"יש לך שלושה תיקים לבחירה: חינוך, תחבורה או בריאות. תחליט עד שעה 17:00" – כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו ליולי אדלשטיין, שהגיע אליו ללשכה אתמול בצהריים.

זו הייתה הפגישה השלישית או הרביעית בזמן האחרון בין שני הנצים הללו. אדלשטיין התעקש עד היום על תפקיד יו"ר הכנסת, שאותו הוא מילא בשבע השנים האחרונות וממנו הוא שאף להגיע לנשיאות. כחול-לבן הטילה עליו וטו. נתניהו לא הזיז אצבע. הוא רצה בכנסת את יריב לוין.

אדלשטיין חיפש נקמה. המקורבים אמרו לו להישאר בכנסת, ולנהל משם מלחמה נגד נתניהו. אחרים אמרו לו להצטרף לממשלה ומשם לעשות את החשבונות. נתניהו מצדו בא אליו עם שלושת התיקים הבכירים שנותרו פנויים בליכוד. היה לו חשוב מאד לפצות את אדלשטיין.

בנקודה הזו צריך להיכנס לסיעור המוחות של נתניהו. ראש הממשלה רוצה תמיד לצמצם חזיתות. הוא לא רצה אופוזיציה מבחוץ וגם אופוזיציה חזקה מבית. אם הוא זורק את ימינה מהקואליציה, הוא חייב שקט בליכוד.

נתניהו רוצה תמיד לצמצם חזיתות. הוא לא רצה אופוזיציה מבחוץ וגם אופוזיציה חזקה מבית. אם הוא זורק את ימינה מהקואליציה, הוא חייב שקט בליכוד

לנתניהו יש ברגע זה אופוזיציה פנימית מטרידה בליכוד. גדעון סער, שהתמודד נגד נתניהו בפריימריז בדצמבר האחרון, מוביל שישית מחברי סיעת הליכוד בכנסת (יואב קיש, חיים כץ, מיכל שיר, שרן השכל ואתי עטיה). נתניהו לא רצה להוסיף לסער ואנשיו מתנגדים נוספים, חזקים ואיכותיים. לא מפליא שהוא הלך לפרק את ההתנגדות של שני היריבים הפוטנציאליים הגדולים שלו, קודם גלעד ארדן ואחר כך אדלשטיין.

נתניהו רצה להרחיק את ארדן – קודם כל מהמשרד לביטחון פנים ואחר כך מהארץ, אם רק אפשר. נתניהו כועס על ארדן שלא התייצב לצדו במלחמה מול המשטרה. לא הפעיל ו/או בלם חוקרים בזמן אמת, כאילו שזה היה תלוי בו. בעיקר זעמו בבית בבלפור על החקירה שלא נפתחה נגד מני נפתלי. נתניהו בטוח שאמיר אוחנה יהיה הרבה יתר יעיל וקואופרטיבי מארדן. אוחנה הלוא כבר אמר פעם כי "המשטרה מתנהגת כמו מאפייה".

ארדן רצה מאד להישאר במשרד לביטחון פנים, אבל זה היה חסר סיכוי. לפני עשר שנים בא אליו שר החוץ דאז אביגדור ליברמן באחת ההפסקות בישיבת הממשלה והציע לו להיות השגריר באו"ם. ארדן סירב, אבל העניין ישב לו מאז בראש. הוא לקח מורה פרטית לאנגלית שמלווה אותו עד היום. לימים גם החל להתאמן בעמידה מול מצלמה, כדי למקסם את הלוק הדיפלומטי ואת הקול הרועם.

לפני עשר שנים בא אליו ליברמן באחת ההפסקות בישיבת הממשלה והציע לו להיות השגריר באו"ם. ארדן סירב, אבל העניין ישב לו מאז בראש. הוא לקח מורה לאנגלית שמלווה אותו עד היום. לימים גם החל להתאמן בעמידה מול מצלמה

ההצעה לשלוח את ארדן לניו יורק עלתה מאז פעמים רבות. ארדן היסס כי לא רצה לנתק את עצמו מהגלגל הפוליטי שהסתובב בארץ. פעם אחת הוא פגש בבית הכנסת בקרית אונו את שכנו מסביון, משה ארנס המנוח. ארנס שפך על הרעיון מים קרים. "אם אני הייתי בארץ כשמנחם בגין התפטר ב-1983, ולא הייתי מבלה אז שנה בשגרירות בוושינגטון, אני הייתי ראש הממשלה ולא יצחק שמיר", אמר ארנס לארדן.

עד הימים האחרונים ארדן שידר שהוא לא רוצה ללכת לאו"ם. מי שהיה בטוח שהוא הולך לקבל את המינוי היה השר אופיר אקוניס, שמלווה את ראש הממשלה כבר שנות דור. אקוניס קיבל רמזים מלשכת נתניהו ואפילו תדרך את אנשי הצוות שלו על הג'וב החלומי הבא בניו יורק. משם, כך חשב, יוכל לחזור ולכבוש את עיריית תל אביב, או מקום מחודש בצמרת הליכוד.

אקוניס קיבל רמזים מלשכת נתניהו ואפילו תדרך את אנשי הצוות שלו על הג'וב החלומי הבא בניו יורק. משם, כך חשב, יוכל לחזור ולכבוש את עיריית תל אביב

הבעיה של אקוניס היא, שהוא לא עלה על מפת החזיתות של נתניהו. ביום שני בערב הוא ראה את נתניהו מודיע כי ארדן יהיה השגריר. כל הלילה הוא לא נרדם, מרוב אכזבה. אמש הוא קיבל פרס ניחומים: הבטחה להתמנות לשר לשיתוף פעולה אזורי.

אז מה שכנע את ארדן לנסוע הפעם? אולי כי הוא בטוח שיספיק לחזור לפני ההתמודדות הבאה על ראשות הליכוד. אולי כי השתכנע שיהיה גם השגריר בוושינגטון אחרי הבחירות בארצות הברית, כפי שהבטיח לו נתניהו.

כרגע, הסיפור בוושינגטון מסתמן יותר כמו תרגיל ביחסי ציבור: ארדן, שר בכיר וחבר בקבינט המדיני ביטחוני שהולך להחליף את השגריר דנון? זה נראה כמו ירידת ליגה. ארדן שיהיה שגריר כפול בארצות הברית ובאו"ם, כמו אבא אבן בשעתו? זה כבר קידום.

הסיפור בוושינגטון מסתמן יותר כמו תרגיל ביחסי ציבור: ארדן, שר בכיר שהולך להחליף את השגריר דנון? זה נראה כמו ירידת ליגה. ארדן שיהיה שגריר כפול בארה"ב ובאו"ם, כמו אבא אבן בשעתו? זה כבר קידום

בחזרה לאדלשטיין. יו"ר הכנסת המתפוטר הפך לאחד האנשים הפופולריים בליכוד מאז נלחם בבג"ץ והמרה את פי השופטים לפני חודשיים. הווטו של בני גנץ וחבריו הפך אותו לגיבור ממש. נתניהו זיהה את המצב בשטח.

שרים בליכוד העריכו אתמול שנתניהו הבטיח לאדלשטיין לתמוך בו לנשיאות בעוד שנה וחצי, ואולי זה מה ששכנע אותו לקחת את תיק הבריאות.

מצד שני, אין כמעט שר בכיר שלא מחזיק מנתניהו הבטחות בכתב שלא מולאו, לפעמים גם בחתימת עורכי דין. האחרון, אגב, הוא ניר ברקת שעדיין רואה את עצמו, עד לרגע זה, כשר האוצר המיועד.