מלחמת סין-ארה״ב מגיעה לקרית שמונה

תנובה שבשליטה סינית מתמודדת מול JVP ו-Mars האמריקאית על 100 מיליון שקל מכספי המדינה, להקמת חממת הפוד-טק באזור קרית שמונה ● המשמעות היא גישה לחזית המחקר של תעשיית המזון בישראל ● ברקע המכרז, המלחמה בין סין לארה"ב על ההגמוניה הכלכלית בעולם

אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה (צילום: יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90)
יוסי זליגר והדס פרוש / פלאש 90
אראל מרגלית, מייסד JVP ותנובה

מכרז ממשלתי להקמת חממת טכנולוגיית מזון באזור הצפון הופך לנקודת ציון משמעותית במלחמה הכלכלית בין סין לארה"ב. שתי המעצמות מתקוטטות ביניהן גם על ההגמוניה הטכנולוגית בעולם, וגישה סינית לחזית של מחקר המזון בישראל תעניק לה יתרון גדול במאבק הזה. זכייה סינית עלולה גם להגביר את החששות הקיימים בארה"ב מהמעורבות הגוברת של סין בכלכלת ישראל.

סין מתמודדת במכרז באמצעות חברת תנובה שבשליטתה ומולה ניצבת קרן ההון סיכון JVP שניגשה למכרז יחד עם תאגיד המזון האמריקאי Mars.

הקבוצה הזוכה תיקבע עד מחר על ידי רשות החדשנות הישראלית, ותזכה במענק ממשלתי של 100 מיליון שקל להפעלת החממה באזור קרית שמונה וצפת. ועדה ברשות החדשנות תתכנס לדון בשתי ההצעות היום בערב, ועם החברים בה נמנים ראש הרשות ד"ר עמי אפלבום, אהרן אהרן המנכ"ל, וכן נציגי משרדי האוצר והכלכלה, לצד 4 נציגי ציבור.

זאב הולצמן: "לישראל יש רגישות מיוחדת להשקעות סיניות עקב התלות שלנו בהשקעות ורכישות ההייטק מארה"ב"

כאמור, המכרז הענק מרכז עניין על רקע מלחמת הסחר העולמית בין סין לארה"ב. זאת, מאחר שתנובה נשלטת על ידי ברייטפוד הסינית, כך שאם היא תזכה, הסינים יקנו אחיזה רחבה בקניין הרוחני (IP) של תעשיית המזון הישראלית הנחשבת למובילה בעולם.

בישראל יש כ-400 חברות פוד-טק וכל אחת מהן תוכל להתמודד על השקעה של 5 מיליון שקל לפחות, בדומה לחממות אחרות שכבר פועלות בארץ, בתחומי סייבר וטכנולוגיות אחרות.

תנובה ניגשה למכרז יחד עם קרן Finistere האמריקאית, פלטפורמת ההון סיכון OurCrowd וחברת המשקאות הישראלית טמפו. הקונסורציום של תנובה צפוי להשקיע 100 מיליון דולר בחברות פוד-טק בישראל.

אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)
אדם עובר ליד חנות הלבשה אמריקאית בבייג'ינג (צילום: AP Photo/Ng Han Guan)

קרן ההון סיכון JVP ברשות אראל מרגלית, חברה כאמור לתאגיד המזון האמריקאי Mars, שעשוי לקבל גישה לאקוסיסטם של מחקר המזון בישראל. ב-Mars הצהירו שבכוונתם לתמוך בתעשיית הסטארט-אפ הישראלית ולשתף פעולה עם גופי מחקר מקומיים, בהם גם האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה, ששותפים בקבוצה זו לצורך המכרז.

לצד המענק של משרד הכלכלה כאמור, החממה תזכה להקצאת קרקע בפטור ממכרז ולהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

מחקר אמריקאי המליץ לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות כדי למנוע פגיעה באינטרסים של ישראל וארה"ב

בעלת השליטה בתנובה, ברייטפוד, היא יצרנית החלב הרביעית בגודלה בסין, שקנתה לפני כחמש שנים קצת יותר ממחצית מתאגיד המזון הישראלי – 56%, לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. ההשתלטות של ברייטפוד על תנובה זכתה לביקורת ציבורית, מתוך חשש שהסינים קיבלו דומיננטיות גדולה מדי בביטחון התזונתי של ישראל.

מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?

המכרז נתפס כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית, נוכח המעורבות של קבוצת המזון האמריקאית Mars מצד אחד ושל ברייטפוד הסינית מצד שני. בתקופה האחרונה שתי המעצמות מתקוטטות על קניין רוחני, מכסים, וסוגיות אחרות, תוך מעורבות ישירה ובהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

המגזין האמריקאי Quartz הכתיר את ישראל כ"עתיד של תעשיית המזון בעולם"

"לישראל יש רגישות מיוחדת לנושא של השקעות סיניות בארץ עקב התלות שלנו בעולם השקעות ההייטק בארה"ב", אומר זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה. לדבריו, מלחמת הטכנולוגיה העולמית בין סין לארה"ב גולשת לאירופה ובאופן טבעי משפיעה גם על ישראל.

הולצמן מציין שהוא שותף גם בקרנות של JVP, ולטענתו, גם בלי קשר לסינים, חברות גלובליות בכלל לא צריכות לקבל גישה לסבסוד ממשלתי של חממות טכנולוגיות:

"הם לא צריכות לקבל גישה להשקעות על חשבון המדינה, יש להם מספיק כסף לממן את עצמם. מי שצריך לגשת זה רק קרנות הון סיכון וגופים פיננסים אסטרטגיים, שיכולים לטפח סטארט-אפים ולא להעביר את הטכנולוגיה לבעלי עניין שמה שמעניין אותם זה רק לנכס לעצמם את הטכנולוגיה. התנגדתי גם לכך ששטראוס זכו במכרז לחממת מזון באשקלון וטבע ופיליפס זכו במכרז למחקר רפואי ברעננה – זה אבסורד לתת להן תמרוץ. מה פתאום שהמדינה תסבסד אותם?".

הצי השישי כבר לא מרגיש בבית

דבריו של הולצמן על ה"רגישות להשקעות סיניות" אינם נאמרים בחלל ריק. בתחילת השנה דווח כי בביקורו בישראל, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הביע דאגה מפני חדירת טכנולוגיות סיניות לישראל, בהן של חברות התקשורת וואווי ו-ZTE, לצד חשש מפני המעורבות הסינית בבניית החלק החדש של נמלי חיפה ואשדוד. נמל חיפה יורחב ויופעל בשנים הקרובות על ידי חברת SIPG הסינית, והדבר יקשה על הצי השישי של ארה"ב לראות בו נמל בית.

בנוסף, מחקר אמריקאי המליץ לאחרונה לממשל טראמפ לפקח על השקעות סיניות בטכנולוגיות ישראליות. לפי הדו"ח של מכון ראנד, הפיקוח נדרש כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני לישראל עצמה ולמנוע בעקיפין גם פגיעה ביטחונית באינטרסים של ארצות הברית.

המעורבות הסינית בישראל ניכרת כאמור גם בתחומי התשתיות, כמו למשל בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, מנהרות הכרמל, ובנמלים החדשים כאמור. לפי מחברי הדו"ח, "המעורבות הסינית בישראל עלולה לגרום לדאגה בוושינגטון נוכח המתח בין ארה"ב לסין".

ארץ הקודש היא העתיד של תעשיית המזון

ישראל נחשבת למובילה עולמית בטכנולוגיות מזון וחקלאות ואת המוניטין הזה אפשר למנף בתקופה של מודעות גוברת למשבר אקלים. כך למשל, בכתבה נרחבת שפורסמה בתחילת השנה במגזין האמריקאי Quartz, ישראל הוכתרה כ"עתיד של תעשיית המזון", עם פיתוחים כמו תחליף בשר שגדל במעבדה וממתיקים מלאכותיים.

לפי הכתבה, "ישראל, עם הנוף הצחיח שלה והיצע המים הדליל, כבר החלה להתמודד עם ההתחממות הגלובלית שעדיין לא עיצבה מחדש חלקים אחרים בעולם שבהם מגדלים מזון. הודות לנסיבות הגאוגרפיות שלהם, הישראלים חצבו דרכים חדשניות והתגברו על בעיות חקלאיות, באופן שכבר מעורר תשומת לב בעולם". הכשר שכזה למובילות הישראלית בתחום המזון, ניתן לפני כשנה בעסקת הענק של רכישת פרוטרום, המייצרת תמציות טעם וריח, על ידי IFF האמריקאית תמורת 7 מיליארד דולר.

עוד 800 מילים
סגירה