השופטים נעם סולברג, אסתר חיות וחנן מלצר בדיון על העתירה נגד השימוש באמצעי איכון דיגיטליים. 19 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
פסק הדין המקפיא את מעקבי שב"כ אחר אזרחים ללא חקיקה:

בג"ץ מורה לממשלה להכין תוכנית יציאה מהתקנות לשעת חירום

באופן מסורתי, בית המשפט העליון נמנע מלהתערב בענייני ביטחון, ובפרט בתקופות חירום ● אולם, כפי שכתבה נשיאת העליון חיות, "הימים אינם ימים כתיקונם" - ופסק הדין שניתן שלשום, העוצר את פעולת המעקב הדיגיטלי של שב"כ ללא חוק מסודר, מהווה התערבות נדירה ודרמטית ● גם חופש העיתונות ומעמד החסיון העיתונאי יוצאים נשכרים בפסק הדין המכונן הזה ● פרשנות

לכאורה, פסק דינו של בג"ץ שניתן שלשום (ראשון), אשר פסל את המשך הפעלת שב"כ לצורך ביצוע מעקב דיגיטלי אחר אזרחי המדינה במסגרת המאבק במגפת הקורונה במתכונת הנוכחית, הוא פסק דין שעניינו פרוצדורה.

הקביעה האופרטיבית שבו נשמעת כעניין בתחום הטכנוקרטיה המשפטית: שלושת שופטי ההרכב, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, קבעו כי לא ניתן יהיה להמשיך ולהסמיך את השב"כ להפעיל את האמצעים הדיגיטליים שבידיו לצורך גילוי אם התקיים מגע קרוב בין חולים לבין אנשים אחרים, בהסתמכות על המתווה המשפטי הקיים.

מתווה זה מבוסס על הכרזה של הממשלה, באישור ועדת השירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון, המסמיכה את שב"כ לפעול בתחום זה. במקום זאת, אם הממשלה מבקשת להמשיך ולהיעזר בשב"כ, עליה להסדיר זאת בחקיקה ייעודית, עם עדיפות ל"הוראת שעה" זמנית.

בשורה התחתונה, קבע פסק הדין כי אם לא תניח הממשלה הצעת חוק סדורה בנושא, הרי שההכרזה הנוכחית בדבר סמכויות שב"כ תפקע ביום חמישי הקרוב, ולא ניתן יהיה להאריכה. ככל שתהליך החקיקה יותנע, יסכים בית המשפט להארכה של "שבועות אחדים" בהסדר הקיים, כדי לאפשר – במילותיו של חבר ההרכב, השופט נעם סולברג – "הליך ראוי של מחוקק מהיר במלאכתו".

ואולם, למעשה, מדובר בהתערבות נדירה ודרמטית של בג"ץ בעניינים הנוגעים לתחום הביטחון הלאומי בכלל, ולעבודת שב"כ בפרט.

בית המשפט העליון נמנע בדרך כלל מלהיכנס לנושאים ביטחוניים, ובפרט בתקופות חירום כמו זו הנוכחית, שבה אפילו השופטים מסכימים שצריך להיעזר בכל גוף ואמצעי שבנמצא כדי לסייע במניעת התפשטות הנגיף. אולם, "הימים אינם ימים כתיקונם", כפי שכתבה חיות בפסק הדין.

על רקע זה, פסק דין המחייב את הממשלה לעבור דרך הליך חקיקה מלא ומסודר בכנסת, ולא רק בדרך של בקרה חשאית של ועדת המשנה, הוא עניין דרמטי.

חוק ייעודי, אפילו במתכונת של הוראת שעה, יצטרך לעמוד במבחני החוקתיות המלאים שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – ובית המשפט אינו מבטיח בפסק הדין שכל נוסח שייחקק יעבור בוודאות את מבחן בג"ץ. הדבר היחיד שוודאי, והוא בבחינת מעשה בית דין, הוא הקביעה המפורשת של פסק הדין בדבר הפגיעה החריפה בזכות היסוד לפרטיות.

חוק ייעודי, אפילו במתכונת של הוראת שעה, יצטרך לעמוד במבחני החוקתיות שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – ובית המשפט אינו מבטיח בפסק הדין שכל נוסח שייחקק יעבור בוודאות את מבחן בג"ץ

בית המשפט נזהר שלא לרמוס את שיקול דעתם של הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, שאישרו מלכתחילה את תקנות שעת-החירום המסמיכות את שב"כ לפעול במאמץ האפידמיולוגי הלאומי, ובהמשך באמצעות הסמכת השב"כ לפעול "לשמירה וקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה".

במסגרת הליכתו בין הטיפות, בית המשפט מאשר כי אכן, בימים הראשונים של המשבר הבריאותי, היה מוצדק לעשות שימוש בכלים הדרסטיים הללו, אף במסגרת המעטפת המשפטית החריגה. ואולם ככל שהזמן נמשך, ונראה כי יידרש המשך הפעלתו של שב"כ, ואולי אף הרחבת פעילותו, אין מנוס מעיגון המשך הפעילות בחוק מפורש.

"כאשר מדובר בהסדר זמני באופיו", כתבה חיות, "שבמועד קביעתו נקבע כי הוא מוגבל בזמן, בכל נקודה שבה מתבקשת הארכת תוקף ההסדר מתעורר מחדש הצורך לשוב ולבחון את המסלול שבו יש לעגן את אותו הסדר, ולהידרש לשאלה האם ההסמכה שמכוחה הוא נקבעה – מספיקה".

הקביעה הזו אינה רלוונטית רק לעניין הסמכת שב"כ. ניתן לראות את קביעתו זו של בית המשפט כבעלת משמעות רוחבית, החלה על מכלול הצעדים שננקטו ועוד יינקטו על ידי הממשלה במסגרת התמודדותה על השלכות המגפה, בתחום הבריאותי, הכלכלי והמשפטי.

במובן זה, פסק הדין מאמץ את התפיסה הציבורית של מעבר משלב ההלם הראשוני של התפרצות הקורונה, לשלב חדש של שיגרת קורונה, שלב המחייב חשיבה מחודשת על מידת הנחיצות של החלטות הפוגעות בזכויות יסוד.

פסק הדין מאמץ את התפיסה הציבורית של מעבר משלב ההלם הראשוני של התפרצות הקורונה, לשלב חדש של שיגרת קורונה, שלב המחייב חשיבה מחודשת על מידת הנחיצות של החלטות הפוגעות בזכויות יסוד

הכרה בחיסיון העיתונאי

ארבע עתירות נידונו במסגרת פסק הדין. שלוש מהן – אשר הוגשו על ידי עו"ד שחר בן-מאיר, האגודה לזכויות האזרח וארגון עדאלה – התקבלו פה-אחד על-ידי שלושת שופטי ההרכב, עסקו בשאלות הכלליות של חוקיות המעקב הדיגיטלי.

העתירה הרביעית – של ארגון העיתונאים – עסקה בחשש לפגיעה בחיסיון מקורות עיתונאיים, וכפועל יוצא מכך בחופש העיתונות בכללו, בשל האפשרות לגלות עם מי נפגשו עיתונאים פנים אל פנים. עתירה זו התקבלה, אך המתווה שאומץ בפסק הדין התקבל בדעת-רוב, של השופטים חיות וחנן מלצר כנגד דעתו החולקת של סולברג.

במתווה שאומץ בפסק הדין גלומה חשיבות רבה להכרה בחיסיון העיתונאי ובעבודה העיתונאית בכללה. החיסיון העיתונאי בישראל הוא כידוע יציר הפסיקה – עוד מהלכת ציטרין של הנשיא מאיר שמגר משנות ה-80 – ומשכך הוא חשוף לכרסום, לעומת חסיונות של מקצועות אחרים, המעוגנים בחוק. פסק הדין הזה מצטרף לקבוצה מצומצמת של פסקי דין שיצאו מבית המשפט העליון, המעלים על נס את חשיבותה של תקשורת ועיתונות חופשית בדמוקרטיה תוססת.

נושא זה קרוב במיוחד ללבו של השופט מלצר, ששימש בעברו היועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2. האגדה מספרת כי במסגרת העתירות שהוגשו נגד כוונת הממשלה לפצל את תאגיד השידור הציבורי לשניים, ערב תחילת שידוריו ב-2017, נכתבה בלשכתו של מלצר טיוטת פסק דין, שהיה אמור להיות ציון-דרך מונומנטלי בפסיקת בית המשפט בעניין זה.

האגדה מספרת כי במסגרת העתירות שהוגשו נגד כוונת הממשלה לפצל את תאגיד השידור לשניים, ערב תחילת שידוריו ב-2017, נכתבה בלשכתו של מלצר טיוטת פסק דין, שהיה אמור להיות ציון-דרך מונומנטלי בפסיקת בית המשפט בעניין זה

בסופו של דבר ירדה הממשלה מהעץ עוד לפני שפסק הדין ניתן, נוכח ניצחונה של נטע ברזילי באירוויזיון, והאיום מצד איגוד השידור האירופי כי ישראל לא תוכל להמשיך להשתתף בתחרות, ובוודאי לא לארח אותה, אם תוכניות פיצול חטיבת החדשות מתאגיד השידור יהפכו למציאות. הממשלה מיהרה לחוקק חוק שביטל את הכוונה לפצל את התאגיד, ומלצר חתם את הסאגה בפסק דין מצומצם, והותיר על רצפת לשכתו את רוב המסמך המפואר שנכתב.

בחזרה למעקבי שב"כ: חיות ומלצר קבעו כי הן במסגרת פעולת שב"כ במתכונת הנוכחית, והן בחקיקה עתידית ככל שתהיה, תימסר רשימת כלל 5,000 מחזיקי תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית לידי משרד הבריאות. עיתונאי שיאובחן כחולה בנגיף יתבקש להסכים למסירת פרטיו לשב"כ לשם ביצוע הבדיקה הדיגיטלית הנדרשת לאיתור נדבקים. אם יסרב, יעמדו לרשותו 24 שעות כדי לפנות לבית משפט ולקבל צו שימנע את העברת פרטיו לשב"כ.

השופט סולברג ראה את הדברים אחרת. הוא הצביע על קושי לעגן בחוק עתידי את החריג לכלל החיסיון העיתונאי, שעניינו המתווה המיוחד לעיתונאים, נוכח העובדה שהחיסיון העיתונאי הכללי מעוגן בפסיקה ולא בחוק.

אך מלבד זאת, סולברג המעיט בחשיבותה של הפגיעה בחופש העיתונות, וקבע כי הזכות לחיים גוברת עליה. לגישתו, לא ניתן להצדיק את הפגיעה באדם שנחשף לעיתונאי החולה בקורונה, ושנוכח הפריבילגיה הניתנת לעיתונאים אפשר שלא יקבל הודעה מיידית על כך שנחשף לנגיף.

זו אינה הפעם הראשונה שבה השופט סולברג נוקט גישה מנוכרת לרעיונות בדבר חופש העיתונות. בפרשת פיצול תאגיד השידור הוא הסתייג מקביעתו של מלצר, שישב בראש ההרכב, כי בחוק פיצול התאגיד היו גלומים פגמים חוקתיים וכי חובתה של המדינה לדאוג לכינונו של שידור ציבורי. "תפיסה זו אינה מובנת מאליה", כתב אז, "מוטב להותיר את הדברים לעת מצוא".

עוד 1,055 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה