חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה

טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995, (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון). (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.)
אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995.

הסדרה שיצרו מתי פרידמן וישראל רוזנר "מלחמה בלי שם", אודות השהייה בלבנון, מטלטלת. מלחמה שנשכחה, ואסור לשכוח את לקחיה, משום שהחזבאללה נשאר אויב מתוחכם ומר כשהיה.

מתי פרידמן וישראל רוזנר, יוצרי "מלחמה בלי שם", סדרת הטלוויזיה המשודרת ב"כאן" אודות השהייה בלבנון, שירתו בעצמם בלבנון. הראשון כלוחם בפלוגת הנ"ט של הנח"ל, והשני בפלוגת סיור בשריון. הסדרה שיצרו מרתקת.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפורה של הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפור הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים

כשצופים בסדרה קשה להימנע מהשוואות עם "מלחמת וייטנאם", סדרת המופת הדוקומנטרית שיצרו קן ברנס ולין נוביק על המלחמה. אף שפרידמן ורוזנר לא פירקו את כל 18 השנים שבם לחם צה"ל בלבנון לגורמים כמו בסדרה של ברנס ונוביק, הרי שהסדרה שיצרו אודות הווייטנאם שלנו מטלטלת לא פחות.

שנות השמונים ה"עליזות"

אחד המרואיינים הבולטים בסדרה הוא האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, שבראשית שהיית צה"ל בלבנון פיקד על סיירת גולני. בפרק הראשון הוא נשאל מי היה האויב? "קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל.

מטרת צה"ל אותן שנים, הגנה על יישובי הצפון, היתה כנראה נכונה לשעתה. ארגוני המחבלים השקיעו מאמצים ניכרים לחדור לישראל ולא פעם גם הצליחו בכך. מפקדי גדודים כמו בני גנץ מהצנחנים, גדי איזנקוט מגולני, ושמואל אדיב מגבעתי, פיקדו אז על שורה של היתקלויות מטווחים קרובים על גדר המערכת (אדיב נהרג באחת מהן).

אלוף פיקוד הצפון דאז, יוסי פלד, הוביל קו לוחמני, שבמסגרתו ביצעו גדודים ויחידות מובחרות פשיטות מעבר לקו האדום, שסימן את גבול רצועת הביטחון עם מדינת לבנון הריבונית. מעבר לקו שלט חזבאללה, ולכן פעולות חוצות קו אדום הצריכו אישור של הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר.

חלק גדול מהפעולות הללו הטיל פלד על סיירת גולני, עליה פיקדו אז אמיר מיטל וארז גרשטיין. בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) תיאר תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, בעצמו מפקד סיירת גולני לשעבר, את אחת הפשיטות כדוגמה בולטת.

"קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל

במבצע, כתב, "פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל־חמרא שברמת נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם" (עמוד 29).

מיטל נהרג שנה אחר כך, כמג"ד בפשיטה על מפקדתו של אחמד ג'יבריל בנועיימה, וגרשטיין נהרג כמפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) ב־1999, כשהשיירה שבה נסע עלתה על מטען.

המבצע הבולט ביותר של התקופה היה מבצע "חוק וסדר", פשיטה שביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקוד שאול מופז, במאי 1988 על בסיס החזבאללה בעיירה מיידון. כחמישים פעילי חזבאללה נהרגו שם. אבל דווקא הארגון היה זה שהפנים טוב יותר את הלקחים מהפעולה.

זרז נוסף, ציינו בסדרה, היתה המכה שספג הארגון שנה קודם לכן, כשהפלוגה המסייעת בגדוד 51 בגולני הדפה ביעילות את ההתקפה שיזם על מוצב שומריה, והרגה כשמונה־עשרה מפעיליו.

ממחבלים ללוחמי גרילה

מאז ועד לנסיגת צה"ל מלבנון – הארגון נמנע מלהקים בסיסי פעולה בכפרים לא מיושבים, והחל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון. בנוסף הארגון נמנע מהקמת מאחזי פעולה קדמיים גלויים, שיהוו מטרה לתקיפת צה"ל. במקום זה הארגון הפעיל חוליות זריזות, קטנות ומיומנות, שידעו לזהות את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל, ולפגוע בו ביעילות בדיוק בהן. בעוד צה"ל הולך ושוקע באינתיפאדה הראשונה ביסס עצמו חזבאללה כארגון הבולט והחזק בדרום לבנון.

צה"ל מצדו יצא למבצעים כמו "תשובה מהירה" באפריל 1990, שמיצב את סיירת גבעתי כיחידה איכותית. כוח מהסיירת (ומגדוד שקד) בפיקוד מג"ד שקד, רס"ן אייל שליין, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד קודם לכן על הסיירת החטיבתית, נע בלילה והתמקם במארב במרחב שבין הכפרים משע'רה, עין אל־תינה והעיירה מיידון. בשתי הזדמנויות זיהה הכוח ופגע בחוליות פעילי חזבאללה והרג שישה מהם. לאחר מכן נסוג הכוח בהצלחה לקו המוצבים של צה"ל.

הארגון החל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון והפעיל חוליות זריזות, קטנות, מיומנות, שזיהו את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל ופגעו בדיוק בהן ביעילות

אבל למרות הצלחות מבצעיות שכאלו, פעולת מיידון סימנה את השינוי בטיב האויב שמולו ניצבת ישראל, ולקח לצה"ל חמש שנים עד שהפנים אותו.

"צריך להרוג"

בראשית 1995 חל שינוי מהותי, עם מינויים של שני מפקדים בכירים, הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ואלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין. "היה לי זמן להתכונן לפיקוד צפון ובניתי תכנית איך נלחמים בגרילה", סיפר לוין בסדרה.

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע מזה, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים מיוחדים. "צריך להרוג", אמר לוין.

במקביל הוקמו בית הספר ללוחמה נגד גרילה ויחידת אגוז, בפיקוד סא"ל ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13, שהתמחתה בלחימה בלבנון. תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, שהיה מפקדה השני של יחידת אגוז, אמר בסדרה שהצבא החל "להיכנס לתוך המאחזים של חזבאללה, למאהלים, לעמדות שלהם", ולפגוע בהם בשטחם. מאז ועד לנסיגה בשנת 2000 הרגו לוחמי אגוז עשרות מחבלים.

אבל לא רק יחידות מובחרות רשמו הצלחות מבצעיות. לוין שחרר חבל גם לגדודי חטיבות החי"ר וחלקם, כמו גדוד 890 של הצנחנים בפיקוד דרור וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל שנהרג לימים כמח"ט חברון, פעלו גם מעבר לקו האדום.

שיאה של הגישה ההתקפית שהוביל לוין היה במבצע "ענבי זעם" באפריל 1996. כוחות מיוחדים הוחדרו לעומק לבנון, במטרה לפגוע בחוליות שיגור רקטות במגע ישיר והכוונת אש מדויקת. קצין ששירת אז בסיירת נח"ל, עליה פיקד חן ליבני, סיפר לי כי כוח מהסיירת הוחדר בחשאי לעומק השטח והכווין אש מדויקת, לעבר משגרי קטיושות, כשהוא ממוקם בעורפם של פעילי החזבאללה. היה זה, אמר, "קונצרט של אש שהסתיים ברגע".

אירוע כפר כנא, כפי ששיחזר בסדרה לראשונה שר הביטחון נפתלי בנט, שהיה אז מ"פ ביחידת מגלן, קטע את המבצע באיבו. גם כך, הרגו הכוחות כשבעים פעילי חזבאללה ופגעו ברבים נוספים.

ללוין לא היו אשליות שהחזבאללה ייעלם, אבל לתפיסתו הוא יהיה מוחלש וזניח בחשיבותו. לצערו, אמר, קשרו לו את הידיים ומנעו ממנו לנצח. נכון, תמיד יהיו גנרלים שיסבירו כי לו שומעים בקולם בזמן היו יכולים לנצח. זוהי הגרסה הצבאית לאמירה של מאמן הפוטבול האמריקני הנודע, וינס לומבארדי, לפיה "לא הפסדנו. המשחק נגמר לפני שהספקנו לנצח".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים. "צריך להרוג", אמר

במקרה של לוין קשה שלא לחשוב שיש בדברים משהו. הישגיו בפיקוד הצפון היו מרשימים. ממשלות ישראל, משמאל ומימין, בחרו שלא לתרגם אותם למדיניות כוללת

לחתוך הפסדים וללכת

בסדרה סיפר מפקד יק"ל לשעבר, תא"ל (מיל.) גיורא ענבר, על האירוע שהוריד לו את האסימון. במאי 1995, סיפר, הרג כוח מסיירת צנחנים, בפיקוד רס"ן יוסי בכר, שבעה לוחמי חזבאללה וחזר בשלום.

בתגובה ירה הארגון קטיושות על קריית שמונה. הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה שלו עם מפקדיו, הוא הודה שלא.

הוא לא היה היחיד שחשב כך. בראיון ל"כאן" סיפר אלוף (מיל.) יאיר גולן כי כשהיה מ"פ בצנחנים, ב־1986, לאחר היתקלות מוצלחת ברכס הרפיע, בה "הרגנו שני מחבלי אמל", ביקש ממנו ראש מטה פיקוד צפון, תא"ל עוזי לבצור, לכתוב לו מה צריך לדעתו לעשות עם אזור הביטחון. גולן הגיש לו מסמך בו המליץ "שנצא מאזור הביטחון, נשאיר שם את צד"ל אבל נוציא אותו מהמוצבים. שיחיה חזרה בכפרים".

עשור מאוחר יותר, סיפר גולן, כינס אלוף פיקוד הצפון, לוין, את המפקדים הבכירים בלבנון, ובהם הוא עצמו. בישיבה, אמר גולן (שפיקד אז על החטיבה המזרחית ביק"ל), "הסברנו להם שהביטחון מתפורר". בעצם, אמרו הקצינים ללוין, צריך לחתוך הפסדים וללכת. לוין, שהבין שלא יוכל לנהל את המערכה כפי שרצה, קיבל את דעתם וסיכם את הדיון "באופן הבא – צריך לצאת למבצע התקפי נגד חיזבאללה, להכות בו כדי שלא יגידו שברחנו ואז לצאת חזרה לגבול הבינלאומי".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק איפשר ללוין להציג את משנתו לדרג המדיני, אבל שם נמנעו מלקבל החלטה ולמעשה השאירו את צה"ל בלבנון עוד כארבע שנים.

הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה עם מפקדיו, הודה שלא

בפועל, במשך רוב תקופת השהייה בלבנון לא בחן הדרג המדיני והצבאי הבכיר את כדאיותה של רצועת הביטחון ביחס למטרה שלשמה הוקמה. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, טען בשעתו כי החזבאללה מתמקד בפגיעה בכוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון ולא בניסיונות לחדור לישראל במטרה לבצע פיגועים בישובים. רק כשנכשל בכך, ירה על יישובי הצפון. הוא צדק, אבל התובנה הזו חמקה מעיני הקברניטים.

עד עתה לא ברור מדוע נמנעה ישראל לממש את הצעתו של הסנטור ג'ורג' אייקן, מימי מלחמת וייטנאם: "בואו נצא משם ונגיד שניצחנו" (גם לאייקן לא הקשיבו). ישראל נסוגה מלבנון לבסוף רק במאי 2000, לפני עשרים שנים, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והחכמה של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק.

מטכ"ל שעוצב בלבנון

המטה הכללי הנוכחי עוצב ונצרב בשירות בלבנון. האלופים אייל זמיר ותמיר היימן (שריון), מוטי ברוך, אהרון חליוה ואיתי וירוב (צנחנים), תמיר ידעי (גולני) ויואל סטריק (גבעתי), עשו שם את כל שירותם, מחיילים ועד למפקדי גדודים. הרצי הלוי ואמיר ברעם פיקדו שם על פלוגת הנ"ט של הצנחנים, ואמיר אבולעפיה פיקד על סיירת נח"ל.

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, עשה את כל שירותו, מחייל בצנחנים ועד למח"ט – בלבנון. אחד המפקדים שהשפיעו עליו במיוחד היה תא"ל ארז גרשטיין, ובשל כך היה חשוב לו לשוחח, ערב יום הזיכרון, עם בנו של גרשטיין, המשרת כקצין בגדוד בגולני, על אביו.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו, שהתגייסנו בשנות האלפיים, חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה השנייה, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה ה-2, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה

כמעט שלוש שנים, בלי הפסקות, בילו חברי למחזור הגיוס בצנחנים בשטחים (לחלקנו, כמוני, היו קורסי הפיקוד וההדרכה בבסיס הטירונים, שאפשרו מרחב נשימה). כמעט כל לילה פשיטה, מעצר או היתקלות, כמעט כל יום מחסום וסיור, ובין לבין השגרה המתישה של שירות ביחידה לוחמת.

מהמלחמה שלנו זכורים בעיקר שני דברים: מבצע "חומת מגן" שהחזיר את היוזמה לידי צה"ל (ואותו החמצנו כי התגייסנו רק שבועיים קודם לכן), והנופלים. כאלו הן המלחמות מאז מלחמת לבנון הראשונה. ככל שהן מתארכות הן נשכחות. אבל את הנופלים לא שוכחים.

מהצפייה בסדרה עולים שורה של לקחים. ראשית, בדבר הצורך לזהות נכון את האויב ולהיערך מולו בהתאם, ושנית לחתור לקיצור המערכה, ככל שניתן. לקח נוסף נוגע לצורך לבדוק כל העת שהאסטרטגיה שנבחרה מובילה לכיוון הנכון, כי המציאות משתנה, ומה שהתאים בעבר לא בהכרח מתאים כעת.

ישראל עזבה את לבנון לפני שני עשורים (וחזרה למשך כחודש ב־2006), אך האויב מולו לחמה אז נשאר האויב העיקרי מולו היא נערכת ובונה את הכוח. חזבאללה, כפי שהוכיח בתקרית פריצת הגדר האחרונה בגבול הצפון, נותר יריב מתוחכם ומר. לא מן הנמנע שנפגוש בו שוב. אז יידרשו צה"ל ובראשו המטה הכללי לתרגם את לקחיהם משנות הלחימה בלבנון לתוצאה מוצלחת יותר.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,716 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אם ישראל היא שתקפה באיראן, הסיבות לכך לא מבשרות טובות

איראן מאשימה את ישראל בעוד מתקפת סייבר מתוחכמת, ובפיצוצים המסתוריים שאירעו על אדמתה ● למרות השתיקה הרועמת בירושלים, מפת הפיצוצים האלה מצביעה על מודיעין מדויק, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות ● בכל הקשור לאפשרות של נקמה איראנית, ישראל נכנסה לכוננות גבוהה ● פרשנות

כל מי שמכיר את מפת אתרי הגרעין של איראן לא מתפלא. ברצף הפיצוצים המסתוריים של השבועות האחרונים, מישהו מנסה לשגר מסר. האיראנים – אשר בפיצוץ הראשון, סמוך למתקן בפרצ'ין, עוד ניסו להסוות את הדברים – עלו בסוף השבוע האחרון מדרגה, ומפנים אצבע מאשימה לישראל.

ירושלים, כתמיד בעניין האיראני, שותקת. הכי רחוק הגיע הבוקר שר הביטחון, בני גנץ, כשחזר בראיון לגלצ על המנטרה: "איראן גרעינית לא תהיה". ולמרות השתיקה הרועמת, בחינה מעמיקה של מפת הפיצוצים מצביעה על מודיעין מדויק מאוד, ועל יכולת חדירה עמוקה למערכים סודיים של משטר האייתולות.

כך, למשל, הפגיעה בפרצ'ין. את האתר הזה חשף לעולם ארגון ביון ב-2007. מדובר במתקן תת-קרקעי המכיל אלפי צנטריפוגות, ושם מחזיקה איראן את הצנטריפוגות המתקדמות ביותר. את המחקר והפיתוח של צנטריפוגות חדשות עושה איראן בנתאנז, שם נרשמה כנראה הפגיעה הכי גדולה בסדרת הפיצוצים.

צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
צוותי כיבוי אש באיראן מגיעים לאתר שבו אירע הפיצוץ. 1 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

פיתוח צנטריפוגות באיראן

בישראל, כמו במדינות מערביות נוספות, סימנו את פיתוח הצנטריפוגות כאחד הממדים שאותם חייב העולם לרסן. המתמטיקה פשוטה: מה שעושות עשר צנטריפוגות ישנות, עושה אחת חדשה. כלומר, כאשר תתקבל ההחלטה לפרוץ לפצצה, איראן יכולה להעשיר אורניום בקצב המהיר פי 10 מזה המוכר כיום.

עכשיו גם מובן יותר מה קורה לפרויקט הזה, כאשר פיצוץ מסתורי במתקן חסוי משבית את קו הייצור או את מעבדת המחקר האיראניים. ההיגיון הזה נכון לכל אחד מארבעת הפיצוצים שאירעו על אדמת איראן החל מה-26 ביוני ועד הלילה.

איראן, כאמור, מאשימה את ישראל במתקפת סייבר מתוחכמת. זו לא הפעם הראשונה שמיוחסת יכולת כזו למודיעין הישראלי.

ב-2010, מתקפת סייבר מתוחכמת – הידועה כתולעת סטקסנטגרמה לשורה של פיצוצים בצנטריפוגות שהעשירו אורניום במתקן העל-קרקעי בנתאנז.

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על ניסיון איראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בארץ, ולהרעיל אזרחים.

השאלה עתה היא מדוע בחר מי שבחר לתקוף את אתרי הגרעין. אם ישראל אכן עומדת מאחורי התקיפות הללו, יכולות לכך שתי סיבות, ושתיהן לא מבשרות טוב:

הראשונה, גורמים ביטחוניים בישראל עדיין מרגישים שהמסר בהשבתת הנמל לא עבר, ומצריך "שימור הרתעה" ע"י פגיעה בנכסים רגישים יותר לשלטון בטהראן.

האפשרות השנייה, היא פריצת דרך משמעותית בפרויקט הגרעין האיראני, שהצריכה פעולה מיידית להאטת התהליך, מבלי להיגרר לעימות צבאי.

בשני המקרים, אם אכן הייתה זו ישראל, סביר להניח שהשותפים האמריקנים עודכנו, ואולי בחלק מהמקרים אף שותפו. בדיוק כמו ב-2010, אז הגדירו מומחי סייבר את התולעת "מוצר שרק מעצמה יכולה לפתח".

לישראל מיוחסת גם מתקפת סייבר שהשביתה לפני חודשיים את הנמל הימי החשוב ביותר של איראן, באנדר עבאס. אז, הוגדרה המתקפה כפעולת נקם על הניסיון האיראני להשתלט על מנגנון החדרת הכלור למי השתייה בישראל

בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת בארץ על רמת כוננות גבוהה מפני נקמה איראנית. עיקר תשומת הלב הוקדש לממד הסייבר. כמו ישראל, גם איראן מיפתה היטב את המטרות ברשת, אבל עד כה לא ממש הצליחה לחדור למערכת קריטית.

זה לא אומר שהניסיונות לא יימשכו. להפך, הם צפויים אפילו לעלות מדרגה. השאלה היא האם איראן תסתפק במגרש הקיברנטי, או שמא הכישלון ברשת יאלץ אותה לבצע פיגוע דרך שליח. את זה היא כבר עשתה פעמים רבות בעבר.

עוד 471 מילים

טיפ קטן לעניים, לרעבים, לקשישים, למפוטרים, למובטלים ולחולי הסרטן

עוד תחביב ישן שלי: איסוף התבטאויות מלאות רגישות, טיפים מועילים ותובנות לחיים שמעניקים לנו, חינם אין כסף, פריבילגים עשירים בעמדות כוח. עם הזמן הרשימה מתארכת, והנה היא מתחדשת בדברי המנטור צחי הנגבי.
 

השר צחי הנגבי, עבריין מורשע בעבירה שיש עמה קלון, נהנה מכוח וממשכורת שר, לשכה, רכב שרד, עוזרים, פקידים, מאבטחים, פנסיה תקציבית, כיסוי הוצאות ושלל מותרות נלוות. אבל הוא שר בלי תיק. כלומר שר בלי כלום לעשות, מלבד חימום כסא ושיפרור לקקני של ראש הממשלה.

 אז אותו שר לענייני כלום ושום דבר, אומר למיליוני מובטלים, מפוטרים, פושטי רגל, עניים חדשים ואנשים שנשארו בלי קורת גג:

אותו שר לענייני כלום ושום דבר, אומר למיליוני מובטלים, מפוטרים, פושטי רגל, עניים חדשים ואנשים שנשארו בלי קורת גג:"השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זה חרטא"

*  *  *

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לרה"מ, שמיהר להגן על הנגבי במילים:
אמר בעצמו לפני כמה שנים שיש עוני בישראל, אבל הכל יחסי ועניין של הגדרה, וכי:
אוקיי, אם אנחנו לא גמביה, אז הכל טוב.

*  *  *

לפניו אני זוכרת את שרגא ברוש, מי שהיה נשיא התאחדות התעשיינים (והכשיר את מתווה הגז למרות ניגוד העניינים שלו כבעל עסקי גז), שדרש לפני כמה שנים לבדוק היטב החזרי מחלה להורים שילדם חלה כי:
כן, אין כמו חפלה עם ילד חולה בבית.

*  *  *

לפניו היה לנו את מיודענו הנכה הכלכלי המסובך בפלילים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנזף בחקלאי הנגב:
 
אולי אין לממשלה עץ כסף, אבל אם משפחת נתניהו היתה לוקחת את כל כסף שאנחנו השקענו בה כל השנים, ומזבלת איתו את כל נכסי הנדל"ן שלה: הפנטהאוז ברחביה, הקוטג' בקטמון הישנה או בוילה הפרטית בקיסריה וכל היתר – סביר שכבר היה צומח שם עץ כסף.

*  *  *

 לפניו היתה זו רעיה שטראוס, יורשת המיליונים שמכרה את אחזקותיה בקונצרן שטראוס-עלית בכ-160 מיליון דולר. המיליארדרית הזו הפגינה דאגה לגורל הרעבים שלא יכולים להרשות לעצמם את מחירי העגבניות והציעה:
צודקת. מה רע בניצני אספרגוס או עלי אנדיב בסלט?

לפניו היה לנו את מיודענו הנכה הכלכלי המסובך בפלילים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנזף בחקלאי הנגב: "אתם חושבים שיש לממשלה עץ כסף שאפשר רק לקטוף ולקטוף?"

*  *  *

ולפניה היה הכלכלן והפרשן שלמה מעוז, דירקטור בכ-15 חברות ציבוריות בישראל שמכניסות לו מאות אלפי שקלים בשנה, לצד מיליון השקלים בשנה שהרוויח ככלכלן במשרה חלקית באקסלנס נשואה. מעוז סיפק לנו את הקובלנה הבלתי נשכחת:
מעוז עצמו יחגוג באוקטובר את שנתו ה-74.

*  *  *

ואיך נוכל לשכוח את אליעזר פישמן, מי שהיה מבכירי הטייקונים במשק בתחומי הנדל"ן והתקשורת, שנשאר חייב מיליארדים לבנק לאומי ולמערכת הפיננסית בישראל והוכרז בסוף כפושט רגל, אז הפישמן הזה, בן 77, בלי עין הרע, איבחן:

*  *  *

והיה גם יוסי סילמן, מי שהיה מנכ"ל משרד הרווחה, שהביע את דעתו המלומדת על מציאות ישראלית של כמיליון ילדים רעבים, יותר ממחצית מהקשישים הנתמכים הסובלים מרעב, ו-72 אחוז מהחולים העניים שמוותרים על תרופות:

והיה הטייקון פושט הרגל אליעזר פישמן, בן 77 בלי עין הרע, שאמר: "היום ההורים מתים לאט יותר. אם הסבים והסבתות היו ממשיכים למות בגיל 65, לא היתה בעיה ולא היתה מחאה". חבל שלא נתן דוגמא אישית

*  *  *

או מי שהיה שר התחבורה בממשלת נתניהו – בצלאל סמוטריץ', מתנחל שבנה את ביתו באופן בלתי חוקי, אשר הגיב פעם על דו"ח העוני בו נודע לנו כי שליש מילדי הארץ חיים מתחת לקו העוני – בתובנה הסטטיסטית כי

*  *  *

או את דניאל סיריוטי, כתב "ישראל היום", שהרגיע אותנו לפני כמה שנים מפני הנתונים המחקריים המחרידים בענין התמותה מזיהום האויר המסרטן במפרץ חיפה, רגע לפני שטואטאו 1660 התנגדויות, ואושרה הרחבת בתי הזיקוק הקטלניים פי שלושה:
"כל חיי גרתי באזורים שנמצאים לכאורה במוקד הזיהום, ואני מגדל בהם ילדים. כולנו, תודה לאל, בריאים".

*  *  *

 
צודק. ומי שאין לו טלויזיה או אפילו קורת גג, כי פוטר ולא הצליח לשלם שכירות בימי הקורונה, ונאלץ לישון ברחוב, מוזמן להסתפק בצפייה במקקים ומכרסמים קטנים.

*  *  *

והאהובה עלי: שרי אריסון. כשיורשת המיליארדים ובעלת השליטה בבנק הפועלים פיטרה 900 מעובדי הבנק שלה, היא לא שכחה לחזק אותם בעצה מחממת הלב:

והאהובה עלי: שרי אריסון, יורשת המיליארדים ובעלת השליטה בבנק הפועלים שפיטרה 900 מעובדי הבנק שלה – לא שכחה לחזק אותם בעצה מחממת הלב: "תמיד כשנסגרת דלת, נפתח חלון"

אז שוב אני קוראת לכם, עניים (ניצן ויסברג כתבה היום על הכחשת העוני ומימדיו), רעבים, קשישים, מפוטרים, מובטלים, חנוקים, מסורטנים והורים המתמודדים עם מחלות ילדיהם: למה אתם מתעקשים לסבול, למען השם? תקשיבו לאנשים החכמים האלה ותלמדו משהו.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 899 מילים

מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק

חשיפה עם כינון הממשלה לפני כחודשיים, הודיע פרץ כי הוא מצטרף לממשלת נתניהו, ובתמורה מונה לשר לענייני ירושלים ● ימינה, סיעתו של פרץ, איחלה לו בהצלחה והודיעה כי תגיש בקשה לפיצול ● אולם בקשה כזו מעולם לא הוגשה לכנסת ● המשמעות: על פי חוק יסוד הכנסת, פרץ מוגדר כח"כ פורש ● ועל פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו רשאי לכהן כשר במהלך הכנסת הנוכחית ● בנוסף, ספק אם יוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת ● גם מרב מיכאלי עשויה להימצא בסיטואציה דומה

עוד 990 מילים

משרד הבריאות: מאז החזרת איכוני שב"כ, עשרות אלפים נשלחו לבידוד

נתניהו האריך בחצי שנה את כהונת ראש המוסד יוסי כהן ● ועדת הקורונה אישרה את הצו האוסר התקהלות יותר מ-50 איש ● נתניהו יכנס מחר את הממשלה לדיון נוסף בנושא הגבלות קורונה ● ועדת ההיתרים הקציבה לנתניהו 30 ימים להוכיח שהשיב לבן דודו מיליקובסקי 30 אלף דולרים, שקיבל ממנו ללא אישור ● הממשלה אישרה את מינוי גלעד ארדן לשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית

עוד 26 עדכונים

קהיר לא יכולה להרשות לעצמה קרע עם ישראל וארצות הברית

אף על פי שמצרים הביעה דאגה בנוגע לסיפוח, נראה שהפלסטינים כבר לא עומדים בראש סדר העדיפויות שלה ● "מצרים מתמודדת היום עם משברים הרבה יותר גדולים: הקורונה וההשלכות הכלכליות שלה, ההתערבות הטורקית במלחמה בלוב וסכר הרנסנס האתיופי", מסביר ד"ר אופיר וינטר מאוניברסיטת תל אביב ● "זה כבר לא עידן נאצר או סאדאת", מוסיף פרשן מצרי שביקש להישאר בעילום שם ● פרשנות

עוד 1,720 מילים

למקרה שפיספסת

בעברית יש שפע מלים ל"סמוך" ו"חפיף", אבל לא ל-Accountable

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור.

במילים אחרות, דרוקר טוען שגנץ יהיה ראש ממשלה או שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אז למה לא לחזק את גנץ? אותו היגיון יכול לשמש בשאלה לגבי השתתפות בהגרלת פיס – או שאתה זוכה, או שאתה לא זוכה, אז למה לא לקנות כרטיס? התשובה היא כמובן שלקניית כרטיס יש מחיר גבוה והסיכוי לזכות אפסי. בדיוק כמו עם גנץ.

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור

תמכתי בגנץ בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הצבעתי עבורו ועשיתי כמיטב יכולתי להביא בוחרים נוספים להצביע עבורו. מאחר שלעניות דעתי נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר למפעל הציוני מיום הקמתו, למרות מה שגנץ עשה – אם מחר בבוקר גנץ יחליף את נתניהו זה יהיה טוב, אבל רק לטווח הקצר. וזה לא קונץ – לטווח הקצר אני מעדיף שאדם מספר 17 שיכנס היום לחנות הסמוכה למשרד שלי יחליף את נתניהו, ומדובר בחנות סיטונאות של משקאות אלכוהוליים. לטווח הארוך גנץ לא מתאים, ולא בגלל שהוא שיקר.

אני סבור שבני אדם (וגם פוליטיקאים) רשאים להפר את המילה שלהם. לפעמים זו אפילו חובתם. נסיבות משתנות, אנחנו עושים טעויות, ולעיתים הנזק של העמידה במילה גדול לאין שיעור מהפרתה. כמובן שאי אפשר לנהל חברה שבה כולם משקרים, אבל אם הבטחת לעוץ-לי-גוץ-לי את הבן שלך כדי לצאת ממאסר על לא עוול בכפך, ועכשיו הוא אשכרה בא לקחת לך את הבן, אני הייתי אומר לו שיילך לחפש את החברים שלו.

גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסיפוח ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה, אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי השטחים. גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסגר ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי ההתמודדות עם המגיפה. המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ.

המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ

והוא לא יחיד: גבי אשכנזי, עם כל מה שאמר על פרשת הספסרות בצוללות, מונע כעת הקמת וועדת חקירה לפרשה. פרשה, שכבר ממה שידוע עד כה, היא פרשת הבגידה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. גם גבי אשכנזי הכשיר את השרץ ויושב תחתיו בממשלה. אורית פרקש-הכהן, שבתפקידה הקודם ניהלה מלחמה עיקשת וצודקת נגד תעריפי החשמל הגבוהים ושוד הגז, פרשה שכבר ממה שידוע עד כה, מתמודדת בראש הטבלה על תואר פרשת השחיתות הכלכלית-בריאותית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, גם היא הכשירה את השרץ ויושבת תחתיו בממשלה. הם ואחרים יושבים תחת אדם שלפני רגע הם אמרו שאי אפשר לסמוך עליו – ובזה הם צדקו.

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable. התרגום הכי קרוב לזה הוא כנראה מי-שאמור-לתת-דין-וחשבון-אם-משהו-משתבש.

פעם אנשים פה נתנו דין וחשבון על מעשיהם, לא עוד: הכרמל נשרף ויש עשרות הרוגים? אף אחד לא נותן את הדין. ילדים מתים בשיטפון? אף אחד לא נותן את הדין. מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה משנה לשנה? לא רק שלא מעיפים את השר הממונה, משאירים אותו בתפקיד ובסוף מקדמים אותו. משנה לשנה הצפיפות בבתי החולים גדלה ויותר אנשים מתים מזיהום? בוא נשאיר את השר הממונה. ובסוף, כשהמערכת קורסת, נפנק אותו במשרד יותר נוח.

ואם במקרים של אובדן חיי אדם אף אחד לא נותן את הדין, קל וחומר שבמקרים אחרים הכל מוחלק – אסונות אקולוגיים, תאונות עבודה, שערוריות כלכליות, אף אחד לא משלם מחיר אישי. כמה שנים מדינת ישראל עובדת על למידה מרחוק? כמה כסף שפכו על זה? ואז כשצריך תכלס ללמוד מרחוק, מתחילים לאלתר עם זום, עם מורים ללא הכשרה, בלי מערכי שיעור, ועם אלפי ילדים ללא מחשב. אגב, יודעים לפני כמה שנים נתניהו (תפס טרמפ על יוזמה אזרחית ו) הבטיח מחשב לכל ילד? מסתבר שמדובר בהבטחה בת 25 שנה

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable

אז נתניהו הבטיח מחשב לכל ילד ולא קיים, הבטחה אחת מיני שלל הבטחות דומות. נתניהו לא יכול לדרוש מאחרים לתת דין וחשבון בזמן שהוא לא יכול לתת דין וחשבון לא לנו ולא לעצמו.

לא בכדי הגענו למצב בו ראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט בשלושה תיקים, וזה עוד לפני הספסרות בצוללות ושוד הגז. אף אחד לא נותן את הדין על העדר ההערכות לקורונה, אף אחד לא נותן את הדין (ובטח לא פתרון) על הקריסה הכלכלית של מאות אלפי אזרחים ששילמו מיסים במשך שנים, ועומדים כעת מול שוקת שבורה. נתניהו הביא את המערכת הפוליטית למצב של Zero-Accountability – לזה דווקא יש תרגום טוב לעברית: לית דין ולית דיין.

ולמי שלא מבין למה כל כך הרבה אנשים בוחרים בו, זה בדיוק מה שהבוחרים שלו רוצים – המושחתים כמותו רוצים לחיות בלי לתת דין וחשבון למדינה, המקופחים "כמותו" מסרבים לתת דין וחשבון לעצמם – זה לא הם אחראים לגורלם, זה מפא"י. 

כדי שנוכל להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. הרבה אנשים. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable.

כדי להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable

בחבירה שלו לנתניהו, גנץ הוכיח שהוא לא האיש הזה. כשבאים לדודי אמסלם עם ההקלטה שלו, בה הוא אומר בקולו שלא ייתכן ראש ממשלה מכהן עם כתבי אישום, הוא מפנה אותנו עם אצבע משולשת לגנץ ושותפיו.

אז אני מוצא את גנץ accountable למעילה שלו באמון שלי, להכשרת השרץ, ולכן בעיני אין מצב שהוא האדם שיוציא את ישראל ממצבה. האלטרנטיבה? ראשית, היו לגנץ מספר אלטרנטיבות להקים ממשלה. וגם אם לא היו, לתת לנתניהו למשוך זמן בבלפור, אדם שזה כל מה שמעניין אותו, וכל שנייה שהוא ליד ההגה הוא מדרדר אותנו יותר ויותר אל התהום, לתת לאדם כזה עוד זמן, תוך פגיעה אנושה במחנה ששלח אותך – זה הרבה יותר חמור מאשר לנסות להפילו מהאופוזיציה.

גנץ, ואשכנזי, ופרקש, לא השפיעו ולא ישפיעו מבפנים. הם רק מאפשרים לנתניהו למשוך זמן. ולנו אין זמן. אני בעד שהצפרדע תתבשל סופית או תהפוך את הסיר – גנץ ושותפיו רק נותנים לנתניהו להרתיח עוד את המים – ולראיה, התחלואה והאבטלה שרק החריפו מאז הקמת ממשלת ה"אחדות".

אני מקווה שאת הנזקים הרבים שנתניהו חולל למפעל הציוני עדיין ניתן לתקן, אני בטוח שעל כל יום של נתניהו בבלפור נצטרך לעבוד קשה יום של שיקום. לכן, כדי שתהיה לנו תקומה, אי אפשר לחשוב רק על הטווח הקצר. צריך להפסיק לצעוד לפי השמאל-ימין-שמאל של נתניהו ולצאת למערכה הבאה סביב הדגלים האמיתיים: ממלכת סדום מחד ומדינת ישראל מנגד.

אם נפסיד, זה יהיה הקרב האחרון. אם ננצח, אולי סוף סוף נחזור להביא פתרונות לכל העולם במקום לפגר אחרי כולם. נחזור להרתיע את האויבים שלנו תוך כדי חתירה לשלום עימם, במקום לחבל בשלום, ולשלם פרוטקשן לטרוריסטים. נחזור להיות מדינה שיש לה מנהיגים שדואגים לנו ולא לעצמם.
נו. כמו פעם.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,144 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איפה מסתתר הבוס הגדול?

תחקיר איך מחלקת המשפטים של ארצות הברית הניחה לישראלי שעמד לכאורה בראש מזימת הונאות ענקית להימלט? ● במשך שנים, יוסי הרצוג, מפעיל זירות מסחר באופציות בינאריות, גנב לכאורה מיליונים מלקוחותיו ברחבי העולם, אבל נראה כאילו עמד מעל החוק ● לבסוף התובעים תפסו אותו – ואז הניחו לו לחמוק ● סימונה ויינגלס, שחשפה את מאחורי הקלעים של תעשיית הונאת האופציות הבינאריות, מביאה את סיפור היעלמותו של הזאב מקיסריה

עוד 4,351 מילים

קרע באגודת ישראל מאיים על יציבות יהדות התורה

בסוף השבוע שוב עלו איומים לפילוגים ופיצולים באגודת ישראל, המהווה מחצית מיהדות התורה ● אנשי פרוש דורשים לקיים פריימריז במפלגה - לראשונה מזה 44 שנים, ואילו אנשי ליצמן מתנגדים לדרישה בתוקף ● אנשי פרוש טוענים שליצמן הוא "פחדן ושפן גדול" ● אנשי ליצמן מכנים את פרוש "חצוף" ● שלום ירושלמי על המאבק שמאיים לשנות את חלוקת הכוחות שנקבעה לפני שנות דור

עוד 808 מילים

פייסבוק "אפשרה לכמה מהיסודות הגרועים ביותר בחברה להיכנס לביתנו ולחיינו", אומר ג'ונתן גרינבלט, מי היה חלק מהסיליקון ואלי לפני שמונה למנכ"ל הליגה נגד השמצה ● ואחרי שנים שבהם הליגה עבדה בצמוד עם הרשת החברתית, עכשיו היא מתייחסת אליה כאל יריבה ● השינוי הזה מגיע לשיאו כעת, בקמפיין הדוחק בחברות מסחריות להפסיק לפרסם בפייסבוק

עוד 1,530 מילים

ירידה חדה במספר העגלים שהגיעו השנה לישראל במשלוחים החיים

לפי משרד החקלאות, חלה ירידה של כ-29% במספר העגלים שהגיעו לארץ באוניות במחצית הראשונה של 2020 ● למרות דוח מבקר חמור בנושא ותמיכה מכל צדי הקשת הפוליטית, כולל ראש הממשלה עצמו, הכנסת עדיין לא העבירה חוק המונע את המשלוחים החיים ● אולם גורם בענף אומר לזמן ישראל כי השפעת החוק העתידי כבר ניכרת

עוד 590 מילים

המבנה שרד את הנאצים ואת הקג"ב. הקפיטליזם זה סיפור אחר

יהודי אוקראינה יצאו למאבק נגד פרויקט ענק של דירות יוקרה, שעלול להביא לקריסת "בית הכנסת של הקצבים" ההיסטורי באודסה, שמצבו הפיזי רעוע גם כך ● אבל בהיעדר דרכים חוקיות להתמודד עם הבעיה, הם מנסים לגלות יצירתיות ● "באודסה קשה לעשות משהו באופן חוקי, אז אנחנו רוצים לבייש את חברת הנדל"ן", אומרת מובילת המאבק

עוד 959 מילים

משרד הבריאות: ריבלין, גנץ וכוכבי אינם זקוקים לבידוד

הנשיא ושר הביטחון קיבלו פטור מבידוד למרות ששהו ליד מפקד מג"ב שנדבק בקורונה ● ואילו 30 אלף ישראלים נשלחו לבידוד בסופ"ש בידי השב"כ ולא יכלו לערער מאחר שמשרד הבריאות אינו מבצע חקירות אפידמיולוגיות בשבת ● נתניהו וכץ הצטרפו למבול הגינויים על דבריו של צחי הנגבי ● המו"מ בין ראשי האוניברסיטאות לממשלה נכשל, והאוניברסיטאות ייאלצו לקבל את הנחיית הממשלה לערוך את הבחינות בבית

עוד 26 עדכונים

תרבות סקס, סמים וכיסאות גלגלים

לכל משתתפי מחנה הקיץ ההיפי "ג'נד" הייתה נכות כלשהי, כמו גם לרבים מאנשי הצוות ● צעירים עם מוגבלויות מצאו שם מפלט מהסטיגמות החברתיות שליוו אותם בבית, ומקום שבו יכלו לעסוק בהתנסויות רגילות של נערים ונערות - סמים וסקס, למשל ● כשיצאו משם, הם שינו את האופן שבו העולם מתייחס לבעלי מוגבליות ● סרט חדש בנטפליקס, בהפקת מישל וברק אובמה, מביא את סיפורם של המנהיגים שצמחו במחנה המיתולוגי - שזכה לכינוי "קריפ קאמפ"

עוד 1,102 מילים

ראש הממשלה החדש של עיראק בדרך לעימות מול טהראן ● הלבנונים הרעבים מחפשים דרכים לברוח מהמדינה, ודמעות התנין של חברי הממשלה רק מרגיזות אותם יותר ● עיתונאי איראני נידון למוות לאחר שמתח ביקורת על המשטר ● מצרים פותחת אתרי תיירות יוקרתיים, אך הם יישארו ריקים ממבקרים ● וקהיר גם מציינת 13 שנה להפגנה ששינתה את האזור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,111 מילים

ראיון "חשבתי שאכתוב סיפור עליז על נאצי רגיל לגמרי"

מסמכים שהוסתרו במושב של כיסא מרופד במשך עשרות שנים, שופכים אור על חייו יוצאי הדופן של קצין האס אס רוברט גריזינגר ● בניגוד למרבית שותפיו לפשע, ששורשיהם היו נטועים בגרמניה, גריזינגר היה נצר למשפחה אמריקאית שהחזיקה עבדים ● אחרי שבנותיו הקשישות של גריזינגר נרתמו למחקר שלו, דניאל לי כתב את סיפורו של העורך דין הנאצי אשר לקח חלק ברצח העם היהודי - מבלי לקום מהכיסא

עוד 1,017 מילים ו-1 תגובות

כמה מגני הפסלים היפים בישראל נמצאים בשטחי קיבוצים ● לפחות בחלק מהמקרים, האמנים נאלצו לעזוב את המשק כדי לעסוק ביצירה שלהם ● אחד היוצרים מצא את "סירת ישו" המפורסמת במימי הכנרת ● שבע המלצות לטיולים בעקבות גני פסלים - רובם בקיבוצים, אבל לא רק

עוד 956 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה