העלות של מערכת הבחירות הקרובה בישראל – השנייה ב-2019 – אינה מסתכמת בהוצאות הישירות של הבחירות ובהפסד של המשק מיום השבתון: שורה של פקידים בכירים בממשלה לשעבר, וגורמים המעורבים בקידום רפורמות ומהלכים ממשלתיים, אומרים כי העובדה שממשלת ישראל פועלת ותפעל כממשלת מעבר במשך קרוב לשנה, מסכלת קידום יוזמות חשובות לטובת הציבור.
"חלק גדול מהרפורמות תקועות, וברור שמי שנפגע מכך הוא האזרח הקטן", אומר גל הרשקוביץ, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר. "הרי מה המטרות של הדברים האלה? שיפור השירות, חיזוק התחרות, הקטנת הביורוקרטיה, הגברת הפריון, הגדלת התעסוקה, מתן תמיכה וכדומה. כאשר הדברים האלה מתעכבים ברור שיש פגיעה באזרחים".
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להוציא מקרים חריגים, כל מינוי שיש בו מעורבות פוליטית (בייחוד למשרות אמון) אסור בתקופת ממשלת מעבר. עוד קובעת ההנחיה כי אי אפשר לקדם אף החלטה מהותית בממשלת מעבר, גם אם היא אינה מחייבת חקיקה. הרשקוביץ: "השאלה היא אם בכלל קיימת רפורמה או שינוי שאין בהם חילוקי דעות, או שאינם משפיעים על צד ג'?"
10 מיליארד שקל מחכים למנכ"ל
רון גרליץ, מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי לקידום שוויון ושותפות בין החברה הערבית ליהודית, מתוסכל. כבר שנה שאין מנכ"ל לרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, גוף שהוקם ב-2009. "נשגב מבינתי למה השרה לשוויון כלכלי, גילה גמליאל, מתעכבת עם זה. מדובר במחדל גדול ותקלה חמורה. זהו מינוי מקצועי שמותר לעשות בזמן מערכת בחירות".
בסוף דצמבר 2015 קיבלה הממשלה את החלטה 922, שמטרתה לתקן מנגנוני הקצאה שמפלים את האוכלוסייה הערבית, ואף ייעדה לה תקציבים בסכום של 10 מיליארד שקל. "הרשות לפיתוח כלכלי היא הגוף שממונה על יישום החלטת הממשלה", אומר גרליץ. "ההחלטה אמנם מיושמת, אבל יש קשיים שמחייבים מנכ"ל פעיל".
גרליץ קובל גם על העיכוב בקידום תכנית 923, העוסקת בתיקון מנגנוני הקצאה מפלים שלא תוקנו בהחלטה מ-2015: "הממשלה גיבשה מסמך של 140 עמודים שמפרט את מנגנוני האפליה – פער של עשרות אחוזים בתקצוב תיכונים ערביים, אפליה בתקציבי תיירות, בתקציבי חקלאות ועוד – אבל ההחלטה תקועה כרגע במשרד האוצר".
"יש מינויים שלא נעשים – מפכ"ל זה רק אחד מהם", מוסיפה אורלי פרומן, חברת כנסת מטעם כחול-לבן, שכיהנה באמצע העשור הקודם כמנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, ובשנים 2009-2015 כמנכ"לית משרד התרבות והספורט. "זה ביזיון, זאת שערורייה, זה בעיקר חוסר אחריות אמיתי, ואני אומרת את זה בשני הכובעים, גם בהיותי מנכ"לית וגם ממקומי היום. אנחנו מדברים על שנה שלמה של ממשלה שהיא זמנית-זמנית", היא אומרת, ומכוונת לכך שממשלת המעבר לא זכתה לאמון הכנסת ה-21.
דוגמה הפוכה מתחום המינויים היא האיום בפיטורים ששיגר שר האוצר, משה כחלון, לעבר ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור, וזאת לאחר שנפגש בתחילת השנה עם בני גנץ. "כל אגף תקציבים לא יודע אם מרידור ימשיך בתפקידו, וחוסר הוודאות הזה בעייתי", אומר אדם העובד באופן שוטף עם האגף. "העובדה שכחלון לא מצהיר שאם יהיה שוב שר האוצר הוא ישאיר את מרידור בתפקידו, גובל בחוסר אחריות משווע".
זכאים לדיור ציבורי. אז מה?
דני גיגי, נציג ארגון שתי"ל בפורום הדיור הציבורי, הכולל כ-15 ארגונים והתארגנויות אזרחים מכל הארץ, מזכיר תכנית נשכחת אחרת, "לגור בכבוד" של שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שאושרה בממשלה בסוף יולי שעבר.
התכנית אמורה להביא לתוספת שנתית של 7,200 דירות חדשות על פני עשר שנים, כדי לנסות ולהדביק את הפער העצום בין מספר הזכאים לדיור ציבורי לבין מספר הדירות.
"הוקמה ועדה ליישום התכנית, שהעבירה המלצות בסוף 2018, אבל בגלל שהכריזו על בחירות הכל נעצר", אומר גיגי. "כרגע יש במשרד השיכון מנכ"ל שלא יודעים כמה זמן הוא יהיה בתפקידו, ושרת שיכון זמנית שאין לה סמכויות לעשות דברים גדולים. 30 אלף אנשים שזכאים לדיור ציבורי ממתינים ותקועים, כי אין תקציבים לרכישה ולשיפוץ דירות, וגם תקציבי החירום שהוקצו בעבר לנושא לא עוברים.
גיגי מציין את אוזלת היד גם בטיפול בוועדות קבלה רבות במושבים וקיבוצים בצפון שפועלות בניגוד לחוק, כפי שעלה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. דוגמה נוספת היא עצירת התהליך לשינוי גבולות מוניציפליים, לשם חלוקה הוגנת יותר של ההכנסות בין הרשויות.
"גם בתחום המאבק בעוני אי אפשר לקדם דברים שכבר החלו לזוז", אומר גיגי. "אחד הנושאים המרכזיים של הקואליציה היה קביעת יעד מספרי למאבק בעוני, אבל לא נקבע יעד כזה. על רקע דוח של מרכז טאוב על כך שקשה לצאת ממעגל העוני – ברור שמדובר בנושא שראוי לקיים עליו דיון, אבל זה בלתי אפשרי.
"כך גם בנושא הגירעון. אין שום דיון על מה אפשר לעשות עם הגירעון הגדול של המשק. למשל לחשוב על מנגנוני מיסוי שיכולים לעזור, כמו מס ירושה, מס חברות גבוה יותר וכדומה. אבל אין למי להגיש את הדברים האלה". התוצאה, אפשר להניח, תהיה קיצוץ רוחבי סטנדרטי ברגע האחרון, ופגיעה בשירותים לאזרח.
כמעט הכל תקוע
"משרד האוצר עוסק בשני דברים", מסביר הרשקוביץ, "פעם אחת ניהול ופיקוח על ביצוע התקציב, ופעם שנייה קידום תכניות עבודה, רפורמות, שינויים מבניים – קידום המשק בתחומים שונים. על החלק הראשון אין כרגע השלכה, מכיוון שיש תקציב מאושר.
במשך כמעט שנה ממשלת ישראל לא תצליח לקדם ולייצר רפורמות ושינויים מבניים. לא מדובר רק ברפורמות של חוק הסדרים, אלא בהחלטות שוטפות שמתקבלות כל השנה
"מה שכן רלוונטי כרגע הוא החלק השני של הרפורמות ומימוש תכניות עבודה. כמעט כל דבר קטן מחייב החלטת שר, או החלטת ממשלה, או חקיקה, או תקנות שמחייבות דיון בוועדות הכנסת. אם הוא עבר את כל השרשרת חוץ מאחד – הוא תקוע. אם הוא עבר את כל השרשרת ודורש תקצוב – הוא גם תקוע, כי ועדת הכספים לא יכולה לאשר אותו.
"זאת המציאות שבה אנחנו נמצאים כבר כמה חודשים ונהיה כמה חודשים קדימה. במשך כמעט שנה ממשלת ישראל לא תצליח לקדם ולייצר רפורמות ושינויים מבניים. לא מדובר רק ברפורמות של חוק הסדרים, אלא בהחלטות שוטפות שמתקבלות לאורך כל השנה. הרבה מאוד תכניות מקודמות כך.
"מדברים הרבה על הרפורמה בחלב שאושרה ותקועה, ובגלל זה היה צריך השר לחתום על צו הפיקוח על המחיר. למה? כי זאת רפורמה שתקועה בכנסת ושאי אפשר לקדם אותה. מהותי, לא? המטרה שלה היתה, ועדיין, לקדם את ההוזלה והתחרות במשק החלב.
יש עוד נושא שתקוע ומחכה להתקנת תקנות, והוא ההתחשבנות בין ביטוח לאומי לבין חברות הביטוח. "יש לזה משמעות גדולה מבחינת הביורוקרטיה לאזרח, שכיום מטורטר בין הגורמים, ויש לזה השלכה גם על תקציב הביטוח הלאומי", אומר הרשקוביץ. "יש עשרות תכניות ודוגמאות כאלה. גיל הפרישה, למשל, שמשליך גם על התקציב וגם על הפנסיות בקרנות הוותיקות".
הח"כית החדשה מתוסכלת
ח"כ אורלי פרומן מתוסכלת במיוחד מהבחירות. "במשך שנה שלמה אזרחי ישראל מפסידים חידושים ותכניות. יושבים במשרדי הממשלה מנכ"לים במשרות אמון שלא יודעים אם יהיו מנכ"לים מחר, כי רוב השרים מחליפים. מתחתם יושבים אנשי מקצוע שלא יודעים מי יהיה המנכ"ל מחר ומי יהיה השר.
"בתקופה כזאת אתה לא יכול להוציא לפועל תכניות פיתוח, תכניות הרחבה ותכניות חדשות. אתה מנהל את השוטף. אם יש לך תכנית חדשה שהגית במשך השנתיים האחרונות, ותלויה בחקיקה שלא הסתיימה? אתה תקוע".
פרומן מציינת גם את החלטתה של ועדת הכספים, בשבוע שעבר, לאשר העברת עודפי תקציב בסכום עצום של 6.8 מיליארד שקל.
"אני באה עכשיו מוועדת הכספים הזמנית שאני חברה בה, שדנה בהעברת עודפי תקציב מ-2018 למשרדי הממשלה – וזה קורה בחודש יוני. המשמעות של זה פשוטה: שיתקו את המשרדים למשך חצי שנה. זה לא יאומן. קוראים לזה עודפים, אבל מדובר למעשה בכספים שאתה מתחייב עליהם בשוטף ולא מוציא, כי בסוף השנה עוצרים הכל לסגירה חשבונאית של המשרדים.
"אין ועדות של הכנסת. רק חוץ וביטחון וכספים, שדנות בעניינים מיוחדים ודחופים. כלומר, אם היו כ-2,000 הצעות חוק שהגישו חברי הכנסת כבר בכנסת ה-21, החודש הזה שעבדנו, שום דבר לא יכול להיות מקודם, כולל תהליכי חקיקה מהכנסת ה-20, שהיו אמורים להמשיך ולהיות מקודמים ולהטיב עם האזרחים.
"עכשיו התפרסם הנושא של תכנית ניצנים, שזה צהרונים לגנים ולכיתות א' וב'. הייתה החלטת ממשלה, אבל אין תקציב לשנה הבאה (נדרשת התחייבות של האוצר להקצאת 900 מיליון שקל, נ"י). זה אומר שאם לא יחדשו את זה, יהיה נטל על ההורים, כשכל הרעיון היה למזער את הנטל.
"יש את הנושא של אישור תשלומי הורים בוועדת החינוך של הכנסת. אבל אין ועדת חינוך. מה זה אומר, הילדים לא ייסעו לטיולים? לא ייסעו להצגות? לא יעשו פעילויות אחרות? או שההורים ישלמו את המקסימום האפשרי? הם לא יסכימו ובצדק. גם בתכניות של מינהל חברה ונוער לא התבצעו העברות כספים. זה כנראה לא חלק מהשוטף אלא מהאקסטרות, ואנחנו עומדים לפני הקיץ – אלה כספים לקייטנות, מתנ"סים, כל הפעילות הא-פורמלית הכל כך חשובה. בטוח שיש עוד תכנית שאני לא מכירה ונתקעות.
"יש את הנושא של אישור תשלומי הורים בוועדת החינוך של הכנסת. אבל אין ועדת חינוך. מה זה אומר, הילדים לא ייסעו לטיולים? לא ייסעו להצגות? לא יעשו פעילויות אחרות?"
"בנושא של בינוי כיתות לימוד יש תכנית חומש, אבל ל-1,600 כיתות בתכנית עדיין אין תקציב, ולכן אין הרשאות לרשויות לבנות. אלה תהליכים רב-שנתיים, אם אתה לא מתחיל לתכנן עכשיו לא יהיו כיתות בספטמבר הבא.
"משרד החינוך, ספציפית בתקופה הזאת, כולו מכוונן מצד אחד לסגירת שנה, ומצד שני לראשון בספטמבר. יש הרבה מאוד תהליכים ומהמורות שצריך לעבור בדרך, כדי ששנת הלימודים תיפתח כסדרה".
גם רפי פרץ לא מנחם
פרומן לא מתנחמת במינוי הצפוי של רפי פרץ לתפקיד שר החינוך. "צריך מישהו שמכיר את המערכת. כשהייתי מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך, בין השרה לימור לבנת לשרה יולי תמיר היה פער של חמישה חודשים, שבהם מונה מאיר שטרית מקדימה. בא איש ראוי ככל שיהיה, לא מכיר את המערכת, התחיל בסבב של שיחות היכרות – נגמרו החמישה חודשים. ומה קורה בינתיים? עברו חמישה חודשים שבהם השר הפך לנטל על המשרד. זה לא מועיל כל עוד הוא לא מכיר את המערכת המורכבת והגדולה הזאת.
"אני מתארת לעצמי שגם במשרדים אחרים ייעצרו ונעצרים פרויקטים. למשל, באוקטובר אמורה לפעול למשל ועדת סל התרופות במינויו של שר הבריאות, ואני לא יודעת מה יעשו עם זה. זה תהליך קריטי שנוגע לאלפי אזרחים.
"בכל משרד אפשר למצוא מה תקוע, מה לא יכול להיות מקודם, אילו תכניות מעוכבות, ופה בחוסר אחריות סוגרים את הכנסת ומכניסים את מדינת ישראל לטלטלה ולסחרחורת משוגעת. אתה מוצא אזרחים כועסים, ובצדק, מזלזלים בנו וזה לא בסדר משום היבט שהוא.
"הולכים וזורקים עכשיו מיליארדי שקלים. מאיפה הכסף? זה אומר שלא יוכלו לעשות תכניות אחרות. זה אומר שיצטרכו לקצץ בתכניות שתוכננו. זה אומר שמגדילים עוד את הגירעון? יש פה נזק מאוד גדול. יצטרכו אולי להעלות מסים. איך שאתה לא מסתכל על זה, יש פה פגיעה באזרחים, באיכות החיים של כולנו, פגיעה במדינה. ביזיון וחוסר אחריות משווע".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם