ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, בתחזית קודרת על השלכות הסיפוח:

"הנזק יהיה גבוה בהרבה ממה שניתן לדמיין"

ממשלת הסיפוח של גנץ ונתניהו קרובה מתמיד, והעולם מביט בדאגה על הצעד החד-צדדי שמתכננת ישראל ● מרבית אירופה מתנגדת למהלך, אך מה הסיכוי להטלת סנקציות ממשיות על ישראל? ● שורת מומחים, ובראשם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מציגים תחזיות שנעות מגינויים סמליים או רפים, דרך החזרת שגרירים, ועד צונאמי כלכלי ומדיני נגד ישראל ● וזה עוד לפני שדיברנו על התגובה הפלסטינית ● רפאל אהרן שוחח עם המומחים, ומנתח את האפשרויות

אפרים הלוי (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)
Yaakov Naumi/Flash90
אפרים הלוי

ב-16 בנובמבר 1980, ראש הממשלה, מנחם בגין, נשאל בראיון לרשת NBC איך הקהילה הבינלאומית תגיב לדעתו לסיפוח ישראלי של רמת הגולן. באותו זמן, הצעת חוק המכילה את החוק הישראלי על הרמה הועלתה במליאת הכנסת, אך ממשלת בגין עדיין לא הודיעה על תמיכתה במהלך. "משום שעדיין לא קיבלנו החלטה בנושא, לדעתי מוקדם מדי לדבר על תגובות", הוא אמר למראיין.

כשנה לאחר מכן, בגין קידם את חוק רמת הגולן בכנסת. התגובה של הקהילה הבינלאומית לא הייתה מפתיעה, כאשר מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את ישראל על הסיפוח דה פקטו בתור "המשך האיום על השלום והביטחון הבינלאומי". החלטה 497 עברה פה אחד, לרבות הצבעת "כן" מממשל רייגן.

ארבעה עשורים קדימה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שואף לספח את בקעת הירדן וחלקים משמעותיים אחרים בגדה המערבית, כאשר ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן מאפשר לו לקדם את הנושא בממשלה הבאה כבר ב-1 ביולי.

איך הקהילה הבינלאומית תגיב לסיפוח ישראלי נוסף? נכון לעכשיו הדבר לא ברור, אבל ברור שיהיה הרבה גינוי, "פגישות חירום" של מועצת הביטחון והליגה הערבית, ואולי מספר איומים על "השלכות" לא מוגדרות. איש לא יודע בוודאות האם הסיפוח של נתניהו – אשר, יש להדגיש, יהיה הצהרתי בלבד, ללא שינויים אמיתיים בשטח – עשוי לכלול השלכות שליליות קונקרטיות עבור ישראל.

האם האיחוד האירופי יפעיל סנקציות נגד ישראל, כפי שעשה עם רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014? בבריסל יכולים, למשל, להקפיא חלק מההסכמים הבילטרליים, להשהות שיתופי פעולה מדעיים, לבטל את המכסים המועדפים שהיא מעניקה למוצרים מהארץ, או להחרים את כל המוצרים מהגדה המערבית. חלק מהמדינות עשויות להחזיר את השגרירים שלהן או להכיר במדינה פלסטינית.

"התגובות משתנות בין המדינות, אבל בשלב זה השלכות קונקרטיות של הסיפוח עדיין לא פורטו", אמר נמרוד גורן, ראש מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. "סוג הסיפוח שנתניהו יבחר בסופו של דבר ישפיע על חומרת התגובות. גם התגובה של הפלסטינים בשטח, בין אם תהיה אלימה או לא, תהיה גורם מכריע".

נמרוד גורן: "התגובות משתנות בין המדינות, אבל בשלב זה השלכות קונקרטיות של הסיפוח עדיין לא פורטו. סוג הסיפוח שנתניהו יבחר בסופו של דבר ישפע על חומרת התגובות. גם התגובה הפלסטינית בשטח תהיה גורם מכריע"

מדינות רבות הדגישו לאחרונה כי סיפוחים חד-צדדיים הם הפרה של החוק הבינלאומי, מה שעל פי גורן מראה כי הפעולות מול המהלך של נתניהו לא ייושמו רק בילטרלית, אלא גם בזירה המשפטית הבינלאומית.

אך לדבריו, משום שהאו"ם והאיחוד האירופי "הגבילו את התגובה לסיפוח בעקבות וטו אפשרי מצד בעלות הברית של ישראל, ישראל צריכה לצפות לתגובות שליליות מצד מדינות כמו צרפת, גרמניה וירדן".

ארצות הברית חזרה לאחרונה על התמיכה שלה בסיפוח, כל עוד הדבר ייעשה במסגרת תכנית המאה. הממשל יטיל בוודאות וטו על כל ניסיון לגנות את המהלך, אך בעצרת הכלכלית של האו"ם, החלטה (לא מחייבת) כזו צפויה לעבור ברוב גדול.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

האם זה לא הזמן לאיומים?

לאחרונה, עם פרסום ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, נציגים רשמיים מרחבי עולם הזהירו מפני הסיפוח האפשרי של הממשלה הישראלית. הנציב האירופי העליון לנושאי חוץ והגנה, ג'וזף בורל, אמר באופן מבשר רעות כי בריסל "תעקוב מקרוב אחרי המצב וההשלכות הרחבות שלו, ותפעל בהתאם".

חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי הרגישו כי כעת, על רקע מגפת הקורונה, "זה לא הזמן לאיומים" וחסמו מאמצים להוציא את ההצהרה של בורל בשם כל הבלוק, כך אמר גורם ממשל ישראלי לזמן ישראל.

עם זאת, אף מדינה מלבד ארה"ב לא הביעה תמיכה בסיפוח, ורבות מהחברות הקרובות של ישראל אף התנגדו לכך בבירור. גרמניה אמרה כי המהלך יכלול "השלכות רציניות ושליליות על מעמד ישראל בעולם", וצרפת הזהירה כי הדבר "לא יעבור ללא תגובה ולא נתעלם מכך ביחסים שלנו עם ישראל". מדינות אחרות, בהן רוסיה, בלגיה, ספרד, אירלנד, איטליה ונורווגיה, פרסמו הצהרות דומות.

ההנהגה הפלסטינית קיבלה בברכה את "המחויבות הגלובלית והעקרונית לעמידה וליישום האוניברסלי של החוק הבינלאומי, אשר אוסר באופן מוחלט על סיפוח", וקרא ל"צעדים מונעים וקונקרטיים" נגד ישראל.

אין דרך לדעת האם העולם יישמע לקריאה של רמאללה, אך ישראל לא צריכה לחכות ולראות, אמר לי יגאל פלמור, לשעבר דובר במשרד החוץ וכיום נציג בכיר של הסוכנות היהודית. "להתעלם מהאזהרות והנזיפות זו לא מדיניות יציבה, לא משנה עד כמה האיומים אינם מדויקים", לדבריו. "הסימנים הציבוריים לכעס לא צריכים לקבל יחס של ביטול, אלא להילקח בחשבון ולהישקל ברצינות".

יגאל פלמור: "להתעלם מהאזהרות והנזיפות זו לא מדיניות יציבה, לא משנה עד כמה האיומים אינם מדויקים. הסימנים הציבוריים לכעס לא צריכים לקבל יחס של ביטול, אלא להילקח בחשבון ולהישקל ברצינות"

התומכים בסיפוח חוזים לרוב כי העולם יתלונן במשך כמה שבועות ואולי גם יעביר כמה החלטות חסרות שיניים, אך בסופו של דבר השיירה תמשיך, ללא פגיעה כלל במעמד הבינלאומי של ישראל. אם בגין היה דואג באשר לתגובה של העולם, הוא לעולם לא היה מספח את הגולן, או את מזרח ירושלים, הם טוענים.

בניגוד לכך, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה הנכנס, משוכנע כי החלת ריבונות על חלקים מהגדה המערבית אכן תגרום ל"נזק אדיר" למדינה היהודית. כל מהלך שכזה יעורר "תגובות קשות" מהפלסטינים, הירדנים, הממשל האמריקאי הבא (בהנחה שיהיה זה ממשל דמוקרטי) וכמובן האירופאים, הוא אמר לאחרונה.

מצד שני, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, המנהלת את התכנית של "מתווים" על יחסי ישראל-אירופה, ציינה כי כמעט בלתי אפשרי לגרום לכל 27 המדינות החברות באיחוד להסכים על הצהרות ביקורתיות כלפי ישראל. "לכן", היא מעריכה, "סביר לצפות כי הנביחה של האיחוד האירופי תהיה גדולה מהנשיכה שלו".

בבריסל לא צפויים לנקוט בצעדים מחמירים, כמו השהיה של הסכם ההתאגדות, ההסכם המרכזי בין שני הצדדים, הוסיפה שיאון צדקיהו. עם זאת, האיחוד עשוי לשקול צעדים כמו הוצאת ישראל מתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד. צעד שכזה יהיה כואב עבור ישראל, אך גם יפגע באירופאים, על פי שיאון צדקיהו.

"מה שבטוח הוא שבתרחיש דרמטי שכזה, ישראל תוכל להסתמך על כך שגרמניה תרכך את המכה של המקל מהאיחוד האירופי", לדבריה.

אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד אשר שימש גם כשגריר ישראל באיחוד האירופי, מזהיר באשר לנקיטת צעדים כלשהם שעשויים לעורר אנטגוניזם אצל האירופאים.

"היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי הם לא רק פוליטיים. הם גם כלכליים, מדעיים וטכנולוגיים. וישראל במצב הכלכלי הנוכחי שלה, עומדת אולי בפני המשבר הכלכלי הגדול ביותר בקיום שלה – מדוע שנעורר את הזעם של האירופאים?" הוא אמר לי בראיון טלפוני טעון. "הנזק הכלכלי שישראל תעמוד בפניו גם אם האירופאים לא יבטלו את ההסכמים בילטרליים האלו אלא רק ישהו אותם, גבוה בהרבה מכל מה שניתן לדמיין כיום", הוא הוסיף.

אפרים הלוי: "היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי הם לא רק פוליטיים. הם גם כלכליים, מדעיים וטכנולוגיים. הנזק הכלכלי שישראל תעמוד בפניו גם אם האירופאים רק ישהו אותם, גבוה בהרבה מכל מה שניתן לדמיין"

עם יותר ממיליון אנשים שלא עובדים על רקע מגפת הקורונה, מדוע שמנהיגי ישראל יסתכנו בהגדלת המתחים עם האיחוד האירופי, שותפת הסחר החשובה ביותר שלה? שאל הלוי. "במצב הנוכחי, שבו כל העולם עומד בפני משבר בריאות ומשבר כלכלי חסר תקדים, לא תהיה סבלנות רבה כלפי ישראל", הוא הזהיר.

"אנחנו בשטח לא מוכר. הסעיף הראשון ברשימת הצרכים שלנו צריך להיות לשקם את הבריאות והכלכלה של ישראל. זה אמור לגבור על כל סוג אחר של שיקול, לרבות סיפוח פוליטי של אזורים שאנחנו שולטים בהם בכל מקרה".

אפרים הלוי: "אנחנו בשטח לא מוכר. הסעיף הראשון ברשימת הצרכים שלנו צריך להיות לשקם את הבריאות והכלכלה. זה אמור לגבור על כל סוג אחר של שיקול, לרבות סיפוח פוליטי של אזורים שאנחנו שולטים בהם בכל מקרה"

מלך ירדן עבדאללה (צילום: AP Photo/Raad Adayleh)
מלך ירדן עבדאללה (צילום: AP Photo/Raad Adayleh)

מה בנוגע להסכם השלום עם ירדן?

באזהרה כלפי ישראל באשר לסיפוח בקעת הירדן, מבקרים רבים אמרו כי הדבר עשוי לפגוע בהסכם השלום הקר אך יציב של ירושלים עם הממלכה ההאשמית.

"יש אפשרות לכך שירדן תחליט לבטל את הסכם השלום איתנו. הם אמרו, כמעט באופן מפורש, שמנקודת המבט שלהם הדבר עשוי להוביל לביטול הסכם השלום", אמר לפיד במסיבת עיתונאים, בתגובה לשאלה של זמן ישראל.

"כמעט" נראית המילה החשובה במשפט, משום שעד כה עמאן לא הצהירה באופן מפורש כי היא תפגע בהסכם השלום מ-1994 עם ישראל.

בראיון מספטמבר 2019, המלך עבדאללה הזהיר כי סיפוח של הגדה המערבית יכלול "השלכה משמעותית מבחינת היחסים בין ישראל לירדן", אך הוא לא הגיע לאיום בניתוק היחסים הדיפלומטיים.

לפני זמן לא רב, שר החוץ הירדני איימן א-ספדי הפציר על פי הדיווחים בשרי חוץ בכמה מדינות נוספות להניא את ישראל מביצוע תכניות הסיפוח. הוצאה שלהן לפועל תהיה "נוראית", מה שיסמן את המוות של פתרון שתי המדינות, ועשוי לכלול השלכות נפיצות באזור, כך הוא הזהיר את השרים האחרים, על פי הדיווחים. אך שוב, יש לציין כי לא נאמרה אף מילה על סיום הסכם השלום.

הלוי, שבתור בכיר במוסד שיחק תפקיד משמעותי בביסוס היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לעמאן, אומר כי לא ניתן לחזות איך הסיפוח ישפיע על הסכם השלום.

"יש נוכחות אדירה של פלסטינים בירדן. אף אחד לא יכול להגיד לך בנקודה זו מה יהיו התגובות בקרב הפלסטינים שהם כעת אזרחים ירדנים", הוא אמר. "אם מסתכלים על הפרלמנט הירדני וכו', זה בלתי צפוי".

עם זאת, הלוי בטוח כי סיפוח הבקעה עשוי להוביל להידרדרות דרמטית ביחסים בילטרליים מתוחים כבר עכשיו. "ברגע שאתה מוצא את עצמך במדרון חלקלק, איש לא יכול לחזות כלום. ואיש לא יכול להוציא כלום מכלל אפשרות, בנוסף לכך".

אפרים הלוי: "יש נוכחות אדירה של פלסטינים בירדן. אף אחד לא יכול להגיד לך בנקודה זו מה יהיו התגובות בקרב הפלסטינים שהם כעת אזרחים ירדנים. אם מסתכלים על הפרלמנט הירדני וכו', זה בלתי צפוי"

דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל ונכון לעכשיו עמית במכון ללימודי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב, הסכים כי לא ניתן לחזות את האופן שבו הממלכה תגיב לסיפוח, אבל אמר כי היא ככל הנראה תשמור על הסכם השלום עם ישראל – פשוט משום שהוא מועיל לשני הצדדים.

"הסכם השלום עם ישראל משרת את האינטרסים של ירדן, לרבות שיתוף פעולה בילטרלי, ויצירת האפשרות ליחסים קרובים עם ארה"ב, המספקת סיוע שנתי של 1.3 מיליארד דולר", הוא אמר. "ירדן לא תהיה להוטה לוותר על הנכסים האלו".

מייקל אורן, לשעבר סגן שר ליחסים בינלאומיים, מנסח זאת בבוטות: "המלך עשוי להחזיר את השגריר שלו מתל אביב, להשהות מספר הסכמים בילטרליים, ולמחות בקול בפני אירופה והעולם. אך ירדן לא יכולה לבטל את הסכם השלום ואת היחסים הביטחוניים איתנו. אלו גלגלי הצלה עבור המדינה, למען האמת", אמר לי.

עם זאת, עמאן תצטרך לנהל את הדעות החזקות של האוכלוסייה שלה, הזהיר שפירו. "אם תהיה תגובה פלסטינית עממית לסיפוח, או שהרשות הפלסטינית תשהה את שיתוף הפעולה עם ישראל או תתחיל להתמוטט, ממשלת ירדן עשויה לעמוד בפני לחצים עממיים משמעותיים לשינוי העמדה שלה מול ישראל".

דאוד כותאב, עיתונאי פלסטיני ומנהל תחנת הרדיו בלד בירדן, הסכים עם כך שסיפוח חד-צדדי של בקעת הירדן שם את הסכם השלום בסיכון.

"ירדן היא אולי מדינה קטנה אבל יש לה מנהיג חזק ואמיץ שלא יתבייש לקחת החלטות קשות", הוא אמר. "אני לא ממליץ לישראלים לבחון את ההחלטיות של ירדן. זה אחד התחומים שבהם האינטרס לאומי והעמדה הציבורית מאוחדים".

דאוד כותאב: "ירדן היא מדינה קטנה עם מנהיג חזק ואמיץ שלא יתבייש לקחת החלטות קשות. אני לא ממליץ לישראלים לבחון את ההחלטיות שלה. זה אחד התחומים שבהם האינטרס לאומי והעמדה הציבורית מאוחדים"

יאיר לפיד בפגישת סיעת יש עתיד, ב-26 בנובמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
יאיר לפיד (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מדובר באיש שמאל קיצוני אנטי ציוני ואנטי יהודי וכמובן פרו ערבי שמפחד מריבונות של עם ישראל על ארץ ישראל בגיבוי אמריקני מלא, כי זה יסתום את הגולל על חלום הבלהות שלו כמו של יתר השמאל הנלוז ... המשך קריאה

מדובר באיש שמאל קיצוני אנטי ציוני ואנטי יהודי וכמובן פרו ערבי שמפחד מריבונות של עם ישראל על ארץ ישראל בגיבוי אמריקני מלא, כי זה יסתום את הגולל על חלום הבלהות שלו כמו של יתר השמאל הנלוז והא מדינה פלשטינאצית בלב ליבה של ישראל ומחפש צידוקים ואיומים כמו של חברו אהוד ברדק על צונאמי מדיני שלא היה. הוא וחבריו גם הפחידו אותנו ממעבר השגרירות לירושלים ותהרוס את השלום עם ירדן (שצריכה אותנו יותר מאשר אנחנו צריכים אותם) ותביא לסנקציות אירופיות… ראינו…

עוד 1,661 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין"

דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית" ● השר פרץ: "חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראל כדי לאפשר החזרת כ-50% מהמובטלים לעבודה"

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 10 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה