אוחנה אמנם לעומתי, אבל השופט מזוז סיבך מצב פשוט

טוב שמזוז, כמו שופטים אחרים, משתתף בכנסים מקצועיים ומשיב לשאלות ● אלא שדבריו של מזוז בכנס חיפה למשפט לפני חצי שנה הובילו את שר המשפטים אוחנה לדרוש את פסילתו של שופט העליון בעתירה שהוגשה בעניין כהונתו של דן אלדד ● הבקשה לפסול את מזוז חסרת בסיס - אך בנימוקיו לדחייתה, עולה החשש כי מזוז לא אמר אמת ורק סיבך את עצמו לשווא ● פרשנות

השופט מני מזוז בדיון בבית המשפט העליון ב-22 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
השופט מני מזוז בדיון בבית המשפט העליון ב-22 במרץ 2019

כמי שחיים בחברה דמוקרטית פתוחה – עד הודעה חדשה – נראה שאנחנו צריכים לשמוח על כך ששופטי בית המשפט העליון מסכימים להתבטא מפעם לפעם בעניינים משפטיים המצויים על סדר היום.

להבדיל מהמצב בארצות הברית, שבו שופטי המערכת הפדרלית חופשיים להתראיין ככל העולה על רוחם, לכתוב ספרים, אפילו להופיע בסרטים, בישראל השופטים שומרים על גישה סגפנית, המתרחקת מאור הזרקורים, מהמצלמות, המיקרופונים והאולפנים. שופטים, היה נהוג לומר בעבר, מדברים בפסקי הדין שלהם, ובהם בלבד. בכל יתר הזמן הם אינם אמורים להישמע בשיח הציבורי.

זו הייתה לפחות הגישה עד לפני כמה עשורים. ב-20 השנים האחרונות קרו כמה דברים: מצד אחד, העיתונות החלה לסקר יותר לעומק את הנעשה במערכת המשפט, לפני הקלעים ומאחוריהם, ותשומת לב רבה יותר הופנתה גם לפוליטיקה הארגונית של מערכת המשפט.

מצד שני, השופטים החליטו שכנסים מקצועיים, בפורומים אקדמיים או מקצועיים, למשל כאלה של לשכת עורכי הדין, הם במה ראויה להשתתפות בשיח המשפטי.

על רקע הפתיחות הזהירה הזו של השופטים, התארח בנובמבר האחרון שופט בית המשפט העליון מני מזוז בכנס חיפה למשפט. הוא השתתף במושב בסגנון "טאון הול", והשיב לשאלות של המראיין, העיתונאי חן מענית מגלובס, וכן לשאלות מהקהל. חלק מהשאלות שנשאל עסקו בהתמודדות של המערכת המשפטית עם שר לעומתי כמו אמיר אוחנה, ומזוז השיב, בכנות ובפתיחות.

השופט מני מזוז ועיתונאי גלובס חן מענית בכנס חיפה למשפט, בנובמבר 2019 (צילום: אוניברסיטת חיפה)
השופט מני מזוז ועיתונאי גלובס חן מענית בכנס חיפה למשפט, בנובמבר 2019 (צילום: אוניברסיטת חיפה)

אחת השאלות שנשאל, והתשובה שהשיב, מצויות כעת במוקד בקשה שהגיש שר המשפטים אמיר אוחנה לבית המשפט העליון, לפסול את השופט מזוז מלדון בעתירה בעניין הארכת כהונתו של עו"ד דן אלדד כממלא-מקום פרקליט המדינה. אז בתור התחלה, הנה השאלה המלאה שנשאל והתשובה המלאה שהשיב מזוז באותו כנס:

שאלה: "הנושא של אמון הציבור במערכת המשפט, כאשר מערכת המשפט בתוכה איננה מאמינה לעצמה, עד כדי מצב שיש אפילו שר שזורק בה בליסטראות. איך אתם חושבים להגיב על מצב אבסורדי כזה, שבו המערכת מתקיפה את עצמה, כאילו שזו הייתה מחלה אוטואימונית?"

מזוז: "אני חושב שצריך להפריד כמובן בין המערכת המקצועית לדרג המיניסטריאלי-פוליטי. זה נכון בכל משרד אבל זה נכון במיוחד מאוד במערכת המשפטית. במערכת המשפטית, להבדיל ממשרדי הממשלה האחרים, יש הפרדה משפטית ברורה בין סמכויות של המערכת הפוליטית למערכת המקצועית.

"בעוד ששר אוצר או שר ביטחון או שר תחבורה יכול לתת הוראות לדרגים המקצועיים בכל נושא שבתחום משרדו, בתחום המשפטי לשר המשפטים אין סמכויות בתחום של הפעלת הסמכויות המשפטיות, ודאי לא בתחום אכיפת החוק.

"המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק. זה בעייתי גם במשרדים אחרים, גם אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על איכות והגנת הסביבה יהיה אדם שחושב שכל נושא הגנת הסביבה הוא עניין של ירוקים תמהוניים, אז זו תהיה בעיה.

"זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו, היא לא יכולה להשפיע על זהות השר והיא לא אמורה להשפיע על זהות השר, אבל זה כמובן מקשה על התפקוד שלה. ההכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית".

טוב שמזוז, כמו שופטים אחרים, משתתף בכנסים מקצועיים. טוב שהוא משיב לשאלות ומתייחס לנושאים מקצועיים שעל הפרק, בוודאי נוכח ניסיונו מהעבר בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

אלא שהופעתו של מזוז באותו כנס עלולה כעת להתהפך עליו, הן מבחינה משפטית-מקצועית והן מבחינה ציבורית, נוכח החיצים שמפנה לעברו שר המשפטים אוחנה. בהקשר לדבריו של מזוז מתעוררות כעת שתי שאלות, שתיהן קרדינליות בנסיבות הנוכחיות.

האחת, האם הדיאלוג הזה מכנס חיפה אמור לפסול את מזוז מלשבת בדין במסגרת העתירה בעניין כהונתו של דן אלדד; והשנייה, המעוררת לא מעט מבוכה, האם השופט מזוז לא אמר אמת במסגרת החלטתו להימנע מלפסול את עצמו מלדון בעתירה.

קרב הורדות-ידיים פומבי

לפני כעשרה ימים, רגע לפני פקיעת תקופת כהונתו של אלדד כמ"מ פרקליט המדינה, הוגשה עתירה לבג"ץ ע"י קבוצת עורכי דין, בדרישה למנוע מאוחנה מלהאריך עוד את כהונתו של אלדד.

העתירה הגיעה לשופט התורן באותו יום, שהיה מזוז, וזה הוציא מיידית צו-ביניים שאסר על אוחנה מלהאריך את כהונת אלדד בתפקיד, ובנוסף אסר למנות כל מועמד אחר לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה.

המשמעות המעשית של ההחלטה הייתה שלמחרת היום אלדד פינה את לשכת פרקליט המדינה וחזר למשרדו הקודם, כמנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות. בקרב הורדות-הידיים הפומבי והארסי בין אלדד ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ניצח מנדלבליט בנוק אאוט.

אוחנה החליט להשיב מלחמה, והוא עשה את זה באמצעות כיוון הירי כלפי מזוז עצמו. בהסכמת מנדלבליט שכר אוחנה, על חשבון הקופה הציבורית, את עו"ד שמחה רוטמן – איש "התנועה למשילות ודמוקרטיה" המזוהה עם אוהדי בנימין נתניהו – לייצגו באופן פרטי, ובאמצעותו פנה למזוז בבקשה שיפסול את עצמו מטיפול בתיק.

במסגרת הבקשה נימק אוחנה, כי מזוז שימש היועץ המשפטי לממשלה במשך שש שנים עד 2010. בתקופת כהונתו, כך נטען, הוא נכנס לעימות פומבי עם שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, ולכן הוא נגוע במשוא פנים ביחס לנושא העתירה. מלבד זאת, טען אוחנה כי התבטאותו של מזוז ביחס לאוחנה בכנס חיפה היא "חמורה ביותר" ומחזקת את התחושה שהשופט גיבש עמדה ביחס לאוחנה הרבה לפני הגשת העתירה בעניין אלדד.

אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט בכנס למשפט בספטמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)
אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט בכנס למשפט בספטמבר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש 90)

בהתאם לכללי המשפט ביחס לטענות בדבר פסלות שופט, אין לדרישה שמזוז יפסול את עצמו רגליים. הדין הנוהג ביחס לפסלות שופטים בטענה של ניגוד עניינים או משוא פנים, הוא דין "מצמצם".

פירוש הדבר שרק במקרים חריגים במיוחד השופטים יפסלו את עצמם מלשבת בדין. התכלית של מדיניות שיפוטית זו איננה שהשופטים אינם דורשים מעצמם כללי ניקיון דעת שהם דורשים מאחרים, אלא רצון להימנע מהצפת בתי המשפט בבקשות פסלות למיניהן. שאחרת, כל מי שמזהה שהשופט היושב בתיק שלו עלול לפסוק לרעתו, יבקש לפסול את השופט ולתור לעצמו אחר הרכב אחר.

התופעה הזו, הנקראת "פורום שופינג", גורמת לפגיעה ממשית בעבודת הרשות השופטת וביכולתה לייצר תוצאות צודקות.

ועדיין נותר לתהות, האם התבטאותו של מזוז ביחס ל"שר לעומתי" בכנס חיפה אמורה להביא לפסילתו מלשבת בדין בעתירה בעניין דן אלדד. הגישה הרווחת בסוגיית הפסלות מובילה לתשובה שלילית. העתירה אינה עוסקת בשר אוחנה – וגם אם כן, זה לא היה מוביל למסקנה ההפוכה – אלא בכהונתו של אלדד כמ"מ פרקליט המדינה.

העובדה שלמזוז יש רזומה מקצועי, שהוא עבד 30 שנה במשרד המשפטים לרבות בתפקיד היועמ"ש, אינה אמורה לשחק לרעתו. נכון, אסור לו לטפל כשופט בעניינים שבהם טיפל כיועמ"ש, אך עשור לאחר שעזב את התפקיד, לא נותרו עוד עניינים כאלו. לא בכדי גם הסדרי ניגוד עניינים כפופים לעקרון ההתיישנות.

מזוז ראה את הדברים באותה דרך, ודחה את הבקשה שיפסול את עצמו. "כהונתי בעבר כיועץ המשפטי לממשלה אין בה כדי לייצר עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים למשרד המשפטים, על כל יחידותיו ואורגניו", הוא הסביר. "גם מחלוקות בין יועצים משפטיים לשרי משפטים אינם דבר חדש או חריג והם ליוו את כהונת היועצים המשפטיים לדורותיהם".

אלא שמזוז לא עצר כאן, והתייחס בהחלטתו גם לדברים שאמר בכנס חיפה. "דברים קצרים אלה", הוא כתב בהחלטתו, "שהיו בתשובה לשאלה, לא התייחסו באופן ספציפי למבקש, או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של 'שר לעומתי', כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה; וכל זאת תוך הדגשה כי זהות השר אינו ענין המסור להחלטת המערכת המשפטית. אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי המבקש, או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט, וממילא אין בכך כדי להקים עילת פסילה".

וכאן, יכול להיות שמזוז הכניס את עצמו לבעיה. הדיפת טענה למשוא פנים המצדיק פסלות היא עניין אחד; אמירת אי-אמת על-ידי שופט של בית המשפט העליון, ועוד בהחלטה שיפוטית, היא כבר עניין אחר לגמרי.

יכול להיות שמזוז הכניס את עצמו לבעיה. הדיפת טענה למשוא פנים המצדיק פסלות היא עניין אחד; אמירת אי-אמת על-ידי שופט של בית המשפט העליון, ועוד בהחלטה שיפוטית, היא כבר עניין אחר לגמרי

האם מה שכתב מזוז בהחלטתו יכול להיחשב כתיאור מהימן של הדיאלוג הפומבי – שהוקלט וצולם – מאותו כנס? התשובה היא כנראה בעיני המתבונן. מזוז נשאל על הלעומתיות של אוחנה וה"בליסטראות" שהוא משליך לעבר מערכת המשפט. הוא גם התייחס בתשובתו באופן ספציפי לשר המשפטים, שאחרת – מדוע טרח וציין כי אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להשפיע על זהות השר הממונה עליה? ההתעלמות מכך אינה לכבודו של השופט.

מצד שני, אפשר לקבל, ולו בדוחק, את ההסבר האפשרי, שעל אף היותה של השאלה שנשאל ספציפית, התשובה הייתה במישור העקרוני המופשט. כך עובדת חשיבתם של שופטים, בתנועה מתמדת מהכלל אל הפרט ולהיפך. והראיה לכך היא העובדה שהזכיר בתשובתו את שר האוצר, הביטחון, התחבורה ואיכות הסביבה.

השאלה הזו מונחת כעת לפתחה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שתדון בערעור שהגיש אוחנה על החלטתו של מזוז שלא לפסול את עצמו.

לשאלה הראשונית בעניין משוא פנים הצטרפה כעת גם טענה על האופן שבו התייחס השופט מזוז בהחלטתו לדברים שאמר באוניברסיטת חיפה. חיות הורתה לצדדים האחרים לעתירה להשיב לערעור בעניין הפסלות עד יום שלישי הקרוב.

וכך, על הדרך, מצליח אוחנה בימים האחרונים שנותרו לו בתפקיד שר המשפטים, לזרוע עוד קצת הרס וכאוס במערכת שעליה היה אמור להגן.

עוד 1,304 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה