בדיוק 71 שנים לאחר שישראל התקבלה באופן רשמי לאומות המאוחדות – ב-11 במרץ 1949 – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, על מינוי השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לשגריר הבא באו"ם. עד כה, לא מדובר בהפתעה. נתניהו – שבשנות השמונים שימש בתפקיד היוקרתי בעצמו – הציע לארדן שוב ושוב את התפקיד, בניסיון לפנות תפקיד של שר אותו יהיה אפשר לתת לבכיר אחר מהליכוד.
המינוי של ארדן לאו"ם היה צעד פוליטי צפוי, בדומה למינוי לאותו תפקיד חמש שנים לפני כן של דני דנון, שהיה גם הוא שר שאפתי ועולה מהליכוד, שראש הממשלה רצה להרחיק אל הצד השני של האוקיינוס. מה שמוזר הפעם, לעומת זאת, הוא שנתניהו מינה את ארדן גם לשגריר ישראל בארצות הברית, תפקיד שיש הטוענים שהוא רגיש וחשוב יותר אף מהתפקיד בניו יורק.
התפקיד הכפול מעלה מספר שאלות, החל מהסיבה לכך שנתניהו החליט לשים שני תפקידים דיפלומטיים מהקריטיים ביותר של ישראל בידיים של אדם אחד, ועד האופן שבו ארדן, שאין לו ניסיון רשמי בתחום, יתמודד עם האתגר.
ארדן, יליד אשקלון בן 49, לא יהיה הראשון שהחזיק בשני התפקידים, אבל הדבר חריג מאוד. בשנות החמישים, הדיפלומט האגדי אבא אבן היה שגריר באו"ם ובארה"ב. ארדן לא ידוע בהיעדר ביטחון עצמי, אבל אלו נעליים גדולות למלא.
באותה תקופה, כאשר כתבים הביעו ביקורת בנוגע לשאלה כיצד אבן יצליח לבצע את שני התפקידים, נאמר להם בתגובה כי גם למדינות אחרות יש שגריר הממונה על האו"ם וארצות הברית במקביל. היום, יש ארבע מדינות הנוהגות כך (על פי הכתב הדיפלומטי של ערוץ 13, ברק רביד): אנדורה, סן מרינו, ג'יבוטי והאיים המלדיביים. במשותף, התמ"ג שלהן מגיע יחד ל-1 חלקי 37 מזה של ישראל.
ארדן יתחיל את תפקידו בניו יורק ברגע שהממשלה תאשר את המינוי שלו, אך ייכנס לתפקיד השגריר בוושינגטון רק לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר, אז יחליף בתפקיד את רון דרמר, יליד ארצות הברית.
המוזרויות של ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן יובילו לכך שארדן יישאר שגריר באו"ם במהלך כל כהונת הממשלה של נתניהו וגנץ, אך תפקידו בוושינגטון יסתיים לאחר 18 חודשים כאשר הרוטציה תיכנס לתוקף, משום שכל ראש ממשלה זכאי לבחור את השגריר שלו בארצות הברית. 18 חודשים לאחר מכן, ארדן עשוי למצוא את עצמו שוב בוושינגטון לשישה חודשים, כאשר סיבוב שני של רוטציה בבלפור יחל בשנה האחרונה של הממשלה, אם היא תשרוד עד אז.
המוזרויות של ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין כחול-לבן יובילו לכך שארדן יישאר שגריר באו"ם במהלך כל כהונת הממשלה של נתניהו וגנץ, אך תפקידו בוושינגטון יסתיים לאחר 18 חודשים כאשר הרוטציה תיכנס לתוקף
ארדן התחמק אתמול (שני) מתשובה לשאלה האם אכן יחזור לשגרירות בוושינגטון לאחר הפסקה של 18 חודשים הנדרשים עבור הסכם הרוטציה.
חלק מהגורמים שאלו האם משחק כיסאות שכזה בתפקיד אצל אחת מבעלות הברית החשובות של ישראל, מהווה מדיניות טובה. מאז שנתניהו נכנס לתפקיד ב-2009, רק שני אנשים שימשו בתור שגרירים בארה"ב, מייקל אורן ודרמר.
"השגריר הנודד", כך כינתה אתמול את ארדן בטוויטר חברת הכנסת לשעבר וחברת מערכת זמן ישראל קסניה סבטלובה. היחסים של ישראל עם ארצות הברית "הורדו לרמה של משחק פוליטי", אמר בעצב שלום ליפנר, לשעבר יועץ לראשי ממשלה ישראלים, והיום עמית בכיר במועצה האטלנטית.
אבל המינוי של ארדן התקבל בברכה על ידי פוליטיקאים אחרים – לרבות מנהיג האופוזיציה הנכנס יאיר לפיד – והקהילה הפרו-ישראלית בארצות הברית. ועידת הנשיאים של הארגונים האמריקאים היהודים העיקריים שיבחה את "הקשרים העמוקים שלו עם יהדות ארצות הברית", והוסיפה כי "התפקידים האחרונים שלו מספקים לו מיומנות יוצאת מן הכלל", להציג את ישראל בארצות הברית ובאו"ם.
השבחים המשתפכים היו מפתיעים במידת מה עבור אדם שהקריירה הפוליטית שלו התמקדה במדיניות פנים. מאז שהצטרף לכנסת ב-2003, ארדן הוביל את משרד הגנת הסביבה, משרד התקשורת, המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים.
הניסיון הדיפלומטי המשמעותי היחיד שלו היה התפקיד הנוכחי שלו בתור השר לנושאים אסטרטגיים, בו הוא מפקח על המאבק של ישראל מול ה-BDS.
תפקיד זה התאפיין בהגבלת כניסה למי שביקר את ישראל, צעד אשר הוגדר בלעג בתור מהלך גס ומתאמץ, וניסיון להילחם ביוזמות אנטי-ישראליות בקמפוסים באוניברסיטאות בארצות הברית, שרשמו הצלחה בינונית בלבד.
המאבק ב-BDS התאפיין בהגבלת כניסה למי שביקר את ישראל, צעד אשר הוגדר בלעג בתור מהלך גס ומתאמץ, וניסיון להילחם ביוזמות אנטי-ישראליות בקמפוסים באוניברסיטאות בארצות הברית, שרשמו הצלחה בינונית בלבד
יש לציין, כי ניסיון דיפלומטי היה רק לעתים נדירות דרישה מקדימה לתפקידי השגריר המדוברים. גם לדנון לא היה רקע של מדיניות חוץ כשנתניהו שלח אותו לאו"ם ב-2015, ודרמר, כמו אורן, היה מומחה בנושאים אחרים לפני מינויו.
במובן הפרקטי, המינוי הכפול מעלה שאלות רבות: איך יצליח ארדן להיות בשני מקומות במקביל? היכן יגור עם אשתו והילדים, ובאיזו תדירות יגיע מוושינגטון לניו יורק ובחזרה? האם ימקד את המאמצים שלו בהדיפת גורמים עוינים באו"ם, או בניסיון לזכות בתמיכה של העם והממשל האמריקאי?
אין ספק שמחכה לו הרבה עבודה באו"ם, שתמיד מלא בנושאים עם חשיבות קריטית בנוגע לישראל, איראן, סוריה והפלשתינים. לפי ההערכות, כהונתה של סגנית השגריר באו"ם, נועה פורמן, תוארך – בלי שגריר במשרה מלאה לגיבוי.
איך יצליח להיות בשני מקומות במקביל? היכן יגור עם אשתו והילדים, ובאיזו תדירות יגיע מוושינגטון לניו יורק? האם ימקד את מאמציו בהדיפת גורמים עוינים באו"ם, או בניסיון לזכות בתמיכה של העם והממשל האמריקאי?
שלא כמו קודמיו, נתניהו רואה באו"ם מקום חשוב. הוא הופך באופן שגרתי את הנאומים השנתיים שלו לעצרת הכללית לתצוגות יצירתיות (זוכרים את הפצצה המצוירת של איראן?) והוא השקיע אנרגיה רבה בצמצום הרוב האוטומטי נגד ישראל, על ידי התקרבות למדינות ממזרח אירופה ומאפריקה. הסיבה לכך שבחר שגריר במשרה חלקית לתפקיד, נותרה אצלו (אם כי מבקריו משוכנעים שעשה זאת לצרכיו הפוליטיים, משום שארדן לא היה מוכן להתפשר על פחות).
האתגרים שיעמדו בפני השגריר החדש בוושינגטון תלויים כמובן במידה רבה בזהות המנצח בבחירות לנשיאות בארצות הברית. אם הדמוקרט ג'ו ביידן ייכנס לחדר הסגלגל, ארדן יצטרך להתמודד עם חזרה לפרדיגמה של שתי-מדינות (ארדן התנגד בתוקף למדינה פלסטינית), חידוש של היחסים בין ארצות הברית לרשות הפלסטינית, ואפשרות למשא ומתן מחודש על הסכם הגרעין מול איראן.
טראמפ לא מציב אתגרים שכאלו מול נתניהו, אך ההתמודדות עם בית לבן שלא ידוע בהליכה לפי הנורמות, ונשיא עם היסטוריה של הרחקת בני ברית על נושאים שוליים, עשויים להקשות על ארדן במסע שלו להפוך לאבא אבן הבא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם