ב-16 בנובמבר 1980, ראש הממשלה, מנחם בגין, נשאל בראיון לרשת NBC איך הקהילה הבינלאומית תגיב לדעתו לסיפוח ישראלי של רמת הגולן. באותו זמן, הצעת חוק המכילה את החוק הישראלי על הרמה הועלתה במליאת הכנסת, אך ממשלת בגין עדיין לא הודיעה על תמיכתה במהלך. "משום שעדיין לא קיבלנו החלטה בנושא, לדעתי מוקדם מדי לדבר על תגובות", הוא אמר למראיין.
כשנה לאחר מכן, בגין קידם את חוק רמת הגולן בכנסת. התגובה של הקהילה הבינלאומית לא הייתה מפתיעה, כאשר מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את ישראל על הסיפוח דה פקטו בתור "המשך האיום על השלום והביטחון הבינלאומי". החלטה 497 עברה פה אחד, לרבות הצבעת "כן" מממשל רייגן.
ארבעה עשורים קדימה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שואף לספח את בקעת הירדן וחלקים משמעותיים אחרים בגדה המערבית, כאשר ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן מאפשר לו לקדם את הנושא בממשלה הבאה כבר ב-1 ביולי.
איך הקהילה הבינלאומית תגיב לסיפוח ישראלי נוסף? נכון לעכשיו הדבר לא ברור, אבל ברור שיהיה הרבה גינוי, "פגישות חירום" של מועצת הביטחון והליגה הערבית, ואולי מספר איומים על "השלכות" לא מוגדרות. איש לא יודע בוודאות האם הסיפוח של נתניהו – אשר, יש להדגיש, יהיה הצהרתי בלבד, ללא שינויים אמיתיים בשטח – עשוי לכלול השלכות שליליות קונקרטיות עבור ישראל.
האם האיחוד האירופי יפעיל סנקציות נגד ישראל, כפי שעשה עם רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014? בבריסל יכולים, למשל, להקפיא חלק מההסכמים הבילטרליים, להשהות שיתופי פעולה מדעיים, לבטל את המכסים המועדפים שהיא מעניקה למוצרים מהארץ, או להחרים את כל המוצרים מהגדה המערבית. חלק מהמדינות עשויות להחזיר את השגרירים שלהן או להכיר במדינה פלסטינית.
"התגובות משתנות בין המדינות, אבל בשלב זה השלכות קונקרטיות של הסיפוח עדיין לא פורטו", אמר נמרוד גורן, ראש מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. "סוג הסיפוח שנתניהו יבחר בסופו של דבר ישפיע על חומרת התגובות. גם התגובה של הפלסטינים בשטח, בין אם תהיה אלימה או לא, תהיה גורם מכריע".
נמרוד גורן: "התגובות משתנות בין המדינות, אבל בשלב זה השלכות קונקרטיות של הסיפוח עדיין לא פורטו. סוג הסיפוח שנתניהו יבחר בסופו של דבר ישפע על חומרת התגובות. גם התגובה הפלסטינית בשטח תהיה גורם מכריע"
מדינות רבות הדגישו לאחרונה כי סיפוחים חד-צדדיים הם הפרה של החוק הבינלאומי, מה שעל פי גורן מראה כי הפעולות מול המהלך של נתניהו לא ייושמו רק בילטרלית, אלא גם בזירה המשפטית הבינלאומית.
אך לדבריו, משום שהאו"ם והאיחוד האירופי "הגבילו את התגובה לסיפוח בעקבות וטו אפשרי מצד בעלות הברית של ישראל, ישראל צריכה לצפות לתגובות שליליות מצד מדינות כמו צרפת, גרמניה וירדן".
ארצות הברית חזרה לאחרונה על התמיכה שלה בסיפוח, כל עוד הדבר ייעשה במסגרת תכנית המאה. הממשל יטיל בוודאות וטו על כל ניסיון לגנות את המהלך, אך בעצרת הכלכלית של האו"ם, החלטה (לא מחייבת) כזו צפויה לעבור ברוב גדול.
האם זה לא הזמן לאיומים?
לאחרונה, עם פרסום ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, נציגים רשמיים מרחבי עולם הזהירו מפני הסיפוח האפשרי של הממשלה הישראלית. הנציב האירופי העליון לנושאי חוץ והגנה, ג'וזף בורל, אמר באופן מבשר רעות כי בריסל "תעקוב מקרוב אחרי המצב וההשלכות הרחבות שלו, ותפעל בהתאם".
חלק מהמדינות החברות באיחוד האירופי הרגישו כי כעת, על רקע מגפת הקורונה, "זה לא הזמן לאיומים" וחסמו מאמצים להוציא את ההצהרה של בורל בשם כל הבלוק, כך אמר גורם ממשל ישראלי לזמן ישראל.
עם זאת, אף מדינה מלבד ארה"ב לא הביעה תמיכה בסיפוח, ורבות מהחברות הקרובות של ישראל אף התנגדו לכך בבירור. גרמניה אמרה כי המהלך יכלול "השלכות רציניות ושליליות על מעמד ישראל בעולם", וצרפת הזהירה כי הדבר "לא יעבור ללא תגובה ולא נתעלם מכך ביחסים שלנו עם ישראל". מדינות אחרות, בהן רוסיה, בלגיה, ספרד, אירלנד, איטליה ונורווגיה, פרסמו הצהרות דומות.
ההנהגה הפלסטינית קיבלה בברכה את "המחויבות הגלובלית והעקרונית לעמידה וליישום האוניברסלי של החוק הבינלאומי, אשר אוסר באופן מוחלט על סיפוח", וקרא ל"צעדים מונעים וקונקרטיים" נגד ישראל.
אין דרך לדעת האם העולם יישמע לקריאה של רמאללה, אך ישראל לא צריכה לחכות ולראות, אמר לי יגאל פלמור, לשעבר דובר במשרד החוץ וכיום נציג בכיר של הסוכנות היהודית. "להתעלם מהאזהרות והנזיפות זו לא מדיניות יציבה, לא משנה עד כמה האיומים אינם מדויקים", לדבריו. "הסימנים הציבוריים לכעס לא צריכים לקבל יחס של ביטול, אלא להילקח בחשבון ולהישקל ברצינות".
יגאל פלמור: "להתעלם מהאזהרות והנזיפות זו לא מדיניות יציבה, לא משנה עד כמה האיומים אינם מדויקים. הסימנים הציבוריים לכעס לא צריכים לקבל יחס של ביטול, אלא להילקח בחשבון ולהישקל ברצינות"
התומכים בסיפוח חוזים לרוב כי העולם יתלונן במשך כמה שבועות ואולי גם יעביר כמה החלטות חסרות שיניים, אך בסופו של דבר השיירה תמשיך, ללא פגיעה כלל במעמד הבינלאומי של ישראל. אם בגין היה דואג באשר לתגובה של העולם, הוא לעולם לא היה מספח את הגולן, או את מזרח ירושלים, הם טוענים.
בניגוד לכך, חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה הנכנס, משוכנע כי החלת ריבונות על חלקים מהגדה המערבית אכן תגרום ל"נזק אדיר" למדינה היהודית. כל מהלך שכזה יעורר "תגובות קשות" מהפלסטינים, הירדנים, הממשל האמריקאי הבא (בהנחה שיהיה זה ממשל דמוקרטי) וכמובן האירופאים, הוא אמר לאחרונה.
מצד שני, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, המנהלת את התכנית של "מתווים" על יחסי ישראל-אירופה, ציינה כי כמעט בלתי אפשרי לגרום לכל 27 המדינות החברות באיחוד להסכים על הצהרות ביקורתיות כלפי ישראל. "לכן", היא מעריכה, "סביר לצפות כי הנביחה של האיחוד האירופי תהיה גדולה מהנשיכה שלו".
בבריסל לא צפויים לנקוט בצעדים מחמירים, כמו השהיה של הסכם ההתאגדות, ההסכם המרכזי בין שני הצדדים, הוסיפה שיאון צדקיהו. עם זאת, האיחוד עשוי לשקול צעדים כמו הוצאת ישראל מתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד. צעד שכזה יהיה כואב עבור ישראל, אך גם יפגע באירופאים, על פי שיאון צדקיהו.
"מה שבטוח הוא שבתרחיש דרמטי שכזה, ישראל תוכל להסתמך על כך שגרמניה תרכך את המכה של המקל מהאיחוד האירופי", לדבריה.
אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד אשר שימש גם כשגריר ישראל באיחוד האירופי, מזהיר באשר לנקיטת צעדים כלשהם שעשויים לעורר אנטגוניזם אצל האירופאים.
"היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי הם לא רק פוליטיים. הם גם כלכליים, מדעיים וטכנולוגיים. וישראל במצב הכלכלי הנוכחי שלה, עומדת אולי בפני המשבר הכלכלי הגדול ביותר בקיום שלה – מדוע שנעורר את הזעם של האירופאים?" הוא אמר לי בראיון טלפוני טעון. "הנזק הכלכלי שישראל תעמוד בפניו גם אם האירופאים לא יבטלו את ההסכמים בילטרליים האלו אלא רק ישהו אותם, גבוה בהרבה מכל מה שניתן לדמיין כיום", הוא הוסיף.
אפרים הלוי: "היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי הם לא רק פוליטיים. הם גם כלכליים, מדעיים וטכנולוגיים. הנזק הכלכלי שישראל תעמוד בפניו גם אם האירופאים רק ישהו אותם, גבוה בהרבה מכל מה שניתן לדמיין"
עם יותר ממיליון אנשים שלא עובדים על רקע מגפת הקורונה, מדוע שמנהיגי ישראל יסתכנו בהגדלת המתחים עם האיחוד האירופי, שותפת הסחר החשובה ביותר שלה? שאל הלוי. "במצב הנוכחי, שבו כל העולם עומד בפני משבר בריאות ומשבר כלכלי חסר תקדים, לא תהיה סבלנות רבה כלפי ישראל", הוא הזהיר.
"אנחנו בשטח לא מוכר. הסעיף הראשון ברשימת הצרכים שלנו צריך להיות לשקם את הבריאות והכלכלה של ישראל. זה אמור לגבור על כל סוג אחר של שיקול, לרבות סיפוח פוליטי של אזורים שאנחנו שולטים בהם בכל מקרה".
אפרים הלוי: "אנחנו בשטח לא מוכר. הסעיף הראשון ברשימת הצרכים שלנו צריך להיות לשקם את הבריאות והכלכלה. זה אמור לגבור על כל סוג אחר של שיקול, לרבות סיפוח פוליטי של אזורים שאנחנו שולטים בהם בכל מקרה"
מה בנוגע להסכם השלום עם ירדן?
באזהרה כלפי ישראל באשר לסיפוח בקעת הירדן, מבקרים רבים אמרו כי הדבר עשוי לפגוע בהסכם השלום הקר אך יציב של ירושלים עם הממלכה ההאשמית.
"יש אפשרות לכך שירדן תחליט לבטל את הסכם השלום איתנו. הם אמרו, כמעט באופן מפורש, שמנקודת המבט שלהם הדבר עשוי להוביל לביטול הסכם השלום", אמר לפיד במסיבת עיתונאים, בתגובה לשאלה של זמן ישראל.
"כמעט" נראית המילה החשובה במשפט, משום שעד כה עמאן לא הצהירה באופן מפורש כי היא תפגע בהסכם השלום מ-1994 עם ישראל.
בראיון מספטמבר 2019, המלך עבדאללה הזהיר כי סיפוח של הגדה המערבית יכלול "השלכה משמעותית מבחינת היחסים בין ישראל לירדן", אך הוא לא הגיע לאיום בניתוק היחסים הדיפלומטיים.
לפני זמן לא רב, שר החוץ הירדני איימן א-ספדי הפציר על פי הדיווחים בשרי חוץ בכמה מדינות נוספות להניא את ישראל מביצוע תכניות הסיפוח. הוצאה שלהן לפועל תהיה "נוראית", מה שיסמן את המוות של פתרון שתי המדינות, ועשוי לכלול השלכות נפיצות באזור, כך הוא הזהיר את השרים האחרים, על פי הדיווחים. אך שוב, יש לציין כי לא נאמרה אף מילה על סיום הסכם השלום.
הלוי, שבתור בכיר במוסד שיחק תפקיד משמעותי בביסוס היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לעמאן, אומר כי לא ניתן לחזות איך הסיפוח ישפיע על הסכם השלום.
"יש נוכחות אדירה של פלסטינים בירדן. אף אחד לא יכול להגיד לך בנקודה זו מה יהיו התגובות בקרב הפלסטינים שהם כעת אזרחים ירדנים", הוא אמר. "אם מסתכלים על הפרלמנט הירדני וכו', זה בלתי צפוי".
עם זאת, הלוי בטוח כי סיפוח הבקעה עשוי להוביל להידרדרות דרמטית ביחסים בילטרליים מתוחים כבר עכשיו. "ברגע שאתה מוצא את עצמך במדרון חלקלק, איש לא יכול לחזות כלום. ואיש לא יכול להוציא כלום מכלל אפשרות, בנוסף לכך".
אפרים הלוי: "יש נוכחות אדירה של פלסטינים בירדן. אף אחד לא יכול להגיד לך בנקודה זו מה יהיו התגובות בקרב הפלסטינים שהם כעת אזרחים ירדנים. אם מסתכלים על הפרלמנט הירדני וכו', זה בלתי צפוי"
דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל ונכון לעכשיו עמית במכון ללימודי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב, הסכים כי לא ניתן לחזות את האופן שבו הממלכה תגיב לסיפוח, אבל אמר כי היא ככל הנראה תשמור על הסכם השלום עם ישראל – פשוט משום שהוא מועיל לשני הצדדים.
"הסכם השלום עם ישראל משרת את האינטרסים של ירדן, לרבות שיתוף פעולה בילטרלי, ויצירת האפשרות ליחסים קרובים עם ארה"ב, המספקת סיוע שנתי של 1.3 מיליארד דולר", הוא אמר. "ירדן לא תהיה להוטה לוותר על הנכסים האלו".
מייקל אורן, לשעבר סגן שר ליחסים בינלאומיים, מנסח זאת בבוטות: "המלך עשוי להחזיר את השגריר שלו מתל אביב, להשהות מספר הסכמים בילטרליים, ולמחות בקול בפני אירופה והעולם. אך ירדן לא יכולה לבטל את הסכם השלום ואת היחסים הביטחוניים איתנו. אלו גלגלי הצלה עבור המדינה, למען האמת", אמר לי.
עם זאת, עמאן תצטרך לנהל את הדעות החזקות של האוכלוסייה שלה, הזהיר שפירו. "אם תהיה תגובה פלסטינית עממית לסיפוח, או שהרשות הפלסטינית תשהה את שיתוף הפעולה עם ישראל או תתחיל להתמוטט, ממשלת ירדן עשויה לעמוד בפני לחצים עממיים משמעותיים לשינוי העמדה שלה מול ישראל".
דאוד כותאב, עיתונאי פלסטיני ומנהל תחנת הרדיו בלד בירדן, הסכים עם כך שסיפוח חד-צדדי של בקעת הירדן שם את הסכם השלום בסיכון.
"ירדן היא אולי מדינה קטנה אבל יש לה מנהיג חזק ואמיץ שלא יתבייש לקחת החלטות קשות", הוא אמר. "אני לא ממליץ לישראלים לבחון את ההחלטיות של ירדן. זה אחד התחומים שבהם האינטרס לאומי והעמדה הציבורית מאוחדים".
דאוד כותאב: "ירדן היא מדינה קטנה עם מנהיג חזק ואמיץ שלא יתבייש לקחת החלטות קשות. אני לא ממליץ לישראלים לבחון את ההחלטיות שלה. זה אחד התחומים שבהם האינטרס לאומי והעמדה הציבורית מאוחדים"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדובר באיש שמאל קיצוני אנטי ציוני ואנטי יהודי וכמובן פרו ערבי שמפחד מריבונות של עם ישראל על ארץ ישראל בגיבוי אמריקני מלא, כי זה יסתום את הגולל על חלום הבלהות שלו כמו של יתר השמאל הנלוז והא מדינה פלשטינאצית בלב ליבה של ישראל ומחפש צידוקים ואיומים כמו של חברו אהוד ברדק על צונאמי מדיני שלא היה. הוא וחבריו גם הפחידו אותנו ממעבר השגרירות לירושלים ותהרוס את השלום עם ירדן (שצריכה אותנו יותר מאשר אנחנו צריכים אותם) ותביא לסנקציות אירופיות… ראינו…