות ובביצוע שלהן.

וועדה מדעית בת 25 חברים מייעצת לממשלת יוון על המחלה הקטלנית. הוועדה דחפה מהתחלה לבחירה בסגר, אפשרות הרסנית למדינה שרק לאחרונה החלה להראות סימני התאוששות כלכלית. ואכן, ממשלת יוון החליטה על סגר מוקדם, בתוך שבועיים מהדיווח על המקרה הראשון שלה, והיוונים שמעו ברובם לעצות הממשלה להישאר בבית. התוצאה הייתה שמספר המתים מקורונה ביוון נמוך במיוחד – 134 מקרי מוות מקורונה עד יום ראשון ה-26 לאפריל, כמחצית ממספר המתים מקורונה בישראל, בהתאמה לגודל האוכלוסייה.

מה שנראה כניהול משברים מצוין, אפילו ע"י אויבים פוליטיים, יוחס להעדפת מדע על פני פוליטיקה, ולגישה ניהולית שהתמקדה כרגישות למצב המדינה, תיאום ומהירות בקבלת החלטות וביצוען

ממשלה יוון פעלה בגישה ניהולית מקצועית מאוד כבר מהשלב המוקדם של המשבר. בסוף פברואר, לפני שיוון רשמה את מקרה המוות הראשון מהקורונה, בוטלו תהלוכות הקרנבל בפטרה Patra. ב-4 במרץ, לפני רוב המדינות באירופה, הממשלה הורתה על סגירת בתי הספר והאוניברסיטאות.

בתוך ימים, הממשלה סגרה את כל המקומות המסחריים הציבוריים כמו בתי קולנוע, מסעדות וחנויות, אסרה התכנסויות פומביות של יותר מעשרה אנשים, אסרה על נסיעות לאיים ביוון לכולם פרט לתושבים קבועים, והושעתה את הקשרים האוויריים עם המדינות שנפגעו ביותר מהקורונה. נסגרו גם ברים, בתי קפה, מסעדות, מועדוני לילה, חדרי כושר, קניונים, בתי קולנוע, חנויות קמעונאיות, חופים ואתרי נופש. אפילו ענף התיירות שלה הוקרב ככל שבתי המלון, המוזיאונים והאתרים הארכיאולוגיים שלה נסגרו.

יתרה מזאת, ככל שהתחולל ויכוח בין האמונה הדתית והמדע, הממשלה נאלצה לצאת מול השפעת הכנסייה היוונית האורתודוכסית, שאנשי הכמורה שלה סירבו לוותר על שירותים ועל טקס הקודש.

בתוך רגע, חלקים גדולים של משק הקמעונאות והשירותים, שהיו בדרך כלל משלמי מס, הפכו למרכזי הוצאות ממשלתיות גדולות. עלות הסובסידיות ודחיית המס לעסקים ול-2.4 מיליון עובדים שהושפעו מהסגר בחודשים מרץ ואפריל בלבד עומדת על 5.1 מיליארד יורו.

כיום כמעט כולם מסכימים כי הצעדים שננקטו ע"י ממשלת יוון הם הסיבה לכך שיוון לא נפגעה באופן קשה. ממשלת יוון ניהלה ומנהלת את המאבק בקורונה בגישה מקצועית ניהולית, לפי העקרונות הבסיסיים של ניהול משבר לאומי, כאשר היא מתגברת על תנאי פתיחה גרועים בהרבה משל ישראל, והתוצאות נראות לעין כל.

נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות (מליצמן איני מצפה לדבר) צריכים להסביר לנו מדוע במשבר הקורונה אנחנו במצב גרוע יחסית ליוון, מדוע לא השכלנו להתנהג כמו יוון, כאשר נתוני הפתיחה של ישראל היו טובים בהרבה מאלו של יוון.

ככל שהתחולל ויכוח בין האמונה הדתית והמדע, הממשלה נאלצה לצאת מול השפעת הכנסייה היוונית האורתודוכסית, שאנשי הכמורה שלה סירבו לוותר על שירותים ועל טקס הקודש

אבל זה לא נגמר. יוון, כמו מדינות רבות אחרות, מתקדמת לקראת השלב שלאחר הסגר במלחמה במגפה. הממשלה רוצה שהכלכלה השברירית של יוון תחזור במהרה למסלול להתאוששות. אך קיימת אפשרות כי מספר מקרי הידבקות כה מעטים, עלולים להפוך את יוון לפגיעה יותר אם יהיה גל שני של המגפה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.