ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו עושה זאת שוב. אחרי שהוריד ביוזמתו או בסיוע אחרים שורה ארוכה של בכירים בליכוד שאיימו על מנהיגותו לאורך השנים, הוא מדלג שוב על הדור שמיועד לרשת אותו. המינוי של אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים הוא הסימן המובהק למהלך החיסול הנרחב הזה, שלא רבים שמים לב אליו.
קצרה היריעה מלהכיל את כל השמות שקראו תיגר בעבר על מנהיגות נתניהו. מדובר בעשרות בכירים שפעם חשבו שהם ראויים להוביל את הליכוד במקום נתניהו, אבל כולם כבר אינם אנשים רלבנטיים בציבוריות הישראלית.
רשימה חלקית בלבד של המובסים לאורך הדרך: דוד לוי, משה קצב, דוד מגן, בני בגין, סילבן שלום, רוני מילוא, דן מרידור, משה כחלון, אפילו משה פייגלין. היחיד לאורך השנים שהצליח להתמודד ואפילו לנצח את נתניהו היה אריאל שרון.
עכשיו מתפנה נתניהו לחסל שכבה חדשה, שמתקרבת אליו. מדובר ביולי אדלשטיין (מקום ראשון בפריימריז בליכוד) ישראל כ"ץ (מקום שני), גלעד ארדן (מקום שלישי) וגדעון סער (מקום רביעי). בואו נתחיל עם כ"ץ.
שר החוץ החדש קיבל שדרוג ראוי לכאורה, אבל הוא נפרד מתיק התחבורה שהפך אותו במשך עשר השנים האחרונות לאיש החזק ביותר בליכוד אחרי נתניהו. פעם או פעמיים ניסה נתניהו להזיז את כ"ץ מתיק התחבורה, אבל הוא לא הצליח, דווקא בגלל הכוח הרב שצבר כ"ץ.
כ"ץ מקבל את תיק החוץ וגם את תואר סגן ראש הממשלה, אבל נתניהו לא מייעד כנראה את תיק התחבורה לקולגה שלו בליכוד אלא לאיחוד מפלגות הימין. כך מתכנן נתניהו לפרק את כ"ץ מכוחו הפוליטי. כ"ץ צריך לקוות כי אחרי הבחירות כחול-לבן לא תתפרק, וחלקים ממנה יצטרפו לקואליציה, כי אז נתניהו ישמח לתת לשותפים החדשים גם את תיק החוץ.
יולי אדלשטיין בחר לעצמו מסלול מקביל. במהלך המשבר הפוליטי לפני שבועיים, עלה רעיון בשולי הליכוד למרוד בנתניהו, להתנגד להקדמת הבחירות ולהטיל את הרכבת הממשלה על אדלשטיין, לפחות באופן זמני. הרעיון נגנז ונגוז מיד כאשר עלה.
במהלך המשבר עלה רעיון בשולי הליכוד למרוד בנתניהו, להתנגד להקדמת הבחירות ולהטיל את הרכבת הממשלה על אדלשטיין, לפחות באופן זמני. הרעיון נגנז ונגוז מיד כאשר עלה
אדלשטיין יישאר בתפקיד יו"ר הכנסת ובעוד שנתיים ירוץ לנשיאות המדינה, אם לא יחולו שינויים דרמטיים. נתניהו לא רואה באדלשטיין גורם סיכון, ובבחירות הקרובות הוא אפילו מייעד לו תפקיד במלחמת החורמה על ליברמן והקול הרוסי.
גלעד ארדן הוא אחד האנשים הפופולריים בליכוד מזה שנים. אולם, הוא אינו מחביביו של נתניהו ובני ביתו. את הסיבות אפשר למצוא בהיסטוריה של החקירות נגד ראש הממשלה, ובציפיות המופרכות של מקורבי נתניהו מהשר לביטחון פנים. ארדן מתרחק מהתיק לביטחון פנים ואולי מתרחק מהארץ, ויהיה השגריר באו"ם.
גדעון סער, שגם הוא מוזכר כמועמד אלטרנטיבי, מוחרם באופן כמעט רשמי. הוא לא יהיה בממשלה – לא הנוכחית ולא בזו שנתניהו מייעד להקים אחרי הבחירות.
ויש עוד דמות שחוסלה בשקט: משה כחלון, שהיה פעם אחד המבקרים הגדולים של נתניהו, פרש מהליכוד, ועכשיו נטמע מחדש במפלגת השלטון עם חבריו בכולנו, ויכהן כשר אוצר קצוץ כנפיים. עוד פוליטיקאי מנוטרל.
בממשלה יש שלושה תיקים אדירים, שמאפשרים תחזוקה של כוח פוליטי באמצעות חלוקת תקציבים ומינויים פוליטיים כמעט לא מוגבלים לאורך ולרוחב. מדובר בתיק התחבורה, תיק השיכון והבינוי, ותיק הפנים. התיקים הללו אינם בידי הליכוד, ולא בטוח שיהיו בידי הליכוד אחרי הבחירות. נתניהו מעדיף שותפים קואליציוניים מרוצים, מאשר שרים חזקים במפלגתו. ואם יש תיקים בעלי משקל סגולי, כמו תיק המשפטים, נתניהו נותן אותו לאמיר אוחנה בן ה-43. כך מדלגים על דור.
"אנחנו גם לא יכולים להשתחרר. הלכנו לבחירות האלה מתוך המלכודת שנתניהו נתון בה. הוא לא יכול להקים ממשלה בגלל המצב המשפטי שלו ולכן כולנו בבחירות"
הבכירים בליכוד יודעים שנתניהו נועל אותם. "אנחנו במלכודת בתוך מלכודת", אומר לזמן ישראל מקורב לאחד השרים. "אנחנו גם לא יכולים להשתחרר. הלכנו לבחירות האלה מתוך המלכודת שנתניהו נתון בה. הוא לא יכול להקים ממשלה בגלל המצב המשפטי שלו ולכן כולנו בבחירות.
"היום אנחנו לפני בחירות ולא יכולים לצאת נגד ההחלטות שלו. אם תשאל את האנשים, כולם מבינים ואולי גם מקווים, שנתניהו לפני עסקת טיעון שתוציא אותו מהמשחק – ואז נתחיל במשחק חדש לגמרי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם