• ילדים בטיול לעין גדי ומצדה, תחילת שנות ה-50 (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • ראש הממשלה לוי אשכול עם משפחתו, לפני 1967 (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • חברי חטיבת הקומנדו שועלי שמשון במהלך מלחמת העצמאות (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • גבר מוכר סברס ברחוב בשנות ה-50 (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • פיצוץ רכב ברחוב בן יהודה בירושלים, 22 בפברואר, 1948. טרוריסטים ערבים שנהגו ברכבים של הצבא הבריטי התפוצצו, והרגו בין 49 ל-58 אזרחים, ופצעו בין 140 ל-200 (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • ילדים ישראלים (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני
  • מואזין קורא לתפילה באולפן קול ישראל, תחילת שנות ה-50 (צילום: אפרים אילני)
    אפרים אילני

תמונות נדירות האיש שצילם את ישראל - מזווית קצת אחרת

הצלם אפרים אילני תיעד את הקמת המדינה ברגישות יוצאת דופן ● "דוד בן גוריון, או האיש שמטאטא את שוק מחנה יהודה, הוא התייחס אליהם באופן דומה" ● עכשיו בנו, מחפש קונה לאוסף שהשאיר אחריו

ראש עיריית ירושלים טדי קולק מחייך וכורע ברך ליד מרלן דיטריך. קליק.

עזר ויצמן, אשתו ראומה ובנם שאול יושבים סביב שולחן האוכל. סנאפ.

הפתיחה של הכביש מבאר שבע לסדום ב-1950. קליק.

אפרים אילני עבד בתור צלם עיתונות יותר מ-40 שנה. הוא לכד את הפרצופים של העולים ששוחררו ממחנות המעצר בקפריסין ותיעד חיילות בהכשרה בשנות ה-60. הוא כיסה את הפתיחה של תחנות כוח ופיתוח של נמלים על קו החוף.

בהרבה מקרים, בנו פיטר היה צמוד אליו, חמוש במצלמה קטנה משלו.

"אני עדיין חושב על מה שהוא לימד אותי, 'אם אתה לא רואה את הסיפור בתוך המסגרת, אל תצלם את התמונה", אומר פיטר, כשהוא מצביע על האוסף הגדול של אביו, המאוחסן כעת בצורה מסודרת במרתף ביתו במדינת ניו יורק.

גבר מוכר סברס ברחוב בשנות ה-50 (צילום: אפרים אילני)
גבר מוכר סברס ברחוב בשנות ה-50 (צילום: אפרים אילני)

פיטר, שעובד כעת בתחום הנדל"ן, סיים לאחרונה לקטלג רבים מאלפי הנגטיבים שהותיר אביו. מאות מתוכם גם נסרקו על-ידו. האוסף המשפחתי כולל גם אלפי שקופיות בצבע וקרוב ל-200 הדפסים בשחור-לבן, שאביו יצר לפני שנים.

על אף שרבים מהצילומים נמצאים בארכיון קק"ל ובאוספים פרטיים, אילני הבן מקווה שמישהו יקנה את הארכיון של אביו, שנמצא במצב מעולה. "הייתי רוצה למכור אותו בשלמותו מתוך כוונה שלציבור תהיה גישה אליו", הוא אומר.

מאחורי העדשה

אפרים אילני, שנולד ב-1910 בשטוטגרט, גרמניה, עבר כנער במפעל המצלמות אגפא במינכן. שם קיבל את המצלמה הראשונה שלו והחל ללמוד צילום.

ב-1933 נאלץ להצטרף למפלגה הנאצית כדי לשמור על המשרה שלו, תוך שהוא מסתיר את עובדת היותו יהודי. שנה לאחר מכן, המנהל של אילני העביר לו הודעה – הגסטפו מחפש אותך, הם סבורים שאתה יהודי. "אני לא יודע אם אתה יהודי", אמר המנהל לעובד הצעיר. "אבל אם אתה כן, עלייך לעזוב".

אפרים מעולם לא חזר לאגפא, אך לפני שעזב את גרמניה ביקר בפעם האחרונה בשטוטגרט, שם ביקש מאביו שיימלט גם הוא לארץ הקודש, עם אחיו הצעיר בני.

אביו של אילני אמר שהוא יבוא ברגע שבני יסיים את בית הספר התיכון. זה לא קרה: אביו ואחיו נעצרו ונשלחו למחנות הריכוז. אביו של אילני לא שרד, אך לאחר שבילה ארבע שנים במחנות, בני הצליח לברוח לשווייץ.

במקביל, אפרים בן ה-24 היגר לפלשתינה, למד עברית והצטרף להגנה, אשר הורתה לצלם המוכשר להתגייס למשטרת המנדט הבריטי ולעבוד שם כסוכן סמוי.

והוא עשה זאת, במשך 12 שנים. אחרי שעזב את המשטרה, מפקדיו של אילני הציעו לו אזרחות בריטית (הצעה לה סירב) ואת האקדח שלו (אותו שמר).

ילדים ישראלים (צילום: אפרים אילני)
ילדים ישראלים (צילום: אפרים אילני)

ב-1946, ההגנה ביקשה ממנו לתעד רבים מהאירועים שהתרחשו לקראת עצמאותה של ישראל. אילני תיעד את המהומות בעקבות אישור תכנית החלוקה של האו"ם בדצמבר 1947, ואת השרפה של המרכז המסחרי בירושלים.

הוא צילם גם את הפיצוץ ברחוב בן יהודה בירושלים ב-1948 ובבניין הסוכנות היהודית. והוא היה עד לפינוי של מתחם ה"בווינגרד" בירושלים ב-1947, כמו גם לעזיבת המשלחת הבריטית את ארץ ישראל, באפריל 1948.

עשורים של תיעוד

לאחר הקמת המדינה, אילני עבד בתור צלם עיתונות עבור יונייטד פרס אינטרנשיונל. צילומיו הופיעו על שערים של מגזינים כמו Look ו-Life.

ב-1951 הפך לצלם הרשמי של הבונדס, והחל לצלם את ההתפתחות של המדינה. הוא הפנה את עדשתו לעובדי מפעל וחקלאים, השקות כבישים ופעילויות כרייה.

לאורך הדרך הוא צילם גם פוליטיקאים וגם אזרחים משורה. "דוד בן גוריון, או האיש שמטאטא את שוק מחנה יהודה, הוא נתן להם את אותה תשומת לב, הוא התייחס אליהם באופן דומה", אומר פיטר.

"במקום לתעד את מונומנטים, אילני להתרכז בתיעוד הפנים של הישראלים. הצילומים שלו ידעו איך לשלב רגישות ואבחנה עמוקה בתוך הצילום המתועד ואפילו להוסיף הומור קל"

יהודית קפלן, ראש מדור עיזבונות צילום ואוצרת שותפה במחלקת הצילום של מוזיאון ישראל, אומרת כי צילומיו היו חלק חשוב מהתיעוד של הישות הציונית.

"במקום לתעד את מונומנטים, אילני להתרכז בתיעוד הפנים של המשתתפים והעובדים בעבודתם וההקמה של הישובים שלהם, ובמקביל היה ידוע בצילומים שלו של פוליטיקאים ישראלים. הצילומים שלו ידעו איך לשלב רגישות ואבחנה עמוקה בתוך הצילום המתועד ואפילו להוסיף הומור קל", היא אומרת.

כשפיטר גדל, המשפחה גרה בירושלים והייתה חלק מקומץ משפחות שהחזיקו במכונית ובטלפון, שני כלים הכרחיים עבור אילני. במהלך הקריירה שלו, הוא עשה את רוב עבודות המעבדה של עצמו, והפעיל חדר חושך בבית.

לאחר שפרש ב-1977, הוא לא הניח את המצלמה שלו. אחד מהפרויקטים האחרונים שלו היה אלבום של פורטרטים עצמיים.

פיטר אילני (צילום: קתרין ג'יי. פרינס Times of Israel)
פיטר אילני (צילום: קתרין ג'יי. פרינס Times of Israel)

"הוא היה אמן במעבדה. הוא היה נדהם מכמה שאפשר לעשות מניפולציות בעזרת טכנולוגיה חדשה – לשנות את הצבע, לשנות את הצלליות", אומר פיטר.

אילני נהרג ב-1999, ביום כיפור, והוא בן 89. מכונית פגעה בו כשחצה את הכביש במעבר חצייה לאחר תום התפילות. עבור פיטר, המורשת של אביו היא כפולה. "הוא הותיר את ההיסטוריה שלו ואת ההיסטוריה של ישראל, אבל מבחינתי, כדי לקבל את תשומת הלב שלו למדתי צילום. הצילום חיברו אותנו", הוא אומר.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 700 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בניסיון ההדחה הדרמטי של דונלד טראמפ מככבים כמה שחקני מפתח יהודים ●​​ בישראל הם לא מוכרים, אבל מיליוני אמריקאים עוקבים אחריהם בשידור חי

עוד 727 מילים

אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות

כשהייתי נער, היינו מבלים כמעט כל קיץ באורוגואי. כדי להגיע מבואנוס איירס, חוצים את הנהר Río de La Plata. לפני שנשפך לאוקיינוס האטלנטי, הנהר מגיע לרוחב של מעל 200 קילומטרים ונחשב הרחב בעולם (הספרדים הראשונים שהגיעו אליו כינו אותו "ים מתוק"). אבל בשני הצדדים מתיחסים אליו בחיבה כאל "השלולית שמפרידה ביננו", כי בסך הכל מדובר בשתי תרבויות מאוד דומות וקרובות בכל מובן, שרק בגלל נסיבות היסטוריות אינן חלק מאותה מדינה.

בשני הצדדים מתיחסים בחיבה לנהר Río deLa Plata, שרוחבו מעל 200 ק"מ, כאל "השלולית שמפרידה ביננו", כי בסך הכל מדובר בשתי תרבויות מאוד דומות וקרובות בכל מובן, שרק בגלל נסיבות היסטוריות אינן חלק מאותה מדינה

בילינו את החודשי הקיץ – ינואר ופברואר – ב-Punta dal Este, מקום מקסים עם אחד החופים היפים בחלק הזה של העולם. אמנם באורוגואי, אבל רוב האוכלוסיה בקיץ היתה של תיירים מארגנטינה וברזיל, השכנות הגדולות.

יצא לי כך לשחק לא פעם כדורגל עם ארגנטינאים אחרים נגד ברזילאים על אדמת אורוגואי. ואני מתכוון *נגד*, כי כשמשחקים ארגנטינאים וברזילאים היריבות היא בערך כמו בין ישראל לחיזבאללה. לפני המשחק לא דיברנו איתם, למעט כדי לקבוע מקום, זמנים וכו', וגם לא תוך כדי או אחרי. נלחמים, נפצעים והולכים, בכל מזג אויר.

גם עם אורוגואי קיימת יריבות ספורטיבית אבל הרבה יותר נעימה. בערך כמו בין ליאו מסי ולואיס סוארס הערב. יהיו יריבים מרים במשך 90 דקות, יתנו הכל, אחר כך ימשיכו להיות החברים הכי טובים.

יצא לי כך לשחק לא פעם כדורגל עם ארגנטינאים אחרים נגד ברזילאים על אדמת אורוגואי. ואני מתכוון *נגד*, כי כשמשחקים ארגנטינאים וברזילאים היריבות היא בערך כמו בין ישראל לחיזבאללה

בגלל ההיסטוריה האישית שלי – היתה לי גם משפחה במונטוידאו הבירה – יש לי פינה חמה לאורוגואי, השכנה הקטנה. ואם מדברים על כדורגל, יש הרבה מה להעריץ במדינה עם אוכלוסיה של פחות מחצי ישראל, עם מסורת בינלאומית מפוארת, גם של כוכבים בודדים וגם ברמת הנבחרות שלה, לאורך הדורות.

בשנות התיכון, הלכתי בהרבה ימי ראשון למגרשים ונהניתי מאוד מהכדורגל שראיתי. הייתי בכל מגרשי בואנוס איירס.

בגיל 16, חבר הציע לי ללכת לראות משחק של קבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, קבוצה קטנה. כששאלתי מה פתאום ארחנטינוס, ענה לי "יש שם ילד בגיל שלנו שמשגע את כולם". אז הלכנו. הילד היה דייגו מראדונה.

בגיל 16, חבר הציע לי ללכת לראות משחק של קבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, קבוצה קטנה. כששאלתי מה פתאום ארחנטינוס, ענה לי "יש שם ילד בגיל שלנו שמשגע את כולם". אז הלכנו. הילד היה דייגו מראדונה

כבר בישראל, ראיתי בטלויזיה את הכדורגל המקומי ומהר מאוד, איך נאמר בעדינות… עבר לי העניין בענף. באשר לכדורגל מחו"ל, באותם ימים אפשר היה לראות בערוץ היחידי בטלויזיה הישראלית בעיקר כדורגל מאנגליה. אבל אז, בשנות השמונים, לא היו שם הרבה כוכבים זרים כמו היום בליגה האנגלית. היה זה כדורגל שאפשר לתאר בתמצית Kick it up and see what happens. לא בדיוק וירטואוזיות דרום אמריקאית.

כשאפשר היה כבר לראות ליגות אחרות, התחלתי לראות בעיקר את הספרדית ו"ננעלתי" על ברצלונה. ערב אחד, התבצע חילוף, ונדב יעקבי אמר: "עכשיו יכנס ילד ארגנטינאי בן 17, שאומרים עליו שיהיה היורש של מראדונה".

נדב יעקבי אמר: "עכשיו יכנס ילד ארגנטינאי בן 17, שאומרים עליו שיהיה היורש של מראדונה". אמנם הופתעתי, כי לא שמעתי עליו קודם, אבל לא בניתי הרבה על עניין ה"יורש", כי מאז מראדונה יצאו מארגנטינה הרבה מועמדים לירושה הזאת

אמנם הופתעתי, כי לא שמעתי עליו קודם, אבל לא בניתי הרבה על עניין ה"יורש", כי מאז מראדונה יצאו מארגנטינה הרבה מועמדים לירושה הזאת, שאמנם היו מצויינים אבל ממש לא היורש של מראדונה.

אבל הפעם, נדב יעקבי – שהיה לו כבר אז ידע עצום בכדורגל מדרום אמריקה – צדק, והשאר היסטוריה. ולשימחתנו, עדיין אקטואליה.

מראדונה נולד בשנה שאני נולדתי, ומסי בשנה שנולד בני הבכור, 26 שנות הפרש. ארגנטינה היא אמנם מפעל לתכשיטי כדורגל יקרים ונדירים בסרט נע, אבל ברמת מראדונה ומסי, הסרט נע לאט. יש למסי עוד כמה עונות כנראה עד שיפרוש, ומי יודע מתי יצוץ היורש, שוב מארגנטינה או ממקום אחר. הלוואי שתוך פחות מ-26 שנים.

אולי בגלל שמדובר במשחק "ידידות", יהיה פחות כאסח ממה שרגילים החברים משני צידי השלולית במוקדמות מונדיאל או בקופה אמריקה. בכל זאת, כידוע אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות

צפוי משחק מהנה הערב בתל אביב בין ארגנטינה לאורוגואי. אולי בגלל שמדובר במשחק "ידידות", יהיה פחות כאסח ממה שרגילים החברים משני צידי השלולית כאשר מדובר במוקדמות מונדיאל או בקופה אמריקה. בכל זאת, כידוע אין יריבות כמו בין שכנים קרובים. אפילו הקללות זהות.

מגיע לנו להנות קצת בימים אלה. לא יקרה כלום אם נפסיק להשגיח על הפוליטיקאים שלנו במשך שעתיים. או שכן?

דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 699 מילים

הליכוד ידון מחר בהדחת ראש עיריית קרית שמונה מהמפלגה

פרסום ראשון הנהלת הליכוד תדון מחר בהדחת אביחי שטרן משורות המפלגה, מכיוון שרץ לראשות קרית שמונה מטעם "כולנו" ● זאת, על אף שמפלגתו של כחלון נטמעה מאז בליכוד ● שטרן: "זאת בדיחה, לפי ההיגיון הזה צריך להדיח גם את כחלון"

עוד 302 מילים

הרשימה המשותפת למנדלבליט: פתח בחקירה פלילית נגד נתניהו בשל עבירת הסתה לאלימות

כחול לבן תקדם מחר הצעת חוק של ישראל ביתנו שתקל על פיצולי סיעות בכנסת ● אחמד טיבי לאופיר אקוניס: "יצור נתעב"; אקוניס לטיבי: "אפס מאופס" ● מחר ייפגש ריבלין עם נתניהו ● גדעון סער ונתניהו קיימו ביניהם פגישה ● איימן עודה: "אני פונה אליכם, הציבור היהודי - מי כמוכם מכיר את הסכנה של מנהיגים כריזמטים שרוכבים על גלים עכורים של שנאה וגזענות"

עוד 37 עדכונים

לפני כמה שבועות גילתה אורית כי צילומי עירום שלה הופצו בקבוצות טלגרם ונחשפו בפני אלפי גברים ● התמונות צולמו לפני 9 שנים בעת שהחלימה ממחלה שתקפה את גופה ● "התמונות שהצילו אותי אז הן הסיוט שלי היום", היא אומרת ● אבל בקבוצות הטלגרם בה מופצות התמונות, הדקויות האלה לא משנות ● כך הפכו מאות נשים לכוכבות פורנו בעל כורחן, ללא ידיעתן ובניגוד לרצונן

עוד 1,260 מילים

למקרה שפיספסת

למה היהודים בבריטניה מפחדים מג'רמי קורבין

הוא נתפש כאנטי-ישראלי ואולי גם אנטישמי ● ולמרות שיש לו סיכוי נמוך לזכות בבחירות בבריטניה, בקהילה היהודית חוששים מהאפשרות ● חברי הקהילה עמם שוחחנו לא יודעים כיצד ינהג קורבין כראש ממשלה, אבל מחצית מהם אומרים כי ישקלו לעזוב את בריטניה ● "ראש ממשלה כזה עוין עוד לא היה לנו"

עוד 1,959 מילים ו-1 תגובות
גיא זהר גיא זהר

אנשים על ארבע מנדלבליט הצב

בפינתי אנשים על ארבע – שבה אני משווה אנשים לחיות – על פי המהות ולא המראה – שמתי היום על הכוונת אדם חשוב מאוד, הנמצא במוקד האירועים הפוליטיים הסוערים ביותר – אביחי מנדלבליט – היועץ המשפטי לממשלה.
אני משווה אותו לצב.

– למה צב?
משתי סיבות:

1

הוא מתנהל לאט לאט. כל המדינה מחכה כבר חודשים רבים להחלטות שלו והוא עדיין מתחבט ומתלבט.

2

כי הוא זקוק לשריון הגנה צמוד, כי הוא סופג מתקפות משמאל ומימין.
השמאל טוען שהוא איטי ולא מגיע להחלטות. הימין טוען שהוא עוסק באכיפה בררנית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לי ברור שמנדלבליט חושב לעצמו – הלוואי והייתי צב, היכול להתכנס לתוך השריון שלו, ולשכוח את כל ההמולה שמסביב.
הציור הנהדר של יונתן שתיל – ממחיש את המצב.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות : 054-7475599, rafi@kishon.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 112 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 6 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לפי כל הסימנים, ליברמן בדרך לקואליציה עם הימין

הפגישה הכי משמעותית לאחרונה התקיימה אתמול בין נתניהו וליברמן ● מייד אחריה, ראש הממשלה נשא נאום שבו תקף את כחול-לבן, את השמאל וכמובן את הערבים ● את ליברמן לא הזכיר במילה ● אפילו סגן השר יצחק כהן, אחד המיליטנטים בש"ס נגד ליברמן, הודה כי קיבל הוראה לנצור אש ● האם האיש שמרר את חיו של נתניהו בחצי שנה האחרונה הוא גם זה שעכשיו יציל אותו? ● פרשנות

הפגישה הכי משמעותית בתוך כל המבולקה הפוליטית של השבועות האחרונות התקיימה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

זו הייתה פגישה בין שניים שיש להם מה למכור אחד לשני. נתניהו יכול למכור לליברמן ממשלת ימין שבה הוא יהיה ממלא מקום ראש הממשלה, שר הביטחון ואולי יקבל שנה רוטציה בתפקיד ראש הממשלה. צריך לזכור כי ממלא המקום יכול לנהל את ענייני המדינה אם ראש הממשלה יוצא לנבצרות, או נאלץ להתפטר.

ליברמן יכול להעניק לנתניהו רוב נאה של 63 חברי כנסת. אחרי רוב ל-40 שנות היכרות עם שני הברנשים האלה, אין לי ספק שכל האופציות הללו עלו על השולחן בקריית הממשלה.

באותה מידה אפשר גם לומר כי הפגישות של יו"ר ישראל ביתנו עם ראשי כחול-לבן ושל צוותי המשא ומתן של שתי המפלגות הללו הן בעצם פגישות עקרות.

הצירוף כחול-לבן-ליברמן-העבודה-המחנה הדמוקרטי-הרשימה-המשותפת הוא לא טבעי ולא מעשי. זו פיקציה. נתניהו ואנשי הליכוד יודעים זאת היטב, אבל למה לא להרים קמפיין ציבורי גדול ולנצל את הפריים-טיים נגד כחול-לבן והערבים? ראינו את תבנית הפעולה הזו בפרשת המצלמות בקלפיות במגזר הערבי, שכבר נשכחה.

גם ליברמן יודע שאין לו הרבה אופציות, חוץ מהימין. אמש כבר שררה חצי אידיליה בין הצדדים. נתניהו לא אמר מילה בגנותו של ליברמן, שאמור היה לתת יד לממשלת המיעוט שראש הממשלה הגדיר כאסון לאומי. ליברמן הורה גם לאנשיו לשתוק. מאד יכול להיות כי בימים הקרובים נתחיל לשמוע את ח"כ אלי אבידר, המדברר הנוכחי של ליברמן בתקשורת, מתחיל לדבר בשבחו של נתניהו אחרי שקילל אותו על תקן יומי במצוות הבוס.

נתניהו לא אמר מילה בגנותו של ליברמן, שאמור היה לתת יד לממשלת המיעוט שראש הממשלה הגדיר כאסון לאומי. מאד יכול להיות שבימים הקרובים נתחיל לשמוע את ח"כ אלי אבידר מתחיל לדבר בשבחו של נתניהו

אפילו סגן השר יצחק כהן, אחד המיליטנטים בש"ס נגד ליברמן, הודה כי קיבל הוראה לנצור אש. אם תוקם ממשלת ימין, יהיה מעניין לראות איך שני הצדדים, ליברמן והחרדים, מקפלים את הדגלים  ומכריזים, כל אחד בתורו, על ניצחונם הגדול.

בכחול-לבן החליטו לא להתראיין. הקוקפיט מקיים דיונים עמוקים באפשרויות שלא קיימות. אין מה לעשות. עם 44 חברי כנסת אי אפשר להקים קואליציה. אי אפשר לומר שרעיון ממשלת המיעוט לא מרחף פה ושם, אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה.

מחרתיים צריך בני גנץ להודיע לנשיא אם הצליח להקים ממשלה. הסיכוי קלוש. אנחנו נכנסים קרוב לוודאי לתחום 21 הימים האחרונים שבהם הקלפים מתערבבים מחדש. נתניהו מושך לשם כי הפעם היתרון יהיה שלו. המושכות כבר לא בידי גנץ, והסיעות הערביות יהיו לגמרי מחוץ למשחק.

מי שיכול היה לשנות את התמונה קפא גם הוא. היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לא יגיש ככל הנראה את ההמלצות שלו בשלושת הימים הקרובים. אם הוא יחליט להגיש כתב אישום חמור בהמשך הדרך, תעלה שאלה תקדימית דרמטית.

לפי חוק יסוד: הממשלה חבר כנסת שישיג 61 ממליצים יקבל מהנשיא את ההרשאה להקים ממשלה. האם הנשיא יטיל את התפקיד על חבר כנסת שיש נגדו כתב אישום? הנה עוד סוגיה מעניינת שתעלה לדיון בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה." אני מנחש מי הם הגורמים (לא שזה משנה הרבה). וגם שמולי, כמה מתאים. הסוס הטרויאני של המחאה החבר... המשך קריאה

"אבל ההתנגדות לרעיון הזה מגיעה גם מגורמים בכחול-לבן וגם בשמאל, כמו ח"כ איציק שמולי מהעבודה."
אני מנחש מי הם הגורמים (לא שזה משנה הרבה). וגם שמולי, כמה מתאים. הסוס הטרויאני של המחאה החברתית, מתחבר לסוסים הטרויאנים במיזם שנקרא "כחול לבן".
וכך הסמולופוביה והגזענות של המרכז הקיצוני משמידים את המדינה.

עוד 463 מילים ו-1 תגובות

לא עוד "נר לי דקיק" אלבום אמריקאי חדש עם שירים מקוריים לחנוכה

כמיטב מסורת הכריסמס, שורת אמנים אמריקאים ישתתפו באלבום ראשון מסוגו לחנוכה ● בליין-אפ: חידוש לשיר של לאונרד כהן, לצד שירי חג מקוריים

לאדם סנדלר יש סוף סוף תחרות בזירה הלוהטת של שירי חנוכה. להקת חיים, השחקן ג'ק בלאק, הרכבים כמו Flaming Lips ו-Yo La Tengo ואמנים נוספים הקליטו באחרונה שירים לאלבום חנוכה חדש שייקרא Hanukkah+.

האלבום של חברת Verve Forecast יופץ החל מה-22 בנובמבר, ומשתתפים בו גם זמר הפולק לודון וויינרייט, אדם גרין (מלהקת Moldy Peaches), אלכס פרנקל (מההרכב Holy Ghost, ומייסד המעדנייה היהודית Frankel’s בברוקלין).

ה"רולינג סטון" דיווח שהתקליט צפוי לכלול הן גרסאות כיסוי והן שירים מקוריים.

תרומתה של להקת הבנות חיים היא גרסת כיסוי לשירו של ליאונרד כהן If It Be Your Will. בלאק כתב שני שירים מקוריים, וגם ויינריייט וה-Flaming Lips כתבו שירים במיוחד לאלבום החנוכה.

יוזם הפרויקט הוא המפיק המוזיקלי זוכה הגראמי רנדל פוסטר, שקיבל השראה מסדרת מופעי החנוכה השנתית של הרכב האינדי Yo La Tengo.

"כשידידנו רנדי פוסטר ביקש מאתנו לתרום שיר לאלבום של שירי חנוכה שהוא החליט להפיק, היינו די מופתעים," אמר איירה קפלן, סולן Yo La Tengo.

"כיהודים לא-מאמינים, האמת שלחג אין כמעט שום משמעות עבורנו, (זו הבדיחה שעומדת מאחורי הופעות החנוכה שלנו), אבל אנחנו פתוחים לכל מקור השראה".

עוד 168 מילים

הכל אודות חוה הטרנסג'נדרית מחסידות סאטמר

אבּי (חוה) סטיין נולדה בגוף של גבר למשפחה חסידית אנטי-ציונית בניו יורק, גדלה בבית עם 12 אחים, התחתנה בגיל צעיר והפכה לאבא ● אחרי שיצאה בשאלה ושינתה את מינה, היא פועלת כאקטיביסטית למען זכויות להט"ב וגם למען ישראל - בדרכה שלה ● עכשיו היא חושפת את סיפורה בספר אוטוביוגרפי מטלטל, ולא מהססת להצטלם רק עם חזייה

עוד 1,526 מילים

יש כאוס, לאיש אין מושג אם לפתוח או לסגור את העסק

"החיילת בפיקוד העורף אמרה לי: אדוני, תפנה למנהל שלך, הוא יגיד לך מה לעשות. אבל אני המנהל!" ● מנהלי עסקים בדרום הארץ טוענים: הרשויות לא מנחות אותנו באופן ברור כיצד לנהוג בימים של ירי טילים ● מזהירים: מחיר הבלבול גבוה - ועשוי להתבטא גם בחיי אדם

עוד 1,195 מילים
חיפה. מוסד חינוכי של אחד ממוסדות הרב פרץ מאיר בנוה שאנן בחיפה

לאחרונה גילתה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, כי במרתף הבניין המשותף בחיפה בו רכשה דירה נחפר מקווה ● המים יגיעו אליו מבריכה לאגירת מים שהוקמה על הגג, והכל ללא אישורי בנייה ● וזו רק ההתחלה בסיפור על הרב המקושר, המקווה והסוכה שהפכה לתוספת בנייה

עוד 2,588 מילים

גינוי חריף בשמאל לנאום ההסתה של נתניהו נגד המשותפת

ליברמן: ממשלה צרה אסון למדינה ● כחול-לבן: תושבי הדרום לא זכו ל"כנס חירום" ● נתניהו: חברי המשותפת רוצים להשמיד את המדינה ● אשכנזי ויעלון: ממשלת מיעוט רק עם ליברמן ● ריבלין: קורא לליכוד וכחול-לבן להתעשת ● מחר ייפגשו חברי בלוק הימין ● איימן עודה דורש אבטחה בשל איומים על חייו

עוד 54 עדכונים

פסילת ממשלה בתמיכת הערבים חושפת את האמת על הדמוקרטיה הישראלית

הסיבה לפסילת הרשימה המשותפת כתומכת בממשלת מיעוט, עמוקה בהרבה משיקולי ביטחון ● מחקרים מלמדים כי הציבור היהודי אינו בשל לקבל את הערבים כשווי זכויות, למרות מחויבות הצהרתית לדמוקרטיה ולשוויון ● בני גנץ עשה צעד היסטורי כשהסכים להיפגש עם ראשי המשותפת ולהצטלם איתם - אבל כאן זה נעצר ● עד הפעם הבאה, כשליהודים כבר לא תהיה ברירה ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה