1
כלכלת לבנון נופלת, וחזבאללה צוחק
חלונות הראווה המנופצים של הבנקים בטריפולי, צידון וערים אחרות, חושפים את הקרביים של המערכת הפיננסית בארץ הארזים: אין מי שיעזור ואין כסף.
הצניחה החופשית של הכלכלה הלבנונית לא החלה השבוע, אלא לפני עשור לפחות. הגרעון הלך וגדל, הכנסות המדינה פחתו, התיירות העשירה מהמפרץ התאיידה, וכך גם הסיוע שהעניקו מדינות ערביות אחרות ללבנון.
השבוע, הייאוש של האזרחים – העניים והמובטלים ברובם – הגיע לשיא. לאחר ההפגנות הראוותניות והשמחות של סתיו 2019, ותקופת השקט המתוח מסביב להרכבת הממשלה החדשה ולהתפרצות המגפה – הלבנונים שוב יוצאים לרחובות.
Banks set on fire in #Lebanon as currency crashes in hyperinflation event. pic.twitter.com/B46royW8vY
— banthebbc ???? (@banthebbc) April 28, 2020
הפעם הם לא דורשים לפטר את הממשלה, אלא את נגיד הבנק המרכזי, ריאד סלאמה, שהפך לאויב הציבור מספר אחת. הנגיד לא יצר את הגרעון, ולא הביא ללבנון מיליון פליטים סוריים שמתחרים עם התושבים העניים על מקומות העבודה המועטים. אך ברחובות משוכנעים שהוא האיש הרע, שהניח למטבע הלבנוני להתרסק ומנע מהאזרחים למשוך את הפיקדונות במטבע זר.
לפני מספר חודשים, כשהפגנות המוניות התקיימו מביירות ועד נבטיה, האזרחים היו מאוחדים נגד כל המפלגות הפוליטיות שאכזבו אותם בעבר. הפעם, ההפגנות הלבנוניות נושאות אופי אחר – הן מיואשות יותר, אלימות יותר ושמחות פחות.
https://twitter.com/redfishstream/status/1255436954587598849
המפגינים יוצאים נגד הנגיד והבנקים, והאליטות הפוליטיות שממשיכות להתעשר גם במשבר. אך יד נעלמה מרחיקה את המחאה ממעוזי חזבאללה בדאחיה ובדרום לבנון. במקביל, אנשי חזבאללה מצטרפים למתקפות נגד הנגיד, שנתפס כאיש הנאמן למערב, שעובד למען הנושים הבינלאומיים של לבנון ולא למען הלבנונים.
ברור מי מרוויח מכך. פחות ברור כיצד תוכל לבנון – שהגיעה למצב של פשיטת רגל, כמו מצרים בסוף המאה ה-19 – למצוא דרך לצאת מהמשבר. אז, מצרים הפכה לפרוטקטורט (מדינת חסות) בריטי. מי יציל את לבנון, וישלוט בה היום?
לא ברור כיצד תוכל לבנון למצוא דרך לצאת מהמשבר. בסוף המאה ה-19 מצרים פשטה רגיל והפכה למדינת חסות בריטית. מי יציל את לבנון וישלוט בה היום?
2
טראמפ מאיים על יורש העצר הסעודי
החשיפה המעניינת של רויטרס מעידה על כך שבמהלך מלחמת הנפט בין רוסיה לסעודיה, התקשר הנשיא טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ואמר לו בפשטות, שאם סעודיה לא תפסיק להציף את השוק בנפט, הוא "לא יוכל להגן יותר על סעודיה בקונגרס, שם מזמן הוחלט להפסיק את הסיוע הצבאי לא-ריאד".
לאחר השיחה ההיא, העניינים – באופן מפתיע – הסתדרו מהר מאוד. סעודיה ורוסיה "החליטו" לקצץ בתפוקת הנפט, וכך ניצלה תעשיית פצלי הנפט בארה"ב מקריסה מוחלטת, שהייתה עלולה להפוך למשבר כלכלי רחב באמריקה.
האם הסעודים, וגם בני הברית האחרים של ארה"ב, אמורים להתחיל לדאוג? למעשה, הם היו צריכים להתחיל לדאוג כבר לפני כשנה, כאשר ארה"ב הכריזה על הוצאת כוחותיה מצפון מזרח-סוריה, וזנחה את בני הברית הכורדיים לגורלם.
To the US Army who are leaving northeast Syria now: Tell your children that the children of the Kurds were killed by the Turks and we did nothing to protect them! pic.twitter.com/4cuqyj3oQc
— pyd rojava (@PYD_Rojava) October 20, 2019
מי שלא מבין מה קורה, כדאי שיקשיב טוב לטראמפ. מהרגע שנכנס למשחק הוא אומר דבר אחד: America First. קודם כל ארה"ב, ורק אחרי זה, בהפרש ניכר, כל האחרים. אם המדיניות הסעודית האנטי-איראנית משתלמת לארה"ב – מצוין. אך אם פתאום יתברר לטראמפ שעדיף לארצות הברית לעשות עסקים עם האיראנים, הסעודים יצטרכו להשלים עם כך, להיות יפים ולחייך.
כמובן שלא מדובר אך ורק בטראמפ: כידוע, במדיניות החוץ אין חברים, אלא רק אינטרסים. רק שלהבדיל מבעבר, בבית הלבן יושב מישהו שמשנה את דעתו ביחס לאינטרסים האמריקאים לעתים תכופות, מערב בהם את האינטרסים הפרטיים שלו, וכך ויוצר אי-יציבות ואי-ודאות בין בנות בריתה של ארצות הברית.
גם בירושלים יודעים זאת היטב. אם סיפוח חד-צדדי ישרת את היושב הבית הלבן – יש אור ירוק. אם האינטרסים הכלכליים של ארה"ב או של טראמפ עצמו עלולים להיפגע – מהלך הסיפוח יצטרך לחכות.
אם סיפוח חד-צדדי ישרת את היושב הבית הלבן – יש אור ירוק. אם האינטרסים הכלכליים של ארה"ב או של טראמפ עצמו עלולים להיפגע – מהלך הסיפוח יצטרך לחכות
3
האם דאע"ש קם לתחייה בחסות הקורונה?
במהלך חודש אפריל היו במחוז דיאלה העיראקי יותר פיגועי טרור ונרצחים מאשר בשלוש שנים האחרונות, מאז שהקואליציה הבינ"ל וכוחות הביטחון העיראקיים (בשילוב עם מיליציות שיעיות) הצליחו למוטט את דאע"ש בעיארק.
רק במהלך השבוע שלישי של אפריל, דאע"ש לקח אחריות על כ-34 פיגועים במדינה, מרביתם במחוזות דיאלה ואנבאר.
גם המצב בצפון-מזרח סוריה ובדרומה אינו רגוע, גם שם נרשמה עליה משמעותית בטרור. האם בחסות הקורונה, הג'יהדיסטים שוב ישתלטו על שטחים נרחבים ממזרח וממערב לנהר הפרת, ויטילו מורא על האוכלוסייה המקומית?
כרגע, תסריט האימים הזה רחוק. יחד עם זאת, מאות אסירים שמשתחררים מבתי הכלא העמוסים באזור – שם קיים חשש כבד מהדבקות המונית בקורונה – מוצאים את דרכם אל מעוזי דאע"ש בסוריה ובעיראק ומיד "חוזרים לפעילות".
מאות אסירים שמשתחררים מבתי הכלא העמוסים – שם קיים חשש כבד מהדבקות המונית בקורונה – מוצאים את דרכם אל מעוזי דאע"ש בסוריה ועיראק ומיד "חוזרים לפעילות"
במקביל, כוחות הביטחון – שמתמודדים כעת גם עם אכיפת סגרים ומדיניות של בידוד חברתי – מתקשים לבלום את המתקפות. אם לא יינקטו האמצעים הדרושים, בעוד חודשים אחדים העולם צפוי לגלות כי גם לאחר שארה"ב, רוסיה, עיראק וסוריה הכריזו ניצחון על דאע"ש, הארגון עדיין קיים ומאיים על האנושות.
4
המיליארדר סורי המושחת שובר שתיקה
בסוריה, שמו של ראמי מכלוף – בן דודו של הנשיא בשאר אסד – הולך לפניו, אך לא במובן הטוב. הסורים מכירים את מכלוף, מיליארדר ששולט בחברות תקשורת וטלפוניה, רשתות שיווק, מספר בנקים וחברת תעופה, בתור "מר 10%", מכיוון שאחוז גבוה מכל רווח שמגיע לקופת המדינה נשאר בכיסו הפרטי.
מכלוף סובל מסנקציות אמריקאיות משנת 2008, והעושר המופלג שאותו הוא ובני משפחתו מציגים בראוותנות, גרם כבר לריבים משמעותיים במשפחת אסד.
בוידאו שמכלוף פרסם בעמוד הפייסבוק שלו ביום חמישי בלילה, הוא שבר שתיקה ארוכה והציג את גרסתו: "שילמתי את כל מה שהייתי צריך לשלם, עד הגרוש האחרון", הסביר מכלוף, ומיד מוסיף שאם "צריך לשלם עוד משהו" לסוריה, ארצו הוא יעשה זאת, אך לא בבת אחת, אלא בתשלומים.
كُنْ مَع الله ولا تُباليْ
Posted by رامي مخلوف on Thursday, April 30, 2020
ככל הנראה, הנאום הזה קשור לידיעות על כך שבחודשים האחרונים בשאר אסד הלאים מספר חברות של מכלוף, ואילץ אותו "לתרום" כספים רבים לקופת המדינה הריקה. בוידאו מכלוף נראה רדוף ומסכן, וככל הנראה חושש לחייו.
בעת הריב הגדול בשנה שעברה, בסוריה נפוצו שמועות על כך שבקרמלין רצו להחליף את אסד במכלוף. וגם אם מדובר בבדייה מוחלטת (השחיתות של מכלוף היא מושא לביקורת ברוסיה), כנראה שהמכלול של כל הגורמים הללו הספיק לנשיא הסורי כדי להשתלט על נכסי בן דודו ולשים סוף להשפעתו ההולכת וגדלה.
5
יום הולדתו של חוסני מובארכ
ב-4 במאי 1928, בכפר אל-מוסולוחה במחוז אל-מנופיה צפונית לקהיר, נולד מחמד חוסני מובארכ. בצעירותו, בחר בקריירה צבאית ונרשם לאקדמיה הצבאית הלאומית המצרית. עם סיום לימודיו נסע לברית המועצות, שם למד בבית הספר לטיסה בעיר פרונזה, ובמהרה הפך ממדריך טיסה למפקד טייסת ולמפקד בסיס של חיל האוויר המצרי. בשנת 1973, מובארכ כבר היה מפקד החיל כולו.
הקידום הגדול באמת הגיע בשנת 1975, אז הנשיא סאדאת מינה את מובארכ לסגנו. בין 1981 ל-2011 מובארכ שימש כנשיא מצרים, עד שנאלץ להתפטר בעקבות פרוץ האביב הערבי בכיכר תחריר.
הנשיא הרביעי של מצרים, שהיה לפרעה ששלט במדינה במהלך שלושה עשורים עד שהודח, נשפט ונאסר, הלך לעולמו ב-25 בפברואר 2020.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם