שופטי העליון הבהירו: ההסכם הקואליציוני יעבור שינויים רבים

ביום השני לדיונים הביעו שופטי בג"ץ הסתייגות ברורה מכמה סעיפים בהסכם בין כחול-לבן לליכוד ● עם זאת, התיקונים לחוקי היסוד לא צפויים למנוע את העברת 61 החתימות לנשיא המדינה הממליצות על נתניהו להרכיב ממשלה ביום חמישי השבוע - אבל כחול-לבן עלולה להישאר נטולת ביטחונות בסעיפים מרכזיים וחשובים לה במיוחד

הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן, 4 במאי 2021 (צילום: צילום מסך, שידור הרשות השופטת)
צילום מסך, שידור הרשות השופטת
הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן, 4 במאי 2021

מיד לאחר הבחירות האחרונות, לאור איום כחול-לבן להעביר חקיקה נגד אפשרות של נאשם לכהן כראש ממשלה, יצא הליכוד בהובלת בנימין נתניהו לקמפיין נגד הצעת החוק. יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר איים כי מי שיתמוך ב"חקיקה פרסונלית" יהיה פסול מהשתתפות בכל קואליציה שיקים נתניהו. נתניהו עצמו העלה סרטון לפייסבוק בו טען כי מדובר בגניבת הבחירות, וציטט את התנגדות אביגדור ליברמן לחקיקה פרסונלית.

לכן היה מעניין לשמוע בדיון בבג"ץ היום את פרקליטו האישי של ראש הממשלה, מיכאל ראבילו, משיב לשאלת המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי המרכיבים הפרסונליים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן ובחקיקה הנגזרת ממנו אינם פסולים.

אכן, אמר ראבילו, יש בחקיקה "מימד שאפשר להגדיר פרסונלי. מהבדיקות שאני ערכתי, בית המשפט הזה לא קבע באופן נחרץ שהוראות חוק פרסונליות הן הוראות חוק שאין יכולת לחוקק אותן, ולכן זה עומד בקביעות של בית המשפט הנכבד הזה".

הדיון היום, שהתמקד בהסכם הקואליציוני, היה נינוח יותר מהדיון שהתקיים אתמול על סוגיית הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. הנינוחות היחסית נשבה בעיקר מהנשיאה אסתר חיות, שאמנם ניהלה כרגיל את הדיון ביד רמה ובצורה ממוקדת, אך עשתה זאת בטון פחות תוקפני מהטון שאיפיין אותה אתמול, גם ביחס לטוענים בעד זכותו של נתניהו להרכיב ממשלה וגם ביחס לעותרים נגד האפשרות הזאת. לא מן הנמנע שהשידור החי התקדימי של הדיון גרם לשינוי.

עורכי הדין נערכים לישיבה בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד הממשלה (צילום: Yossi Zamir/POOL)
עורכי הדין נערכים לישיבה בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד הממשלה (צילום: Yossi Zamir/POOL)

ארבע סוגיות מרכזיות

בתחילת הדיון חילקה חיות את הסוגיות המרכזיות בהסכם הקואליציוני לארבעה סוגים. הסדרים המתורגמים בימים אלה לחקיקה בכנסת, בעיקר יצירת מודל ממשלת החילופים; הסדרים המחייבים חקיקה עתידית, כמו החוק הנורווגי, חוק הגיוס והתקציב הדו-שנתי; הסדרים פנים-פרלמנטריים, כמו הרכב הוועדה למינוי שופטים, חלוקת ועדות הכנסת בין הקואליציה לאופוזיציה וקווי היסוד של הממשלה; והסדרים שאינם מצריכים חקיקה או פעולה של הכנסת, כמו הקפאת מינויים לחצי שנה, הקפאת החקיקה, והסכמות על מינויים למועצות ותאגידים שאינם חברות ממשלתיות.

חיות ביקשה מעורכי הדין להתמקד בשני הסוגים האחרונים בלבד, ובכך קיבלה למעשה את עמדת הליכוד, כחול-לבן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על כך שאין לדון בתיקוני חקיקה שלא הושלמו לאור הלכת בג"ץ בנושא. לאור זאת, התיקונים לחוק יסוד הממשלה ולחוק יסוד הכנסת לא צפויים למנוע את ההודעה לנשיא המדינה כי יש בידי נתניהו להרכיב ממשלה ביום חמישי השבוע, כפי שמקווים בליכוד ובכחול-לבן.

פרקליטו האישי של ראש הממשלה, מיכאל ראבילו: מהבדיקות שאני ערכתי, בית המשפט הזה לא קבע באופן נחרץ שהוראות חוק פרסונליות הן הוראות חוק שאין יכולת לחוקק אותן, ולכן זה עומד בקביעות של בית המשפט"

מצב זה מזמין צרות בעיקר מצד כחול-לבן, שעלולה למצוא את עצמה בדיעבד נטולת ביטחונות בסעיפים מרכזיים וחשובים לה במיוחד, כמו החוק הנורווגי המדלג, שהשופטים הבהירו לאורך הדיון באופן חד-משמעי שאינו מקובל עליהם, וכן בעניין מניעת הפלת הממשלה ברוב משוריין של 75, תיקון המעורר קשיים חוקתיים ברורים.

אם בני גנץ וגבי אשכנזי לא היו מפגינים התלהבות עיוורת כשל נער מאוהב להיכנס לממשלה, היה מקום להעריך שהפסיקה המסתמנת של בג"ץ תגרום להם לפרוש מההסכם עם הליכוד.

לא מעט נקודות בהסכם צפויות להשתנות

ראשון הדוברים היה ראבילו, שנתן במשך שעה וחצי הופעה בוטחת שבמהלכה הפגין בקיאות מרשימה בחומר, ולא נרתע משאלות חוזרות ונשנות שהפנו אליו השופטים. למרות זאת הוא נאלץ להתיישר עם דרישות השופטים למתן הבהרות בנושאים שונים בתוך 24 שעות, והסכים למעשה לכך שההסכם ישונה בלא מעט נקודות.

הבוקר דיווח פרשן זמן ישראל שלום ירושלמי כי נתניהו עשוי להיאחז בכל שינוי קטן כעילה לפיצוץ ההסכם, מה שעשוי לפתור לגנץ ואשכנזי את רסיסי הדילמה הקלושים, ולהוביל לבחירות רביעיות ברצף.

בתחילת דבריו של ראבילו שאלו אותו השופטים אם חקיקת ממשלת החילופים ותיקוני החקיקה האחרים ייעשו בהוראת שעה שתפוג בסיום הקדנציה הנוכחית של הכנסת, לאור זאת שהיא עוסקת בסיטואציה נקודתית.

בעניין הזה תשובתו הותירה מקום להשלמות: "לא ברור מה יהיה בהוראה קבועה ומה בהוראת שעה", אמר, ויחד עם זאת הוסיף כי התיקונים המאפשרים ממשלת חילופים יישארו באופן קבוע בחוק היסוד, כאופציה – ולא חובה – לממשלות דומות בעתיד.

לאורך דבריו נאלץ ראבילו להיאבק בקרן שמש עיקשת ומסנוורת שנפלה בדיוק במקום בו עמד וטען, מה שאילץ אותו לשנות מדי פעם מיקום, והזכיר את אמירתו של לואיס ברנדייס, השופט המיתולוגי של בית המשפט העליון בארה"ב, על אור השמש המחטא. בצד העותרים שררה ודאי הסכמה על הצורך הבוער בחומר חיטוי לטיהור ההסכם הקואליציוני, שהושג בנסיבות מדיפות ריח רע.

עו"ד ענר הלמן בבג"ץ הבוקר, צילום מסך
עו"ד ענר הלמן בבג"ץ הבוקר, צילום מסך

במהלך הדיון הביעו שופטי בג"ץ הסתייגות ברורה מכמה סעיפים בהסכם, בהם הקפאת המינויים לחצי שנה, הקפאת החקיקה בכנסת בתקופת החירום, דחיית פרסום קווי היסוד המלאים של הממשלה לאחרי השבעתה, הדרת האופוזיציה מראשות ועדות הכנסת למעט הוועדה לביקורת המדינה, וכן, כאמור, החוק הנורווגי. סוגיית הקפאת המינויים, הבהיר נציג היועץ מנדלבליט, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, עומדת בראש רשימת הסעיפים הבעייתיים בהסכם הקואליציוני.

בעניין קווי היסוד הוציאו השופטים מראבילו התחייבות להגיש בתוך 24 שעות עיגון כתוב להתחייבותו כי הסעיף בהסכם לא ימומש בניסוחו הנוכחי, אלא יוצגו לכנסת קווי היסוד המלאים לכל תקופת כהונת הממשלה. בעניין החוק הנורווגי אמר ראבילו כי מבחינת ראש הממשלה אפשר לוותר עליו, ואישור לכך נתן גם עורך הדין של הליכוד אבי הלוי.

נציג כחול-לבן, עו"ד שמעון בראון, הבהיר כי מפלגתו לא ויתרה עדיין על החוק, במהלך חילופי דברים שהתחילו באופן משעשע, והידרדרו עד כדי כמעט תחנונים של בראון לא לדון כרגע בנושא.

בראון: "בסופו של יום הצדדים התעלו על הסיטואציה הפוליטית, והביאו את עצמם לכדי איזשהו מסמך שמכניס פחות או יותר את רצון הצדדים להגיע לממשלת אחדות לאומית, ובעת הזאת גם ממשלת חירום. בסיטואציה הזאת, הייתי אומר אפילו, שהצדדים עוד לא עברו את תקופת החיזור שלהם".

חיות: "זה כמו התוכנית בטלוויזיה, קודם מתחתנים ואחר כך מחזרים".

בראון: "כנראה שהריאליטי משפיע גם עלינו. עובדתית הייתי מקביל את החיים הפוליטיים יותר להישרדות מאשר לחתונה ממבט ראשון, אבל גם זאת יכולה להיות פראפרזה מתאימה לתקופה הזאת".

חיות: "נהיה קצת יותר קונקרטיים. החוק הנורווגי המדלג, כן או לא?".

בראון: "נכון להיום הצדדים לא ויתרו על הדבר הזה, אבל אני חושב שמוקדם מדי, לפחות מטעם כחול-לבן, לדעת מהו החוק. הוא יונח על שולחן הכנסת, יקבל את הערות היועץ המשפטי לכנסת, הייעוץ המשפטי של ועדת חוקה חוק ומשפט, היועץ המשפטי לממשלה. אולי אנשים לקחו את הביטוי הזה החוק הנורווגי המדלג, מבלי להבין את הסיטואציה".

חיות: "הקונטקסט פשוט מאוד: אנשים הצביעו לרשימה מסוימת ויקבלו בכנסת דילוג על הרשימה".

מלצר: "למה דווקא את הדבר הזה אתם לא מקדמים?".

בראון: "כי כרגע החליטו לקדם חקיקה מסוימת ולא אחרת, אבל כל הליכי החקיקה יצטרכו להיבחן בעת שהם יגיעו".

מלצר: "מאחר שזה נמצא בהסכם וזה נמצא לפנינו, ואדוני לא הצהיר שמוותרים, בניגוד לחברו".

בראון: "בנקודה הזאת אנחנו עומדים על ההתחייבות הזאת".

מלצר: "אם אתם עומדים, אדוני יסביר לי מה שונה הדבר הזה משהייתם קובעים, למשל, שאחרי הבחירות לכנסת חמישה אנשים מאוד רצויים, שהם בסוף הרשימה, יוקפצו לתוך הרשימה כי הם אבידה לכנסת אם הם לא יהיו בה? מה ההבדל אם פתאום נמצאו חמישה אנשים ראויים שבכלל לא עמדו לבחירות – זה אדוני מסכים שלגמרי אסור?".

בראון: "אנחנו לא מציעים לשנות את החוק כך שאנשים שכלל לא עמדו ייכנסו. אז אני אסביר לאדוני ולכבודכם את הרציונל של הדבר הזה. בעוד שהחוק הסדיר את נושא איחוד המפלגות, והיום אנחנו עומדים בסיטואציות של איחודים טכניים בגלל שאחוז החסימה הוא מאוד גבוה, עד כדי כך שכשממלאים את הטפסים אפילו מציינים מי שייך לאיזו רשימה".

מלצר: "זה בסדר וזה לצורך פיצול רשימות אחר כך, אבל לא לצורך הקפצה של אנשים מחוץ לתור".

בראון: "הסיטואציה שבה בפיצול מפלגות יכולה להיווצר אנומליה שיכולה להוביל אותנו למצב שברגע שהתפצלה מפלגה וח"כ בחר להתפטר על מנת לעבור לתפקיד מיניסטריאלי, המשקל של הקואליציה והאופוזיציה יכול להיפגע".

השופטת דפנה ברק ארז: "אדוני מסביר לנו את הרציונל הפוליטי כאילו שלא הבנו אותו. אדוני צריך להסביר למה זה תקין מבחינת העקרונות של שיטת הבחירות של הכנסת, כאשר משנים את חוקי הבחירות לכאורה באופן רטרואקטיבי ובניגוד לציפיות של הבוחרים".

בראון: "אני חושב שמוקדם מדי להתייחס אלי החוק הזה".

מלצר: "שאלנו וחזרנו ושאלנו. אתם לא מקדמים את זה, ועובדה שאתם משאירים את זה בהסכם הפוליטי. אתם למעשה משנים את הצבעת הבוחר. חברו הסכים ואמרו שהם מסכימים אם אתם לא תעמדו על זה".

חיות סיכמה: "אולי גם אתם תמסרו תוך 24 שעות הבהרה על העניין הזה".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיא חנן מלצר במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום מסך, שידור הרשות השופטת)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיא חנן מלצר במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום מסך, שידור הרשות השופטת)

כמה זמן נמשכת תקופת החירום?

הסתייגות נוספת שהציגו השופטים ג'ורג' קרא וענת ברון, היא על הגמישות שמאפשר ההסכם בקביעת תקופת החירום. על פי ההסכם, תקופת החירום הראשונה תימשך חצי שנה, אך לאחר מכן אפשר יהיה להאריך אותה ללא הגבלות מדי שלושה חודשים, ותיאורטית לכל אורך תקופת הכהונה של הממשלה. ברון ועמיתיה הבהירו כי המציאות הזאת אינה נסבלת, במיוחד לאור הגבלת החקיקה בתקופת החירום, מה שמאפשר לממשלה לאיין למעשה את הכנסת לכל אורך כהונתה.

חיות: "זה כמו התוכנית בטלוויזיה, קודם מתחתנים ואחר כך מחזרים".
בראון: "כנראה שהריאליטי משפיע גם עלינו. עובדתית הייתי מקביל את החיים הפוליטיים יותר להישרדות מאשר לחתונה ממבט ראשון"

בעניין יצוג האופוזיציה בראשות ועדות הכנסת טען ראבילו כי תקנון הכנסת מחייב רק את ראשות הוועדה לביקורת המדינה, והוסיף כי בזמן ממשלות האחדות של שנות השמונים, לא שלטה האופוזיציה אף לא בוועדה אחת. לשאלת חיות האם יש מניעה להתחייב שהאופוזיציה תקבל ראשות של שתי ועדות לפחות השיב ראבילו שאכן ישנה מניעה, לאור זאת שלא מדובר בהלכה מחייבת.

נייר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהתפרסם לפני שבוע, העלה כי מאז שנות התשעים שלטה האופוזיציה באופן קבוע בשלוש ועדות קבועות לפחות – כולל בממשלה הרחבה של אריאל שרון בתחילת שנות האלפיים – ולעתים אף בחמש ועדות. השופט ניל הנדל העיר לראבילו שיש להתחשב בשינוי התקנון מאז שנות השמונים, וכן בעובדה שחלפו יותר מ-30 שנה מאז שזה היה המצב.

(מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת)
(מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת)

הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיון כי בכל פעם שנחתם הסכם לממשלת אחדות, בייעוץ המשפטי לכנסת "נכנסים ללחץ", בגלל הפגיעה האפשרית בעצמאות הכנסת ובמעמד האופוזיציה, דווקא כאשר הממשלה רחבה ועוצמתית יותר מבדרך כלל.

היא אמרה שהייעוץ המשפטי לכנסת ימליץ לחברי הכנסת להתחשב בכך ולהגדיל את ייצוג האופוזיציה בראשות הוועדות, גם אם לא מדובר בנוהג חוקתי מחייב, כטענת העותרים נגד ההסכם הקואליציוני. בקרב השופטים הסתמן קונצנזוס בעד העמדה הזאת.

סומפולינסקי הוסיפה כי גם בעניין הקפאת החקיקה בתקופת החירום יש בהסכם הקואליציוני בעייתיות רבה, בייחוד לאחר שנה וחצי שבהן היתה הכנסת מושבתת מפעילות חקיקה. הלמן הוסיף כי "אם הממשלה תחליט להאריך את תקופת החירום כמה שתרצה, היא למעשה מקפיאה את החקיקה בכנסת, והדבר הזה אינו חוקתי". סומפולינסקי ביקשה שגם בעניין זה ימסרו כחול-לבן והליכוד הבהרות בתוך 24 שעות.

בית המשפט העליון דן בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כחול לבן לליכוד (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
בית המשפט העליון דן בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כחול-לבן לליכוד (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

הדרת האופוזיציה מהוועדה למינוי שופטים

לעניין הדרת האופוזיציה מהוועדה למינוי שופטים אמר ראבילו, כי הוא "חש לא מאוד בנוח לדון מולכם, כי חלק מהחברים בוועדה יושבים בהרכב". חיות הבהירה כי אין כרגע ועדה למינוי שופטים, וכי בניגוד לטענת ראבילו, זהו מקרה שונה מאשר היה בדיון בסוגיה שהתקיים בבג"ץ ב-2017, בעניין הפיכת נציג ישראל ביתנו בוועדה למינוי שופטים לחלק מהקואליציה.

בפסק הדין באותה עתירה הזהיר השופט הנדל כי בפעם הבאה שהאופוזיציה תודר מהוועדה הדבר יעורר קושי משפטי ניכר, אך ראבילו טען שלא מדובר בהלכה מחייבת, וכי כחול-לבן היא לצורך העניין אופוזיציה. הוא הוסיף שגם בממשלות האחדות של שנות השמונים האופוזיציה לא יוצגה בוועדה, ושני נציגי הכנסת הגיעו מהליכוד והעבודה.

מפגינים צופים בישיבת בית המשפט העליון מחוץ לכנסת. 3 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מפגינים צופים בישיבת בית המשפט העליון מחוץ לכנסת. 3 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעניין הקפאת המינויים תקפו השופטים את ראבילו בזה אחר זה, אך לא קיבלו תשובות ברורות מעבר לטענה שההקפאה נכונה לתקופת החירום הראשונה בלבד. הוא הסביר שהכוונה היתה לא לפזר מאמצים, כדי לאפשר עדיפות לחקיקת הקורונה ולהתמודדות עם הצורך בפיוס לאומי, אך חיות הקשתה.

חיות: "אז אפשר היה לתת עדיפות לחקיקת חירום, אם זאת היתה התכלית, ולא לעכב כל חקיקה, כולל חקיקת משנה".

ראבילו: "הכוונה היא לנסות להביא רק את הדברים הבוערים, כדי לנסות להגיע להסכמה בסוגיות העומדות על הפרק".

חיות: "ומה בהקשר להקפאת המינויים?".

ראבילו: "כעיקרון, בהסכם יש אפשרות לעשות דברים בהסכמה. ככל שראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יהיו עסוקים הם יאצילו סמכויות. אין כוונה להקפיא את המינויים".

חיות: "אבל כתוב במפורש".

ראבילו: "אפשר לשמוע הערות ולתקן".

חיות: "גם בעניין הזה אתם מוכנים לתקן?"

ראבילו: "אני מבקש לפרש את הדברים כפי שאמרה השופטת ברק ארז" (ששאלה אם הניסוח מכוון לפרשנות חיובית ולא שלילית, כלומר הוא מבקש להדגיש את מה שחשוב ולא לפסול דברים אחרים).

מלצר: "מרגע שהנחתם את זה על שולחן הכנסת אין תורה שבעל פה. צריך לעשות את התיקון ולהניח אותו על שולחן הכנסת".

ראבילו: "היה כתוב בהסכמת הצדדים. הרעיון היה כפי שאמרה הנשיאה, לתת דגש לענייני החירום".

חיות: "הרעיון של קדימות ומתן עדיפות לענייני הקורונה נוגע לחקיקה וחקיקת משנה. מה הקשר למינויים בכירים? למשל, מינוי מפכ"ל שהוא כבר שנה וחצי במינוי זמני".

ראבילו המשיך להתפתל וניסה להסביר שתוקם ועדה שתדון בדרכי מינויים בכירים ואז הם יוכלו לצאת לפועל, אך ברון וחיות המשיכו להקשות. השופטות טענו שאין שום קשר סיבתי בין תקופת החירום לעניין הקורונה ובין הקפאת מינויים, וכן שלא ברור מה הצורך לקבוע כללים למינויים "שישנו סדרי בראשית", כדברי חיות, לאור זאת שישנם כבר כללים ברורים ומפורטים.

חיות: "הרעיון של קדימות ומתן עדיפות לענייני הקורונה נוגע לחקיקה וחקיקת משנה. מה הקשר למינויים בכירים? למשל, מינוי מפכ"ל שהוא כבר שנה וחצי במינוי זמני"

לאחר עוד ניסיון תשובה של ראבילו אמר מזוז: "לא הבנתי אף משפט ברור ממה שאדוני אומר. אדוני יכול לדבר גם על איוש ראש אגף החלל במשרד המדע. מה הקשר?".

בסיומו של הדיון היה נראה שאם לא יובהר עניין הקפאת המינויים, שהחובה לביצועם קיימת בחוק, השופטים לא יאפשרו לסעיף בנושא בהסכם הקואליציוני להישאר בתוקף.

השופט יצחק עמית, השופט ניל הנדל, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיא חנן מלצר במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: צילום מסך, שידור הרשות השופטת)
השופט יצחק עמית, השופט ניל הנדל, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיא חנן מלצר במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: צילום מסך, שידור הרשות השופטת)

אם בליכוד ובכחול-לבן מעוניינים להתנחם בכל זאת בסיום הדיון היום, הם יכולים להיאחז בחילופי דברים בין השופטים לעורך הדין אביגדור פלדמן, שדיבר בשם העותרים. פלדמן טען כי רעיון ממשלת החילופים מהווה "שינוי מהותי של שיטת המשטר. הלכנו לישון בלילה עם ראש ממשלה אחד והתעוררנו עם שניים".

על כך אמר השופט מני מזוז: "מה לא דמוקרטי בממלא מקום ראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי? אפשר לא לאהוב את זה, אבל מה נוגד בזה את עקרונות היסוד של השיטה?… מהי אי-הלגיטימיות הדמוקרטית בהסדרים הפוליטיים השונים? פעם זה משנה לרה"מ ופעם רה"מ חלופי".

השופט מזוז: "מה לא דמוקרטי בממלא מקום ראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי? אפשר לא לאהוב את זה, אבל מה נוגד בזה את עקרונות היסוד של השיטה?"

חיות אמרה כי "התוצרת הצפויה על פי הוראות ההסכם, של מעשה החקיקה המתוכנן, לרבות העובדה שאנחנו עוד לא יודעים מה ייצא בסוף התהליך, גם כרגע על פני הדברים, הוא לא ברמה כזאת של דמוקרטיה שמאבדת את עצמה לדעת, ומצדיקה סטייה מהכלל שאנחנו לא מתערבים בתהליכי חקיקה".

ההבהרה הזאת התייחסה לבקשתם של פלדמן, עו"ד דפנה הולץ-לכטר ועותרים נוספים, לחרוג מהכלל הנהוג ולהתערב בשלב מוקדם, על רקע קידום חקיקה הממוטטת לחלוטין את העקרונות הדמוקרטיים. דוגמה לתרחיש המצדיק התערבות כזאת נתן עו"ד הלמן, כשדיבר על מקרה שבו הכנסת מקדמת חקיקה להפרדה גזעית בין אזרחים.

הטענה של פלדמן, שלא התקבלה על ידי השופטים, היתה כי ההסכם הקואליציוני הבעייתי נובע אך ורק מאופיו של נתניהו ומהסיטואציה המשפטית בה הוא מצוי, ולכן עצירת החקיקה הנובעת מההסכם היא חלק מהביקורת עליו. "כשאתה מעביר חוק יסוד שיהיה תפור על סיטואציה מסוימת, שאולי תקרה עוד מאה שנים, אתה עושה דבר בעייתי ולא ראוי. אתה פוגע, למשל, בכבוד של חוקי היסוד".

עו
עו"ד אביגדור פלדמן (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)
עוד 2,262 מילים
סגירה