המתקפות על מנדלבליט הן חלק משיטת נתניהו

זוהי שיטת נתניהו: למצוא את הצד הפגיע באנשים, להציבם במקומות שבהם הם עשויים להועיל לו, ובמקרה שהם פועלים בצורה שונה מהמצופה - לנצל את החולשה והפגיעות ● המקרה של היועמ"ש הוא מקרה מובהק של השיטה הזו, ובוודאי אינו היחיד ● פרשנות

12/05/2020 03:50
אביחי מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

פחות משבועיים לפני תחילת משפטו של בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על הכוונת. המאשים, החתום כיועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום נגד ראש הממשלה – לראשונה בתולדות המדינה – הופך לנאשם. לפחות בזירה הציבורית. גייסותיו של נתניהו כבר בעיצומו של הקמפיין הדורש את ראשו של מנדלבליט, לפחות מטאפורית.

האשמה נגד מנדלבליט נעוצה בחשדות שהתעוררו כלפיו, נוכח התנהלותו בתקופה ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, בפרשת הרפז-אשכנזי. ב-2010 מנדלבליט היה הפצ"ר, גבי אשכנזי היה הרמטכ"ל, ובעת שפרצה לעולם פרשת הרפז, שנקראה בתחילה "פרשת מסמך גלנט", חיפש היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, יהודה וינשטיין, את המסמך בנרות.

אף שאשכנזי שיתף את מנדלבליט בעובדה שהמסמך מצוי בידיו, הפצ"ר המתין עוד 24 שעות לפני שעדכן בדבר את לשכת היועמ"ש. בנוסף, כעת מתברר שהוא גם שוחח עם אשכנזי והבטיח לו שידאג לו מול אנשי משרד המשפטים, כך שאשכנזי לא ייפגע.

אביחי מנדלבליט, אז הפרקליט הצבאי הראשי, ב-26 באוגוסט 2010 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

אביחי מנדלבליט, אז הפרקליט הצבאי הראשי, ב-26 באוגוסט 2010 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

ב-2014 נחקר מנדלבליט באזהרה במסגרת פרשת הרפז, בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים, אך בסופו של דבר החליט וינשטיין במאי 2015 לסגור את התיק נגד מנדלבליט.

גייסותיו של נתניהו בפוליטיקה ובתקשורת מביעים כעת זעזוע מהתנהלותו של מנדלבליט וטוענים שעליו להתפטר / לצאת לנבצרות / למחוק את כתב האישום נגד נתניהו. אך הזעזוע הזה הוא מלאכותי: נתניהו ידע הכול בזמן אמת.

גייסותיו של נתניהו מביעים כעת זעזוע מהתנהלותו של מנדלבליט וטוענים שעליו להתפטר או לצאת לנבצרות. אך הזעזוע הזה הוא מלאכותי: נתניהו ידע הכול בזמן אמת

הוא זה שהחליט ב-2013 למנות את מנדלבליט למזכיר הממשלה, והוא זה שדחף ב-2015 את מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לא למרות החשדות שהתעוררו כלפי התנהלותו של מנדלבליט, אלא בגללם.

זוהי שיטת נתניהו. למצוא את הצד הפגיע באנשים, להציבם במקומות שבהם הם עשויים להועיל לו, ובמקרה שהם פועלים בצורה שונה מהציפייה מהם – לנצל את החולשה והפגיעות. המקרה של מנדלבליט הוא מקרה מובהק של התנהלות זו של נתניהו, אך בוודאי אינו היחיד.

ה"חומר" על מנדלבליט הוכן ליום פקודה, וכעת יוצאת התוכנית מן הכוח אל הפועל. המתקפה על היועץ המשפטי לממשלה היא המימוש של אותה תוכנית, שאותה הכין ראש הממשלה ליום סגריר, למקרה שהיועץ המשפטי לממשלה יהווה איום עליו.

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: Marc Israel Sellem/POOL/FLASH90)

ואכן, מנדלבליט לא פעל כמצופה מ"קצין שלטון החוק" הבכיר בצה"ל. הוא לא פעל כזרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה, הוא לא פעל כמשפטן הממונה על האינטרס הציבורי, אלא יותר כעורך דינו הפרטי של הרמטכ"ל. זהו כשל מקצועי וערכי, אך הוא לא היה אמור לעמוד לדין בגינו.

כנראה שגם לא היה צריך להתמנות כיועץ המשפטי לממשלה. אדם עם כתם שכזה בתפקיד ראש מערכת אכיפת החוק בישראל יוצר בוודאי תקלה. אם בארזים נפלה שלהבת, כיצד יוכלו אותם ארזים להשליט נורמות תקינות של התנהלות ראויה על כלל המערכת המשפטית ועל השירות הציבורי בכללו?

"חובק את העולם המסורתי של הבנת החוק"

אלא שכל המידע בעניין החשדות נגד מנדלבליט, על אופן התנהלותו כפצ"ר ב-2010 במסגרת פרשת הרפז-אשכנזי, היה ידוע לנתניהו זה מכבר. הנה ההוכחות:

ההחלטה לסגור את תיקו של מנדלבליט התקבלה ב-20 במאי 2015. באותו יום שלח היועץ המשפטי וינשטיין מכתב לראש הממשלה נתניהו, ובו ביקש שהממשלה תקיים דיון בשאלת המשך כהונתו של מנדלבליט בתפקיד מזכיר הממשלה.

במילים אחרות – וינשטיין אמנם סגר את תיקו הפלילי של מנדלבליט, אבל חשב שהממצאים שעלו בחקירת המשטרה בעניין מנדלבליט מטילים ספק אם הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקיד כה קרוב לראש הממשלה.

וינשטיין אמנם סגר את תיקו הפלילי של מנדלבליט, אבל חשב שהממצאים שעלו בחקירת המשטרה מטילים ספק אם הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקיד כה קרוב לרה"מ

כך נכתב באותו מכתב, שנתניהו בוודאי אינו יכול לטעון שלא הכיר בזמן אמת.

"גרסתו של מנדלבליט באשר למועד שבו נודע לו על כך שאשכנזי מחזיק במסמך השתנתה מספר פעמים"…

"גם באשר לשאלה מדוע נמנע מלהנחות את אשכנזי למסור את המסמך לאלתר לרשויות אכיפת החוק, השתנתה גרסתו של מנדלבליט"…

"בהינתן תפקידו, מעמדו, מעורבותו בחקירה ומודעותו לרגישותה הציבורית, הייתה בעייתיות מסוימת בהתנהגותו המתוארת של מנדלבליט"…

"התנהלותו של מנדלבליט בעדותו בפני מבקר המדינה ובחקירתו במשטרה הייתה בעייתית יותר"…

"ניסה להצדיק את התנהגותו המקורית גם במחיר של היתפסות לאמירות שקשה לא לראות בהן משום אמירות החוטאות לאמת".

אגב, הממשלה מעולם לא קיימה את הדיון הזה בשאלת "התאמתו הערכית-נורמטיבית" של מנדלבליט להמשיך ולכהן בתפקיד מזכיר הממשלה. במקום זה הוא קיבל בעיטה למעלה – והומלץ כמועמד היחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

ועדת גרוניס החליטה שאין ביכולתה לעבד את המידע הנוגע לחשדות הפליליים שהתעוררו נגד מנדלבליט, וכי פרשה זו לא תילקח במניין שיקוליה. בג"ץ העדיף לראות בכך החלטה אקטיבית של הוועדה שהפרשה אינה פוסלת אותו מתפקיד היועמ"ש (גילוי נאות: הח"מ ייצג את אחת העותרות בעתירה לבג"ץ נגד מינוי מנדלבליט ליועמ"ש).

יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט עושים חפיפה, ב-31 בינואר 2016 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט עושים חפיפה, ב-31 בינואר 2016 (צילום: קובי גדעון/לע״מ)

ב-3 בינואר 2016 התכנסה ממשלת ישראל כדי לאשר את המלצת שרת המשפטים איילת שקד על יסוד המלצת ועדת האיתור בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אשר גרוניס, למנות את מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה.

זה מה שהיה לשקד לומר על מנדלבליט באותה ישיבה:

"התכונות הנדרשות לתפקיד [היועמ"ש] מבחינה אישית: מחויבות עמוקה מצד המועמד לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי. הוא צריך להיות בעל יושר אישי ונאמן לערכי היסוד של המדינה … בתור ראש התביעה הכללית הוא צריך לקבל החלטות, לפעמים קשות, על העמדה לדין של אישים רמי דרג, ועליו להיות בעל עמוד שדרה חזק ויכולת לפעול ללא מורא … אני באמת חושבת שכל מי שמכיר את ד"ר מנדלבליט יודע שהוא ניחן בתכונות האלה".

שרי הממשלה שהשתתפו בדיון "העלו על נס", כמתואר בסיכום הישיבה, "את סגולותיו האישיות של המועמד, כמו צניעותו, יושרו האישי, יושרתו המקצועית, היותו ענייני בהחלטותיו ושהחוק והאמת הם נר לרגליו".

וכך אמר נתניהו באותו דיון:

"אני חושב שאבי מנדלבליט הוא מועמד ראוי … הוא גם חובק את העולם המסורתי של הבנת החוק, אכיפת החוק ושלטון החוק, אבל הוא גם נטוע בעולם המתהווה של התקפות משפטיות על מדינת ישראל, ולכן הוא ראוי במיוחד גם מהטעם הזה".