זירת הבלוגים

בג"ץ הוכיח ראש קטן, וכחול-לבן לא ידעו לספור

ישראל תהפוך למדינה הראשונה בהסטוריה שתמנה לתפקיד מספר 1 אדם שיעמוד לדין פלילי ימים לאחר מינויו

07/05/2020 15:59
גבי אשכנזי ובני גנץ בטקס חילופי רמטכ״ל, ב-14 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

אז עכשיו נראה שממשלת נתניהו-גנץ אכן תקום בשבוע הבא, לאחר שבית המשפט הגבוה לצדק הלך על גישת ראש קטן והסתפק בכך שאין בסיס חוקי לפסילת  נאשם בפלילים חמורים מלהתמנות לראשות הממשלה.

בכך ישראל תהפוך למדינה הראשונה בהסטוריה שתמנה לתפקיד מספר 1 אדם שיעמוד למשפט ימים לאחר מינויו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. זה יקרה למרות שרוב של 62 מתוך 120 חברי כנסת נבחרו ברשימות שקראו להחלפתו של נתניהו, מה שאומר שבשיטה הישראלית הוא הפסיד בבחירות.

ישראל תהפוך למדינה הראשונה בהסטוריה שתמנה לתפקיד מספר 1 אדם שיעמוד לדין פלילי ימים לאחר מינויו. זה יקרה למרות שרוב של 62 מתוך 120 ח"כים נבחרו ברשימות שקראו להחלפתו

נראה כי פירוש הדבר שישראל תצא לדרך שתוביל לסיפוח חד-צדדי בגדה המערבית, דבר שעלול להביא עלינו אינתיפאדה חדשה, קריסת הרשות הפלסטינית, בידוד בינלאומי ונזק כלכלי אדיר ובסוף מסלול הייסורים מדינה דו-לאומית. המשמעות היא גם שישראל תמשיך להסתדר ללא מסחר ותחבורה ציבורית בשבת, חינוך סביר לחרדים, גיוס הוגן או נישואים אזרחיים.

זה ביזיון לציונות, בושה לעם היהודי ואכזבה עצומה לאזרחים השייכים למיעוט הערבי, אשר יותר מדי אנשים במדינה שוכחים לספור.

הסיבות לפספוס המרתיח הזה מעניינות, ועל פני השטח הדבר קשור בעיקר לעריקתם של שלושת הכייסים הפוליטיים, אורלי לוי-אבקסיס, צבי האוזר ויועז הנדל. אבל הבעיה עמוקה יותר. לאחר שבועות של ניסיון להבין את זה, אני מסיק ששום מאמץ רציני לא נעשה להחזיר את שלושת אלה לתלם, והשאלה היא מדוע.

הסבר אחד יכול להיות רפיון מחשבתי, מוסרי והתנהלותי מצד בני גנץ וגבי אשכנזי, שני קשוחים שהנהיגו בעבר את צה"ל (ב. מיכאל ב"הארץ" קרא לזה טפשות, אבל הוא הרחיק לכת). בתסריט זה הם הקשיבו בנימוס להאוזר והנדל, רשמו במחברת את העדפתם שממשלת גנץ לא תהיה "תלויה בערבים", ושינו את כל תוכניותיהם.  הרי לא היה ולא יהיה מצב שממשלת לא-ימין לא תהיה "תלוייה בערבים" ואת זה ידעו כולם.

אפשרות נוספת היא שגנץ ואשכנזי כל כך תמימים שהם באמת קנו את התעמולה שמשבר הקורונה משנה הכל, יגדיר מחדש את המדינה והחברה למשך שנים, ודורש מהפוליטיקאים לשנות את מחשבתם, לאפסן את מוסרם ולהניח בצד את האגו שלהם (למעט נתניהו, אשר בכל תרחיש, בין אם קורונה או אבולה, חייב באופן טבעי להיות הראשון ברוטציה).

אפשרות נוספת היא שגנץ ואשכנזי כל כך תמימים שקנו את התעמולה שמשבר הקורונה משנה הכל, ודורש מהפוליטיקאים לשנות את מחשבתם (למעט נתניהו, שבכל תרחיש, קורונה או אבולה, חייב להיות ראשון ברוטציה)

האפשרות השלישית היא ששני גיבורי המלחמה, שביצעו מעשי גבורה מאחורי קווי האויב וחשבו תמיד רק על ישראל לפני הכל, קיבלו רגליים קרות מכיוון שהם חששו מההמון.

זה אולי מובן בהתחשב בכך שכנראה אותו חשש הוא ששיתק את בית המשפט העליון. הרי למרות שאכן אין חוק שמונע מינוי של נאשם, אין גם חוק המאפשר זאת במפורש. ובהחלט אין שום חוק נגד מתן חוות דעת ברורה שמגדירה את המצב כמחפיר ומפצירה בכנסת להעביר חוק שימנע תרחיש כזה, שעד לקרקס נתניהו איש לא היה מעלה על הדעת. אם לפחות כך היו נוהגים, איש לא יכול היה לחשוב שבג"ץ "מאשר" את התועבה. כעת, אם אפילו בג"ץ האימתני והאקטיביסטי כך הותש, מי ילין על גנץ? משתפנים השניים מן האחד.

אולם התרחיש הרביעי (ולדעתי סביר ביותר) הוא שבכחול-לבן פשוט עשה חישוב שגוי.

לכל דובר כחול-לבן שמסכים להתראיין בימינו (ביום חמישי ברשת ב' זו הייתה מירב כהן) יש את אותו הדבר לומר: כי האלטרנטיבה היחידה להצטרפות לממשלה תחת נתניהו (תוך תקווה שיכבד את הרוטציה) הייתה בחירות רביעיות.

קו הגנה זה יוצא מנקודת הנחה שלא הייתה דרך לגרום לנתניהו להסכים להיות שני ברוטציה, אפילו תחת תרחיש "ראש ממשלה חלופי" שהומצא לתפארת  הקומבינה. זה מראה על חולשה מקוממת מול פוליטיקאי נאשם בפלילים חמורים שהפסיד בבחירות. אבל ניחא.

זה גם מרמז כי בכחול-לבן חששו מבחירות נוספות פן נתניהו ינצח. מדהים שזה הפחד שלהם למרות הנזק הכלכלי העצום שמונח לרגלינו. עד כמה הם חושבים שהציבור מטומטם? רגע – בעצם בזה לא נעים כל כך לדוש. הם חושבים כנראה מה שנתניהו חושב. כאמור, אף אחד שם לא טיפש.

אותו חשש הוא ששיתק את בית המשפט העליון. הרי למרות שאכן אין חוק שמונע מינוי של נאשם, אין גם חוק המאפשר זאת במפורש. ובהחלט אין שום חוק נגד מתן חוות דעת ברורה שמגדירה את המצב כמחפיר

אבל עם כל הכבוד למירב כהן ושאר מובילי הדעה, היו עוד כמה אפשרויות.

האפשרות הקלה יותר הייתה לאפשר לממשלה למשול עד עבור זעם הקורונה ואז להחליף אותה באי-אמון קונסטרוקטיבי. זה לא המהלך האמיץ ביותר בעולם, אבל לפחות זה היה מאפשר לכולם לעבור את משדרי התעמולה היומיים של נתניהו ("אני החלטתי להעניק…") שאכן מטמטמים את השכל של כולנו. זה גם היה מאפשר לחוקק את החוק נגד השחיתות שכה חסר השבוע לבוקים של בג"ץ.

המסלול האמיץ יותר היה הקמת ממשלת מרכז-שמאל הנתמכת על ידי הרשימה הערבית המשותפת, פשוט ובלי חוכמות. הדבר התאפשר ברגע שאביגדור ליברמן הסיר את התנגדותו לכך (ועל זה, קשה להאמין, מגיע לו רוב תודות וכבוד). זה "לא פשוט", כלשון מליצת שדרי הרדיו, כי הציבור הישראלי באמת סולד (בצדק מסויים) ממרכיב בל"ד של המשותפת. אבל המשותפת הסכימה להישאר מחוץ לממשלה. ברגע שגנץ היה נהיה ראש ממשלה היה קשה מאד להפיל אותו. גנץ היה הופך לראש ממשלה המשנה אולי סדרי עולם, ביבי היה מתפנה למשפטו ברוב הדר ז'בוטינסקאי, והציבור היה שוכח מאי הנעימות בעניין בל"ד.

אם באמת רק האוזר והנדל מנעו את זה, צריך להיות ברור שצמד הצדקנים הם אלה ששינו את ההיסטוריה, ולגנץ לא היה את האופי נדרש לשכנע. נסו לתאר את ביבי נכנע כך לתכתיב של דיכטר וחוטובלי.

המיעוט הערבי בישראל היה נאמן לאורך השנים, דבר שאינו מובן מאליו, והוא מחלים מהטראומה של אוקטובר 2000. דור חדש רוצה אינטגרציה; רבים בקרב בני הנוער (אולי רוב) מוכנים להזדהות כישראלים, וזה לא דבר קטן בהתחשב בהיסטוריה.

המסלול האמיץ יותר היה הקמת ממשלת מרכז-שמאל הנתמכת על ידי הרשימה הערבית המשותפת. הדבר התאפשר ברגע שאביגדור ליברמן הסיר את התנגדותו לכך (ועל זה, קשה להאמין, מגיע לו רוב תודות וכבוד)

התרחש כאן מאמץ עצום להביא את מצביעי המגזר לקלפיות. זה הביא לכך שההשתתפות עלתה מכ-50% באפריל 2019 לסביבות 60% בספטמבר לרמה גבוהה עוד יותר לפני חודשיים (רק חודשיים עברו, ועידן חלף מן העולם!). כעת הם חשים נבגדים אש – וספק אם גנץ או ממשיכיו ישחזרו בנקל את ההישג.

אחת ממובילי ההתגייסות במגזר הייתה גאדה זועבי, ראשת תנועת (ואתר החדשות) בוקרה, שניהלה פרוייקט ארצי שהתמקד בשכנוע נשים ערביות להצביע – וזה הצליח. "עבדתי מאות שעות כדי לגרום לאנשים להשתתף, וגם קיימתי ישיבות כדי לדחוף את הרשימה המשותפת ואת בל"ד לתמוך בגנץ, ואחרי כל הבלגן, שום דבר לא יצא מזה", אמרה. "האכזבה האישית שלי עצומה."

זועבי מאוכזבת; מירי רגב מרוצה. זה הסיפור, על קצה המזלג.

אני תומך גדול בתיאוריה של האופציה הפחות גרועה, שמעט מדי אנשים מבינים ומתנהגים על פיה. בכחול-לבן צדקו כשהבינו שיש למצוא את האופציה הזאת ולאמצה – גם אם כואב הדבר. הם הבינו שהם צריכים לעשות את החישוב האכזרי הזה, והישועה הייתה קרובה. או-אז הסתבר שהם לא יודעים לספור.