אלו הם ימים מוזרים. ימים של שקט עם אי שקט פנימי. לפני כחודשיים פקדה אותנו מגפה עולמית. בהתאם לכך, הסתגרנו בבתים בפחד גדול. ראש הממשלה וערוצי החדשות סיפרו לנו על רבבות נדבקים ועשרת אלפים הרוגים פוטנציאלים. הזהירו אותנו ממשבר בריאותי היסטורי ואנחנו הקשבנו וצייתנו.
אך כפי שזה נראה כעת – המדינה בכלל בתחילתו של משבר כלכלי שלא פוסח על אף אחד. אם זה לא מספיק, היא נמצאת בשיאו של משבר פוליטי חסר תקדים, שלוש מערכות בחירות רצופות, אין הנהגה ברורה, אין תוכנית מסודרת, אין יציבות. ספק אם נשארה כאן בכלל דמוקרטיה. אולם יש עדיין כאלו שמתייחסים אל המצב בזלזול. הם מאמינים שזו רק מכה קלה בכנף ותכף הכל נגמר – חוזרים לשגרה. אולי פשוט לא אכפת להם – הם אדישים.
מנגד יש גם אחרים. "אנשי המחר".
אם יש בכם חזון ואמונה שהמציאות הנוכחית אינה רק גזירה משמים, שבעזרת עשייה ולקיחת אחריות היא יכולה להשתפר ולהשתנות, אם אתם חושבים, שהשיטה הכלכלית אינה מורכבת רק מקביעות דיכוטומיות, שההפרדה השבטית והניכור החברתי בישראל הם גם תולדה של שיסוי ומניפולציה ולא רק של "תהליכים חברתיים", אם אתם מאמינים שיש יותר מדרך אחת לחיות כאן ביחד, אם יש בכם תקווה – אתם אנשי המחר.
יאיר אסולין הגדיר זאת נפלא –"אל מול אנשי האתמול יש להעמיד "שיח של מחר" — שלא מתיימר כרגע להציע תשובות מוחלטות, שמבין שדווקא בזמן כזה הכרחי להעמיד את הכל בספק, לשאול שאלות לעומק, להתעקש, להבין, לערער על הנחות היסוד, להתבונן במציאות נכוחה. שיח שמבין שזה המפתח היחיד שיאפשר לנוע קדימה".
יאיר אסולין הגדיר זאת נפלא –"אל מול אנשי האתמול יש להעמיד 'שיח של מחר' — שלא מתיימר כרגע להציע תשובות מוחלטות, שמבין שהכרחי לערער על הנחות היסוד…"
אני מאמין, שבשביל ליצור את השיח, בשביל להתחיל לשנות את המציאות – הדור הצעיר חייב להתעורר.
סטודנטים וסטודנטיות! פעילים ופעילות חברתיים! עצמאיים ועצמאיות! א.נשי תנועות הנוער! ועוד רבים וטובים! הגיע הזמן להתאחד. מה לא אמרו על הדור שלנו, מפונקים, מנותקים, אדישים. הגיע הזמן להוכיח אחרת. אם יש בכם אש קטנה שבוערת, אם אתם יודעים שיכול להיות כאן יותר טוב, אתם חלק מהמאבק. משבר הקורנה, הוא משבר בריאותי, כלכלי, חברתי ופוליטי. המערכת הדמוקרטית לא מתפקדת. זו לא השעה לפתרונות ישנים, לפוליטיקאים שקרנים, למפלגות מתות. הם כבר אכזבו אותנו יותר מדי פעמים. דווקא היום, כשאנחנו מחוסרי עבודה, הגיע העת שנגרום להם לעבוד בשבילנו, יותר מתמיד.
הגיע הזמן שהדור הצעיר בישראל ייקח אחריות על גורלו. זה לא עומד להיות קל. הם ירצו אותנו אדישים, עייפים, מבולבלים ופסיביים. הם אפילו העזו לחשוב לשלוט בנו עם צוותי תודעה ותעסוקה. אבל אנחנו לא מפחדים. כשהמערכת הפוליטית לא מתפקדת, נשאר רק לקוות שהמערכת האזרחית, תמשיך לתפקד. לא מדובר בהפלגה של קברניט בודד, אלא בהרבה סירות שמפליגות זו לצד זו, יחד אל מציאות חדשה. מהיום, לסטודנטים ולסטודנטיות, יש הזדמנות לקחת חלק אקטיבי בשינוי המציאות.
יש לנו מאבק על שכר הלימוד, על שכר המעונות, מאבק לתמיכה כלכלית ישירה. רובנו, הצעירים, לא זכאים לדמי אבטלה! לא בגלל שלא עבדנו קשה, אלא בגלל ביורוקרטיה אכזרית. אנחנו, שעכשיו לא מסוגלים לשלם את שכר דירה.
יש לנו מאבק על שכר הלימוד, על שכר המעונות, מאבק לתמיכה כלכלית ישירה. רובנו, הצעירים, לא זכאים לדמי אבטלה! לא בגלל שלא עבדנו קשה, אלא בגלל ביורוקרטיה אכזרית. אנחנו, שעכשיו לא מסוגלים לשלם את שכר דירה
מי דואג לנו? יש לנו מאבק נגד ממשלה מושחתת שסוגרת דילים של 36 שרים, 16 סגני שרים, 2 מעונות ראש ממשלה. על חשבוננו. הם מנותקים – הם לא סופרים אותנו בכלל! מהיום זה עומד להשתנות.
בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם