ג'ו ביידן - אין תוכו כברו

ג'ו ביידן מנשק ילדה בת 13 בכפייה, צילום מסך מ-CNN
ג'ו ביידן מנשק ילדה בת 13 בכפייה, צילום מסך מ-CNN

ג'ו ביידן אמר:

"בית המשפט הרחיק לכת"

(דעתו על ההחלטה פורצת הדרך של ביהמ"ש העליון בארה"ב, להתיר לנשים לבצע הפלות מרצונן – פסה"ד במשפט רואו נגד וייד, 1973. הדברים נאמרו בראיון לירחון "וושינגטוניאן" 1974).

"מן הסתם, יש לי איי קיו גבוה משלך"

(נסיונו להשתיק אדם, שקטע בקריאות-ביניים את נאומו בבבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לקביעת מועמדה במרוץ לנשיאות, אפריל 1987).

"את שום דבר בשבילי"

(הערכה מסכמת שניתנה לטארה ריד – על-פי גרסתה, לאחר שהדפה אותו מעליה, 1993).

"שקרן מוחלט […] רוצה לבדוק באיזה כושר אני? בוא נעשה דו-קרב דחיפות" (תגובתו על דברי אדם בן 83 באסיפת בחירות באיובה. קודם לכן אדם זה אמר לביידן שהוא זקן מכדי לרוץ לנשיאות, ושאל אותו במה הוא טוב מטראמפ אם שיגר את בנו לתפקיד בחברת גז אוקראינית, מבלי שיהיה לו ידע בתחום"

(הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לקביעת מועמד(ת)ה במרוץ לנשיאות, דצמבר 2019).

"אתה מלא בחרא" – פנייתו אל עובד שהתריס נגדו, על כי הוא מנסה "לקחת את הרובים מאיתנו"

(ביקור במפעל בדטרויט, במהלך מסע הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית, מארס 2020).

אמנם אמרות שכאלה מתאימות לסגנון הדיבור של דונאלד טראמפ, אולם ככתוב לעיל, הן מוצא פיו של ג'ו ביידן, מי שאמור להתייצב מול טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020.

אמנם אמרות שכאלה מתאימות לסגנון הדיבור של דונאלד טראמפ, אולם הן מוצא פיו של ג'ו ביידן, מי שאמור להתייצב מול טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020

שורת ההתבטאויות הללו, וישנן נוספות במהלך השנים, מאירה באור לא-מחמיא על אופיו וסגנונו של המועמד הדמוקרטי הנוכחי לנשיאות ארה"ב. בולטת העובדה שהן עומדות בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את ביידן בפני הציבור.

מדבריהם של פוליטיקאים ואנשי תקשורת, ג'ו ביידן מצטייר כ"דוד ג'ו", מעין בן משפחה האהוד על קרוביו ומקורביו. לשמו נלווים כינויי חיבה ושמות תואר, שבכולם נימה חיובית: "הגון" ו"הוגן", "נחמד" ו"חביב", "מתון" ו"בחור טוב".

גם אלה המביעים הסתייגות או חשש לגבי העברת הנשיאות לידיו, בגלל היותו "ישנוני", "גמגמן" או "מסויד", אינם מערערים על תכונותיו החיוביות. אולם עלינו להיזהר מלהתפתות לתאור מתקתק של ביידן.

משום מה, במשך כ-12 שנים, מאז שברק אובמה בחר בו כמועמד לסגן הנשיא, בבחירות 2008, ביידן נהנה מחסינות – אין מזכירים לו חטאי עבר ואין מעוררים שאלות על התנהגותו ומעשיו בהווה.

אפילו התנהגותו המבישה לכאורה במסע הבחירות הנוכחי – אשר שתיים מהתקריות המצביעות עליה הוזכרו לעיל – לא הביאה איש מן המתמודדים מולו במפלגה הדמוקרטית או בכלי תקשורת כלשהו, לבצע חקירה נוקבת של סגנונו ודבריו של סגן הנשיא לשעבר.

ואז, לפני שבועות אחדים, טארה ריד צצה, ובהאשמות כבדות על תקיפה מינית בעת שעבדה במשרדיו של הסנאטור ב-1993, חרצה סדק ראשון ב"טפלון". אולי טענותיה הקשות יהיו קריאת כיוון להעלאת המסך על שנים חשוכות במיוחד בביוגרפיה הפוליטית-התנהגותית של ג'ו ביידן, ויעזרו להצביע על נטיות שליליות שלא נימחו מהתנהגותו גם היום.

גם המביעים הסתייגות או חשש מהעברת הנשיאות לידי ביידן, בגלל היותו "ישנוני", "גמגמן" או "מסויד", אינם מערערים על תכונותיו החיוביות. אולם עלינו להיזהר מלהתפתות לתאור מתקתק של ביידן

בשלושה תחומים מתגלים הפגמים הבולטים באישיותו של סגן הנשיא לשעבר ובהתנהגותו: אופן התייחסותו לנשים; "עור דקיק", שאינו מצליח להסתיר ולבלום התפרצויות לא-מרוסנות ותוקפניות כלפי מביעי דעות שאינן לרוחו; ועברו הרצוף בהצהרות שקריות על מוצאו, לימודיו ואישיותו.

היחיד מבין התחומים החשובים הללו, שטופל במידה ביקורתית כלשהי בשנים האחרונות, היה התייחסותו של ביידן לנשים. לאורך השנים הצטברו עדויות רבות על נטייתו "לשלוח ידיים" ולנגוע באברי גוף שונים של נשים שבקרבתו, כאשר אחדות מהן מדגישות את אי-הנעימות והסלידה שנגרמו להן מהתחככותו בהן. על תלונות אלה ביידן הסתפק באמירה, ש"נורמות השתנו", והבטיח כי יהיה "מתחשב הרבה יותר" בעתיד.

בתפקידיו השונים בזירה הפוליטית בארה"ב, הוא ייצג נאמנה קו שוביניסטי שמרני ביחס לנשים. בימים הראשונים לאחר כניסתו לראשונה לסנאט, ב-1973, התקבלה ההחלטה המהפכנית באותם הימים – להכיר בזכות האשה להפלה (פסה"ד המפורסם בפרשת רואו נגד וייד). לדעת ביידן הצעיר, שמוצאו ממשפחה קתולית-שמרנית בדלאוור, ביהמ"ש "הלך רחוק מדי". הוא הוסיף, כי אינו סבור "שלאשה יש הזכות הבלעדית לומר מה ייעשה בגופה".

לא עברו ימים רבים, והוא היה לאחד התומכים ב"תיקון הייד" – מניעה כמעט גורפת של מימון פדרלי להפלות – שפגע בזכותן של נשים עניות רבות להימנע מלידה לא רצויה, ובכך צמצם את היקף מימושה של פסיקת ביהמ"ש. ביידן המשיך בתמיכתו רבת השנים ב"תיקון הייד", וחזר עליה בימים הראשונים של המרוץ הנוכחי לבית הלבן. אולם כאשר הוא חש בשינוי כיוונה של "רוח התקופה", חזר בו מתמיכתו בתיקון ואף הבטיח כי כנשיא יפעל לביטול דבר חקיקה זה.

התייחסותו המפוקפקת של ביידן לנשים ולכבודן, באה לביטוי ב-1991. אז ישב בראש ועדת המשפטים בסנאט, כאשר הובאה בפניה מועמדותו של השופט השחור קלארנס תומאס למושב בביהמ"ש העליון.

נשים אחדות התלוננו על אופן התנהגותו של תומאס כלפיהן, בשעה שהיו כפופות לו בתפקידיו הקודמים. ביידן אמנם איפשר לאחת מהן, המרצה למשפטים אניטה היל, להעיד על הפן המשפיל מינית בהתנהגותו של תומאס אליה, אך לא זימן מתלוננות נוספות להעיד בפני הוועדה.

יתירה מזאת, הוא נתן לרפובליקנים בוועדה יד חופשית לחקור את היל בתוקפנות ו"לשפד" אותה, מבלי שיגביל אותם וייצא להגנת העדה. נשים רבות לא סלחו לביידן על אופן ניהול דיוני השימוע, מה גם שהוא מעולם לא הביע התנצלות כנה בפני אניטה היל על היחס המבזה שספגה מחברי הוועדה

בשלושה תחומים מתגלים פגמיו הבולטים של ביידן: התייחסותו המטרידה לנשים; "עור דקיק" שאינו מצליח לבלום התפרצויות כלפי החולקים עליו; ועברו הרצוף בהצהרות שקריות על מוצאו, לימודיו ואישיותו

התחום השני שצדדיו הלא-מזהירים של ביידן נחשפים בו, הוא אופן תגובתו התוקפני כלפי מי שמביעים דעה שאינה לרוחו. התגובות הקיצוניות והאלימות למדי מלמדות על רגישות אישית מופרזת ואובדן שליטה עצמית, המוליכים להתנהגות משולחת רסן. משום מה, על אף ריבוי סרטונים המעידים על תקריות, ששלוש מהן מצוינות בראש המאמר, התופעה החוזרת על עצמה התקבלה בשוויון נפש, ואיש לא נטה להעמיק בחקירתה או בהצגת שאלות נוקבות לביידן.

בעוד שהמרכיבים השליליים באופיו – היחס לנשים, ותוקפנות כלפי מתנגדים – שבים ועולים חדשות לבקרים, המאפיינים הפגומים השייכים לתחום השלישי – זיוף ורמייה – הופיעו בגודש רב בצעירותו, אך לא מצאתי זכר להם ב-30 השנים האחרונות. זאת, אולי משום שביידן החליט להתגבר על פגם זה, שהיה הגורם המרכזי בחיסול מרוצו לבית הלבן, ב-1987.

השקרים שהסנאטור דאז הפיץ, כללו שני מקבצים עיקריים: התייהרות שווא בהישגים אקדמיים, והיתלות בנאומיהם של קודמים מבלי להזכיר את שמותיהם. בתחום האקדמי, ביידן ביקש להוכיח את עליונותו המישכלית-השכלתית באמצעות טענתו כי קיבל שלושה תארי "בוגר" מאוניברסיטת דלאוור (למעשה, היה בידיו תואר ראשון אחד בלבד). הוא גם הרבה לנופף בציוניו, אך עד מהרה התברר, שעבודת סמסטר אחת שלו נפסלה, כי היתה העתק של מאמר בעיתון, וטענתו כי נמנה עם המחצית העליונה בין מסיימי לימודי משפטים באוניברסיטת סיראקוז, הופרכה, כשהסתבר שציוניו מיקמו אותו במקום ה-76 מבין 85 הבוגרים בשנתון שלו.

ה"העתקה" באוניברסיטה אולי היתה ראשונה מסוגה, אך הצטרפו אליה "העתקות" שהתבצעו בשדה הפוליטי ונכללו בנאומיו במסע הבחירות: הוא השתמש בקטעי נאומים של האחים ג'והן פיצג'ראלד ורוברט קנדי, ושל סגני הנשיא לשעבר, יוברט האמפרי ווולטר מונדייל, מבלי לציין את המקור לדברים. ביידן הגיע לשיא בתחום זה באמצו לעצמו את הביוגרפיה של מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית דאז, ניל קינוק. הוא עשה כן, כדי להראות שהוא ורעייתו צמחו מאשפתות, ועל-ידי כך לזכות בהזדהות הקהל ובתמיכתו. חשיפת שלל עלילות הכזב היתה גורם מרכזי בהחלטתו לפרוש מהמרוץ בשלב מוקדם למדי (ספטמבר 1987), עוד בטרם נערכו בחירות מקדימות במדינה כלשהי.

ביידן הגיע לשיא בתחום השקרים וההעתקות, באמצו לעצמו את הביוגרפיה של מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית דאז, ניל קינוק. הוא עשה כן, כדי להראות שהוא ורעייתו צמחו מאשפתות

מסתבר, שג'ו ביידן רחוק ת"ק פרסה מן התדמית של הדוד החביב – הרי אפילו קמצוץ של הומור אין למצוא בו. אך גם אי-אפשר להגדירו פוליטיקאי אפרורי ולא מסוכן, גם אם לא מבריק במיוחד. זאת משום שמאחורי חזותו מסתתרת אישיות אפלולית למדי, שצדדיה השליליים פורצים מדי פעם בפעם "אל קדמת הבמה", וגורפים את האיש למעשים ולאופני התנהגות פסולים.

במובנים רבים, ביידן משקף התנהגות "גברית" של רבים מבני דורו, ואכן ישנם קווי דמיון בין דפוסי ההתנהגות והפעולה שלו לבין אלה של בן דורו ויריבו הפוליטי, דונאלד טראמפ.

ובאשר למפלגה הדמוקרטית, לפליאה היא, מדוע זאת הפעם השנייה ברציפות, שהיא דבקה ב"ממצא ארכאולוגי" מימי ביל קלינטון-ברק אובאמה, במקום להיענות לרחשי הלב ולכיווני החשיבה המבקשים להינתק ממורשת זאת. אולי טארה ריד, שהכריזה לאחרונה שלא תצביע עבור מועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית, היא שתציל מפלגה זאת מפני עצמה.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,251 מילים
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כולם כעסו על ג'ונתן ספרן פויר, אז אמא שלו החליטה לכתוב ספר

צאצאי היהודים מהשטעטל האוקראיני עליו התבסס רב-המכר "הכל מואר" לא אהבו את התיאורים של הסופר ג'ונתן ספרן פויר ● חלק מהם אף טרחו להתקשר לאמא שלו - אסתר - ולהתלונן באוזניה ● בעקבות שיחות הנזיפה האלה יצאה אסתר ספרן פויר למסע בעקבות האחות שנרצחה בשואה והאב שהתאבד, והפכה לסופרת בעצמה ● את התוצאה היא העזה להראות לבנה רק ברגע האחרון ● "פחדתי מהלא נודע"

עוד 1,159 מילים

בנימין נתניהו המדינאי ידוע בזהירותו ובהססנותו בכל הנוגע למהלכים פרו-אקטיביים ● אבל בנימין נתניהו הנאשם דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי ומסוכן ● אם האחרון ינצח, המזרח התיכון כולו ישלם מחיר כבד ● דעה

עוד 1,406 מילים

תפרו לקוף כובע אדום

בשבוע שעבר, בתוך בלגן החזרה לבתי הספר, רואיין באיזו תכנית אדם חביב בשם דוד, בן 73, שעבד כשומר בבית ספר. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מחברת השמירה שהעסיקה אותו כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו והשתייכותו לקבוצת סיכון.

דוד נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ₪. מיד לאחר מכן הופיעו בחדשות קשישים חיוניים והודיעו על הסכם להרכבת ממשלה, על הנחיות חדשות ועוד ועוד – מנהיגים חיוניים, מנהלי בתי חולים חיוניים, מנכ"לים ומנהלים, וגם מובילי המחאה לגווניה, כולם קשישים בקבוצת סיכון, אבל בניגוד לדוד ורבים כמוהו, הם לא סגורים בבתים, הם לא פוחדים ממגיפה, והם מופיעים בכל מקום.

בשבוע שעבר רואיין דוד, בן 73, שעבד כשומר בביה"ס. עם החזרה ללימודים הודיעו לו מעסיקיו בחברת השמירה כי אסור להם כעת להעסיקו בשל גילו, והוא נשלח הביתה לחיות מקצבת זקנה של 2500 ש"ח

באולפני הטלוויזיה של ישראל, שלא כמו בתוכניות שאני צופה בהן מארה"ב או אנגליה, אין  מקפידים על שום כללי זהירות: לא מראיינים אנשים מהבתים המבודדים. למסיבות עיתונאים, פאנלים של קשקושים, ואפילו לתוכניות הבידור, הוזעקו קשישי השבט של זהו זה. כל אלה, או שעיסוקיהם חשובים כל כך שכדאי להם להסתכן, או שהם יודעים שאין סכנה של ממש, ומותר להם כבני אדם בוגרים ועצמאים להחליט בשביל עצמם איך ינהגו מול הסכנה.

וזה לא מספיק להם: הם חייבים להחליט גם בשביל ציבור גדול מאוד של זקנים שפשוט לא נספרים. לדוד – שבימים כתיקונם העבודה שלו מסוכנת, שאנחנו מצפים ממנו שיעצור בשער כל סכנה, טרוריסט ומחבל בשביל שכר המינימום שהוא מקבל – אסור כעת להחליט שהוא יכול  להתמודד עם סכנת הקורונה.

שמעתי באיזה מקום שהתקנה הזו שאסור להעסיק מבוגרים הוסרה לאחרונה מהתו הסגול, אבל לא נראה לי שמישהו טרח להחזיר את המפוטרים לעבודתם.  גם לא נראה לי שהפיטורים האלה על רקע גיל הם חוקיים – אבל הם לפי הנחיות השילטון.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה.

אומרים לנו שזה כדי לשמור על הזקנים. באמת תודה; אבל נראה לי שמה שבאמת נאמר כאן הוא: אין לנו משאבים או עניין לטפל בכם אם תחלו ותעיקו על המערכת; ולפיכך מותרת אפליה בוטה

אומרים לנו שהמגיפה מסוכנת לזקנים, וזו אמירה כללית מאוד ולא מדויקת. בארצות המערב שנפגעו מקורונה חצי מהמתים מתו בבתי אבות. זה נורא. לא ברור איך דווקא מי שהיו אמורים להיות מוגנים, שלא יוצאים ולא מתערבבים עם אנשים, ובטח לא טסים לשום מקום, נדבקו ועוד בתחילת גלי ההתפרצויות. לא ידוע לי שיש תשובה מחקרית למה שקרה במוסדות הללו.

מה שברור לגמרי הוא שזקנה כשלעצמה אינה מסוכנת. וברור שאיש לא יודע מה בדיוק  הסיבה למופעים קשים של המחלה. במחקר מסוים שהתפרסם נאמר שהווירוס תוקף באכזריות אנשים שלוקחים תרופות נגד לחץ דם גבוה. בכל אופן במערכת ההפחדה הסטטיסטית לא מפרטים לנו את מספרם של זקנים בריאים שנפגעו ומתו מקורונה, אבל מפחידים ציבור של מיליון איש בישראל שהם בסכנה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר ויותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי הם קבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי ששה מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר ויפסיקו לעבוד?

באנגליה פורסם מחקר שלפיו בעלי מקצועות נמוכי שכר – נהגים, שומרים, מנקים –  נפגעים הרבה יותר מבעלי המשכורות הגבוהות.

בכל העולם ברור שמקצועות הרפואה והסיוע בקו הראשון נמצאים בסכנה גדולה מאחרים. הפתרון לכך הוא לא בהשבתתם וסילוקם אלא באמצעי מיגון טובים יותר. המחקרים האלה היו צריכים להביא לכך שנהגי האוטובוסים והמוניות, שומרים בכניסה לבתי חולים וגם דוד בשער בית הספר יקבלו, למשל, חליפות מיגון שישמרו עליהם מפני הדבקה.

ככל שהקורונה מתאזרחת בעולם מתפרסמים יותר מחקרים על התפלגות הפגיעה, וכבר לא ברור מי בקבוצות הסיכון. בארה"ב, למשל, פורסם ששחורים נפגעים פי 6 מלבנים. האם יעלה על הדעת ששחורים יהיו בהסגר?

רופאה גריאטרית בקליפורניה פרסמה מאמר שבו ניסתה להבין למה דווקא המבוגרים יותר מסתובבים בחוץ ולא חוששים מהמגיפה. בין שאר מסקנותיה בולטת אחת: שמה שמוגדר זקנים בקבוצת הסיכון – אנשים בני 65 ומעלה – פשוט אינם רואים את עצמם כזקנים, ואין להם שום עניין לתת למישהו להחליט בשבילם.

הרבה מאוד מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד הגדול שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים. מבוגרים כבר עברו בחייהם סכנות ומחלות ולא נבהלים כל כך בקלות, אבל גם לא מתמרדים מספיק.

התנועה הכי מקסימה בעולם, למרות שהיא קטנה ושולית, היא תנועת הכובע האדום: נשים מבוגרות שלובשות שמלות סגולות (לא תו סגול, אלא צבען של הסופרז'יסטיות) וחובשות כובע אדום, כי לא אכפת להן מה אומרים עליהן ומה מצפים מהן.

דחיקתם של מבוגרים ממקומות העבודה היא אפליה מקוממת, בדיוק כמו פיטוריהם של בעלי מוגבלויות, כמו הקמצנות הנוראה הנוהגת בקצבות הנכות. לרגע אחד קיננה בנו התקווה שהמגיפה הזו תביא לסולידריות בין בני אדם, שכולם נתונים באותה  צרה. אז בואו נאריך את הרגע הזה: נמשיך לדרוש זכויות, ונדרוש מידע שיאפשר לנו להחליט בעצמנו מה מסוכן לנו ומה לא.

רבים מידידיי המבוגרים נתפסו בפחד שהושרה בישראל על "סבא וסבתא", וחלקם נכנסו ממש למצבי חרדה, למרות שבכללי – המבוגרים חרדים פחות מהצעירים אחרי שעברו בחייהם סכנות ומחלות

לפני שברחו מעמדותיהם כמו מספינה טובעת, חילקו לעצמם ראשי משרד הבריאות מחמאות אין קץ על ניהול המשבר; אבל במקביל הסתירו הרבה עובדות. אנחנו שומעים רק מה שנוח לשלטונות באותו היום: כשרוצים לחדש את התיירות מודיעים שהמצב נפלא; כשרוצים להחזיר את הפחד, מאיימים בעשרות אלפי מתים בגל השני שאף אחד לא יודע עליו שום דבר.

אני מצפה לראייה חדשה ודרך חדשה דווקא מאלה שנשארו בצד: מן הזקנים, מן האמנים, מכל יתר הנשכחים: אסור לנו לוותר! אסור להסכים לחזור איכשהו לשגרת הדיכאון. צריך למצוא דרכים חדשות. ישראל, כמו כל העולם, זקוקה ל"ניו דיל" – והזקנים, לפחות חלק מהם, עוד זוכרים מה זה. זוכרים איך נראית חברה שנרתמת לבניה בסולידריות וממציאה פתרונות למצוקות.

אז – כובע אדום  ונצא לרחוב (בצֵל כמובן) .

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 907 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

בר סימן טוב: "עליה בתחלואה, בעיקר בבתי הספר, בכל הארץ"

ראשי משרד הבריאות ייפגשו מחר ב-16:00 עם ראש הממשלה לדיון מיוחד ● בר סימן טוב: "יש לנו כ-70 חולים חדשים ביום. הדרך ל-1000 חולים ביום היא קצרה" ● סדצקי: "אנחנו מדברים על מוקדים ב-31 בתי ספר, המפוזרים בכל הארץ. התנאים בבתי הספר לא מאפשרים שמירה על אי-הדבקה בקורונה"

עוד 7 עדכונים

עומר הפלסטיני וג'ונתן היהודי מפתחים בדיקה חדשנית לקורונה

מכון מחקר בארצות הברית פועל לפיתוח בדיקת קורונה ביתית ופשוטה במיוחד, כדי לעמוד ביעד האמריקאי השאפתני של מיליון בדיקות ביום ● בפרויקט משתתפים חוקר יהודי וחוקר פלסטיני, שמקפידים לשמור על קשר קרוב גם מחוץ לשעות העבודה ● ג'ונתן: "התארחתי לא מעט בארוחות שבירת צום הרמדאן, ועומר ממש אוהב לטקעס"

עוד 762 מילים

תגובות אחרונות

האוכלוסיות החרדיות במדינת ניו יורק נפגעו קשות ממגפת הקורונה, וכעת הן משלמות גם מחיר כלכלי כבד ● המושל קואומו החליט לפתוח את המדינה בהדרגה, כאשר העיר ניו יורק והאזורים החרדיים יפתחו אחרונים ● בעלות עסקים חרדיות החליטו להשיב מלחמה, כדי להמשיך להתפרנס בכבוד ● ובמלחמה הזו כל האמצעים כשרים

עוד 1,418 מילים

לארון וישוואנאת, מנתח עסקי בן 29 מארה"ב, היה חלום: לתרגם את "הארי פוטר" ליידיש ● בראיון בלעדי הוא מספר איך יצא לדרך ללא מו"ל וללא אישור המחברת, איך הסתיים המסע המופלא שלו, ואיך מדברות הדמויות בשפה שעליה גדל ● "האגריד מדבר בדיאלקט פולני כפרי, פילץ' מדבר במשלב ליטאי, ודמבלדור מדבר כמו חכם בתורה"

עוד 839 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה