דרוש: רכיב מדיני למערכה שבין המלחמות

בשאר אסד והמנהיג האיראני העליון אייטולה עלי חמנאי (צילום: Office-of-the-Iranian-Supreme-Leader-via-AP-File)
Office-of-the-Iranian-Supreme-Leader-via-AP-File
בשאר אסד והמנהיג האיראני העליון אייטולה עלי חמנאי

עוד לילה עובר, ושוב מופיעים "אמצעי ההגנה האווירית" בסוריה, כעדות לתקיפה נוספת של חיל אוויר עלום באיזור סוריה. במקביל עולות טענות כאילו "איראן מפנה את בסיסיה מסוריה…" אבל האם באמת התקיפות הללו משיגות את מטרתן האסטרטגית או שהן רק מקרבות את התוקף למערכה לא רצויה?

מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, הגבירה ישראל את תקיפותיה בסוריה (כאלו שהיא לקחה עליהן אחריות וכאלו שעל פי מקורות זרים ישראל עמדה מאחוריהן) במטרה לפגוע בהתבוססות האיראנית בסוריה וכדי לפגוע בנתיב העברות האמל"ח בין סוריה ללבנון כדי לעכב את התעצמות חזבאללה.

במקביל הגבירו איראן וחיזבאללה את אחיזתן בסוריה, ונוכחותם של פעילי מיליציות שיעיות במדינה היא רק ביטוי אחד (ובוודאי לא יחיד) שלה. איראן וחזבאללה עושות במדינה זו כבתוך שלהן, ללא כל מניעה מצד השלטון הסורי גם לאחר שנים של מערכה. חשוב לציין כי גם הערכות מחדש של איראן כמענה לפעילות כנגדה רחוקה מלסיים את ההשפעה האיראנית / חזבאללה בסוריה (גם אם זו תכלול נסיגה טקטית של פעילי המיליציות).

במקביל להגברת תקיפות ישראל בסוריה, איראן וחיזבאללה הגבירו את אחיזתן שם. איראן וחזבאללה עושות בסוריה כבתוך שלהן, ללא כל מניעה מצד השלטון הסורי

מבלי להתמקד בהישגים האופרטיביים שסביר שקיימים למערכה זו, ניתן לומר היום כי לצד אותם הישגים כאלו ואחרים, סובלת המערכה שבין המלחמות מכמה "מחלות רקע" שעיקרן:

  1. המשך התקיפות ועוצמתן מעידים כי איראן לא מוותרת על נסיונותיה להעביר אמל"ח מסוריה ללבנון. אינטנסיביות ככל שיהיו לא נראה שתקיפות אלו לא פגעו ברצון של איראן להעביר נשק לחזבאללה ו/או ברצונה לבסס את מעמדה בסוריה, ולכל היותר השפיעו התקיפות טקטית על התנהלותה של איראן במדינה זו.
  2. ישראל בעצמה הודתה (כולל בנאום ראש הממשלה נתניהו בעצרת האו"מ ב-2015) כי במקביל למערכה שבין המלחמות הצליח ארגון חזבאללה להעביר לרשותו נשק אסטרטגי מארסנל האמל"ח של צבא סוריה, כולל נשק נ"מ מתקדים וטילי חוף ים מדוייקים.
  3. בנייתו של פרוייקט ההסבה בלבנון מצד חזבאללה ואיראן מעידה כי הם מנסים למצוא פתרונות להמשך ההתעצמות של הארגון שעלולים לעקר את מערכת המב"מ מתוכן (באם ישראל תמנע מתקיפות בלבנון).
  4. המב"מ לא הצליח לפגוע בקשר ההדוק בין סוריה לבין שאר חברות הציר, ונראה כי אסד מחוייב יותר מתמיד לאותן חברות. למרות שלכאורה תקיפות אלו אמורות לערער את יציבותו ולהפעיל עליו לחץ לנטוש את בריתו עם איראן וחזבאללה בפועל קורה ההיפך.
  5. גם לאחר חיסולו של סלימאני נמשכות התקיפות בסוריה וסביר שאלו מעידות כי איראן גם בעידן פוסט סלימאני ממשיכה בתהליכי ההתבססות בסוריה. אמנם נוכחותה הגלויה של איראן מתבטאת בעיקר בנוכחות מילציות שיעיות, אבל עיקר כוחה של אותה מדיניות נוגע ליכולת של איראן וחיזבאללה לפעול ללא הפרעה במדינה.
  6. מפעם לפעם אירועים אופרטיביים במהלך ולאחר התקיפות שישראל מבצעת, מביאים את ישראל לסיפו של עימות עם רוסיה (לאחר הפלת המטוס הרוסי), איראן (לאחר רצף התקיפות כתגובה על פעילות איראן בסוריה), חזבאללה (לאחר תקיפות בסוריה של גורמי ארגון כדוגמת ג'האד מע'ניה), באופן שמעיד שגם למערכה סטרילית ישנם סיכונים יוצאי דופן.
  7. כבכל "חיכוך" צבאי, הצד השני לא רק שנתקף אלא גם לומד את הפעולות של אלו התוקפים אותו, באופן שעלול להיות לרועץ בשעת חירום.
  8. למרות התקיפות בסוריה, איראן הצליחה להקים מערך שמאפשר לה לשגר טילים לעבר ישראל, כפי שהוכיח הירי לחרמון בינואר 2019, בהתאם להודאת דובר צה"ל בנושא.

עובדות אלו מעידות, כי מוצלחת ככל שתהיה המערכה שבין המלחמות, היא סובלת מבעיות ייסוד. אלו נעוצות בעובדה שישראל לא השכילה לנצל את הישגיה האופרטיבים לכדי הישגים מדיניים שבראשם "הוצאת איראן מסוריה". נשאלת  השאלה האם באמצעות המשך התקיפות הללו היא יכולה להשיג יעד זה, שהוא הרבה מעבר להוצאת "הכוחות" האיראנים וכולל ניתוק מלא של איראן וחיזבאללה מהמשטר הסורי. די ברור שישראל מנסה לייצר "אפקט מצרפי" שיוביל לנטישת האיראנים את סוריה, אבל האם הדבר בכלל אפשרי באמצעות תקיפות או פעולות אופרטיביות בלבד?

מוצלחת ככל שתהיה המערכה שבין המלחמות, היא סובלת מבעיות ייסוד, הנעוצות בעובדה שישראל לא השכילה לנצל את הישגיה האופרטיבים לכדי הישגים מדיניים, שבראשם "הוצאת איראן מסוריה"

ראוי לציין שבמקביל למעורבותה האופרטיבית העצימה בסוריה – נראה כי ישראל נעדרת בצורה מוחלטת מהשדה המדיני. לאור העובדה שהתהליך הרציני ביותר באשר לעתיד סוריה (תהליך אסטנה) מובל על-ידי הרוסים ושאר "ידידותיה" של ישראל כדוגמת תורכיה ואיראן, אין לישראל השפעה של ממש על תהליך זה. כך, ישראל מנסה לעצב את סוריה "אופרטיבית" אבל בסופו של יום אין לה כל השפעה על העיצוב "המדיני" של סוריה. במקביל, היעדרותה בפועל של ארה"ב מהתהליך המדיני וחוסר השפעתה על המתרחש בסוריה משפיע גם הוא לרעה על יכולתה של ישראל למצות את מהלכיה (הן האופרטיביים והן המדיניים) במדינה.

יתרה מכך, ישראל לא מצליחה למצוא תשובה לעובדה שאסד בוחר ביודעין לסייע לאותו "ציר רדיקלי". על אף התקיפות, סביר שמחויבותו של אסד לציר רק עולה על ציר הזמן, לאור העובדה שהם אלו שבאו לעזרתו הרבה לפני שרוסיה עשתה כן עם פרוץ מלחמת האזרחים. לכן סביר שאסד ימשיך לסייע לאותם גורמים שליליים, גם אם התקיפות יתגברו.

ולכן, כדי לעקר את הפעילות האיראנית וחזבאללה בסוריה, שינוי מדיני בהנהגה הסורית הוא צעד מתחייב ואין תקיפה קינטית בנמצא שתוכל להשיג יעד זה. ראוי לציין כי בעבר ניסתה ישראל להמחיש לאסד את "מחיר ההפסד" בהמשך הגיבוי והסיוע שהוא נותן לגורמי ה"ציר" אבל למרות רמזים כאלו ואחרים (כדוגמת טיסות מעל ארמונו כבר לפני עשור ויותר), הלה לא זז מעמדתו.

עובדה זו מצערת במיוחד שכן מספר אירועים בתקופה אחרונה היו עשויים לאפשר לישראל מנוף השפעה אפשרי בהקשר המדיני בסוריה, כזה שלא היה לה בעבר. בראשם ההיחלשות הדרמטית של המשטר האיראני כתוצאה ממשטר הסנקציות האמריקני והמבוי הסתום הכלכלי במדינה (שמאלץ אותו להתמקד בסוגיות פנים). וישנם גם הייאוש שגורמים רוסים בכירים מפגינים ביחס לבשאר אלאסד (הגם שוויתור על אסד רחוק מאוד ככל הנראה בעת הנוכחית), ההתדרדרות במצב הכלכלי והפוליטי בלבנון שמצריכה את ארגון חזבאללה לחזור ולהעסיק בענייניים הפנים לבנוניים, וכן אחדות האינטרסים הנדירה בין ישראל ותורכיה באשר לצורך להזיז את אסד מתפקידו.

במקביל למעורבותה האופרטיבית בסוריה – ישראל נעדרת לחלוטין מהשדה המדיני. התהליך הרציני ביותר לעתיד סוריה מובל ע"י הרוסים ושאר "ידידות ישראל" כתורכיה ואיראן, ולישראל אין השפעה על התהליך

כדי להשיג את מבוקשה בהקשר הסורי, ישראל חייבת לשלב רכיב מדיני משמעותי במערכת המב"מ ולא להשען על "כוח הזרוע" בלבד כדי לשנות את המציאות בסוריה. ראוי לציין כי לאור המעורבות העמוקה של גורמים שאינם ידידותיים לישראל, זו תאלץ למצוא דרכים "לבוא בדברים" עם אותם גורמים, אם היא רוצה לשנות את המציאות המדינית בסוריה מהקצה אל הקצה. שהרי גם אם הרוסים או התורכים ירצו לשנות את המצב בסוריה הם לא יוכלו לעשות זאת לבדם אלא במסגרת של מהלך רחב יותר.

מספר אפשרויות עומדות על הפרק:

    • דיונים עמוקים עם הרוסים על "היום שאחרי אסד" ונסיון לסמן מועמדים אפשריים, כולל נכונות ישראלית להציג פשרות אפשריות בהקשר הסורי כדי לקדם את הרעיון מול הרוסים ("אם תפעלו להחלפת אסד נהיה מוכנים ל…)
    • השתלבות בדיוני אסטנה "מאחורי הקלעים" תוך עבודה משותפת עם הרוסים והאמריקנים.
    • דיונים מאחורי הקלעים עם התורכים נוכח זהות האינטרסים הנדירה ביננו לבין אנקרה בהקשר הסורי במטרה לעצב מחדש את המצב בסוריה.
    • נסיון לייצר מפת דרכים לשינוי מדיני בסוריה ביחד עם הממשל האמריקני הנוכחי (ואולי גם העתידי).
    • איראן – העברת שורת מסרים (דרך גורמים שיכולים להתפס אמינים על ידי שני הצדדים כדוגמת עומאן), באשר לקווים האדומים של ישראל בסוריה כדי להקטין את הסבירות להתדרדרות בלתי רצויה בגבול הצפון.

בשורה התחתונה, ללא "רגל מסיימת" מדינית בהקשר הסורי – תקיפותיה של ישראל אולי משיגות הישגים אופרטיביים משמעותיים אבל הן לא מקרבות את ישראל למציאת פתרון קבע לבעיה הסורית. יתרה מכך, התגברות החיכוך עם "הציר הרדיקלי" והעובדה שרכיבים בולטים בציר (בדוגמת חזבאללה ואיראן) נמצאים עם גבם אל קיר – עלולים להוביל להסלמה בלתי רצויה שאף הישג אופרטיבי יהיה שווה לה.

יש לישראל חלון הזדמנויות מדיני (ולאו דווקא אופרטיבי) לאור החלשות איראן וחזבאללה ועל רקע הקולות שנשמעים מוסקבה באשר לחוסר שביעות רצונם מאסד. אפשר לנצל אותו ולהוביל או לפחות להיות חלק ממהלך מדיני שיוביל לשינוי משטרי בסוריה, אשר אפשר ויוביל להגבלה משמעותית לפעילותם של גורמי הציר במדינה.

יש לישראל חלון הזדמנויות מדיני לאור החלשות איראן וחזבאללה, ועל רקע הקולות ממוסקבה באשר לחוסר שביעות רצונם מאסד. אפשר לנצלו ולהוביל, או לפחות להיות חלק, ממהלך מדיני שיוביל לשינוי משטרי

סביר מאוד להניח כי את ההישג של הוצאת האיראנים מסוריה לא ניתן יהיה להשיג ללא סיום שלטונו בפועל של בשאר אלאסד בסוריה (יעד שכאמור קשה מאוד להשיג באמצעים אופרטיביים בלבד). כל עוד הוא בשלטון הללו נהנים מגישה בלתי מבוקרת לסוריה ולאמל"ח שברשותה, וגם אם חלק מפעילי המיליציות יחזרו לארצם השפעתן ובעיקר לפיתתן של איראן  וחזבאללה את סוריה(בגיבוי אסד) רחוקה מלהסתיים.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מדהים להיווכח שוב כמה זה נכון שאנשים חכמים בעיני עצמם, פשוט לא לומדים כלום. הכותב מציע לפעול בדרך שעד היום לא ננקטת, קרי: לפעול מדינית מאחורי הקלעים, כך שרוסיה תייצג את האינטרסים של יש... המשך קריאה

מדהים להיווכח שוב כמה זה נכון שאנשים חכמים בעיני עצמם, פשוט לא לומדים כלום.

הכותב מציע לפעול בדרך שעד היום לא ננקטת, קרי: לפעול מדינית מאחורי הקלעים, כך שרוסיה תייצג את האינטרסים של ישראל. אכן מחוכם ובלתי שגרתי, אלא שמעורר שתי שאלות: האחת: מניין לו לכותב שמהלכים מאחורי הקלעים לא נעשים?? האם משום שהוא לא מדווח על כך??והשניה: האם הוא מצפה שאכן רוסיה, טורקיה או איראן יסייעו לאינטרסים של ישראל??
ומה יותר מטופש ונמהר מההמלצה המלומדת לפעול להחלפת משטרו של אסאד. ברי לו לכותב שמה שמפריד בין ישראל לבין 'פתרון ארוך טווח' הוא הסטת אסאד משלטונו. אך יזוז אסאד ובא לציון גואל.
לא למדנו מלבנון שעדיף שלא לנסות להיות במעמד של 'ממליכי מלכים'???
עדיין עומדת בנו הגאווה והחוצפה לחשוב שבידינו האפשרות לפתור את כל הבעיות? מה חסר לנו? רק לשמוע בעצת חכמתו של פלוני והנה כל הבעיות פסו תמו מן העולם.

עוד 1,302 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה