אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זְמַן

מה זה בכלל ה"זמן" הזה, שמעסיק אותנו כל כך? הוא ממשי? הוא אשליה? ● הזמן הוא הנמר שעליו אנחנו רוכבים, נאחזים בפרוותו בכוח, מנסים להישאר על גבו ולא ליפול ● אנחנו יודעים, אבל רוב הזמן מצליחים להדחיק, שבקצה הרכיבה הפרועה הזו, מחכה לכולנו הנצח ● אמיר בן-דוד על מהות הזמן, במלאת שנה לזמן ישראל

"גדולי ישראל החליטו: זמן קיץ יתחיל ביום ראשון – מהבית"

כיכר השבת, 23 באפריל

בעגה של הישיבות, "זמן" הוא הכינוי לתקופת לימודים רצופה – המקבילה לסמסטר באוניברסיטאות. השנה בישיבות מתחלקת לשלושה "זמנים" – זמן קיץ (מראש חודש אייר ועד ט' באב – זה הזמן שהתחיל השבוע), זמן אלול (מראש חודש אלול ועד יום כיפורים) וזמן חורף (מראש חודש חשוון ועד ראש חודש ניסן). בין זמן לזמן שבא אחריו יש תקופת ביניים קצרה שנקראת "בין הזמנים", כדי לא לקרוא לה "חופשה". כי הרי אין חופשה מהתורה.

כולנו נמצאים עכשיו בין הזמנים. אין סיכום קולע ומדויק יותר לסנטימנט המרכזי של הימים המשונים האלה, שהולכים ומתארכים ומזדחלים כמו צב. אנחנו בין הזמנים. בין העבר שלפני המגפה – אותו זמן שצורתו הולכת ומיטשטשת בדמיוננו, והוא מתרחק מאיתנו, עד כי גם אירועים שהתרחשו אך לפני חודשיים-שלושה נראים לנו עכשיו חלק מעידן עתיק, ישן נושן – לבין הזמן שיבוא אחרי המגפה, שאת צורתו אנחנו מתקשים  לדמיין, ולכן הוא מעורר בנו בעיקר חרדה עמומה מפני הבאות.

כולנו נמצאים עכשיו בין הזמנים. אין סיכום קולע ומדויק יותר לסנטימנט המרכזי של הימים המשונים האלה, שהולכים ומתארכים ומזדחלים כמו צב. אנחנו בין הזמנים

הזמן הוא הנמר שעליו אנחנו רוכבים, נאחזים בפרוותו בכוח, מנסים להישאר על גבו ולא ליפול. אנחנו יודעים, אבל רוב הזמן מצליחים להדחיק, שבקצה הרכיבה הפרועה הזו, שאיש לא יכול לדעת כמה זמן היא תימשך, מחכה לכולנו הנצח. הזמן האינסופי שהוא נחלתם של המתים.

לכן כוהני הדתות היו הראשונים שניסו להשתלט על הזמן ולהכניס בו סדר ומשמעת. זה לא מקרי שבראש צריחי הכנסיות קבעו שעונים. ובעולמנו שלנו, המודרני, אנחנו כבר חיים בתוך הזמן עצמו. אנחנו לא צריכים להרים את מבטנו אל שעון הכנסייה. הזמן מציץ אלינו ממסך הפתיחה הסלולרי, מתחתית מסך המחשב, מהממיר של הטלוויזיה, מהחלונית הקטנה בתנור ובמיקרו. הפעימות שלו מגדירות אותנו. הזמן שהילדים בבית ספר, זמן העבודה, זמני הפנאי והספורט.

The Persistence of Time by Salvador Dali (צילום: MoMA)
The Persistence of Time by Salvador Dali (צילום: MoMA)

זה לא מקרי שאחד הדברים הראשונים שנעלמו בתקופת הקורונה היו הדיווחים של חברינו הנמרצים ברשתות החברתיות שהתגאו בזמן המופלא שהשיגו הבוקר בריצת 10 אלפים מטר בפארק. שמונה שניות תמימות גולחו מהשיא! יש צילום מסך של השעון שגם מוכיח את זה. שמונה שניות, למי אכפת?

עכשיו הזמנים מתערבבים. ילד אחד לומד בצד אחד של הבית. ילד שני מחסל יריבים וירטואליים על המסך בצד השני. אמא שלהם מנהלת שיחת ועידה עם שותפים מכל העולם, שנמצאים ממש כמוה בין הזמנים, כשמאחוריהם מבצבצת ערמת הכביסה שממתינה לקיפול (זמן בית), ילדים מבקשים עזרה בלימודים (זמן בית ספר), וכולם מנסים להתגבר על הפיתוי להציץ רגע ברשתות החברתיות ולהצטרף לאיזו שיחה שמתנהלת שם עכשיו (זמן פנוי).

גם מחוץ לבית תחושת הזמן השתבשה לחלוטין. בתל אביב של לפני המשבר, הזמן נוהל בחלקו על ידי מרכז בקרת התנועה של העירייה, משם שולטים על מאות הרמזורים שפרושים בעיר. להחלטה את מי להעדיף – מי יקבל אור ירוק להתקדם, ומי ייתקע מול האור האדום – הייתה השפעה סמויה ומשמעותית על תחושת הזמן של כל הבאים בשערי העיר. עכשיו גם זה כבר לא חשוב. התנועה בכבישים זורמת, אבל אין לה לאן.

השיבוש הזה שנכפה עלינו עכשיו, כש"הזמן עוצר מלכת", ואנחנו לא בטוחים לפעמים איזה יום היום, האם זה חג או יום חול, האם שבת או אמצע השבוע, מזכיר לנו שהתחושה שהזמן הוא עניין טבעי, "חלק מהחיים", היא לא יותר מאשליה.

בצרפת שאחרי המהפכה ניסו לאכוף לוח שנה אידיאליסטי-מדעי, כדי להתנתק מהמועדים הדתיים, במה שהסוציולוג פרופ' אביתר זרובבל כינה פעם "הניסיון הרדיקלי ביותר בעת המודרנית לאתגר את תפיסת הזמן ומבנה הזמן המערביים". היומרה הזו קרסה אחרי 18 חודשים בלבד. המהפכנים הצרפתים הבינו שזה לא פשוט להשתלט על הנמר של הזמן והתקפלו.

השיבוש שנכפה עלינו, כש"הזמן עוצר מלכת", ואנחנו לא בטוחים לפעמים איזה יום היום, האם זה חג או יום חול, האם שבת או אמצע השבוע, מזכיר לנו שהתחושה שהזמן הוא עניין טבעי, "חלק מהחיים", היא לא יותר מאשליה

גם המהפכנים הקומוניסטים ניסו להכריח את הנמר לכרוע ברך לפניהם והחליטו לשנות את לוח השנה ולהכריז על זמן חדש שנפתח בעקבות המהפכה. הבנקים בשוויץ לא התרגשו והודיעו להם שברוסיה הם יכולים לעשות מה שבא להם, אבל את הריבית על חובותיהם הם ימשיכו לשלם לפי הלוח המקובל. כי אם יש משפט אחד שהגדיר את החיים המודרניים כפי שהכרנו אותם זה המשפט "זמן זה כסף". ופתאום יש לנו הרבה פחות כסף והרבה יותר זמן, רק שאי אפשר לשלם איתו במכולת.

מה זה בכלל ה"זמן" הזה, שמעסיק אותנו כל כך? הוא ממשי? הוא אשליה? גדולי הפילוסופיה והמדע שברו את הראש על השאלות האלה. אייזק ניוטון הגדיר את הזמן כישות עצמאית וממשית ביקום, שזורמת באופן רציף ומוחלט במרחב ומתקיימת אפילו בחלל ריק. זו הגישה האובייקטיבית לזמן.

גוטפריד וילהלם לייבניץ שלל את הגישה הזו וטען שהזמן הוא לא מוחלט אלא בכלל יחסי, גישה שזכתה לאישוש מדעי בתחילת המאה העשרים עם תורת היחסות הפרטית. זו הגישה הסובייקטיבית לזמן. לפיה, הזמן הוא נגזרת של התודעה, ביטוי של היכולת שלה להבחין בשינויים ולחוות אותם, ואין לו משמעות בזכות עצמו.

זה הזמן להתקומם ולהזכיר שתחושת הזמן שלנו לא מוכתבת רק על ידי האירועים בחוץ. אנחנו לא רק תלויים בקצב החלפת האורות ברמזור, ובמועדי תשלומי הריבית והקנסות. גם לא בשעון שבראש הכנסייה או זה שבחזית מכשיר המיקרוגל. יש לנו גם שעון פנימי. שעון שהוא חלק מהביולוגיה ולא רק חלק מהפסיכולוגיה והסוציולוגיה שלנו.

סימור בנזר, מדען יהודי מניו יורק, גילה במחקרים פורצי דרך בשנות ה-60 וה-70 שהשעון הביולוגי הזה הוא חלק מהדי.אן.איי שלנו. פרופ' ערן טאובר מאוניברסיטת חיפה, שהוא גם חבר ילדות שלי וגם מממשיכי דרכו של פרופ' בנזר בחקר השעונים ביולוגיים, מדגים את ההבדל בין השעון הביולוגי לשעון החיצוני, בסיפור על החמנייה, שמכוונת את עצמה במשך היום כך שתפנה אל השמש.

בלילה החמנייה עושה את הכיוון ההפוך – ממערב למזרח – למרות שהשמש אינה בשמיים. איך היא יודעת? בזכות השעון הפנימי שלה, שמאפשר לחמנייה לא רק להגיב למה שקורה סביבה, אלא גם להכין את עצמה לקראת מה שעומד לקרות.

הנמשל ברור: יש לחיים קצב חיצוני ויש להם קצב פנימי, וככל שנגיע להרמוניה טובה יותר עם הסביבה, נסנכרן את הזמן הפנימי עם הזמן החיצוני ונדע להכין עצמנו בזמן לזריחת השמש, יכולתנו לשרוד ולשגשג תגדל.

שדה חמניות ליד קריית אתא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
שדה חמניות ליד קריית אתא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

חוקרי השעונים הביולוגים גילו שיש הבדלים בין השעונים השונים. לאנשים שונים יש "טיפוסי זמן" שונים. יש אנשי בוקר ויש אנשי לילה, שהמדענים נוהגים לכנות אותם בשמות המקסימים "עפרונים" ו"ינשופים". לסיווג הזה יכולה להיות השפעה עצומה על הבריאות. עפרוני שיעבוד במשמרות לילה, או ינשוף שייאלץ להשכים קום מדי יום – עלולים לסבול מאוד בחיים.

ככל שאנחנו מתנתקים בחודשים האחרונים מהשעונים החיצוניים שמאבדים משמעות, אנחנו מתחברים יותר לשעון הביולוגי, שהזנחנו. נופלים לשנ"ץ שפעם לא יכולנו להרשות לעצמנו. מוצאים את עצמנו פעילים בשעות שפעם הוכתבו לנו על ידי האירועים החיצוניים. מנסים לסנכרן בין כל התחושות המבלבלות האלה, ולא תמיד מצליחים.

התודעה שלנו מתאמצת להיאחז בזמן ולהעניק לו מובן, אבל מתקשה לעשות זאת. הנמר הפסיק לרוץ, ואנחנו מחבקים אותו ומנסים להבין מה קורה. גם השעון הפנימי שלנו האט את מהלכו עד שלרגעים נדמה שהוא עומד מלכת. התחושה המוכרת – שאנחנו חיים בהווה, זוכרים את העבר ומתכוננים לעתיד, מתעקמת לנגד עינינו.

השעון הפנימי שלנו האט את מהלכו עד שלרגעים נדמה שהוא עומד מלכת. התחושה המוכרת – שאנחנו חיים בהווה, זוכרים את העבר ומתכוננים לעתיד, מתעקמת לנגד עינינו

העבר כבר איננו, וכל מה שהתרחש בו נדמה לנו פתאום רחוק, בלתי מושג, לא רלבנטי. העתיד עוד לא התרחש אבל מתברר שכמעט כל התוכניות שהיו לנו לגביו בוטלו. התכווננו לעבר זריחת השמש כפי שהתרגלנו לעשות תמיד, ולתדהמתנו השמש לא הפציעה.

ובהווה המתמשך שלנו כל הימים דומים זה לזה, דביקים כמסטיק שאיבד מזמן את טעמו. וכשאנחנו מציצים במראה אנחנו רואים שם את ג'ו אקזוטיק, מאלף הנמרים האקסצנטרי מהסדרה "טייגר קינג" של נטפליקס. איש עם שיער ארוך מדי וגיבוב בגדים שלא מתאימים זה לזה שחי ביקום מקביל.

את המחשבות האפויות למחצה האלה על משמעות הזמן אני מעלה כאן, בכלי התקשורת שנקרא "זמן ישראל". בסוף השבוע תכננו להתכנס בפעם הראשונה מזה כחודשיים ולחגוג שנה להיווסדנו. ברגע האחרון החלטנו שעוד מוקדם מדי להתכנס. לפיכך נחגוג את השנה הזאת רק בהרמת כוסית וירטואלית לפני כניסת השבת.

דחינו את מועד ההשקה של "זמן ישראל" עד אחרי הבחירות שנערכו בחודש אפריל שעבר, כי הנחנו אז בתמימות שאין טעם לקפוץ למים הגועשים של סיקור החיים בישראל ישר אל תוך מערכת בחירות. חשבנו שאחרי הבחירות לכנסת ה-20, תחזור בהדרגה השיגרה ואנחנו נוכל להשתלב בתנועה הסואנת של הידיעות והדעות ולמצוא אט-אט את קולנו ואת ייחודנו.

דחינו את מועד ההשקה של "זמן ישראל" עד אחרי בחירות אפריל 2019, כי הנחנו אז בתמימות שאין טעם לקפוץ למים הגועשים של סיקור החיים בישראל ישר אל תוך בחירות

אבל הזמנים – כמו שאמר מורנו ורבנו הצדיק בוב דילן – הזמנים הם משתנים. וכמו שהיטיב לתאר צדיק אחר, האדמו"ר מסנדרסון, עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה, כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה, ולא הבדילו בין מחר, שלשום ואמש, היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש, אך דבר אחד הוסכם: אם עקשן הבן אדם, אין סיכוי, אין פיצוי, זה מה שקרה.

אין סיכוי, אין פיצוי. זה בדיוק מה שקרה.

השנה הראשונה שלנו כללה שתי מערכות בחירות בצל ההחלטה להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן. מפלגות קמו, התאחדו והתפרקו. רקטות נחתו על הדרום. איראן חידשה את פרויקט הגרעין. סגרנו עשור. התאהבנו בבילי אייליש. ואז התפרצה מגפת הקורונה והביאה עמה משבר כלכלי חסר תקדים, ואנחנו נסגרנו כמו כולם בבתים, עוקבים אחר ההתרחשויות בתדהמה, ומנסים להבין, להסביר, לתת מובן.

אירועים שפעם היו ממלאים עשור עשיר נדחסו לתוך השנה הראשונה שלנו, שאת סופה אמנם נחגוג עוד מעט בהרמת כוסית, אבל את מלוא משמעויותיה נבין כנראה רק בעוד זמן רב.

עוד 1,457 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה