ואם היו להם שמות?

איור של פרה מחולקת לנתחים (צילום: David Tran-iStock)
David Tran-iStock
איור של פרה מחולקת לנתחים

אני קוראת את מה שנכתב ב"חופש לבעלי החיים" והדמעות מצטברות, והרבה מעבר לכך. התחלתי לחשוב על מתן שמות – אצל בני אדם, אצל בעלי חיים ובכלל, אם וכמה זה משמעותי, גם אם זה נראה טריוויאלי.

כשאדם נולד קוראים לו בשם, זה ברור, לא? השם משמעותי להורים, לו, ויש האומרים לחייו, אופיו, וגורלו. "טוב שם, משמן טוב" (קהלת ז',א' ). שמעתם פעם על בן או בת שנולדו ולא קראו להם בשם? שנתנו להם מספר חלילה? אפילו כשמתפללים למען בריאותו של אדם זה וזה מבקשים זאת בתפילה למען x בנו של y.

כשמאמצים בעל חיים – קוראים לו בשם, הוא גר אתנו, ולנו יש שמות, אז ברור שניתן לו שם, נכון?

גם לרחובות נותנים שמות כדי שנוכל להתייחס אליהם. אפילו לספרים, סיפורים ושירים – יש שמות.

ומה לגבי בעלי חיים עזובים? חיות בר? חיות בתעשייה ובמשקים? בעלי חיים במעבדות? גם להם היו אמא, אבא, אולי צאצאים. אבל להם אין. אין להם זכר. הם היו ונשארו שקופים. אין לנו יחס אליהם, אין לנו אחריות כלפיהם.

AnimaltestingMonkeyCovance2 (צילום: PETA)
AnimaltestingMonkeyCovance2 (צילום: PETA)

אולי לכן גם ההתיחסות אליהם שונה?

אולי במכוון לא נותנים להם שמות כדי לא לפתח יחס אליהן?

כשמדובר בבעלי חיים בתעשיות השונות (מגדלי בקר, צאן, מחלבות, לולים, מעבדות ניסויים), ההתייחסות אליהן היא כאל רכוש. מכיוון שסדר צריך להיות – נותנים להן מספרים, כדי שההתעסקות והמעקב יהיו מדויקים ואמינים. מצמידים להם תגים ממוסמרים לאוזניים כמו ברפתות ודירים, או מחלקים להם מספרים שחקוקים או צרובים על חזם (כמו בקופים למשל) בתעשיית הניסויים בבעלי חיים.

פרה ממוספרת (צילום: אנונימוס)
פרה ממוספרת (צילום: אנונימוס)

מזכיר לכם משהו?

האובדן ההמוני הזה של השמות? חוסר ההתיחסות אליהם? מתן מספרים במקום שמות, שמקובעים על חלקי הגוף השונים? או לחלק את הגוף לחלקים ממוספרים כדי שאפשר יהיה להתייחס ליצור חי, שלם ונושם כאל נתחי בשר?

מזכיר לכם משהו, האובדן ההמוני של השמות, מתן מספרים במקום שמות, שמקובעים על חלקי הגוף השונים, או חלוקת הגוף לחלקים ממוספרים כדי שאפשר יהיה להתייחס ליצור חי, שלם ונושם כאל נתחי בשר?

שירי רז העלתה ל"הארץ" טור חזק שמסביר זאת מנקודת מבט אחרת, ואני כולי הערכה על הכתיבה האמיצה ושהעלתה זאת לשיח הציבורי: "מה עומד מאחורי ההשוואה השנויה במחלוקת בין שואת היהודים לשואת בעלי החיים.

לראות ולהתייחס לסבל וכאב קל יותר כשמדובר בנשמה ויצור חי אחד, וכאשר יש לו שם. זו התייחסות שונה לגמרי. אלא מה?

האדם מחשיב עצמו כגזע עליון ותבוני. לבני מינו ומי שהוא רואה כידידיו, הוא נותן שמות. המצב בו לא ניתנים שמות מקל עליו להתייחס בחוסר חמלה. להתעלם. להתייחס ליצורים חיים כאל אובייקטים מסחריים. אם הוא נותן שם, זה כבר אחרת. הוא לא יוכל להגיד "למקסוול אין כוח לעמוד על הרגליים יותר" בלי שיהיה קצת אכפת לו. זה קשה יותר כשיש שם, ההתיחסות תהיה בהכרח אישית

וזה מה שנכתב ב"חופש לבעלי החיים" ע"י עמית שמיר: "אתמול היה היום הראשון מאז תחילת "סגר הקורונה" שלגמרי נשארתי בבית, אז ניקיתי וסדרתי את הבית והרכב, מצאתי את התגים שם ושם, שטפתי אותם בסבון, באקונומיקה, במסיר שומנים, יבשתי בשמש, כלום, אבל כלום לא מוציא מהם את ריח המוות".

תגים לסימון בעלי חיים
תגים לסימון בעלי חיים

אלה הם תגי הפלסטיק הממוספרים שמחדיר האדם לאוזן של פרות ועגלים במשלוחים החיים במסע מפרך ונורא באוניה בלב ים, בתת תנאים. זה מה שנותר מהם. כמו מצבה המונית, קבר אחים.

מסביר זאת היטב אורן בן יוסף שכותב כאן:

"לשמות יש כוח. תיראו – יש כאן יצורים. הם דומים לנו בכך שהם חושבים ומרגישים. ובוודאי שאינם רוצים לסבול ולמות. אבל היצור האנושי עשה מעשה פשוט. הוא לקח את רצונותיהם של קורבנותיו וזרק לפח, למעשה הרצח קרא "שחיטה" ואת תכלית הרצח הכתיר כחיונית ונחוצה. זה כל הקסם. מעכשיו הפכו היצורים לחומרי גלם".

כך אנו מבדילים בשרירות לב ואטימות את מי שיהיה לנו יחס ואחריות כלפיו ומי שלא. והרי הם יצורים חיים, רגישים ומרגישים, סובלים בדיוק כמונו?
מי בכלל נתן לנו את הזכות היהירה הזו לעשות הבדלה כזו?

כך אנו מבדילים בשרירות לב ואטימות את מי שיהיה לנו יחס ואחריות כלפיו ומי שלא. והרי הם יצורים חיים, רגישים ומרגישים, סובלים בדיוק כמונו? מי בכלל נתן לנו את הזכות היהירה הזו לעשות הבדלה כזו?

החיים ראוי שיהיה להם ערך כחיים בפני עצמם, בכל יצור חי שהוא. לא אנו בראנו אותם ולא עלינו לגזול את החיים מחלקם, ולתת לזה לגיטימציה בין היתר ע"י מתן שמות, או אי מתן שמות, או מתן מספרים.

כשבזמן אחר ובמקום אחר נתנו מספרים לבני אדם זה היה נוראי ומפלצתי. מדוע לגזול מבעלי חיים את זהותם, מורשתם, חירותם ואופיים בצורה כזו? כמו שעושים בתעשיה ובמעבדות?  כמו שעשו אז?

ועוד בעניין שמות, אשה מדהימה אחת, דתיה, לא נשכחת ממני כל כך הרבה זמן. ראיתיה ערב אחד כשטיילתי עם הכלבים, בפינה חשוכה. סביבה חתולים, והיא לא מאכילה, לא מלטפת, אך הם מסתובבים שם ללא מורא ממנה, כשהיא עומדת, מרוכזת במשהו. לא הבנתי מה היא עושה, אז שאלתי אותה בנימוס. והיא ענתה לי: אולי תתפלאי, אבל אני נותנת להם, לחתולים, שמות.

אז לא הבנתי, אך התפעמתי והרגשתי חידודין בבשרי, והבנתי שיש לזה משמעות. לא ראיתי אף אחד עושה זאת לפניה לחיות רחוב עזובות. עניתי לה מבלי להבין: תבורכי, שתזכי למצוות, כל אחד עושה מה שיכול, והלכתי. הבנתי שמפריע לה שאין להם שמות, שזו דרכה לפעול למענם. עד היום אני רוצה לדעת מי האשה המיוחדת הזו שפגשתי, להודות לה ולומר לה שלמדתי ממנה.

 

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 793 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 2 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: בימים הקרובים אציג לציבור תוכנית כלכלית לחצי השנה הקרובה

הממשלה החליטה שמספר הנוכחים בהתקהלויות במקומות סגורים יוגבל ל-20 איש ● גנץ קרא להעביר את ניהול משבר הקורונה לידי פיקוד העורף; אדלשטיין הביע התנגדות לכך ● ועדת ההיתרים הודיעה שלא תדון בבקשת נתניהו לקבל תמיכה כספית ממקורבו, ספנסר פרטריץ', בשל התנגדות מנדלבליט; ראש הממשלה גם נדרש להשיב 30 אלף דולרים שקיבל מבן דודו, נתן מיליקובסקי

עוד 39 עדכונים

חדר חושך מרגיש בחושיו החדים מהיכן מגיעה החמאה לפרוסה

תחילת ה-90', אברי גלעד מתחת לשטיח.
מדגמן  לכתבה את פוזיציית "אברי המת".
כמעט גופה מגולגלת בשטיח.

מה אומר, לא זוכר הרבה מסשן הצילומים הזה.
כי זה רק אברי.
אז אושיה. וגם היום.
אז, השדר הצעיר, המרדן, איש שמאל.
הרגיש כנראה, בחושיו החדים (מקצוען), להיכן נושבת הרוח ומהיכן מגיעה החמאה לפרוסה.

היום, ומזה שנים, שדר שמוביל קו ימני.
מרגיש, כנראה, בחושיו החדים (מקצוען), להיכן נושבת הרוח ומהיכן מגיעה החמאה לפרוסה.

אז, סוג של שובב.
היום, סוג של  מיושב.
אז, סוג של שטותניק.
היום, סוג של רוחני.
אז, בעור פנים מתוח, רענן.
היום גם בעור פנים מתוח.

והיום עם עוד כמה דברים. למשל, גזענות.
בשנת 2017 זכה אברי גלעד בתואר המפוקפק של שיאן תלונות הציבור לפי דו"ח הרשות השנייה. הוגשו נגדו 3,900 תלונות.

בין הפנינים ששיחרר בשידור בשנים האחרונות:

"סליחה שאני אומר לך את זה ככה, כיהודי לערבי: המצב הקבוע שלהם (הערבים) זה זעם. ולא סתם יש כל פעם יום זעם. תמיד כעס. אין בפלטה, בארגז הכלים הרגשי, שום דבר אחר חוץ מכעס וזעם. ראית פעם הומור? חיוך? אהבה? נתינה? קבלה? משהו?"

ב-2017 קבע בשידור בתוכנית הבוקר של רשת שצריך לפעול באלימות כלפי פלסטינים חפים מפשע.

ב- 2019 המליץ במהלך השידור לבני הקהילה האתיופית לנסות דרך שתקל על האבחנה ביניהם לבין האריתראים והסודנים:

"אולי אתם צריכים ללכת עם איזה כובע מחודד?"

בין השאר החמיא למרואיין אתיופי במילים:

"אני מרגיש שאני מרוויח משהו שאני לא יכול להרוויח מחבריי הלבנים. יש משהו עתיק מאפריקה שאני נהנה להתפלש בו".

לא בכדי הוא המליץ ליוצאי אתיופיה למצוא דרך שתבדיל בינם לבין הסודנים והאריתראים. הוא נימק זאת בכך שהם:

"קהילה עבריינית, במיוחד בתחום של עבירות רכוש ועבירות מין […] אתם בעצם ברחתם מהאפריקאים האלה והם שבו לפה בשביל לרדוף אתכם".

אחרי שאמר לעמנואל אלבז פלפס בשידור שרוב שריפות הכנסיות מבוצעות על ידי מוסלמים, וזכה לגינוי מצידה, הבהיר בפוסט את כוונתו:

"אם אני רואה במוסלמים על אדמת אירופה חשודים מיידיים במיני אירועים טרוריסטיים נגד מארחיהם וכלפי היהודים שם גם איני גזען. אני פשוט אדם עם עיניים".

מה נאמר?
הים אותו ים, אבל האברי אינו אותו האברי. או שכן.

איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 300 מילים

הוחרגו לטובה: ישראלים עם אזרחות כפולה יוכלו להיכנס לאיחוד האירופי

בדיקת זמן ישראל מגלה: למרות החלטת האיחוד האירופי שלא לאפשר לאזרחים ישראלים להיכנס אליהן בשל העלייה בהיקף הדבקה בקורונה בישראל, החליטו באיחוד כי יותר מחצי מיליון ישראלים עם אזרחות אירופית (כפולה) יוכלו להיכנס לתחומי המדינות החברות בו ● בחלק מהמדינות הם יידרשו לשהות בבידוד

האיחוד האירופי יאפשר לישראלים ולבני משפחותיהם שיש להם אזרחות של מדינות אירופיות להיכנס לתחומי האיחוד. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

זאת, גם אם הם אינם גרים באיחוד האירופי בפועל אלא בישראל (או בכל מדינה אחרת). בכך מחריג האיחוד יותר מחצי מיליון ישראלים בעלי אזרחות כפולה מההחלטה שלא לפתוח את שעריו לתיירים ולמבקרים ישראלים.

החלטת האיחוד מאפשרת למדינות החברות בו להחליט אם לחייב בעלי אזרחות אירופית, כולל ישראלים, שמגיעים מחוץ לאיחוד, בבידוד בית. ההערכה היא שמרבית המדינות (אך לא כולן) יחייבו ישראלים אזרחי אירופה בבידוד.

הישראלים אזרחי אירופה יתקשו, איפה, להגיע לאירופה לטיולים קצרים, אך בניגוד לישראלים אחרים הם יכולים להגיע לאירופה למטרות עסקים, עבודה ולימודים, ביקור קרובים והגירה.

פלאש90
נוסעים המגיעים לנתב״ג. מרץ 2020

האיחוד האירופי החליט בתחילת אפריל שלא לאפשר כניסת תושבים מחוץ לאיחוד לשטחו. בתחילת יוני הוחלט על פתיחה הדרגתית של הכניסה לאיחוד לתושבי מדינות שיוגדרו "ירוקות" – כאלה שנהנות משיעור והיקף הדבקה בקורונה נמוך או דומה לזה שבאיחוד עצמו.

לאחרונה הוחלט שלא לכלול את ישראל ב"מדינות הירוקות" בגלל קצב ההדבקה המהיר – החלטה שעוררה אכזבה רבה בישראל.

"אזרחי מדינות האיחוד ובני משפחותיהם יוכלו להיכנס לאיחוד לכל צורך, לא רק לצורך חזרה הביתה", נכתב בהחלטת נציבות האיחוד האירופי מהשבוע שעבר.

"אם הם מגיעים ממדינות שהמגבלות עדיין חלות לגביהן (כמו ישראל, ת.ג.) הם עשויים להיות כפופים לדרישות רפואיות כמו בידוד, בכפוף להחלטת המדינות שבהן ישהו. ההיתר תקף בלא קשר ללאום שאליו שייכים בעלי האזרחות ולאזרחות אחרת שלהם", נאמר שם עוד.

החלטות האיחוד בנוגע לכניסה ויציאה של תושבים מחוץ לאיחוד מוגדרת באופן רשמי כ"המלצה" למדינות החברות בו, אך בפועל המדינות מתייחסות אליהן כהחלטות מחייבות. בשבועיים האחרונים מסירות מדינות האיחוד בהדרגה את המגבלות הפנימיות שהטילו על תנועת אזרחים ביניהן.

למשרד הפנים הישראלי ולאיחוד האירופי אין מידע רשמי על מספר הישראלים שמחזיקים באזרחות של מדינות האיחוד. ההערכה היא שמספרם עולה על חצי מיליון, בעיקר בעלי אזרחות של פולין, רומניה, הונגריה, ליטא וגרמניה שקיבלו אזרחות מאחר והם, הוריהם או סביהם חיו בהן לפני עלייתם ארצה ובעלי אזרחות פורטוגלית שקיבלו אזרחות בשל היותם צאצאים למגורשי ספרד ופורטוגל.

מהאיחוד האירופי טרם נמסרה תגובה לידיעה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 313 מילים ו-1 תגובות

בצהרי היום בדרום הר חברון

פרק 16"חוות טליה" בדרום הר חברון קרויה כך על שם בני משפחת טליה, שמתגוררים במקום כבר יותר מעשרים שנה ● ישנים בלילות עם אקדח מתחת לכרית ומשקיפים בבקרים מלמעלה על אלפי הדונמים שנמסרו להם במתנה על ידי ממשלת רבין ● יוצאים לרעות את עדרי הצאן שלהם ונאבקים בפלסטינים תושבי האזור שטוענים שהם גזלו את אדמותיהם ● אמיר בן-דוד ביקר במקום ושמע את הצד של ידידיה טליה - אחרי שהבטיח לו עיתונות הגונה

עוד 2,554 מילים

בית הכנסת החליט להיפרד מבעל עבדים יהודי - וגם מדסטין הופמן

בית כנסת בקליפורניה החליט להסיר את שמו של בכיר יהודי בממשלת הקונפדרציה, שנחרט על חלון זיכרון ● יחד איתו יוסרו שמותיהם של דסטין הופמן ושלמה קרליבך - שהואשמו בהטרדות מיניות ● במקומם יככבו שם שמות של דמויות יהודיות כמו דבורה הנביאה ורגינה יונאס - האישה הראשונה שהוסמכה לתפקיד רב ● עד שיגיעו החלונות הנשיים החדשים, שמות הגברים השנויים במחלוקת כוסו בנייר דבק

עוד 1,198 מילים

למקרה שפיספסת

פעם ידעו לספח

ככל שקרב מועד הסיפוח עליו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו, התרבו הספקות. האם הוא מתכוון לכך או שזו דרכו החדשה להסיט את תשומת הלב גם ממשפטו המתחדש, גם מן המחאה הניצתת ברחובות וגם מהמשך סיאובו האישי שהפך לסיאוב שלטוני?

וככל שנקפו הימים, סיפרתי לחברים ותיקים מדוע הסיפוח, בעת הזאת, פשוט לא ייתכן. זו בועה של יחסי ציבור. כמוה כהצבת השלט "רמת טראמפ" במקום בו לא יקום יישוב, ודאי לא בשנים הקרובות עד לתום כהונתו של דונלד טראמפ. או אז ניתן יהיה להסיר את השלט באישון לילה, כמובן לא בנוכחות עיתונאים, ולקוות שבשלל הבלונים שהפריח מר נתניהו גם זה יישכח לגמרי.

הסיפוח, בעת הזאת, זו בועה של יחסי ציבור. כמוה כהצבת השלט "רמת טראמפ" במקום בו לא יקום יישוב, ודאי לא עד לתום כהונתו של דונלד טראמפ. או אז ניתן יהיה להסיר את השלט באישון לילה, לא בנוכחות עיתונאים

איש אינו יודע בדיוק כמה בני אדם היו מיועדים להיספח למדינת ישראל הריבונית ב"תוכנית המאה". שלושים אלף? חמישים? לאיש לא אכפת. הם היו ונותרו המושא העקיף בסיפור, לא מעניינים איש, ודאי לא את אבירי ההתיישבות והימין המקצין והולך, שנתניהו ניזון ממנו וגם חושש ממנו, ועבורו ביקש לבצע אקט, ולו סמלי, של סיפוח כלשהו. הביצוע, אויה, כושל לגמרי.

כי הרי גם לספח צריך לדעת: פעם ידענו.

ב–1967, כשמדינת ישראל הצעירה נלחמה על שחרור השטחים או כיבושם, הלשון כבר אינה חשובה, רק העובדות – היינו מוכנים יותר. אמנם בבתי הספר מלמדים את הדור הצעיר כי מלחמת ששת הימים נכפתה על ישראל והיתה למעשה מערכה שמנעה את השמדתנו, אבל להתעלם מעובדות אי אפשר, גם לא מארגזים.

בשלהי קיץ 1982 התייצבו בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ עורכי דין מכובדים ממשרד ש. הורוביץ ושות', וביקשו להוכיח כי מה שמתרחש בלבנון הוא אכן  "מלחמה" על פי הדין הבינלאומי. מנחם בגין, מורי ורבי, האמין עדיין כי רק מבצע קצר מועד לפנינו, והממשלה אימצה את הנרטיב. אבל עורכי הדין ביקשו להגדיר את הקרבות כ"מלחמה" ולפיכך לנהוג בהתאם לדיני המלחמה במשפט הבינלאומי המנהגי.

מה רצו? להשיב ללקוח שלהם, לבנוני אמיד בעסקי הברזל, את הכמויות העצומות של מתכת לבנין שנגזלו ממנו על ידי כוחות צה"ל מרגע שמחסניו הוחזקו ב"תפיסה מלחמתית" והועברו אחר כבוד לבסיס תחזוקה סמוך לצריפין בעשרות משאיות.

בשלהי קיץ 1982 התייצבו בבג"צ עורכי דין מכובדים ממשרד ש. הורוביץ ושות', וביקשו להוכיח כי המתרחש בלבנון הוא "מלחמה" עפ"י הדין הבינל'. מנחם בגין, מורי ורבי, האמין עדיין כי רק מבצע קצר מועד לפנינו

יחד עם עורכי הדין הגיע מומחה עולמי לדיני מלחמה, פרופ' פון גלאהן, ובכוחות מחוזקים עלו לשכנע את ההרכב שבראשו עמד נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר המנוח.

שמגר נודע בפי עורכי הדין שטענו בפניו כאדם עם יכולות נדירות להחזיק מעמד לאורך דיונים ארוכים ללא הפסקה. הצעירים כינו אותו, במחילה, "ביצי נחושת". כך היה גם באותו יום. אבל בשעה הרביעית, בה נידונה עדות המומחה של פרופ' פון גלאהן, המזג השיפוטי נעלם לגמרי ובמקומו השתרגו ורידים במצחו של שמגר ונשמעו צרחות רמות בחלל האולם, שהיה אז בבנין הישן במגרש הרוסים:

"שום מומחה, שום פרופסור מגרמניה לא יספר לי איך מנהלים את העניינים! אני הייתי הפרקליט הצבאי הראשי, לא הוא! וכבר באמצע 1966 היו מוכנים אצלנו, בסטנסילים, כל המנשרים והצווים! ארגזים-ארגזים, לכל כפר בשטחים בנפרד, בעברית ובערבית ובסדר מופתי!"

זעק כבוד השופט ועורכי הדין נאלמו דום הביטו זה בזה בשתיקה. הרי לא כך לימדו אותנו בשיעורי ההיסטוריה.

נזכרתי בסיפור הנושן מפני שלסיפוח שלא היה לא קדמה גם כל עבודת תשתית אזרחית. עשרות אלפי אנשים עתידים להחזיק, לא מרצונם, בתעודות זהות כחולות ומדינת ישראל לא ערוכה לתת להם את השירותים שהתעודה מקנה: לא נפתחו סניפי ביטוח לאומי, לא נסקרו מערכות החינוך, קופות החולים לא פתחו סניפים ולשכות התעסוקה – גם לו היו כאלה – ממילא אינן יכולות להציע לתושבים החדשים דבר.

נזכרתי בסיפור הנושן מפני שלסיפוח לא קדמה גם כל עבודת תשתית אזרחית. עשרות אלפי אנשים עתידים להחזיק, לא מרצונם, בתעודות זהות כחולות, ומדינת ישראל לא ערוכה לתת להם את השירותים שהתעודה מקנה

במצב כזה, יום אחרי הכרזת הספוח היו מתייצבים מאות פלסטינים, תושבי ישראל החדשה, בשערי בית המשפט העליון בהיכל הצדק החדש ותובעים את השירותים הללו – ומייד. בג"צ היה מחייב את המדינה לספקם לאלתר כדי למנוע פגיעה חמורה בעקרון השוויון ובדמוקרטיה הישראלית, שגם היא חלה על השטחים החדשים – ובני האדם היושבים בהם.

אתמול, למשל, צייצה הכתבת המדינית של הארץ, נעה לנדאו:

"נציג המל״ל אמר בדיון שהם הכינו דו״ח על השלכות הסיפוח – והוא יוצג לשרי הקבינט 'בימים הקרובים'".

כלומר ביום הסיפוח המיועד, שחלף כלעומת שבא כמובן, הבטיח נציג המועצה לביטחון לאומי להציג לשרי הקבינט רק כמה ימים אחר כך דו"ח על השלכותיו של הסיפוח. מוטב מאוחר. מי אמר ששרי קבינט צריכים להיות מודעים להשלכות מהלך בעל משמעויות גלובליות דרמטיות כל כך *לפני* שהוא עתיד להתרחש?

רק מדינת ישראל וארצות הברית צפויות להכיר בסיפוח כאקט מדינה חוקי: רוב העולם מתייחס אליו כמעשה נלוז של קולוניאליזם. למדנו לצפצף על העולם ולהתקרבן מפניו גם יחד, אבל בתוך ישראל פנימה למדנו לקיים מערכות משפט, חוק וזכויות מתפקדות. אלה לא יוכלו לשבת בחיבוק ידיים כשהסיפוח יגיע, והן לא הוכנו כלל לתחילתו.

במל"ל ובלשכת ראש הממשלה, במשרד הביטחון ובכל לשכה בה מדברים גבוהה גבוהה על תוכנית טראמפ, יודעים את הדברים היטב ושותקים. לבל יידע גם אותו ציבור שחפץ בעוד אדמות ובעוד נתמכי רווחה לרוב, לתפארת חזונה של מדינה גדולה ולא ממש דמוקרטית. כל מה שנותר לעשות הוא לגחך, ולהיזכר שפעם, כששופטים באמת היו "משלנו", אנשי המשפחה הלוחמת כמו מאיר שמגר – מפא"י ההיסטורית ידעה לספח.

הליכוד בגלגולו הנוכחי, נטול הדר וחזון ואמת, והקואליציה שאיתו – כאילו עליהם נכתבו חרוזיו הנושנים  א. שלונסקי:

"בין אמר לבין עשה/מפרידים ת"ק פרסה".

יעל בן מנשה, בת ללוחמים אלמונים מן המשפחה הלוחמת ההיא, בת 61, מאמינה במורשת הימין האידאולוגי ועל כן כבר לא מצביעה ליכוד, רעיה ואם, מטפחת גינת ורדים וזיכרון היסטורי ארוך (צילום: seb_ra)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 861 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מיוחד סטלין כוכב עליון

בארצות הברית ובמערב אירופה, פסליהם של שליטים אכזריים וגזענים נופלים בזה אחר זה, וההיסטוריה מקבלת פנים ראויות יותר ● אבל ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר מתרחש תהליך הפוך ● יוסיף סטלין - שהיה אחראי ישירות לרצח מיליונים מבני עמו - זוכה לתהילה מחודשת בחסות פוטין והכנסייה ● הצעירים אינם מכירים אותו, ומי שכן מכיר זוכר אותו כ"מנהיג חזק עם חולשות" ● קסניה סבטלובה על הרודן ששלח את סבה אל מותו, ועמד מאחורי עלילת הדם שהרסה את חייה של סבתה הרופאה

עוד 2,176 מילים ו-1 תגובות

איש לא יוצא טוב מבדיקת רוזן בתיק מנדלבליט - כולל רוזן עצמו

החלטתו של נציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן, בתלונה בעניין הטיפול בתיק החקירה נגד אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז - היא רובה ככולה מסך עשן ● סיבה אפשרית לכך היא ניגוד העניינים החריף שרוזן מצוי בו ● ועדיין, עולה ממכתבו של רוזן שורת פגמים מהותיים בהתנהלות של כל המעורבים בפרשה, ובכלל זה פרקליט המדינה שי ניצן, היועמ"ש וינשטיין והחשוד מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,181 מילים

פרשת תלמה ילין: שי פירון גויס להצלת בית הספר

סדרת תחקירים בזמן ישראל חשפה התנהלות בלתי-תקינה במוסד המפורסם, ובעיריית גבעתיים המפעילה אותו ● עתה נודע כי לא רק המנהל יוחלף, אלא גם יו"ר העמותה של בית הספר ● במקומה ייכנס לתפקיד שר החינוך לשעבר, שי פירון ● משרד החינוך הגביל את הגביה מההורים, וגם כספי תרומות יוחזרו להם

עוד 890 מילים

האיש הירוק תיזהרו לא לשפוך את העובדים עם הנפט

עם סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה פוטרו כ-400 עובדים, שחלקם הרגישו כאילו נזרקו לכלבים פעמיים: פעם אחת על ידי ההנהלה, ופעם שנייה על ידי מי שנאבקו למען סגירת המיכל ● המאבק על עתיד המפרץ כולו, הוא הזדמנות לחבר בין ירוק לאדום, בין סביבה לחברה, ובין קבוצות באוכלוסייה שלכאורה לא תמיד מדברות באותה שפה ● דעה

עוד 724 מילים

אזור הדמדומים של הכיבוש

פרק 15כשמדברים על הסיפוח, אי אפשר שלא לדבר גם על מרחב התפר - שטח של כמעט עשירית מהגדה, שישראל "גילחה" לטובת גדר ההפרדה ● עתמאן אבו-קביטה הוא אחד מכמה אלפי פלסטינים שחיים בתוך מרחב התפר ● וכדי לנוע בחלקת האדמה השייכת למשפחתו, אבו-קביטה צריך לעבור דרך שער נעול ● צה"ל, אחרי מאבק משפטי, הסכים לתת לו את המפתח ● אמיר בן-דוד והצלם אלדד רפאלי הגיעו למקום שבו נמחק הגבול בין מציאות ודמיון

עוד 1,797 מילים

תנו לי שקט זינוק בתלונות על רעש עד השעות הקטנות של הלילה

לשלל המטרדים והמפגעים במרחב הציבורי בישראל, הצטרפה לאחרונה עלייה דרמטית בהיקף הרעש ● זאת דווקא בחסות העיריות, המנסות להחיות מרחבי בילוי שהתרוקנו בשנים האחרונות - וביתר שאת במהלך משבר הקורונה ● לכך יש להוסיף את מערכות הכריזה החדשות באוטובוסים, את הנוהג להשמיע שירי שבת במרכזי הערים, את קריאות המאזין, ואת "דירות המסיבות" שפורחות על חורבות ענף ההשכרה לתיירים ● כך הפך השקט למצרך הכי נדיר ברחובות ישראל

עוד 1,567 מילים

חוק האיכונים אושר בקריאה שנייה ושלישית

נתניהו יכנס את ועדת השרים להכרזה על אזורים מוגבלים ● חומרי חקירה מתיקי נתניהו נמחקו מהמחשב ● לשכת רה"מ: נמשכים הדיונים עם האמריקנים בנושא הריבונות ● בנט הקים קבינט קורונה משלו: "לאור דשדוש הממשלה" ● שר האוצר כ"ץ: "לא להעביר עכשיו תקציב זה חוסר אחריות" ● נציב תלונות הציבור: ראוי היה לסגור את החקירה נגד מנדלבליט מחוסר אשמה

עוד 37 עדכונים

נתניהו מחריף את המתקפות על מנדלבליט, ולגנץ לא נותר אלא לחרוק שיניים

צעד אחר צעד החריף, הרחיב ושדרג אמש נתניהו את המתקפות שלו על היועץ המשפטי לממשלה, שסירב לאפשר לו לקבל מענק בסך 10 מיליון שקל מאיש ההון ספנסר פרטריץ' ● גנץ מצדו יצא בציוצי הגנה על מערכת המשפט, אבל לנתניהו לא אכפת ● להיפך: הוא דווקא רוצה להעלות את רף הסכסוך עם כחול-לבן ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
יש למשרד המשפטים טעות בסיסית. אם נתניהו יתפטר אף אחד לא יתן לו מתנות, בטח לא של 10 מליון שקל. מי שהגיע להיות מליארדר אינו פראיר. מתנות הוא נותן כדי לקבל החזר עם ריבית. לראש ממשלה יש אלף... המשך קריאה

יש למשרד המשפטים טעות בסיסית. אם נתניהו יתפטר אף אחד לא יתן לו מתנות, בטח לא של 10 מליון שקל.
מי שהגיע להיות מליארדר אינו פראיר. מתנות הוא נותן כדי לקבל החזר עם ריבית. לראש ממשלה יש אלף דרכים לדאוג להחזר כזה, אבל לאדם פרטי שאינו מיליארדר , אין.

עוד 522 מילים ו-1 תגובות

חוות הדעת שהגיש היועמ"ש קובעת כי אם נתניהו יקבל מספנסר פרטריץ' מענק מימון משפטו - הרי שהדבר יהווה עבירה על חוק המתנות ● מנדלבליט שינה בכך את עמדתו מלפני שנתיים, בין השאר בשל הסכום הגבוה שנתניהו דורש: 10 מיליון ש"ח לפחות ● מכתבו של מנדלבליט לא מותיר, למעשה, לוועדת ההיתרים ברירה - ובדרך הוא גם מפיל לראש הממשלה את אחת ההגנות האפשריות במשפטו ● פרשנות

עוד 826 מילים

חודש וחצי אחרי ההסגר, המשק פועל - אבל האבטלה לא יורדת

מרבית הענפים במשק חזרו לפעול לפני חודש וחצי, ומספר המובטלים היה צפוי לרדת ל-400 אלף - אבל בפועל מספרם כפול ● בשירות התעסוקה ובחברות ההשמה מסבירים: המשק נכנס למעגל קסמים הרסני של התכווצות, צמצום ופיטורים, המעסיקים מפחדים מהסגר נוסף ולא מחזירים עובדים, ועובדים רבים מפחדים מירידה חדה בשכרם ונצמדים להבטחות לחזרה מחל"ת ● "יש עובדים שמאבדים את הביטחון ושואלים את עצמם: יש 800 אלף מובטלים, מי ייקח אותי עכשיו?"

עוד 1,688 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה