זירת הבלוגים

יש ממשלה חלופית - ממשלת התנקות

יש ביכולתם של החכ"ים למנוע את מה שנתניהו וסייעניו מתארים כגזירת גורל

01/05/2020 05:35
בוגי יעלון כשר הביטחון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

במהלך השבוע הבא יוכרע גורלה של "ממשלת החילופין", המוטציה הדו-ראשית שנולדה בחטא ועלולה לעוות ולהשחית את יסודות הדמוקרטיה הישראלית עד לבלי הכר.

הנראטיב שהשתיל נתניהו, שאליו הצטרפו לאחר חתימת ההסכם גם גנץ ואשכנזי, מבקש להכניס את הישראלים ל'קוראלס' – אותו נתיב-בהמות שהיה כה חביב על אריאל שרון ז"ל, המוביל אותן לשחיטה – שבסופו 'בחירות רביעיות'. זהו הנימוק המרכזי בו משתמשים חוצי-הקווים מכחולבן, והוא ניקנה בחדווה וללא ספקות ושאלות גם ע"י רובה המכריע של התקשורת.

במהלך השבוע הבא יוכרע גורלה של "ממשלת החילופין", המוטציה הדו-ראשית שנולדה בחטא ועלולה לעוות ולהשחית את יסודות הדמוקרטיה הישראלית עד לבלי הכר

אבל האמת היא שגם בצומת הזו, כמו בצמתים הקודמים בנתיב המפותל שבו נעה הפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה, יש יותר מפנייה אפשרית אחת. ממש כשם שפיזור הכנסת אחרי הסבב הראשון לא היה הכרחי, ממש כמו שאי-הקמת ממשלת מיעוט אחרי הסבב השני והשלישי היתה תוצאה של בחירה, ולא חוק טבע. כך גם הפעם, ואפילו ביתר שאת, יש ביכולתם של חברי הכנסת למנוע את מה שנתניהו וסייעניו הישנים והחדשים מתארים כ'גזירת גורל'.

כידוע, המנדט להרכבת קואליציה נמצא בידי הכנסת, ולא בידי ח"כ ספציפי. על פי החוק כל חבר כנסת שיגייס 60 חתימות עבור מועמדותו/ה לראשות הממשלה, יקבל אוטומטית את המנדט ויעמדו לרשותו 14 יום להרכבת קואליציה.

בתרחיש שבו בג"צ יפסול את ההסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ ולאשכנזי, כולו או חלקו, והמערכת תגיע אל סיפה של התפזרות נוספת, רביעית במספר בתוך שנה, של כנסת ישראל, האינטרס הציבורי המובהק הינו מניעת בחירות רביעיות, ולא תנועה חסרת-אונים אליהן, משל היו חברי הכנסת פרים ופרות בתוך קוראלס.

יש ביכולתם של 61 ח"כים וח"כיות להקים ממשלה חלופית ל"ממשלת-החילופין". מהי אותה ממשלה ועל איזו בסיס יש להקימה?

מדובר בממשלת-התנקות. ממשלה שמשימתה תהיה הצלת הדמוקרטיה והמשילות הישראלית מפני הדרדרות נוספת במדרון אי-היציבות והשחיתות השלטונית.

הממשלה תוקם על בסיס קווי היסוד הבאים:

  • חיזוק המשילות והדמוקרטיה, ומלחמה בשחיתות
  • מאבק מקצועי ורב-מערכתי במגיפת הקורונה ובמשבר הכלכלי-חברתי שיצרה
  • הגדרה מחודשת של יחסי דת ומדינה
  • הממשלה תימנה 14 שרים בלבד, ולא יותר מ-4 סגני שרים, על פי החוק הקיים.

יש ביכולתם של 61 ח"כים להקים ממשלה חלופית ל"ממשלת-החילופין". מהי אותה ממשלה ועל איזו בסיס יש להקימה? זו ממשלת-התנקות שמשימתה הצלת הדמוקרטיה

  • הממשלה תפעל להעברת חוק גורף נגד שחיתות ציבורית, שיבטיח כי אדם שכנגדו תלוי ועומד כתב אישום, לא יוכל להתמודד לשום מישרה ציבורית, ובכלל זה גם לא להיבחר לכנסת. כמו כן יתוקנו החוקים הקיימים כך שחבר כנסת, שר, או ראש ממשלה שבמהלך כהונתו הוגש כנגדו כתב אישום – יחוייב להתפטר מיידית מתפקידו, ואם יסרב לעשות כן, יודח אוטומטית בתוך שבועיים מיום הגשת כתב האישום.
  • הממשלה תמנה מיידית, על פי החוקים הקיימים ובמידת הצורך תוך דה-פוליטיזציה של וועדות האיתור והליכי המינויים, את כלל בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק ובמערכות הממשל השונות – פרקליט מדינה, מפכ"ל וכיו"ב.
  • כמו כן הכנסת תפעל, ככל שהדבר יתאפשר, להדחת מבקר המדינה (נדרש רוב מיוחס של 90 חברי כנסת) והחלפתו בשופט בדימוס שיאותר בהליך מקצועי.
  • הממשלה תכריז על תהליך פרלמנטרי וציבורי שיימשך שנה, ושבסופו יוצע "חוק המשילות". חוק זה יאזן מחדש בין עבודת שלוש הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – באופן שיבטיח מינהל תקין, טוהר מידות, איזונים ובלמים, ויציבות שלטונית לטובת כלל האזרחים והתושבים. בין היתר תיבחן במסגרת תהליך ציבורי ושקוף זה גם סוגיית כינון חוקה לישראל, תוך לימוד הנסיונות הקודמים שנעשו בנושא בישראל, ותהליכי כינון חוקה במדינות דמוקרטיות מתקדמות בעולם.
  • בנושא המאבק בקורונה, הממשלה תמנה שר בריאות מקצועי ותטיל עליו את האחריות הכוללת לטיפול במגיפה. השר ידווח לוועדת השרים לענייני בטחון לאומי ('הקבינט'), בראשות ראש הממשלה.
  • מאמצי החילוץ הכלכליים והפיננסיים יוכוונו לעסקים קטנים ובינוניים, ולהתמודדות עם שיעורי האבטלה. הממשלה תבחן את האפשרות למעבר לשכר-יסוד (Basic income) לכל זכאי/ת, ותבוא בדברים עם הגורמים הממשלתיים והמקצועיים השוקלים כעת מודלים שונים במדינות רווחה מתקדמות, כולל בארה"ב.
  • הממשלה תראה במשבר הקורונה הזדמנות לביצוע רפורמות מבניות במשק הישראלי, בדגש על שבירת מונופולים, דיגיטליזציה של שירותים ממשלתיים, פתיחת שוק הבנקאות לתחרות, האצת השקעות בתשתיות, צמצום ביורוקרטיה והקטנת פנסיות תקציביות החורגות מתקרה מסוימת.
  • בתחומי דת ומדינה, הממשלה תבקש מבג"ץ דחייה אחרונה בהחלט בסוגיית גיוס החרדים, ותבטיח לגבש בתוך שנה מודל חדש וכוללני לשירות צבאי, אזרחי ולאומי, שיחול על כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, חילונים וחרדים, דתיים לאומיים, גברים ונשים. את המודל תגבש וועדה ציבורית שתכלול או תבוא בדברים עם נציגי כלל המגזרים בחברה.
  • ה"סטטוס קוו" בסוגיות דת ומדינה ישונה בהתאם לרצונו של רוב הציבור, תוך התחשבות ברצון המיעוט החרדי – תחבורה ציבורית בשבת תתאפשר על בסיס משאלים מחייבים ברמה המוניציפלית והאזורית.
  • תבוצע רפורמה אזרחית בתחומי הנישואין, הגירושין, והקבורה, באופן שיאפשר תחרות ויסיים את המונופול של הרבנות הראשית.
  • בשאר הסוגיות שעל הפרק, ובכללן נושא סיפוח שטחים, הממשלה תאפשר חופש הצבעה למרכיביה. יבחנו משמעויות הבאת כל סיפוח שטחים למשאל עם מחייב, בדומה לחוק הקיים באשר לוויתור על שטחים ריבוניים, המחייב משאל עם או רוב של 80 חברי כנסת.

אילו מפלגות עשויות לתמוך בממשלת-התנקות מעין זו?

על פניו, כל המפלגות שאינן חברות בבלוק של נתניהו, קרי רוב העם, 62 המנדטים בבחירות. בניכוי אורלי לוי-אבקסיס שגנבה מנדט אחד, ובהנחה ששני הח"כים של "דרך ארץ" לא יהיו מעוניינים בבחירות נוספות, 61 חברי כנסת.

מי חבר/ת הכנסת העשוי לזכות באמונם של ה-61 הללו כראש הממשלה?

ברור שהאדונים גנץ ואשכנזי אינם באים עוד בחשבון. מבין ראשי המפלגות נראה שגם לפיד וליברמן, כל אחד ומתנגדיו האישיים ו/או האידאולוגים, ובוודאי עודה, וכן הורוביץ, לא יוכלו לקוות לגייס 60 חתימות.

מי עשוי לזכות באמון ה-61 כרה"מ? ברור שהאדונים גנץ ואשכנזי אינם באים עוד בחשבון. מבין ראשי המפלגות נראה שגם לפיד וליברמן, כל אחד ומתנגדיו, ובוודאי עודה, וכן הורוביץ, לא יוכלו לקוות לגייס 60 חתימות

אז מי נשאר? חבר הכנסת בוגי יעלון, איש ימין-מרכז, רמטכ"ל ושר בטחון לשעבר, חבר כנסת מזה 12 שנים, העומד כיום בראש מפלגה זעירה (תל"ם). יעלון יכול לשמש בתפקיד גולדה מאיר או יצחק שמיר, קרי חבר כנסת שאין לו בסיס-כוח עצמאי גדול, ולכן אינו מאיים על עמיתיו לטווח ארוך. הוא הוכיח יושרה, כושר ביצוע ועמידות גם בשדה הפוליטי. עמדותיו ממקמות אותו בקונסנזוס רחב למדי, ונסיונו הניהולי והפוליטי עשוי להבטיח תפקוד יעיל של הממשלה.

אלמלא בגידתו הקולוסאלית בבוחריו, יכול היה גם עמיר פרץ, זקן חברי הכנסת, שר בטחון לשעבר, אדם שנסיונו הפוליטי עצום, והרקע הייחודי שלו כתושב שדרות מקנה לו יתרונות מובהקים, המגיע ממפלגה שורשית ומכובדת-לשעבר, להיות גם הוא מועמד ראוי. אולם בחתימתו על ההסכם הקואליציוני המכשיר את נתניהו, הוא איבד את עולמו הציבורי.

האם יש ביכולתו של יעלון לגייס את חתימותיהם של כל חבריו הנוכחיים והלשעברים בכחולבן? את ליברמן – מי שיעלון השתלח בו קשות בעבר – וצייתניו? וגם את כל קולותיהם של חברי הרשימה המשותפת? זוהי משימה קשה ביותר. אבל אם וכאשר המערכת תיכנס לקוראלס, וחברי כנסת רבים יראו בבעתה את כסאותיהם הולכים ונמוגים בערפל בחירות רביעיות, יתכן שהם יחשבו מסלול מחדש.

האופציה להקמת ממשלת-התנקות שתבטיח יציבות שלטונית, משילות משופרת והתמודדות עם אתגרי הקורונה, ממשלה רזה ויעילה שתחדש את אמון הציבור בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון, ושתנוהל באופן שיתופי ומכובד, ע"י רמטכ"ל ושר בטחון לשעבר, שהחל את הקריירה הפוליטית לצד נתניהו אך השכיל להתנתק ולהתנקות ממנו, האופציה הזו איננה דמיונית. היא לחלוטין בידיהם של 61 חברי כנסת, שיביאו בכך לידי ביטוי את רצונו הדמוקרטי של העם.