אל תחכו לבג"ץ

כמאה פעילי מחאת הדגלים השחורים מול בג"ץ, כדי לאפשר לו "להחליט בלי פחד", 30 באפריל 2020 (צילום: מחאת הדגלים השחורים)
מחאת הדגלים השחורים
כמאה פעילי מחאת הדגלים השחורים מול בג"ץ, כדי לאפשר לו "להחליט בלי פחד", 30 באפריל 2020

המשפט הישראלי אינו מונע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. ראוי היה שהנורמות הציבוריות ימנעו זאת, אבל הן אינן, לפחות לא בישראל. ראוי היה שהפוליטיקה תמנע זאת, אבל מתברר שבישראל היא אינה מונעת זאת. כך גם ראוי היה שהמשפט הישראלי ימנע זאת, אבל בישראל גם הוא אינו מציע פתרון.

שלשום הציג מדרכי קרמניצר ב"הארץ" ניתוח משפטי לפיו בנימין נתניהו, כנאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, מנוע לא רק מלקבל את התפקיד להרכיב ממשלה מאת הנשיא או לקבל את אמון הכנסת לכהן כראש ממשלה, אלא אף מנוע בעצמו מלקבל על עצמו את התפקיד. על אף שאין לי אלא הערכה אדירה לקרמניצר ועל אף שיש בי רצון עז לראות את יחיד-הסגולה-בעיני-עצמו-ושלוחיו נעלם מהזירה הציבורית, אני מתקשה למצוא במשפט הישראלי את שקרמניצר מצא בו.

המשפט הישראלי אינו מונע מנאשם בפלילים לכהן כרה"מ. ראוי היה שהנורמות הציבוריות ימנעו זאת, אבל הן לא. ראוי היה שהפוליטיקה תמנע זאת, אבל מתברר שהיא לא. ראוי היה שהמשפט הישראלי ימנע זאת, אבל הוא לא

שום שיטת משפט סבירה לא מותירה בידי אדם שיקול דעת כלשהו אם לקבל על עצמו (או להמשיך להחזיק) בתפקיד אליו חתר כל חייו. זוהי ציפייה בלתי סבירה והמשפט נמנע מלצפות מאדם את שלא סביר לצפות ממנו. לכן אדם אינו מחויב להעיד עדות שתביא להרשעתו שלו בפלילים. על אף הבדלי הזירות, אין טעם לחייב בכך אדם גם במשפט החוקתי, ואין כל עדות לכך שהמשפט מחזיק בציפייה כזו מהפרט בישראל ולמיטב ידיעתי גם לא בשום מקום אחר.

קרמניצר טען שם שבמקרה של נתניהו יש להתייחס לרצון הבוחר בספקנות רבה מזו שהתייחס אליה מנדלבליט, כיוון שרצון זה עוצב בעקבות שקרים שהפיצו נתניהו, גנץ ותועמלניהם. זו טענה שיש בה ממש במישור הציבורי. אלא שמנהיגים רבים בדמוקרטיות רבות נבחרו במערכות בחירות רבות, למרבה הצער והזעזוע, גם בזכות שקרים רבים.

זוהי מציאות בלתי נסבלת, שיש לטפל בה באמצעות דיני תעמולה, דיני תקשורת ודיני עונשין ומעל הכל חינוך לאזרחות. אבל הטלת ספק בתוצאות הבחירות בגלל שקרים שהופצו לפניהן מביעה אולי ספקנות במקומה באשר לתקינות המערכת הדמוקרטית שלנו, אלא שמשמעותה המעשית היא הטלת ספק במערכות בחירות רבות כאן ובעולם. דמוקרטיה היא אכן שיטת ממשל גרועה, כפי שטען ווינסטון צ'רצ'יל, והוסיף שהיא גרועה פחות רק מכל השיטות האחרות שנוסו במהלך ההיסטוריה.

יש, כפי שטענו קרמניצר ואחרים, הבדל של ממש בין הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מכהן לבין מניעת הקמת ממשלה על-ידי חבר כנסת הנאשם בפלילים. חוק-יסוד: הממשלה, עוסק על פי לשונו רק במקרה הראשון. אלא שהחוק מאפשר לרוב חברי הכנסת להביא להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר כנסת כרצונם ואינו מותיר לנשיא כל שיקול דעת בעניין זה.

בנוסף, חוק הממשלה (שזה חוק אחר מחוק-יסוד: הממשלה) מתייחס מפורשות לאפשרות שאדם שעומד בפני דין פלילי ימונה למשרת ראש הממשלה ומגדיר כיצד יש להמשיך את משפטו במצב שכזה. המשפט הישראלי קבע דין אחד לשרים ודין אחר לראש הממשלה בסוגיית כשירות לאחר הרשעה. לכן גם הנסיון לטעון שהלכת דרעי-פנחסי שחייבה את ראש הממשלה רבין לפטר שרים שהוגשו נגדם כתבי אישום, חלה מ"קל וחומר" על ראש הממשלה, לא צולח. בסופו של יום, לאחר שהפכתי והפכתי בחוקי היסוד, בחוקים ובהלכות, ולמרות תקוותי ומאמציי, לא מצאתי בהן את מה שכמו קרמניצר קיוויתי למצוא.

המשפט הישראלי קבע דין אחד לשרים ודין אחר לרה"מ בסוגיית כשירות לאחר הרשעה. לכן גם הנסיון לטעון שהלכת דרעי-פנחסי שחייבה את רה"מ רבין לפטר שרים עם כתבי אישום, חלה מ"קל וחומר" על רה"מ, לא צולח

שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית כולה ניצבים בפני סכנות שלא היו חשופים להן לפחות מזה כמה עשורים. המשך כהונתו של נתניהו וחבר מרעיו בממשלה מהווה איום של ממש על החירות הפוליטית של כל אחד ואחת מאזרחי ישראל, ועל עתידה של המדינה כסוג של דמוקרטיה מערבית.

האשמים במצב הם כמחצית מהבוחרים בישראל ובעיקר פוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית, המאפשרים איש איש מסיבותיו את המשך כהונת נתניהו. לא במנדלבליט האשם, הוא רק יועץ משפטי לממשלה. גם לא בשופטי בית המשפט העליון. הם רק שופטים. גם הם מבינים את מגבלות יכולותיהם. "צניעות וענווה מידות יפות הן לאדם" פסק פעם השופט מישאל חשין "ושופט הוא אדם".

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים
סגירה