דוד בן גוריון חותם על מגילת העצמאות, משמאלו הרב יהודה לייב הכהן. 14 במאי 1948 (צילום: האנס פין/לע״מ)
האנס פין/לע״מ

האם ישראל מצליחה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית? והאם בכלל יש סתירה ביניהם?

בעשורים האחרונים, חוזרת ועולה השאלה המשפטית, מהי המהות של מדינת ישראל? ● האם ישנה "קביעה משפטית מחייבת" באשר לתכניה, ערכיה ויסודותיה של המדינה? ● מאז שנות ה-90, במספר חוקי יסוד, ניסתה הכנסת לקבע את ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" - ומאז מנסים משפטנים ושופטי בית המשפט העליון לצקת תוכן למונח ● יובל יועז סוקר את הלבטים והפרשנויות שניתנו להגדרה במהלך השנים

מהי מדינת ישראל, אם שואלים משפטנים? מה מהותה? האם קיימת "קביעה משפטית מחייבת" באשר לתכניה, ערכיה ויסודותיה של המדינה?

לפני כמעט שנתיים חוקקה הכנסת, בכובעה כרשות המכוננת חוקה, את "חוק הלאום", ששמו המלא הוא למעשה "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". למרבה הצער זהו חוק שנוי במחלוקת, לא בשל הרצון המובן לנסח את ערכי היסוד של המדינה, אלא בגלל הבחירה הפוליטית החריפה שלא לכלול בו ערכים בסיסיים כמו הזכות לשוויון של כל אזרחי המדינה.

מה שעוד חסר בחוק הלאום הוא ההגדרה הקלאסית, שנכנסה לשיח החוקתי שלנו בשנות ה-90, בדבר היותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית".

האגדה מספרת שאהרן ברק עצמו, עוד כשופט מן המניין בבית המשפט העליון, היה שותף סמוי בדיוני ועדת החוקה בכנסת, שחוקקה ב-1992 את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד חופש העיסוק, והשפיע על עיצוב מטבע הלשון הזה, תוך שידע איזה תוכן בדעתו ליצוק למונחים אלה, בפסיקות בית המשפט שעוד יבואו בעידן החוקתי החדש.

השופט אהרון ברק בלשכתו בבית המשפט העליון ב-31 באוגוסט 1992 (צילום: זיו קורן/לע״מ)
השופט אהרן ברק בלשכתו בבית המשפט העליון ב-31 באוגוסט 1992 (צילום: זיו קורן/לע״מ)

בשני חוקי היסוד הללו, שהם כל "מגילת זכויות האדם" החוקתית שלנו, נוסחה פסקה פותחת, שלפיה "חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו (או חופש העיסוק), כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

המונח הזה נכנס גם לסעיף בחוק יסוד הכנסת, המהווה שער הכניסה לבית המחוקקים – ומאפשר לפסול מועמד או רשימת מועמדים אם מטרותיהם או מעשיהם מגלמים, בין היתר, את "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

למעשה, גם חוקי היסוד של 1992 עושים שימוש אופרטיבי במונח הזה, במסגרת פסקת ההגבלה, הקובעת תנאים המאפשרים לחוק רגיל לפגוע בחוק יסוד ובכל זאת להיחשב לחוקתי. אחד התנאים הקבועים בפסקת ההגבלה, הוא כי החוק המדובר "הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

בית המשפט לא עשה עד היום שימוש בתנאי הזה כדי לפסול חקיקה, תוך שבחר להתמקד בתנאי המידתיות הקבוע בפסקת ההגבלה, אך בשבוע שעבר חידש השופט יצחק עמית חידוש מהותי, בהערות הקצרות שכתב בפסק הדין בעניין "חוק הפיקדון" המנכה חמישית משכרם של עובדים זרים עד לשלב שבו יעזבו את ישראל:

"ככל שידיעתי מגעת, בכל המקרים בהם בית משפט זה פסל חוק, לא נקבע כי תכליתו אינה ראויה (…) הפסיקה הסיטה את מרכז הכובד של הבחינה החוקתית כמעט באופן בלעדי לדרישת המידתיות (…) לדידי, הגיעה העת, לראשונה מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בשנת 1992, לפסול חוק זה כבר בשלבים הראשונים של פסקת ההגבלה – כחוק שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל".

עמית הוסיף כי חוק הפיקדון פוגע בעובדים הזרים במידה כה חריפה, עד שאין מנוס מהמסקנה כי "החוק אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, אך בעיקר לא כמדינה יהודית".

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

הדיון על ערכיה של מדינת ישראל רחוק מלהתמצות, ואף במובן של הניתוח החוקתי ניצב בית המשפט רק בראשיתה של דרך ארוכה שבה עליו לפסוע. מה מצבה של ישראל אל מול האתוס היהודי-דמוקרטי? דרך פשוטה לברוח מהשאלות הגדולות, היא לעסוק בהשלכות המעשיות שלהן. למשל, האם הזכות לשוויון נכללת רק במונח "כבוד האדם" או אולי מעוגנת גם בערכי המדינה?

בפרשת קעדאן, שעסקה בזכותה של משפחה ערבית לקבל חלקת קרקע ולבנות את ביתה ביישוב הקהילתי קציר, קבע בית המשפט העליון כי אחד הערכים האלה, הגלומים בהיותה של ישראל יהודית ודמוקרטית, הוא ערך השוויון. "כך מתבקש מאופייה הדמוקרטי של המדינה", כתב אז השופט ברק, "כך גם נגזר מעקרון שלטון החוק הנוהג במדינה".

השופט מישאל חשין פיתח את הרעיון הזה בפסק הדין משנת 2006 בנושא גיוס תלמידי הישיבות, שגם בו נדונה החוקתיות של הפגיעה בשוויון, במסגרת "חוק טל". לדבריו:

"שתי רמות הן בערכים שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו טובל בהם. הרמה האחת היא הרמה הקונקרטית, וביטויה הוא בזכויות היסוד הספציפיות שחוק-היסוד מדבר בהן. הרמה השנית – הגבוהה מן הרמה האחת – מונה לפנינו ערכים אלה ואחרים שנועדו להזין את זכויות היסוד הספציפיות; בהם ערכים כלל-אנושיים – כהכרה בערך האדם באשר הוא אדם – ובצידם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (…) ערכיה אלה של המדינה – כמדינה יהודית ודמוקרטית – באים אף בפיסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-היסוד, בצירוף התיבות "ערכיה של מדינת ישראל". חוק מן-המניין יכול שיפגע בזכות מזכויות היסוד, ובכל זאת לא יינזק, אם ממלא הוא אחרי מספר תנאים ובהם התנאי כי הולם הוא "את ערכיה של מדינת ישראל"; וערכים אלה כוללים, בין השאר, את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

יהדותה של המדינה

ובכל זאת נותרת בעינה השאלה מה משמעותם של אותם ערכי יסוד של המדינה. בין המלומדים התגלעו מחלוקות בשאלת ההיררכיה בין הזכויות והערכים בחוקי היסוד. פרופ' אשר מעוז, למשל, טען כי חוקי היסוד לא באו לעגן את הערכים אלא את זכויות היסוד בלבד, וערכי המדינה הם מעין "הנחת יסוד" עקרונית ותו לא. "כזו הייתה הנחתו של המכונן", כתב מעוז ב-1995, "ולהנחה חוקתית זו אנו חבים נאמנות".

פרופ' אשר מעוז טען כי חוקי היסוד לא באו לעגן את הערכים אלא את זכויות היסוד, וערכי המדינה הם מעין "הנחת יסוד" עקרונית. "כזו הייתה הנחתו של המכונן", כתב מעוז ב-1995, "ולהנחה חוקתית זו אנו חבים נאמנות"

לעומתו, השופט הנודע חיים כהן כתב ב-1993 – אפרופו הימצאו של המונח הזה הן בפסקת המטרה שבתחילת חוקי היסוד והן בפסקת ההגבלה שבהמשכם: "אין המחוקק יכול לאסור פגיעה בערכיה של מדינת ישראל, ובנשימה אחת להתיר פגיעה זו אם היא הולמת את ערכיה של מדינת ישראל".

יצחק זמיר בעת השבעתו לשופט בית המשפט העליון, ב-17 בינואר 1994 (צילום: אבי אוחיון/לע״מ)
יצחק זמיר בעת השבעתו לשופט בית המשפט העליון, ב-17 בינואר 1994 (צילום: אבי אוחיון/לע״מ)

השופט יצחק זמיר נתן ביטוי מעשי ליהדותה של המדינה. לגישתו, חוקי המדינה נותנים ביטוי לאופיה היהודי. למשל – שבת ומועדי ישראל נקבעו כימי מנוחה, קיימת חובה להבטיח אוכל כשר בצבא, אסור להציג למכירה חמץ בפסח.

בהרצאה שנשא באוניברסיטת תל אביב בשנת 2000, הסביר ברק את תפיסתו ביחס לצירוף הזה, "יהודית ודמוקרטית". לדבריו, ערכיה של ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. "רבות הן המדינות הדמוקרטיות בעולם, אך רק מדינת ישראל היא מדינה שאינה רק דמוקרטית, אלא גם יהודית".

מבחינת ברק, הביטוי "מדינה יהודית" הוא שווה ערך לביטוי "מדינתו של העם היהודי", כפי שמשתקף ממגילת העצמאות. יהדותה של המדינה מתבטאת בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להיות כל עם ברשות עצמו במדינה ריבונית, בזכותו של כל יהודי לעלות אליה, שההיסטוריה והשפה שלה שזורים בהיסטוריה של העם היהודי, שחגיה משקפים את המורשת היהודית, והמנציחה את זכר היהודים שנספו בשואה.

אך ברק לא הסתפק ברשימת מכולת זו, והעלה את האתוס היהודי במדינה היהודית-דמוקרטית לדרגת הנשגב: "מדינה יהודית היא מדינה שערכי החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל הם ערכיה". ביהדותה של המדינה הוא ראה שני היבטים עיקריים – האחד הוא הציוני, והשני הוא המורשתי-מסורתי-הלכתי.

חוק חזון ולא חוק לאום

האם ניתן בכלל ליישב את המתח שבין "יהודית" ל"דמוקרטית", או שזהו צירוף הכולל סתירה פנימית מובנית? בקרב הציבור, כך נראה, רווחת תפיסה כי יהודית ודמוקרטית הן גישות מתנגשות, שכל אחת מהן מושכת לכיוונים מנוגדים. מעין משחק סכום אפס, שבו ככל שהמדינה דמוקרטית יותר כך היא פחות יהודית, ולהיפך.

פתרון אלגנטי ומהפכני סיפקה פרופ' רות גביזון בשנת 2014.

בקדנציה השנייה של ציפי לבני כשרת המשפטים, בין 2013 ל-2015, היא מיקדה תשומת לב רבה בשאלת חזונה של המדינה וערכיה. הצירוף "יהודית ודמוקרטית" היה בעיניה מפתח חוקתי שאם יתמלא תוכן, הוא עשוי לשמש גשר לחקיקת חוקה מלאה, שתזכה לתמיכה ציבורית רחבה.

לצורך הפרויקט, פנתה לבני לגביזון – מי שעשר שנים קודם לכן הייתה המועמדת של לבני להתמנות לבית המשפט העליון, אך המינוי סוכל על-ידי ברק שהיה אז נשיא העליון – וביקשה ממנה ליטול על עצמה את הפרויקט לצקת תוכן למונח "מדינה יהודית ודמוקרטית".

פרופ׳ רות גביזון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
פרופ׳ רות גביזון (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

גביזון הגישה ללבני בשלהי 2014 מסמך המלצות רזה, ובהמשך פירסמה מחקר משפטי נרחב בשאלה זו. היא כתבה כי אינה תומכת בחקיקת החזון במסגרת "חוק לאום", מאחר ששאלות של חזון המדינה אינן שאלות משפטיות, ולא צריך להעביר את ההכרעה בהן לבית המשפט, תוך הפיכת החזון עצמו למוקד של מחלוקת.

"אם יוחלט על מהלך של עיגון חוקתי", כתבה, "חיוני שהחוק יהיה חוק חזון ולא חוק לאום, וכי החוק ותהליך חקיקתו ישקפו את גודל המשימה ואת חשיבותה".

גביזון אף יצאה נגד גישת הקוטביות בין יהודית לדמוקרטית:

"השתרשות המונח 'יהודית ודמוקרטית' בשיח הציבורי תרמה לא מעט לחיזוק הרושם של מדינה המיטלטלת בין שני קטבים מתחרים (…) הרושם של סתירה בין שני קטבים מטעה". היא מצאה כי חזון המדינה מקפל בתוכו שלושה מרכיבים – הייחוד היהודי, הדמוקרטיה וזכויות האדם. "כאשר מקנים למרכיבי החזון משמעות צרה", היא קבעה, "אין קושי ליישב ביניהם והם אף משלימים זה את זה".

הדברים הללו עשויים להיות מפתח להסכמה חברתית רחבה בשאלה מהי המדינה הזו, שאנחנו חיים בה, ובהמשך אולי אף לריפוי חלק מהמחלוקות בחברה. גישה של אינטגרציה בין נקודות מבט, התורמות זו לזו במקום להתחרות זו בזו. לא רע בתור חזון, אפילו במובן צנוע, לשנה קרובה.

עוד 1,303 מילים
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה"

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 10 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה