אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

אפקט הקורונה "לא זכורה תקופה עם כל כך הרבה קיצוצי שכר"

גל של קיצוצי שכר מורגש בענפים שהמשיכו לעבוד בזמן ההסגר, וגם בכאלה שחזרו עכשיו לעבודה ● חלק מהעובדים, בעיקר בהיי-טק, מרגישים כי הקיצוצים נדרשים: "אני שמח לקבל קצת פחות כסף, ושלא פיטרו אף אחד" ● אחרים מאמינים כי המעסיקים תופסים טרמפ על המצב: "יש המון עבודה, אבל האווירה היא של קיצוצים, אז מקצצים"

ד' (שם בדוי), עובדת קבועה בענף הבידור, חזרה השבוע למשרדי ההנהלה של מקום העבודה שלה. "אחרי שהבוס נאם לי על ההנחיות ללבוש מסיכות, לשמור שני מטר מרחק, להקפיד לשטוף ידיים וכל שאר הדברים שאני כבר יודעת, הוא אמר, כאילו בדרך אגב, 'המשכורת של כולנו קוצצה ב-30%'. עוד לפני שהגבתי לדברים האלה, הוא הוסיף: 'מי שלא מתאים לו שילך הביתה'. הייתי המומה".

ד' חוששת שתפוטר או תסבול מהתנכלות, למרות שמקום העבודה שלה הוא ממש לא היחיד שמקצץ בשכר. למעשה, מאז שהחל ההסגר ובעקבותיו הקריסה הכלכלית, מקומות עבודה רבים עושים זאת. אף שההסגר נמצא בשלבי סיום ומרבית העסקים נפתחים מחדש, המגמה הזו אף מתעצמת כעת.

קשה לאמוד את היקף התופעה, מכיוון שסטטיסטיקות השכר מתעדכנות רק חודש אחרי שהוא משולם, כך שהנתונים הרשמיים על ההפחתות יצוצו רק כחודשיים לאחר הקיצוץ. עם זאת, ארגוני עובדים, יועצים ארגוניים ועובדים ששוחחנו איתם מדווחים על מאות מקומות עבודה שמפחיתים את שכר העובדים.

אחדים ממקומות העבודה הגדולים הודיעו מיוזמתם על קיצוצי שכר: פירמת רואי החשבון PWC, למשל, הודיעה כי היא מבצעת קיצוץ רוחבי בשיעור של עד 15% בשכר; חברת הביטוח והפנסיה הראל מקצצת שכר למנהלים ולבכירים; קבוצת הכדורגל סקציה נס ציונה הודיעה על קיצוץ בשכר העובדים, בהם גם שחקנים.

עובד במרכז לטכנולוגיה חינוכית סיפר לזמן ישראל: "קיצצו 20% מהשכר של המנהלים ו-12% מהשכר של מי שמשתכר מעל 12 אלף שקל ברוטו בחודש. זה נשמע הרבה, אבל קיצצו שכר גם לעובדים המועסקים לפי שעות, שבתיאוריה, שכרם היה מגיע ל-12 אלף ברוטו, אם היו עובדים חודש מלא. אבל בפועל הם אף פעם לא עובדים כך, ושכרם הרבה יותר נמוך מהסכום הזה. זה חצוף ומעצבן".

גם בעמותות ובמגזר הציבורי מקצצים בשכר העובדים. לזמן ישראל נודע כי מכון המחקר דוידסון, למשל, קיצץ 10%-15% משכר העובדים.

מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)
מסעדות וחנויות סגורות בתל אביב (צילום: Miriam Alster/FLASH90.)

"אני רואה שיש המון עבודה, אז למה מקצצים"?

מוקד הפניות במייל של ארגון "קו לעובד" קיבל בחודשי הקורונה יותר מאלף פניות מעובדים, מתוכן כ-15% עסקו בשכר. כמו כן התקבלו אלפי פניות טלפוניות בארגון, רבות מהן עסקו בקיצוצים, אך קשה להעריך כמה מהן בדיוק עסקו בכך.

"מדובר לרוב בפניות של עובדים משרדיים, כמו מזכירים ומזכירות, מנהלי חשבונות, אחראי משמרת וכיוצא באלה, לא כולל עובדי בניין וניקיון, או עובדים בתחום ההסעדה, שההעסקה שלהם הופסקה", אומרת איריס בר, רכזת פניות עובדים ישראלים בקו לעובד.

"התלונות על קיצוצי שכר והרעת תנאי העסקה התחילו כבר בפברואר. בהתחלה היו אלה עובדים בענף התיירות. למשל, דיילים שקיצצו להם בהיקף המשרה. אבל ככל שהמשבר החמיר, התלונות התרבו ועברו לענפים המשרדיים", מוסיפה בר.

"רבים התלוננו על הרעת תנאים, ועל הוספת שעות עבודה בלי תוספת שכר. למשל, עובדים שהתלוננו על כך שנדרשו ל-12 שעות עבודה ביום, על עבודה שהוגדרה כמשרה מלאה רגילה של 8-9 שעות. אחרים התלוננו על ההפך – קיצוץ חד צדדי בהיקף המשרה שלהם. היו גם עובדים שהשכר שלהם קוצץ מבלי שמספר שעות העבודה קוצץ בהתאם, והמעסיקים פשוט שילמו להם פחות".

"עובדים התלוננו על הרעת תנאים והוספת שעות עבודה בלי תוספת שכר. אחרים התלוננו על ההפך – קיצוץ חד צדדי בהיקף המשרה. היו עובדים ששכרם רד בלי ששעות העבודה ירדו, והמעסיקים פשוט שילמו להם פחות"

כארגון שמטפל בתלונות על הפחתות שכר והרעת תנאים גם באופן שוטף, האם בתקופת הקורונה והסגר נתקלתם ביותר תלונות?

"בוודאי. קיבלנו יותר תלונות, והתעוררה בעיה קשה נוספת: יש מעסיקים שאנו נמצאים איתם במאבקים משפטיים או במשא ומתן על תנאים סוציאליים שהם לא שילמו לעובדים, ועכשיו העסקים שלהם פשוט קרסו ונסגרו, ולא יהיה להם מאיפה להחזיר את הכסף שגזלו מהעובדים. הכי מתסכל שהיו כבר עסקים שהגענו איתם להסכמה על תשלום בינואר או בפברואר, אבל אז הלך הכסף".

האם קיצוצי השכר הם של עסקים שבאמת נמצאים במצוקה ומקצצים בשכר כדי לא להיסגר או לפטר עובדים, או כאלה שתופסים טרמפ על המצב?

"אין לי צל של ספק שהיו גם טרמפיסטים. הייתה, למשל, מישהי שהתקשרה למוקד הטלפוני ואמרה שהיא עובדת בחברה שמייבאת ומייצאת ציוד, ושבעקבות המשבר היבוא שם הצטמצם, אבל הייצוא גדל – ופעילות הייצוא בעסק גדולה יותר. 'אני רואה שיש המון עבודה, המון-המון, ובכל זאת באים ומקצצים שכר לכל העובדים. יש כאן עובדים קשי-יום שגם להם מקצצים, למה?', היא שאלה"

"קיבלנו גם תלונות על עסקים בתחום המכירות של מוצרים חיוניים, שהיו פתוחים כל ההסגר ועשו קופה יפה, ובכל זאת פיטרו עובדים או החליפו קבלני משנה, רק כדי לאייש מחדש את אותן משרות בשכר נמוך יותר. שיטת הדלת המסתובבת.

"קיבלנו גם תלונות על עסקים בתחום המכירות של מוצרים חיוניים, שהיו פתוחים במשך כל ההסגר ועשו קופה יפה, ובכל זאת פיטרו עובדים או החליפו קבלני משנה, רק כדי לאייש מחדש את אותן משרות בשכר נמוך יותר"

"מצד שני, אני מעריכה שרוב העסקים שפיטרו וקיצצו הם כאלה שנפגעו, ולכן פגעו בעובדים בלית ברירה. ברור שהייתה פגיעה מאוד מאוד גדולה במשק. אני מצדיקה את סגירת המשק כי היא הצילה חיי אדם, אבל המחיר היה מאוד כבד.

"אבל אני חייבת להגיד שבאיזשהו מקום הסגר גם הציל לדעתי עסקים ואנשים ממכה עוד יותר קשה. בזמן מיתון רגיל, אף אחד לא מפצה עסק שנסגר ולא דואג לו. אני יודעת שהפיצוי הניתן עכשיו עלוב, אבל ברגע שענף נפתח – לא יהיה יותר פיצוי. אפשר לראות בינתיים שרוב הקניונים והחנויות שנפתחו עדיין שוממים.

"התלונות הכי קורעות לב שקיבלנו היו מצד עובדים שמפחדים לחזור לעבודה, אבל אם הם לא יחזרו לעבודה, אף אחד לא יפצה אותם. למשל, עובדת ניקיון בת 60 שצריכה להגיע לעבודה באוטובוס, ושאם היא לא תחזור לא יהיה לה פיצוי ואפילו לא דמי אבטלה. אז הם חוזרים, ולפעמים גם השכר שלהם מקוצץ".

קניון עזריאלי בתל אביב בעקבות משבר הקורונה. מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
קניון עזריאלי בתל אביב בעקבות משבר הקורונה. מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"מעדיף קיצוץ מאשר שיפטרו חברים שלי"

קיצוצי השכר נפוצים כיום מאוד בהייטק, בעיקר בחברות סטארט אפ ובמרכזי פיתוח של חברות גלובליות, שנפגעו מהמיתון העולמי שנוצר מהקורונה וההסגר. חלק מהעובדים בענף מברכים על הקיצוץ בשכרם, שבא במקום פיטורי עובדים.

"לא האמנתי שיכול להיות דבר כזה, אבל כשהודיעו לי שמקצצים 10% מהשכר שלנו ממש שמחתי", אמר עובד במרכז פיתוח מקומי של חברת היי-טק אמריקאית גדולה. "החברה הודיעה למרכז הישראלי: אנחנו מקצצים לכם בהוצאות, תחליטו לבד אם לפטר או לקצץ שכר. אני עובד ותיק ומוערך ולא חושב שהיו מפטרים אותי, אבל אין לדעת, וגם לא הייתי רוצה לראות חברים שלי מפוטרים".

עובד בסטארט-אפ קטן במרכז הארץ, שמעסיק כמה עשרות עובדים, אמר: "מקום עבודתי הוציא בערך רבע מהעובדים לחל"ת, ולכל השאר קיצצו כ-25% מהשכר. בתקופה הזו כבר עבדנו מהבית, אז המנהל הישיר הודיע לי טלפונית ואחר כך עשו הכרזה כללית עם ההסברים בישיבה של כולם בזום, עם מצגת והכול.

"הם הסבירו שלמרות שהחברה מתפקדת מצוין והמשקיעים מרוצים, צריך לגייס כסף להמשך הפעילות. עם תחילת המשבר ההשקעות 'קפאו', והיה צריך לתכנן מחדש את קצב שרפת המזומנים, אל מול הכסף שיש בקופה, מתוך הנחה פסימית שהם יתקשו לגייס כספים במשך שנה. העבירו לנו את המסר בשקיפות וברצינות. אני לא מרגיש שיש פה משהו נסתר. השיקולים די ברורים, גם אם אני נדפק מהם.

"מה שכן בעייתי לדעתי זה היחס של הביטוח הלאומי לחבר'ה שיצאו לחל"ת. חבר סיפר לי שהוא הגיש בקשה לדמי אבטלה לחל"ת לפני כ-3 שבועות, והיא עדיין 'בבדיקה'. כמובן שהמענה של ביטוח לאומי לא עומד בפניות, ומודיע לו כל הזמן שיש עומס ומנתק. הלוואי שהביטוח הלאומי היה מתנהל כמו המעסיק שלנו".

אתה יודע לפי מה החליטו מי יוצא לחל"ת ולמי מקצצים את השכר?

"לא ממש, אני חושב שקבעו את זה לפי מידת הקריטיות למשימות שנותרו".

לכמה זמן הקיצוץ בשכר אמור להימשך?

"לא יודע. החתימו אותנו על שלושה חודשים, עם תקווה שאחר כך הכול יחזור".

"יש מקומות שמקצצים כי אפשר"

"יש הרבה חברות שמורידות שכר בימים אלה", אומרת דגנית סלנט, יועצת ארגונית ויועצת קריירה. "אני לא זוכרת תקופה עם כל כך הרבה פגיעה בעובדים, ואני יותר מ-25 שנה בענף. ההיקף והקצב שהדברים קורים הם חסרי תקדים.

דגנית סלנט, יועצת ארגונית (צילום: איה דורון)
דגנית סלנט, יועצת ארגונית (צילום: איה דורון)

"יש מקומות שמקצצים כי אין ברירה, ויש מקומות שמקצצים כי אפשר. חלק מהקיצוצים שנתקלתי בהם נעשים בעסקים שלא בהכרח נפגעו מהמשבר, כמו למשל משרות של תמיכה טכנית. להפך, רוב אנשי התמיכה הטכנית עמוסים בעבודה, בגלל המעבר של חברות וארגונים לעבודה מהבית.

"נתקלתי במקרה של חברת תמיכה שקיצצה 30% משכר העובדים בדרג הביניים – אלה שמשתכרים באזור ה-15 אלף ברוטו בחודש – למרות שהם עמוסים בעבודה.

"גם במגזר הציבורי יש מקומות שהחלו בקיצוצים או שינויים. יש אווירה של 'כולם מקצצים', ונוצרת דינמיקה פנים-ארגונית שבה המעסיקים יכולים לעשות כל דבר. זה שונה מהמצב לפני הקורונה, שבו יחסי הכוחות היו הרבה יותר מאוזנים".

איך העובדים מגיבים לקיצוצי השכר?

"יש כאלה שרואים צורך בקיצוץ. הם מבינים שאם לא יקצצו את שכרם, הם עלולים להישאר בלי עבודה. זו התגובה הנשמעת בעיקר במקומות שבהם מדברים עם העובדים ומשתפים אותם במידע. זה מאוד תלוי בתקשורת הפנים-ארגונית.

"במקומות שבהם לא מסבירים, העובדים לא מקבלים זאת בהבנה, ואומרים 'אני רואה שיש כאן המון עבודה, אז למה לקצץ?' כשאין אמון בין העובדים וההנהלה, התגובות לא טובות. זה גם עניין של ביצה ותרנגולת, כי מעסיקים שהעסק שלהם בסכנה וחייבים לקצץ שכר כדי לא לפטר לא צריכים להסתיר יותר מדי, ואילו מעסיקים שמקצצים שכר כניצול הזדמנות מוצאים לכך כל מיני הצדקות".

לצורה שבה מודיעים על הקיצוץ בשכר יש גם משמעות משפטית עבור המעסיק. "מעסיקים צריכים לזכור שקיצוץ שכר הוא הרעת תנאים ומחייב הודעה בכתב, פגישה פנים מול פנים (שיכולה להתקיים בזום) ומתן אפשרות לעובד להסכים, או לסרב ולעזוב – הכל בליווי ייעוץ משפטי", מדגישה סלנט. "מעסיקים שלא מבצעים אותו כדין, עשויים לעמוד בפני תביעות שיגבירו את הנזק לעסק שלהם".

"במקומות שבהם לא מסבירים, העובדים לא מקבלים את הקיצוץ בהבנה, ואומרים 'אני רואה שיש כאן המון עבודה, אז למה לקצץ?' כשאין אמון בין העובדים וההנהלה התגובות של העובדים לא טובות"

ההסגר בישראל ובחו"ל היה ארוך, אבל זמני, והוא בשלבי סיום, את מעריכה שבקרוב המשק ישתקם והקיצוצים האלה במצבת כוח האדם ובשכר יבוטלו?

"הלוואי, אך אני בספק. זה משתנה מענף לענף, אבל אני חוששת שהשפעות המשבר יימשכו חודשים ארוכים מאד. יש דברים שלא יחזרו למה שהיו, וזה משתלב עם השינויים שעולם העבודה עובר ממילא – המעבר לעולם העבודה החדש, על מאפייניו, יואץ. הרחבת היקף העבודה מהבית היא מגמה שתישאר איתנו, אך השינויים הללו עשויים להשליך על שוק העבודה לתקופה ארוכה. גם אם השינוי בסופו של דבר יהיה לטובה, בדרך נעבור טלטלות לא פשוטות".

ומה עם שכר הח"כים והבכירים?

קיצוצי שכר נרחבים לעובדים מהשורה מעלים את השאלה היכן הדוגמה האישית, ומדוע השרים, הח"כים ומנהלי הגופים הציבוריים הגדולים אינם מקצצים בשכרם. שכרם של הבכירים אינו מהותי למצב המשק, אך הוא משפיע על התחושה בציבור.

למרבה הצער, נראה שהבכירים עצמם אינם רואים זאת כך. ח"כ פנינה תמנו-שטה הודיעה כי היא מקצצת 20% משכרה, ועמיר פרץ קיצץ לעצמו 10%, קיצוץ שיחול גם אם ימונה לשר. 22 ח"כים נוספים הודיעו שיוותרו על ההעלאה שקיבלו בינואר.

יו"ר ועדת הכספים הטרי, עודד פורר (ישראל ביתנו), הודיע כי יגיש הצעה לקיצוץ כולל של 10% לאנשי ציבור בכירים. אבל בינתיים, שאר הח"כים והשרים ממשיכים לקבל 2.8% יותר – וזאת, אחרי שנה שלמה שבה הכנסת כמעט לא פעלה.

כנסת סגורה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקוויקי)
כנסת סגורה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקוויקי)

עד כה לא התקבלה תגובתם של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ומכון דוידסון.

עוד 1,649 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה